הגדה השמאלית

הכול כבר היה

מאת חיים ברעם
חסרה לנו שכבה רחבה של מורים, מרצים והוגי דעות שאינם מסתפקים בליברליזם בנושאי מגדר, גזע וכיבוש אלא מעמיקים את המחשבה הסוציאליסטית ומנסים לרתום אותה למאבקים הכלכליים-חברתיים של שנת 2013. נפתלי בנט הוא תוצאת הכישלון הרעיוני שלנו בהנחלת המסר השוויוני.

פנטזיה כלכלית או חלום ליל אביב

מאת שמואל אמיר

במבט ראשון המעסיקים שמחו מאוד. להוריד את שכר העבודה הוא חלומם הנכסף מאז ומעולם. רק במבט שני גילו שיש להוריד גם את שכרם והכנסתם שלהם. וכאן התחיל מחול שדים – חוק זה "לא יעמוד במבחן המציאות" ויש לחסלו, הם זעקו. הפרשנים הכלכליים ופרופסורים לכלכלה הסבירו שהחוק יהרוס את המשק.

הנושא הפרסונאלי

מאת חיים ברעם

בשני דיונים ארוכים ומרתקים בפייסבוק נתקלתי ברעה החולה, המשבשת לדעתי את הדיון הציבורי בנושאים חשובים ועקרוניים. באחד מהם, שאותו יזם עיתונאי בכיר, ניסו כל המשתתפים למצוא את האשם האמיתי באסון הכלכלי שפוקד את מדינת ישראל ושאת מחירו נדרשים לשלם דווקא אלה שאין להם.

ריאיון עם אנרכיסט מצרי

ריאיון עם יאסר עבדלקאווי, אנרכיסט מצרי הפעיל בתנועה הסוציאליסטית החירותנית במצרים: אנו רואים את מה שמכונה האביב הערבי כאבן ענקית הנזרקת לתוך אגם שעומד חסר תנועה. זה נתן לאנשים את התקווה למרוד כנגד עריצות. זה הביא קרן אור לתקופה ארוכה של חושך, ואנו מאמינים שראינו רק את ההתחלה, זה רחוק מלהסתיים.

קבלן העבדים פורר את יוזמת הסטודנטים

מאת איתן קלינסקי
לתשומת לב הדיקאן ההתייחסות שלי היא במיקרו ולא במקרו, אין לי כלים לקבוע מסמרות של מקרו, אני מצביע על עוצמת הפיחות בסולם הערכים בחייה של אוניברסיטה אחת מנקודת מבט התחומה במיקרו. אני מתייחס לתמונה, בה מותר לקבלן עבדים לפסול יוזמה חברתית בין כתל מוסד אקדמי, ולדיקאן אין מה להגיד.

אסטרטגיה חדשה

מאת ראובן קמינר
המאבק נגד תוכניות ההון והשלטון אינו אפיזודי, הוא ימשך עם עליות וירידות במשך זמן רב. במציאות קשה זו יש צורך ברעינות חדשים ודרכי פעולה מחושבות ומתוחכמות שיאחדו את כל קורבנות המדיניות האנטי-עממית.

התבלות מתוכננת או מדוע אנו קונים זבל

מאת אפרים דוידי
ה"התבלות המתוכננת" הפכה לאסטרטגיה עסקית – ייצור מוצרים ומכשירים שיש להם תוחלת חיים קצרה. זאת, במטרה לעודד את השוק ולהחזיר שוב ושוב את הצרכנים אל החנויות כדי לרכוש מוצרים במקום אלה "שלא כדאי לתקן אותם". בייחוד בעקבות המשבר הקפיטליסטי באירופה שאת סופו לא רואים והגורם להצטמקות השווקים, לאובדן הכנסות ורווחים.

מתמודדים עם הרוע

מאת חיים ברעם
חשבנו אז על החזרת כל השטחים הכבושים, חלוקת הריבונות בעירנו ושלום עם הפלסטינים ועם שאר מדינות ערב. השלום היה יעד, אבל גם אמצעי להפניית משאבים לצרכים חברתיים, לשוויון, לסוציאליזם. החלום הזה קועקע עד תום.

הרפתקה חדשה

מאת ראובן קמינר
לא השלטון הפנימי של אסד הוא העניין. כל דמוקרט ושוחר שלום חייב להזדהות עם המחנה השולל מארצות הברית את הזכות להחליט מי ישלוט בארץ זו או אחרת. ההתקפה הישראלית היא מכה קשה לסיכויים של ישראל לחיות בשלום באזור זה. יתרון צבאי, גדול שיהיה, לא יביא שלום ובטיחון לעם בארץ זו.

הגוזלים עזבו את הקן, אבל…

מאת אריאן אופיר
הגיע הזמן שנפסיק לקבל את העזרה שהורינו נותנים לנו כמובן מאליו. הם אלו שראויים להיות במוקד הדיון הציבורי, כי נחשו מה, גם הם כורעים תחת הנטל ועתידם הכלכלי אינו יותר יציב מעתידנו שלנו. גם הם צריכים רשת ביטחון, ומי שיכולה להעניק לנו אותה היא לא אחרת מאשר המדינה.