הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 ביולי, 2002 7 תגובות

סליחה. טעינו. לא חשבנו שאתך בבית, מר סאלח שחאדה, יימצאו אישתך, לילה שחאדה, ובתך, אימן שחאדה בת ה-14. צריך חמישה גופי מודיעין לפחות כדי להגיע למסקנה כזו, ולנו, הלא, יש רק שלושה. גם משפחת חווטא הפתיעה אותנו, בבניין השמאלי; מונה, בת שלושים, סובחי, בן חמש, ומוחמד חווטא, בן שלוש שנים במותו. מה בדיוק עשיתם שם, בביתכם, בשעה רבע אחרי חצות? בכל מקרה, הטייס מוסר שהוא מצטער. בבניין האחורי ארבו לנו מוחמד שאווה ובנו, אחמד, גם הוא בן שלוש. סליחה. התבלבלנו. לא חשבנו שטון אחד של פצצה, שנופלת מגובה מאות מטרים, עלול לפגוע ביותר מבית אחד. פשוט טעות בחישוב. עמוס מלכה ודן חלוץ, אלופים בדיבורים, מסרו שלא יוכלו להגיע להלוויה, אבל הם ממש לא התכוונו לפגוע בכם. באשר למשפחת מט’ר: אימאן, בת ה-27, והילדים – הבכורה היתה הלה, בת 11. אחריה דוניה, בן חמש, מוחמד בן ארבע ואימאן בן שנתיים ודינה, שהספיקו לנו חודשיים כדי להחליט שהיא לא ראויה לחיות. סליחה. למוחמד שאווה, ולבנו אחמד – גם עמכם הסליחה. טועים. טעות. טעה. טעינו.

ככה. ממש ככה, מתייחסת ממשלת ישראל לפשע שביצעה – בשמנו, יש לומר – בלילה שבין שני לשלישי. צוחקים לנו בפנים. מתייחסים לכל אזרחי ישראל כאל עדר של מטומטמים, שלא מבינים את המסר. כל מי שהאמין עד עכשיו לשרון, חייב לשאול את עצמו: אפילו אם נניח שהכרזת הארגונים הפלסטינים על הפסקת האש היתה "תרגיל" – מדוע בכל זאת העדיף שרון חיסול והסלמה על הודאה פלסטינית דרמטית בכישלון האינתיפאדה, שהיא, כביכול, הודאה בניצחונו? כאן נמצא המפתח למטרות המדיניות של שרון ושל כל מי שהולך אתו.


אז הנה, מר שרון, מר בן-אליעזר, מר פרס, אפי איתם ויתר עוזריהם, הנה, בכמה משפטים ברורים, מה שכולנו מבינים: אתם מובילים תוכנית מדינית. זו תוכנית שרון: הסלמה מכוונת, כיבוש השטחים, התנחלות, ממשל צבאי, התעללות בפלסטינים, צמצום כוחם, סיפוח שטחים נרחבים. אתם מובילים את אזרחי ישראל למות – משני עברי הקו הירוק. אתם מובילים את אזרחי ישראל להרוג בפלסטינים ולהתעלל בהם בזדון וללא הרף – כדי לקדם את ההסלמה ואת יתר התוכנית המשיחית של שרון. אתם משקרים לנו ובוגדים בכל מי ששלח אתכם. עכשיו כבר ברור – מחסלים כי רוצים הסלמה. מחסלים כשרואים סכנה בדמות התקדמות להפסקת-אש או להסכם.


וכדי שיהיה ברור, ולא ישתמע לשתי פנים, אומר לשרון, לבן-אליעזר, לפרס, לאיתם ולעוזריהם על הקורבנות התמימים של פעולת הטרור, שבוצעה בשמי ובשם יתר אזרחי ישראל בעזה, ביום שני בלילה: לילה שחאדה (בת 40) – נרצחה. אימן שחאדה (בת 14) – נרצחה. מונה חווטא (בת 30) – נרצחה. סובחי חווטא (בן 5) – נרצח. מוחמד חווטא (בן 3) – נרצח. אימן מטר (בת 27) – נרצחה. הלה מטר (בת 11) – נרצחה. דוניה מטר (בת 5) – נרצחה. מוחמד מטר (בן 4) – נרצח. אימן מטר (בת שנתיים) – נרצחה. דינה מטר (בת חודשיים) – נרצחה. מוחמד שאווה (בן 40) – נרצח. אחמד שאווה (בן שלוש) – נרצח. ועכשיו, גם אלימלך שפירא, איאד ח’אג חסן וארבעה ישראלים נוספים, ששמותיהם לא פורסמו עדיין, מתים – נרצחו.


ולאזרחי ישראל נאמר – בידיכם הבחירה; להמשיך לצעוד לאבדון אחרי מנהיגינו הכושלים והמסוכנים – או להתייצב כאן, באופוזיציה האמיתית – ולהפיל את הממשלה!

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. שקוף הגיב:

    הפיגועים לא יפסקו. מדובר בסדרת קרבות.

    כל מחבל שנעצר, פירושו פחות פיגוע.ההשוואה איננה בין אפס נפגעים ל 10 נפגעים. ההשוואה היא בין 20 נפגעים ל- 30 נפגעים.

    השאלה מה הפתרון היא שאלה חשובה ונכונה. אולם להערכתי יש לדון בה בנפרד מהסיטואציה המיידית והספציפית בה נמצאו ראשי המדינה, להרוג או לא להרוג את רוצח ההמונים הזה.

    אפרופו- השימוש בתחמושת נמוכת עוצמה(יחסית),שהובילה לכשלון חיסולו של מוחמד דף, ומנגד פצעה (אך לא הרגה) חפים מפשע – יכולה בהחלט להביא להרג חפים מפשע ישראלים שיתפוצצובפיגוע הבא שמתכנן דף,ושלו חוסל-יכול היה להימנע.

    לסיכום- במסגרת הדיון הטקטית המיידית – האם לחסל את שחאדה או לא, דומני כי כל אדם בעל מצפון ויצר השרדות טבעי- היה נאלץ לבחור (בלב כבד מאד) באפשרות הגרועה הזו, על מנת להביא להמנעות היווצרותה של תוצאה איומה יותר.

  2. משוואה פשוטה – החלטה אכזרית הגיב:

    להלן משוואת דמים,אותה כופה עלינו המציאות (אבקש להניח כי אתה! נמצא בסיטואציה הדימיונית הנ"ל ועליך לקבל החלטה):

    שאלה: ידוע במידה קרובה לוודאות כי מחבל רצחני העומד לבצע מגה פיגוע בו יהרגו לפחות עשרות אזרחים ישראלים חפים מפשע נמצא בסביבה אזרחית פלסטינאית. עליך להחליט – כמה חיי חפים מפשע יש להקריב על מנת למנוע רצח כמעט וודאי של 100 ישראלים?

    תשובה:

    1.אפס, אין להרוג חפים מפשע פלסטינאים, ללא קשר למספר האבידות שיגרם לצד הישראלי.

    2. מספר כלשהו,לדוגמא-יחס של 1:10 נשמע לי סביר.

    3. הגנה על אזרחי ישראל היא חובתה של ממשלת ישראל, גם במחיר פגיעה (עד כמה שניתן מינימלית) באוכלוסיה אזרחית פלסטינאית.

    לגבי דידך – אני מניח שהתשובה הראשונה תופסת. לגבי דידי התשובה האחרונה תופסת.

    תשובתי משקפת יצר השרדות ברור, תשובתך משקפת פתולוגיה פסיכולוגית.( מעניין אם תשובתך תשתנה אם האזרח הישראלי יהיה (חלילה) ילדך הקט, אשתך האהובה או הוריך)

    נ.ב

    בזעיר אנפין אפשר ללמוד על ההבדל המדהים בין התרבות האיסלמית הרצחנית והברברית לתרבות שלנו. הדבר מתאפשר על ידי עיון בתגובות להרג חפים מפשע בצד השני: אינני מכיר כלל ( גם בקרב אנשי ימין) אנשים השמחים למותם של אותם חפים מפשע שהזכרת. אני מניח כי קיימים גם פסיכים כאלה, אבל אני מקווה שאפילו אתה תודה כי הרוב המכריע בוודאי שאינו שמח על מותם של ילדים ערבים. צא ולמד על ההבדל ביננו לבין הצד הערבי( מאז ומתמיד – גם לפני הכיבוש) השש על מותם של ילדים יהודיים( כפי שמתבטא בכל סקר מקרי).

  3. שי הגיב:

    ואכן כך הדבר. פסקו הפיגועים והמגה פיגועים בארצנו הקטנטונת הודות למותם של 15 ילדים. הרי ברור לך שהפיגועים יימשכו גם יימשכו ללא כל קשר למקרי ההרג של המגה מחבלים.

    מה לעשות. רק שלום יביא שלום.

    שלום=ביטחון.

    (ואני לא מתכוון לבעלה של בעלת הבעלים של התקשורת – ידיעות אחרונות).

  4. איריס עופר הגיב:

    כמה דברים לי אליך, כותב התגובה הראשונה.
    1. עליך לעשות הפרדה ברורה כאשר אתה בא לדון בעניני הסכסוך, בין לאום לדת. לא כל ערבי הוא בהכרח מוסלמי. כידוע יש גם ערבים נוצריים – ומה תגיד עליהם? שהדת שלהם גורמת להם לשנוא אותנו כי אנחנו יהודיים ושהם ברבריים? טענות אלה מזכירות לי ויכוחים פוליטיים מימי חטיבת הביניים.
    2. התרבות האיסלאמית, כפי שאתה מכנה אותה, לא היא הגורם לכך שבני אדם הולכים ומקריבים את חייהם בשביל לקחת חיים של אנשים אחרים בפעולות טרור רצחניות. צריך להתאמץ ולחשוב חזק חזק מה גורם לבן אדם לרצות למות ובדרך לקחת איתו גם אנשים חפים מפשע. ואם נתאמץ באמת לנסות להבין, למרות שאין דרך, אולי נראה את הייאוש, ואת תחושת הסופניות המהלכת בקרב תושבי מחנות הפליטים אשר מדינת ישראל כבשה ומאמללת באכזריות את כל אורח חייהם מידי יום ביומו זה שנים. רק בן אדם שאינו רואה לעצמו עתיד יכול ללכת ולהתאבד נכון? ואנחנו אלה הגורמים לכך שלא יהיה לו עתיד. לא התרבות המוסלמית שלו. אז כאשר באים לבחון בעיה לעומק (סכסוך עמוק, מאבק ומלחמה על אחת כמה וכמה), צריך לחפור כדי להגיע למסקנות ולא להשתמש בקלישאות מטופשות של ברבריזם דתי ותרבותי.
    ושוב, הכי חשוב זה להפריד בין הטרור המוסלמי הגואה בעולם לבין הטרור הפלסטיני, שכן לא באותו שטן מדובר.

  5. איריס הגיב:

    אה ועוד משוואה פשוטה אם אתה כבר בעניני השוואות. תשווה את מספר הנטבחים הישראלים למספר הנטבחים הפלסתינים. תגלה כאן "אי שוויון" קל.
    והשוואה זאת קשה לי ביותר כי אני מאלה שמסרבים להכיר ב"מציאות הכופה" עלינו אותן. אנחנו יכולים לעצב את המציאות. אנשים עושים היסטוריה היא לא נעשית מעצמה.

  6. לאיריס הגיב:

    "אנחנו יכולים לעצב את המציאות. אנשים עושים היסטוריה היא לא נעשית מעצמה"

    לא נכון

  7. גד לוי הגיב:

    תסלחו לי, אבל במאמר הזה ממש הכעסתם אותי. אתם באים ומתלוננים על זה שחפים מפשע נהרגים, אבל אתם שוכחים את העיקר- הם נהרגו בגלל אותו מחבל שהיה פצצה מתקתקת. אז מה יהיה עדיף? לא לעשות כלום כדי שחפים מפשע לא יהרגו, ואז יהיה פיגוע ויהרגו אותה כמות של אזרחים מהצד הישראלי, או שהמחבל יחוסל? מבחינה כמותית אין הבדל אבל השאלה מאיזה צד אתם מעדיפים שיהרגו… כנראה שאתם פשוט לא אוהבים את העם שלכם, ורוצים שהוא ימות…
    (אגב, אני שמאלן, אבל הפעם אני קצת מתנגד לדעת השמאל).

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים