הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 באוקטובר, 2002 12 תגובות

הרבה כבר נכתב על המצב הנוכחי, אבל אחד ההיבטים שנשכחו, שלא בצדק, הוא עד כמה יעיל הוא המצב עבור אנשי החינוך, ובייחוד מורי ההיסטוריה. אותם מורים קשי יום, אשר עמלים בכל פעם מחדש בבתי הספר לתאר את מאורעות העבר באופן צבעוני ומעניין, להעביר את מורכבותם של האירועים בלי להטביע את התלמידים בשלל פרטים. הנה זכיתם ונתגלגלה לידכם הזדמנות פז להראות דינמיקה היסטורית נדירה בעת התרחשותה ממש. הרי, מן הסתם, לא פעם כאשר לימדתם על אירועים איומים מן העבר, על רגעים שפלים במיוחד אליהם הגיעה האנושות, על תרבויות שהסתאבו ועשו מעשים שהאוזן מתקשה לקלוט, שאלו אתכם התלמידים: אבל איך נתנו לכך האנשים להתרחש? הרי הם היו בני אדם כמוני וכמוך, איך הם לא קמו וצעקו? איך לא התקוממו? מה, באמת כולם איבדו כך צלם אנוש? ואתם, לוקחים נשימה עמוקה, מבקשים להסביר את הפער הגדול בין החכמה שלאחר מעשה, שבה הכל בהיר וחד, ובין הטשטוש שבזמן אמת, שבו הכל מורכב יותר, איטי יותר. המניפולציות, הפחדים, הרצון שלא לדעת, ההתכנסות לתוך הבתים, השכחה. אכן, קשה כל כך לעמוד מול שאלה קולעת וחדה כל כך.

אך לא עוד. לא תצטרכו לעמול שוב על הסברים מפולפלים וצבעוניים, לשחזר דוגמאות היסטוריות מן העבר הרחוק, כי הנה נקרתה לידכם דוגמא מופלאה, נגישה ומוכרת. הנה, כך תוכלו לומר לתלמידים המוטרדים, תסתכלו מסביב, תראו מה מתרחש בימים אלה ממש, לא בארצות נידחות ואקזוטיות, אלא פה, אצלנו. מעתה תוכלו לספר איך מדינה נאורה ומתקדמת הידרדרה לשלטון אפרטהייד מן השפלים ביותר, איך הותר דמם של מיליוני אנשים, איך צבא חכם ומוסרי הרעיב ועינה עם שלם, אנשים, נשים וטף, ואיך שתקו האזרחים הטובים כמו דגים. לא משום שהם רעים, חלילה, פשוט משום שכבר נמאס, שאין ברירה, שברק הסכים לתת להם הכל, שממילא אין אלטרנטיבה, שגם אנגליה וצרפת לא נהגו אחרת, ושבכלל גם ככה יש לנו מספיק צרות, הברז התקלקל והמיגרנות חזרו.


אבל אל תקפצו, זה רק יבלבל את הילדים, נסו לתאר את התהליך לאט, שלב אחר שלב. בתחילה ספרו כיצד התרגל העם הנאור למציאות של אנשים שאינם ממש אנשים, בני אדם שחיים רק כמה עשרות קילומטרים מכאן, אבל הם שונים. אנשים נעדרי אזרחות, משוללי כל זכויות. אל תתפתו לסיפורי זוועה, (הם עלולים לא להאמין לכם), אדרבא, השתדלו לתאר את הבנאלי, כיצד התמסד לו שלטון אפרטהייד, איך הוא הונצח בחוקים, אושר בבתי משפט. ספרו כיצד הפך למציאות חיים רגילה לגמרי. איך לאט לאט התייצב לו גבול תודעתי בלתי עביר בין שני עולמות, מן הצד האחד מדינת חוק נאורה, פיקוח וביקורת ובג"צ, ומן הצד האחר עולם נטול חוק, נטול כל זכויות, שבו הכל מותר. איך אבד כל קשר בין ערכם של חיים בצד אחד של הגבול התודעתי ובצדו האחר.


המשיכו וספרו – אבל בלא לפרט יותר מדי, כדי לא להפחיד חלילה את הילדים הרכים – כיצד התרגלו האנשים הנאורים ללכת פעם בשנה, רק לכמה שבועות, לתַחזק את הכיבוש. כיצד יצאו אנשים ממקומות עבודתם, מן המשרד והשדה והכיתה, עם הרבה ערכים של חברות, גאוות יחידה ומוסריות צרופה, ועם רובה ביד, ל’שם’. כיצד עמדו האנשים הטובים במחסומים, כיצד כפו עוצר, עשו חיפושים, כיצד למדו שאך טבעי הדבר שבני האדם ששם, בצד השני, עומדים שעות בכל יום, בוקר וערב, במחסום, רק כדי להביא (אולי) לחם הביתה, וששם, ראו זה פלא, ניתן להיכנס לכל בית, לעכב כל אדם. כיצד הפכו האנשים ששם לחסרי זהות, לגוש חסר פנים.


אבל אל תכנסו לכל הפרטים, חוסו על הילדים, אל תתיימרו לסכם שלושים וחמש שנים איומות כאלה. רק נסו להעביר להם, בחטף, כיצד נראית שגרת חיים מן הצד האחר של המחסום. ספרו רק בקווים כללים על כיבוש שהופך להרגל, על הרגל שהופך לטבע. אולי בעצם תספרו רק על השלב שבו החלו ה’הם’ להתקומם, וכיצד ‘טיפלו’ בהם החברה הטובים, ספרו מעט על אוסלו, על החלומות הגדולים, אולי תדלגו מיד לרצח של ראש ממשלה שביקש לעשות שלום, או להשתפנותו של האחֵר בדרך. אולי מוטב שתעברו מיד לספר איך השליט עליו העם הזה איש תאב מלחמה, חרד שלום, וכיצד הצליח הוא בתבונה ובנחישות לרסק כל אפשרות להסכם כלשהו, לנטרל או פשוט להשמיד את כל מי שניתן היה לדבר עמו. 


ספרו על הטרור, על הפחד המצמית ששלט ברחובות תל-אביב וירושלים, על החשש להסתובב בקניונים, אבל גם על הדרך בה סחרו בהם הפוליטיקאים והשתמשו בהם הגנרלים כדי להנציח את המצב, כדי להסלימו, איך חיכו לפיגוע הבא כדי להחריב עוד כפר, להנציח את האומללות ההשפלה והסבל, ולהבטיח שמצב זה לא ייגמר.


ספרו על הדרך בה, לאט לאט, התפתחה לה פוליטיקה נעדרת כל רסן, נטולת מעצורים. כיצד התמסדה מציאות של סגרים וחיסולים. כיצד נוצר טרור מדינתי. כיצד הפכה מציאות שבה מאות אלפי בני אדם, סגורים בבתיהם, ימים, שבועות חודשים, בלא כל יכולת לבקר, לקנות, לשחק, להרוויח כמה פרוטות, למציאות חיים נורמלית לחלוטין, לחצי כותרת בעמוד הפנימי ("הסגר נמשך") שנעלמה גם היא עם הזמן וההרגל. נסו לתאר מציאות חיים שבה הכל הופך להפקר. שבה ניתן להחרים כל בית, לעצור כל אדם, לאסור תנועה בכל רגע לכל זמן, לגזור כל גזירה באין מפריע. ספרו (אבל אנא בלי שמות) כיצד התרגלו החברה הטובים,  לעקור פרדסים, לשבור קירות, להחריב בתים, לירות במפרי עוצר, להפציץ כיכרות הומי אדם, בלי לחשוב פעמיים, בלי לחשוב בכלל. נסו להסביר שאין מדובר ביוצאי דופן, בחבורת סדיסטים, אלא בחברה על הכיפק, עורכי דין, רואי חשבון, (אבל אל תגידו בבקשה "אבא שלכם, אחיכם הגדול").


אל תדלגו גם על ההקשרים הפוליטיים והאזרחיים, הם הכרחיים כדי לאפשר לתלמידים להבין כיצד זה התרחש. ספרו איך יישרה מערכת המשפט קו. איך קיבלו כל הפעולות הכשרים מהודרים, איך התייצב לו היועץ המשפטי בראש החברה הטובים במחסום. ספרו על האיומים בחקירות, על סעיפי ההמרדה וההסתה, כלפי כל מי שהעז לצאת נגד החברה הטובים. ספרו על שתיקת התקשורת. איך גס ליבם של האנשים בתיאורים ובמראות מ’שם’, עד שפשוט הפסיקו להראות להם. נסו להעביר לילדים עד כמה קל להעלים את הייאוש, העוני, הרעב, האומללות, החורבן, ולהשאיר אותם מעבר למחסום, (אל תשכחו לתאר כיצד הוקעו ותוארו כבוגדים מספר עיתונאים קטן שהתעקש להמשיך ולתאר בכל זאת מה מתרחש ‘שם’). תגידו משהו גם על הטלוויזיה, (זה תמיד מעניין). ספרו איך ככל שהוחמר המצב ורבו הגוויות פרח לו האסקפיזם, איך נוספו עוד שעשועונים, הצחקות, שירה בציבור. 


אבל בעיקר ספרו על ההרגל. איך הריגה של ארבע עשר אנשים, (אם אינכם חוששים, תוכלו להוסיף כי ארבעה מתוכם ילדים, אבל אל תכנסו לפרטים), חפים מכל פשע, באמצע יום אביבי בכיכר אחת בעזה, הפסיקה לעניין את אף אחד, שהיא לא גררה יותר מאשר חצי תירוץ מפוהק של דובר צה"ל. ספרו על גסות הלב למראה משפחות מתייפחות למרגלות חורבות בתיהם, האטימות, הניוון, לא מתוך רוע, לא מתוך זדון, פשוט מתוך הרגל. 


ספרו, אל תשתקו, כדי שיבינו הם, כדי שנבין אנחנו, איך קרה כדבר הזה.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. נעם הגיב:

    פעמים רבות ההיסטוריה מסולפת ומגוייסת לטובת אידאולוגיות שונות. המציאות בפועל מורכבת, לעיתים, ממספר מוגבל של דרכי פעולה שבכולם צפונות תוצאות קשות.שאלות אלו של תלמידים נובעות, במקרים אלו, ממורה שאינו נבון דיו להבין מורכבויות של מצבים, הן בחייו הפרטיים והן בניתוח סיטואציות פוליטיות.הפיתרונות של אנשים קיצוניים כגון אלו יהיו בד"כ פתרונות אשר תוצאותיהן הינן הקשות ביותר.

    נחמתינו היא שרק לעיתים רחוקות ניתנות ההכרעות בידי אנשים אלו.

  2. שירה הגיב:

    נעם, ואילו היום, בידי מי נתונות הכרעות אלו?

  3. ליאור וכטלמאמר הגיב:

    מאמר, קשה ונוקב, כמו המציאות למי שמוכן להתבונן בה!

  4. רועי ארד הגיב:

    מאמר מרגש

  5. שי הגיב:

    לאחרונה יצא הסרט "אררט" לאקרנים. הסרט של אגויאן המצרי ארמני דן בשואת הארמנים. לצערו של אגויאן ושאר הארמנים החיים – טורקיה לא מכירה בשואתם. לצערם של הארמנים, מדינות רבות המקיימות קשרים עם טורקיה, גם הן אינן מכירות בשואה זו.

    לצערי, אחת המדינות מכחישות השואה הארמנית היא ישראל. לישראל שני טעמים. האחד הברור והגלוי – קשריה המיוחדים עם טורקיה והצורך האסטרטגי שלה בה. הטעם השני הפחות גלוי אך המוזר יותר – ישראל רוצה בעלות על המושג שואה – כלומר רק היהודים עברו שואה. הארמנים עברו מעין מיני טבח – אם בכלל.

    וכאן אני מגיע לבעיה. הארמנים חווים את השואה השנייה שלהם – הטובחת מכחישה את השואה – ואלו שלא עזרו להם אז – מכחישים גם הם.

    תיטיב ישראל לעשות אם תפסיק להכחיש את השואה בימים אלו ותישיר מבט אל ההיסטוריה ותאמר – די לטבח העמים די לניצול הכוחני.

    איני יודע למה בחרתי להגיב תחת מאמר יפהפה זה של רוזן צבי. נזכרתי בו לאחרונה ואני חושב שבשעה זו מורי ההיסטוריה יזכרו גם זאת.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני מתנחל ,ימני דתי שמשתדל לשאול את עצמי כל יום מחדש האם ערכי ןדעותי נכונים . האם גם במאמר זה יש איזה ספק ? סימן שאלה? האם התהליך בו מתארת בכתבה את ההידרדרות המוסרית של מדינה שלמה שכביכול מתוך בחירה "כבשה" ו"השתלטה" על אוכלוסיה תמימה מתאר את המציאות הנכונה?.
    ובכן מר רוזן צבי ניתן לסלף הכל כולל היסטןריה ועובדות .
    מאה שנות ציונות כפי שאני מכיר אותם הינם תהליך שאין לו אח ורע בתולדות העמים של עם התנ"ך שחלם וידע מאות ואלפי שנים כי יחזור למולדתו וכך אכן קרה . בתחילת התהליך הדבר זכה להכרה בינלאומית כולל מי שייצג את האומה הערבית .כבר בתחילת שנות ה-20 קלטו הערבים (שום אומה פלסטינית ) שגרו בארץ את האיום הציוני ונלחמו בו באכזריות שמאפינית את מאבקם עד היום.
    ה"כיבוש" עם כן מתחיל עם ראשוני הבילויים וההבדל היחיד בין מה שבתוך הרו הירוק ומה שמעבר הוא שה"כיבוש" בתוך הקו הירוק גם כלל בתוכו גירוש של מאות אלפי ערבים מבתיהם במלחמת השחרור . זה מוסרי בעיניך . אין לי מושג איפו אתה גר אך אין לי ספק שבדיוק במקום הזה או בקרבתך גרו ערבים שברחו בבהלה מבתיהם לפני לא הרבה שנים במושגם היסטוריים.
    אני חיל קרבי מזה 14 שנה (בסדיר ובמילואים) ,הייתי כמעט בכל מקום ב"שטחים" והתיאורים על אכזריות חילים,סדיזם, ירי במפירי עוצר(???),השמדת כפרים(???)- נפלת על הראש? מאיפו התיאורים האלה?
    האם יש בכלל סימטריה בין עם שתומך בהתאבדות ילדיו לתוך אוכלוסיה אזרחית? לביננו.
    כעם-אנחנו הרבה יותר מוסריים מהם ומי שמתקשה לראות את העובדות בעיניים שלא יסלף אותם .
    אם יש דבר שמאיים על קיומינו יותר המכל -זה השנאה העצמית וחוסר היכולת להידבר ביננו .
    לי ברור כי כל דרך לפתרון המצב הבלתי אפשרי חיבת לשמור עלינו כעם מאוחד.

  7. אבי טובולסקי הגיב:

    אני תושב עפרה , דתי וימני בדעותי שמשתדל כל יום מחדש להציב סימני שאלה על דעותיוהשקפותי.

    האם גם במאמר הזה יש איזה ספק?סימן שאלה? פקפוק ?או שהוא מתאר פנאטיות מחשבתית מהסוג שמאפין את קיצוני הימין בדיוק באותה מידה שהוא מאפין את קיצוני השמאל?
    ישי,ניתן לסלף ןלעוות הכל ,כולל היסטוריה וכולל עובדות.
    אין ויכוח כי המציאות היום היא בלתי אפשרית ודורשת שינוי . האם אנחנו גרמנו למציאות הזאת להתרחש?? אנחנו חילים ימניים ושמאלנים שלא מרגישים שיש לנו את הזכות לסרב לשרת את המדינה ועושים הכל כדי לא לאבד צלם אנוש ולא להסתאב למרות המציאות המטורפת, למרות שהאויב שלנו שולח את ילדין להתאבד ,להרוג ולהשמיד את כל היהודים טף ונשים ללא כל עכבות מוסריות מהסוג שמאפין את המאמר הכ"כ צדקני.
    אנחנו התרנו דמם של מיליונים?? הרעבנו ועינינו עם שלם??ירינו במפירי עוצר??,הפצצנו כיכרות הומי אדם?? בלי לחשוב?? על מה אתה מדבר?? האם לא עירבבת פו תיאורי שואה עם מציאות שלא קימת??
    כשאוכלוסיה אזרחית תומכת ומעודדת שליחת מתאבדים ,מוסתת ומסיתה- בקר ,צהריים וערב להרג והשמדה האם לא עדיף שתתעכב קמעה במחסומים?? או שנמשיך להקריב תינוקות ואימהות על מזבח שלום מדומה או מוסריות צדקנית??
    ישי,אל תרגיש שום צורך להצדיק את סירובך לשרת בשטחים . אם קשה לך ,זה בסדר שתשרת את עם ישראל בדרכך רק על תפגע באלה שממשיכים את העבודה הקשה ,מתלבטים ומתיסרים באותם יסורים ,אך בוחרים להמשיך ולבנות את המדינה כמו במאה שנים אחרונות ולמרות שלא רואים את האור מאמינים שהצדק,המוסר והאמת -סופם לנצח גם את הקשים שבציניקנים.
    ואשר ללימוד היסטוריה -ישנם ספרים רבים ומצוינים שיכולים ללמד כל מי שמחפש את השורשים והענפים של המציאות המתרחשת איך עם מה"יותר מוסריים בעולם" חזר לבנות ולהפריח את שממת מולדתו בהסכמה ותמיכה בינלאומית כולל מנהיגי האומה הערבית לפני ששינו את עורם. מאז קידשה האומה הערבית מלחמת השמדה בעם הציוני היושב כאן מעולם לא השלימה עם קיומו ובעתיד הנראה לעין גם לא תעשה את זה.
    כל עוד הם ימשיכו להרוג בנו כדאי לנו לא להיכנע אלא להמשיך לעמוד על נפשינו ויותר מהכל-להישאר מאוחדים.

  8. גבי סרור הגיב:

    אבי שלום.
    אין לי מושג מאיזה עולם אתה שואב את ידיעותיך, אך ברור לי, ללא ספק, כי אתה שבוי בתוך עולם שברורה לך הדרך, אך לא ברורה לך המדינה, התרומה למדינה, הלחיות ביחד וראיית העתיד גם מעבר להתנחלות שלך בפרט ולהתנחלות בכלל.
    אני לא רוצה להרחיב את הנושא של מתאבדים, אך דע לך כי בכל צד, ואפילו אצלנו, יש "מתאבדים" לא פחות גרועים. גם חינוך לעצימת עיניים יש בו התאבדות ברמה לאומית.
    לגופו של עניין,ההתאבדות לא התחילה פתאום. זה תהליך שמחלחל בעם הפלסטיני כבר עשרות שנים, מה אתה מצפה ? שהם יסבלו יום יום מרעב, חיסולים, עוצר, תנאים לא אנושיים ובכל זאת יברכו אותך ואת חבירך להתנחלויות בכל בוקר?!
    כאדם שגוזל את אדמתם ופרנסתם, מן הראוי שתחשוב על כל מתפוצץ או אדם שחשוב לו גורל משפחתו ועמו.
    רק הסירוב לשרת בשטחים יוכל לגרום למקבלי ההחלטות קצת שינוי מהקיבעון שבו הוא קיים עשרות שנים ולחשוב קצת מעבר. אני מחזק את ידיו של ישי וקורא לרבים אחרים שיכולים לעשות זאת- לעשות.
    אל תגידו בעוד מספר שנים שלא יכלתם!
    אם לא עכשיו- אימתי ???
    ולך אבי, כנראה, שתמשיך לשבת בהתנחלות שלך, ולמצוץ את דמם של חפים מפשע מבלי יכולת להבין מדוע !
    חבל !!!

  9. שייקה בנימין דישראלי הגיב:

    מר גבי היקר

    הסתכלות חד מדדית מהסוג שאתה מביע מאפינת בצורה שהולמת מאד את המגזר שאתה מיצג.
    לדעתי אין שום הלימה בין העובדות שאתה מציג שכביכול מבטאים את הצורך הקיומי של היחיד לבטא את עצמאותו ובין המבט הטרנסצדנטלי ששואב את חיוניותו מרכזי נוער שמבטלים את זמנם ומתעסקים בשטויות .
    אם לא תבזבז את זמנך בשוטטות באינטרנט ותדאג ל"הלימה" שאותה מחפש שמעון כבר זמן רב אולי לא תסתכסך עם אנשים שיכולים לדאוג לך למשאבים במרחב הפתוח.
    מעקבים מהסוג המדובר נובעים מראיה דו מדדית שיודעת היטב ל"הלום" .ו"הולמת את מטרותיה של מערכת החינוך " עוד לפני שפשטה את הרגל

  10. גבי סרור הגיב:

    אני לא יודע למה התכוונת, אבל שוב אתה עושה את אותה טעות.

    אם היית מפנים את הצופלינגים בזמן, יכול להיות שכל הראיה על ההלימה הייתה משתנת.
    כנראה, שצרות האופקים שלך תמשיל לקבוע לך העתיד ה"לא משהו".
    כדי להעצים אדם משיברו, צריך אדם מספיק מיושב ובעל דעות מוצקות, ולא כמו במקרה הזה, (אדם נטול עמוד שדרה).
    לסיום, תתחיל להשקיע באפיגלוטיס ותראה בעתיד פירות.
    במקרה שלך, אולי באושים.

  11. שייקה בנימין דישראלי הגיב:

    אז עכשיו אתה מערב הורים?? יפה יפה.אם כך מה תגיד על ה"פקום ראש" ?????
    אם עוד אנשים שבאים מתוך עולם דיפרנציאלי ואגואיסטי כמוך יתחילו להפנים את הצורך בתרבות הפנאי אולי יתחילו לעצור טרמפים לחילים?? אולי החיטה תגדל??
    כי מה גורם לצורך של אנשים לצעוד יחד ב"מצעד הגאווה" אם לא טיפשות ,חד ממדיות שמעוותת את הפנית המשאבים לעוד ועוד ציוד משרדי????
    האם אנשים ששותים קפה בריאים יותר?? לאו דווקא ויוכיחו אנשים מהסוג שלך שבלי להכיר אותם ברור לי שלא יעיפו מבט לכיוון של זקנה שמתקשה לחצות את הכביש.
    אם אתה מרגיש נאור יותר כשאתה מעלה טענות שמאפינות את הגרועים שבסטיריקנים?? אני למשל לא חושס שמשחק טוב של ג’וליה רוברטס הופך אותה לדוברת רשמית של המגזר המסכן שאתה מיצג.
    טול קורה מבין עיניך ותתחיל להכיר בעובדות כי אם לא עכשיו -מתי תתעורר?????.

  12. אביהו טובולסקיהו הגיב:

    מי שמך להחליט האם לערב הורים או לא ??
    כיוצא כפר הרואה, אתה סגור על זה שאתה יודע באמת מי ההורים שלך? עם כל השיתוף והסוציאליזם של תנועת המושבים השיתופיים, תתחיל לנבור ולחפש את שורשיך הנעלמים !
    חוץ מזה, שביל ישראל לא נבנה בגלל פדלעות כמוך, תעבן, עוכר מלונות ומוניות, בייכן צמרת שעל כל מטר חושב כאילו כבש את הבופור !
    זו הליכה ? זה טיול ? זה אירוע סיום של המח’ הגריאטרית בבית חולים הרצוג !!
    ועוד אתה מעלה על דעתך להחליט על דירוג המעיינות באזור הצפון ?!
    כמי שנסע במונית לאחר שיישן כל הלילה בבית מלון, אין לך זכות להחליט בנושא רגיש כל כך !!!
    תתחיל להכנס לפרופורציות ולעסוק רק בעבודת ___ יתברך.
    גם בזה יש לך עוד הרבה מה ללמוד על שילוח הקן ופרה אדומה.
    יאללה, חפש מי ינענע…

הגיבו לליאור וכטלמאמר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים