הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 באוקטובר, 2002 4 תגובות

מועמד השמאל לואיס אינאסיו דה סילבה, המכונה "לולה", נבחר לנשיא ברזיל ביום א’ האחרון. על פי ההודעה שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית 52 מיליון מאזרחי ברזיל הצביעו עבור יו"ר מפלגת העובדים. כך, לראשונה בתולדות ברזיל אחד מפשוטי העם נבחר לתפקיד הרם ולראשונה בתולדות אמריקה הלטינית נבחר פועל לנשיא.

"לולה" אמור להתחיל את כהונת הנשיא ב-1 בינואר הקרוב. השאלה הנשאלת היא: כמה חודשים יעברו עד שהממשל האמריקאי יכריז על "לולה" כעל "לא לגיטימי" ואף כ"לא רלוונטי"? כי מעבר למשמעות הפוליטית הפנים-ברזילאית לבחירת מנהיג מפלגת שמאל כנשיא (כן, גם לראשונה בתולדות ברזיל – נציג השמאל נבחר לנשיא), לבחירת העם הברזילאי יש משמעות אזורית ואף בינלאומית. "ציר הרשע" של הנשיא ג’ורג’ בוש הבן יכול להתחלף בקלות ב"ציר השמאל" ודווקא בחצרו האחורית: אמריקה הלטינית.


ארה"ב פעילה עד מאד באזור לא מואר זה של העולם. הממשל החל להעניק תמיכה נדיבה בממשלת הימין הקיצוני בקולומביה הנלחמת בתנועות הגרילה – במסגרת "תוכנית קולומביה" (אגב, רמטכ"ל צבא קולומביה ביקר בישראל וביקש סיוע צה"לי לקידום ה"התוכנית" מבית היוצר של ארה"ב). הממשל האמריקאי פעיל עד מאוד בניסיונות להפיל את הנשיא הנבחר של ונצואלה, הוגו צ’אבז. ניסיון הנפל להפיכת צבאית בוונצואלה, בתמיכה אמריקאית בלתי מוסתרת, כשל בעקבות הפגנות המוניות. הממשל האמריקאי פעיל מאד בנסיונות לשקם את ממשלת אקואדור. פעמיים הופלו בשנים האחרונות ממשלות באקואדור לאחר התקוממויות עממיות. גם בפרו, ממשלת פוחימורי נפלה בעקבות הפגנות המונים והנשיא החדש אלחנדרו טולדו נאלץ להתמודד בחודשים האחרונים עם הפגנות נוספות של אזרחים הזועמים בגלל המשך מדיניות ההפרטה. בארגנטינה, פראגואי ואורוגואי נרשמו תנועות המוניות. בארגנטינה ההמונים צרו על "הבית הוורוד" שבבונאוס איירס בדצמבר אשתקד וגרמו להתפטרות הממשלה. באורוגואי אירעו שבע שביתות כלליות מאז תחילת השנה. לאחר השביתה החמישית התפטר שר האוצר הכל-יכול אלברטו בן-ציון. בפראגואי, המשטר עושה שימוש תדיר בצבא כדי לפזר הפגנות של איכרים. כך, גם במדינה השכנה בוליביה. יצוין שממשל בוש לא שינה את מדיניות הממשלים שקדמו לו בעשורים האחרונים ומוסיף לנקוט מדיניות של מצור הדוק על קובה המהפכנית.


נצחונו של "לולה" עשוי גם "להדביק" מדינות אחרות. על פי סקר שפורסם במונטבידאו בסוף השבוע שעבר, מועמד ה"חזית הרחבה" השמאלית טבארה ואסקז היה זוכה ל-60 אחוז מקולות הבוחרים אילו הבחירות לנשיאות אורוגואי היו מתקיימות היום. שתי המפלגות הבורגניות הגדולות, השותפות בממשלת האחדות הלאומית המקומית, היו זוכות כל אחת לפחות מ-15 אחוז מהקולות.


במשך כל מערכת הבחירות לא הסתיר "לולה" את איבתו לרעיון האמריקאי להקים אזור סחר חופשי בכל היבשת – מקנדה בצפון ועד לצ’ילה וארגנטינה בדרום. אזור הסחר החופשי הגדול בתבל אמור להיות גרסה מוגדלת להסכם "נפט"א" (אזור הסחר החופשי של אמריקה הצפונית) הקיים – הכל תחת ההגמוניה של ההון הגדול של ארה"ב. "לולה" רוצה לחזק את ה"מרקוסור" (או "מרוקסול" בשפה הפורטוגזית) – הסכם הסחר של מדינות אמריקה הדרומית. זאת כמשקל נגד למדיניות הממשל האמריקאי. "לולה" אף הכריז על רצונות להעמיק את הסחר עם קובה ולהגביר את רכישות הנפט מוונצואלה.


ביבשת בה הניגודים המעמדיים הולכים וגדלים, הקמת "ציר לולה-קסטרו-צ’אבז" מדיר שינה מפקידיה הבכירים של מחלקת המדינה של הממשל האמריקאי. בחצר האחורית של האימפריה גדל גידול פרא שאין יודעים איך להחניקו או להכניעו. השימוש הגובר בכוחות צבא של ארה"ב – כמו בקולומביה – יכול להוביל את כל היבשת למלחמת שחרור עתירת ממדים. לא יהיה זה מאבק רק נגד המשטרים הרקובים מבית, יהיה זה בראש ובראשונה מאבק באימפריאליזם היאנקי. ניסיונות החניקה הפיננסיים, כפי שנעשה בארגנטינה, בכוחם לרושש שכבות עממיות רחבות ולהופכן לסוכנים פעילים של השינוי המהפכני.


אף אם "לולה" ינקוט צעדים מדודים ביותר, ולא יפעל לכיוון של שינוי מהפכני מן היסוד, הוא יכול ליצור דינמיקה עממית בכיוון זה. הסדר הניאו-קולוניאלי באמריקה הלטינית הוא כה שברירי שהוצאת לבנה אחת עשויה למוטט חומה שלמה. בכל מקרה, המילה האחרונה אינה של ממשל בוש ואף אינה של הנשיא הנבחר "לולה". המילה האחרונה היא בידי ההמונים ואחד מלקחי השנים האחרונות הוא שההמונים ברחבי אמריקה הלטינית יכולים לחולל שינויים.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. אדם סטריאר הגיב:

    השאלה הגדולה, בעקבות בחירתו של "לולה", ולאור הרפורמות שהוא מנהיג כבר מרגע בחירתו, היא כיצד תתמודד החברה הברזילאית השברירית עם הסנקציות שלא יאחרו להגיע מכיוון המפלצת מצפון. יש לחכות ולראות אם לולה יהיה מספיק חזק כדי לאגד תחת שלטונו לא רק את האימפריה הברזילאית, אלא גם את השכנות הממוטטות מדרום וממערב לידי כח כלכלי שאין להתעלם ממנו, ובוודאי שאין יותר להתייחס אליו כאל זה שנתון, כבר למעלה מ-500 שנה "בכיס האחורי הקטן" של המעצמות העולמיות.

  2. יונתן סטריאר הגיב:

    אדם אתה צודק. אבל מה אם ג’ילברטו ג’יל

  3. סטריאר יוני הגיב:

    דעתי המצב בברזיל משתפר בגלל רונלדיניו.
    הם צריכים לאכול יותר פג’ואדה. זה יעזור להם להתגבר על כל הבעיות

  4. ניצן דובדבן הגיב:

    כל זה טוב ויפה, אבל מה קורה בשבוע הבא? נפגשים או מה?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים