הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 בספטמבר, 2002 2 תגובות

תחושת פחד חודרת אותי בתקופה האחרונה ,תחושה שבוודאי רבים כמוני מרגישים! בתור מי שסיים את לימודיו זה עתה אני עומד לקראת הגיוס לצה"ל ובניגוד לרבים אחרים אני מבין את הצורך של הצבא בי ובשירות שלי. על כן אני מוכן לתרום את מלוא כוחי ומרצי למען צה"ל ומדינת ישראל. היכולות האישיות שלי הן גבוהות ולכן אף ביקשתי לשרת ביחידה מובחרת, תהיה אשר תהיה, בה אני ארגיש ואדע כי אני ממצה את היכולת שלי עד תום ונותן את המקסימום למען שמירה על ביטחון המולדת!

לצערי הרב אני מבין ,לאחר מחשבה ארוכה מאוד ולאחר אירועים אין ספור אותם עברנו יחדיו, שהמדיניות של התעללות בבני אדם , שלילת זכויותיהם וכבודם של בני אדם כמוני כמוך מובילים אך ורק לאבדון.


איני פוחד להגיע לצבא ולקבל סטירת לחי לאידיאולוגיה הפרטית שלי ,שהרי תמיד הייתי ותמיד אהיה פתוח לדעות חדשות ושונות. אך איני מוכן לקחת חלק באותה מלחמה גזענית, באותו כיבוש ובאותה נורמה מוטעית שערבי הוא אינו אדם כמוני ואין לו זכויות בסיסיות כמו הזכות לכבוד.


עד היום מחנכים אותי בבית הספר לזכות לכבוד והחובה לכבד ,מחנכים אותי לשוויון שקיים בין בני אדם ומעבר לכל זה מלמדים אותי את שואת העם היהודי.


עם כל הצער והכאב שבכך ההשוואה אינה מן הנמנע, אז אמנם איננו רוצחים בשיטתיות, ועדיין לא פיתחנו תורת גזע ,ברם הנורמות החברתיות מעוררות חלחלה בכל אדם אשר מתעמק בהם קצת יותר. איך זה נראה לנו נורמלי להפשיט בן אנוש, ערום כביום היוולדו ולעשות בו אקט זה או אחר?, הכיצד מניעה מאישה הרה לעבור במחסום היא נורמלית? והשאלות עוד רבות… אנחנו שוללים מהם את הכבוד שלהם, אנחנו וכמובן שגם הרשות עצמה מזניחים אותם ומכניסים אותם למצבים של עוני ורעב הרבה יותר גדולים מהעוני והרעב של אותם מפוטרים שנמצאים מתחת לקו העוני במדינת ישראל.


אני מנסה לתאר לעצמי לו הייתי ילד ערבי והייתי עובר את כל אשר הממשלות הכושלות הללו מעבירות אותי לאן הייתי מגיע, והתשובה שלי לעצמי היא ברורה מאוד! אני הייתי הולך ומפגע ביהודים!


כפי שאמר סרבן השירות בשטחים בראיון עם קובי מידן – "אנחנו יצרני טרור!", אנחנו מגלגלים כדור שלג שרק הולך וגדל מיום ליום וההתחלה אינה ברורה ואינה רלוונטית, השאלה היא איך עוצרים אותו עכשיו? מה שבטוח, התעללות ,שלילת זכויות, התקפות אלימות ואגרסיביות וכמובן שלילת זהות לאומית לא ימנעו את כדור השלג מלגדול אלה רק יגדילו אותו פי כמה וכמה.


יש לי חברים ממרכז גרמניה (אזור שנחשב סוציאלי דמוקרטי והתנגד למלחמה העולם השנייה), חברי הנם דור שלישי ללוחמי הצבא הנאצי, והם אומרים בריש גלי שהם פשוט מתביישים בסבים שלהם ששיתפו פעולה ולקחו חלק במלחמה, והם שואלים "איך הם לא ראו שהכל הוא מניע חסר בסיס של גזענות הולכת ותופחת?". איני רוצה לקחת חלק בגזענות הזאת שהרי איני רוצה שבני ונכדי יתביישו בי!!!


את שירותי למדינה אני אבצע ,אני מקווה, בצורה אחרת מאשר שלילת זכויות אויבנו אחרת אאלץ להצטרף לתנועת הסרבנים ולבזבז את יכולותיי לתרומה למדינה בכלא צבאי!!!

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    האם רק החל מ"הכיבוש" ב – 67 החלה הבעיה ?

    יש פה עמים שאנחנו תקועים להם כעצם בגרון ועד שלא יחסלו אותנו , כולל אותך מר עפר היקר כפי שאבות חבריך בגרמניה עשו לנו .

    צא וראה איזה משטרים סביבנו שאתה וחבריך כל כך תומכים בהם.

    מדוע לא יתמכו הם בפלסטינים כפי שיהודי העולם תמכו בנו ? מדוע מחזיקים כמה דורות של פליטים במחנות בירדן , סוריה מצרים ועוד ואפילו אזרחות לא נותנים להם ?

    אענה לך – כי הם פיונים במלחמת האיסלם נגד המערב . מאחר והמדינה הקטנה שלנו עומדת על נפשה תרתי משמע

    וודאי למדת שהצבא במדינה דמוקרטית הוא כלי בידי המדינאים . כל מטרתו היא להרוג את אויבנו ביום פקודה .

    עד שהערבים לא יפנימו שאותנו לא ניתן להזיז מפה בכוח לא יהיה שלום . כדאי שתשאל את חבריך הבוגרים לאן רוצים לחזור הפליטים הערביים ? התשובה שתקבל היא למקומות שבהם נמצאים אנו בארץ ישראל הקטנה !

    לסיכום , גם הערבים בקראם את מאמרך מגכחים כי מי אוהב שטינקרים ?

  2. שלמה אדם הגיב:

    לעופר היקר.

    טוב לשמוע צעירים לפני גיוס שיש להם לבטים, ושאינם דווקא רצים אוטומטית בהתלהבות לצבא "עם החבר’ה" (ויש הטוענים, עם העדר).

    אני השתחררתי לאחרונה משירות פעיל בדרגת קצונה די גבוהה, ואני מודה שזה בא לי בדיוק בזמן; אני שמח שנחסכת ממני ההתלבטות, מפני שבניגוד לכל האינסטינקטים ה"צבאיים" שהמגע הארוך עם צה"ל הטביע בי, לא בטוח שכיום הייתי מציית לפקודה לשרת את המתנחלים בשטחים.

    אני חושב שעליך להחליט רק אחרי שראית במו עיניך על מה מדובר, ואז תעשה את השיקולים הפרטיים שלך. מה שרואים בטיוי וקוראים בעיתון רחוק לפעמים מאד מהעובדות בשטח.

    אני מאחל לך שירות פורה ומחכים. המשך לשמור על ראש גדול, גם אם לעתים ייראה לך כאילו אתה היחיד שנוהג כך.

הגיבו למשתמש אנונימי (לא מזוהה)

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים