הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 בנובמבר, 2002 14 תגובות

בדומה לעוד כמה עשרות אנשים שאני מכיר, יהודים וערבים, ואפשר להניח שבדומה לעוד כמה מאות אנשים שאינם מוכרים לי, אני שבוי של חד"ש. אין לי ברירה אלא לתמוך בחד"ש, למרות שהרבה דברים בה לא מוצאים חן בעיני. אל תדאגו, לא נראה לי שגם בטווח הקצר תהיה לנו אלטרנטיבה אלקטורלית סבירה. לכן, מכתב זה אינו הודעה על הסרת תמיכה. אבל, הוא כן מכתב זועם, כועס, מכתב מחאה, אחד הדברים שניתן לעשות גם בתור שבוי.

העצומה אותה יזמתם, בה אתם פונים לצעירים יהודים להביע את תמיכתם בחד"ש כיהודים היא אחת הגלולות המרות ביותר (התעללות של ממש) ששבוי של חד"ש כמוני נאלץ לבלוע. אין בפנייה המבקשת להחתים על העצומה לא אמת ולא יושר. יש בה סכנה להמשך קיומה של הזהות המשותפת היהודית-ערבית, אחת משתי התכונות האיכותיות (השנייה היא עמדותיה הכלכליות-חברתיות) המבדילות כיום את חד"ש מכל יתר המפלגות האלקטורליות.


האם בכוונתכם להוביל את חד"ש לדגם של פדרציה יהודית-ערבית, כמעט שתי מסגרות נפרדות, כפי שהיתה בעבר הרשימה המתקדמת לשלום? האם למען הניסיון המפוקפק להשיג חצי כתבה אוהדת בעיתון עברי ועוד קומץ קולות, חד"ש תתחיל לסווג את תומכיה ופעיליה על בסיס לאומי?


ברור לי שחשוב שהפנים של חד"ש כתנועה יהודית-ערבית ישתקפו בציבור הרחב. הדרך הנאותה ביותר לעשות זאת היא לפעול ביחד, ערבים ויהודים, בפעילות ציבורית. חד"ש בוודאי גם לא צריכה להתעלם מהמשמעויות שיש לשיוך הלאומי בפוליטיקה ובחברה הישראלית, היא הרי גם לוקחת בחשבון שיוך עדתי ושיוכים אחרים בבחירת מועמדיה לתפקידים ציבוריים. אבל, עליה להציג אלטרנטיבה איכותית לחברת האפרטהייד הישראלית, אלטרנטיבה של שותפות וערבוב ולא של הפרדת חברים ותומכים על בסיס לאומי.


אם קבוצה חד-לאומית תבקש להצטרף לחד"ש ככזאת, אין שום מניעה שהיא תעשה זאת על יסוד ההסכמה הפוליטית הבסיסית. הרי במסגרת חד"ש קיים ועד היוזמה הדרוזי ובעבר היו קיימים גם הפנתרים השחורים. הלוואי שיצטרפו לחד"ש עוד קבוצות שיוך שבנוסף לשותפות הפוליטית הבסיסית יעלו כדגל את התביעות הייחודיות הנובעות מקיפוחם ואף אידיאולוגיה משל עצמם: יהודים מזרחים, נשים פמיניסטיות, דתיים (מוסלמים, יהודים או נוצרים) בעלי גישה מתקדמת, בדואים, חד-מיניים, מהגרים שאינם יהודים, ועוד.


אבל, זה לא המצב בעצומה הנידונה. אתם, מסגרת של צעירים כלל חד"שית, ביקשתם להבדיל ולהפריד בין תומכים על בסיס מלאכותי. אם יש מישהו התומך בחד"ש בשל היותו יהודי, אהלן וסהלן, נשמח לשמוע את טענותיו והוא רשאי לפרסם את עצמו ככזה. אבל, הרוב המכריע של תומכי חד"ש היהודים עושים זאת למרות יהדותם, המקנה להם פריבילגיות של אזרחות מועדפת על פני חבריהם הערבים. אם כבר, עצומות על פי שייכות, מדוע שלא תארגנו עצומות של בני קבוצות מדוכאות אשר רואים בחד"ש כתובת פוליטית?


כפי שנאמר בפנייתכם עצמה, מדובר בסך הכל בתרגיל הנועד להשפיע על התדמית התקשורתית של חד"ש. גם אם תאספו 500 חתימות של "צעירים יהודים" (אגב, לא פרסמתם גיל מקסימלי), התדמית לא תשתנה, אלא למשך יומיים. בין היתר, התדמית החדשה לא תחזיק מעמד לאורך זמן רב כי התדמית של "תנועה של ערבים" נסמכת על עובדות מעט יותר מוצקות מ- 500 החתימות. בסיס התמיכה האלקטורלי, לדוגמה, הוא מאד לא מאוזן. לטעמי, טוב שכך. תעודת כבוד היא לתנועה פוליטית שמאלית עקבית שהמיעוט הלאומי מוצא בה כתובת באופן המוני. חשוב מאוד, כמובן, שבסיס התמיכה אצל היהודים יגדל, אבל לא על חשבון רוחב ועומק התמיכה בקרב המיעוט הערבי. היכולת לגייס תמיכה בקרב המדוכאים מבחינה לאומית היא אחת האינדיקציות המרכזיות לכך שהקו העקרוני נכון ואינו נכנע ללחץ של הלאומנות ההגמונית.


אם ערעור הלגיטימיות של חד"ש הוא המדאיג אתכם, אז כדאי לחשוב על דרכים לפעולה שתחזק בעיני הציבור את הלגיטימיות הפוליטית של הציבור הערבי ונציגיו. עד עכשיו, נציגי חד"ש ושאר הנבחרים הערבים במפלגות השונות, לא הפגינו יצירתיות יתירה בעניין זה. ביסוס הלגיטימיות של חד"ש על ידי נפנוף בעשרות או מאות חתימות של צעירים יהודים זהו אקט של קבלה מובלעת של הדה-לגיטימציה הכוללת כלפי המעורבות הפוליטית של כלל הערבים. ככה משחקים לידיים של הגזענים.


מה המסר הסמוי שעלול להתקבל? אמנם חד"ש לגיטימית כי יש לה כמה מאות שמאלנים יהודים, אבל יתר המפלגות הערביות לא. אני משוכנע שלא לזה התכוונתם. רק בעצומת מחאה כנגד הדה-לגיטימציה הנעשית לציבור הערבי ולפוליטיקאים הערבים, הייתי רואה הצדקה להחתמה נפרדת של יהודים.


אם חד"ש רוצה לגדול בשני הציבורים כאחד, עליה לשאול את עצמה מדוע היא הצליחה במשך השנים לבודד את עצמה ממרכיבים שונים שהשתתפו בה ומבעלי ברית. איזה שגיאות שיטתיות נעשו כדי שייעלמו ממסגרותיה הפנתרים השחורים, שס"י ופעילי ציבור רבים, ערבים ויהודים?, מה גרם לכך שפורשי חד"ש מאכלסים היום את כל יתר הרשימות הערביות?


חד"ש צריכה להיות מסגרת פלורליסטית באמת. עליה לחשוב היום כיצד היא פותחת עצמה או יוצרת בריתות עם מסגרות שמאליות אחרות שכבר קיימות, חלקן מסגרות אידיאולוגיות רדיקליות קטנות וחלקן מסגרות חד-נושאיות המוניות יותר. אם הקרובים אינם שותפים, אז מה הטעם לפנות לרחוקים מדומיינים. מאות או אלפי יהודים בישראל של היום כבר אינם כבולים בציונותם, אך הם לא מוצאים את דרכם לחד"ש. אולי תפנו אליהם, אולי תחשבו יחד עמם ואחר כך מחוזקים בבעלי ברית תלכו לציבור רחב יותר, בלי לוותר במילימטר להנחות היסוד של הקונסנזוס הציוני (לפיו הערבים אינם אזרחים לגיטימיים באותה מידה כמו היהודים).


במקום החתמה של תומכים יהודים, כדאי אולי לדאוג שבכינוסיה הארציים של חד"ש יהיה ביטוי הולם, בתוכן ובסגנון, להיותה מסגרת משותפת ערבית-יהודית. כדאי לחשוב על הסמלים שמשתמשים בהם (מוטב לוותר ככל האפשר על סמלים לאומיים ולפתח סמלים שמאליים בשתי השפות ומתוך שתי התרבויות). אפשר גם לרתום את חבריה ופעיליה הערבים לגיוסם של תומכים יהודים. מעל הכל, על חד"ש לפתח פעילויות וזירות פעולה משותפות שיענו לצרכים של מגזרים מדוכאים ומקופחים של יהודים ושל ערבים. כאשר היא תעשה זאת בהצלחה, כולם כבר יידעו שהיא באמת תנועה יהודית-ערבית.


חברים, חברות, מפורום של צעירים מצפים למסר של התחדשות, לחשיבה רדיקלית, לניסיון לרדת לשורשם של דברים. מדוע בחרתם להתחיל לטפל בתדמית? האם המייק אפ באמת חשוב? למה שלא תתחילו מיוזמות חדשות, מכיווני פעילות חדשים? למה שלא תתחילו לשנות את הדינמיקה של חד"ש עצמה?

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. שאדי יוסף הגיב:

    כל עוד מק"י קיימת כמסגרת שמכתיבה את העניינים בחד"ש או לפחות יש לה זכות וטו מוחלטת על העניינים שם אין סיכוי להתחדשות בחד"ש. לכן מר לייבנר הצע במפורש את פירוק מק"י. מדוע אתה לא מציע ברית עם בל"ד או שזה מפריע לך כי אתה רוצה למחוק את הסמלים הלאומיים של שני העמים< הידד לסימטריה. יחי השוביניזם האטרנציונליסטי. יחי האמפליאליזם הקומוניסטי!!!!

  2. אלכס מסיס הגיב:

    תוכן העצומה עדיין לא פורסם ב"הגדה השמאלית" וכבר

    יש חולק עליה. קודם נפרסם ואז נגיב.

    אני רשאי להגיב לנאמר על חד"ש:

    חד"ש אינה "פיקציה" אלא שם אחר (מותג) למק"י.

    אי אפשר יהיה לשנות דבר בחד"ש, עד לבחירות.

    נעשה זאת, אחריהן, אני מקווה.

    אתר "הגדה השמאלית" הוא אחד הצעדים בכיוון הנכון.

  3. שמוליק קולטון הגיב:

    כול עוד מק"י תיהיה הגורם המשפיע בחד"ש אז אין שום סיכוי שכוחה של חד"ש הגדל הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. ובטח שהיא לא תיהיה אלטרנטיבה לקולות צפים בשמאל הישראלי.

  4. נמרוד אמזלק הגיב:

    מספר הערות ליוזמי העצומה:

    1. העצומה הזאת לא תואמה עם אף אחד מחברי הנהגת בנק"י וזה חבל מאוד. לו היה נעשה תיאום כזה היינו מסבירים לחברינו כי הן מק"י והן חד"ש נוהגות לפנות אל הציבור היהודי והערבי בנוסח אחד ומגייסות את שני הציבורים למאבק משותף. פנייה רק בעברית, רק ליהודים עם טון אפולוגטי כלפי המצביעים הציוניים שלא נוח להם עם מפלגה שנתמכת ע"י ציבור ערבי גדול היא תמוהה ולא נכונה מבחינה פוליטית.

    2. בעצומה יש התייחסות בשני מקרים אל חד"ש כאל מסגרת מפלגתית. חד"ש אינה מפלגה ומעולם לא היתה. זוהי חזית שהוקמה ע"י המפלגה הקומוניסטית כדי להרחיב את מעגל התמיכה הציבורי בעמדותיה ובמאבקה.

    אנו מעריכים מאוד את חברינו בחזית ומדגישים שוב ושוב את עבודתם החשובה ואת התרומה העצומה שלהם להצלחת המאבק לצדק חברתי ולחיסול האפליה האנטי-ערבית והכיבוש. אולם רצוי שיוזמות מעין אלה, במיוחד בתקופה כה מתוחה ורגישה כמו תקופת הבחירות, יעשו במשותף עם תנועת הנוער הרשמית של המפלגה או לפחות בתיאום איתה וכך יהנו מבסיס רחב יותר ומהצלחה גדולה יותר.

    נמרוד אמזלק

    חבר הועד המרכזי של מק"י

    חבר מועצת חד"ש

    רכז בנק"י בירושלים

  5. חררדו הגיב:

    תגובה לנמרוד אמזלג,

    ראשית, אני שמח שאתה שותף להסתייגויות העקרוניות מהעצומה.

    מה שלא ברור לי הוא מדוע במקום לדון בבעיה הפוליטית – עקרונית, אתה משתמש בויכוח כדי להביע התנשאות ופטרונות ארגונית של מק"י-בנק"י כלפי חד"ש. למה להפוך דיון עקרוני למריבה אירגונית?

    היסטורית אינך צודק. חד"ש הוקמה כחזית משותפת לרק"ח (כך נקראה אז מק"י), הפנתרים השחורים, שס"י ועוד חזיתות ערביות מקומיות (החשובה שבהן חזית נצרת הדמוקרטית). התפיסה אותה ביטאת שחד"ש היא לכל היותר כלי ל"הרחבת מעגל התמיכה" של מק"י היא גורם מרכזי לקצר עם בעלי הברית ולכך שכמעט כל מי שפרש במשך השנים ממק"י מסיבות אידיאולוגיות או אישיות לא יכל למצוא את מקומו בחד"ש. עדיין רוב תומכי חד"ש היום, אינם חברים או אוהדים של מק"י, ועם מישהו מעוניין שהם לא יהיו רק אסירים אלקטורליים, אז מוטב להתווכח בין כולם באופן ענייני ולא לנסות להטיל עליהם "משמעת" מטעם בנק"י או מק"י.

  6. נמרוד אמזלק הגיב:

    חררדו,

    צר לי אם הובנתי שלא כהלכה. כוונתי לא היתה "להטיל מרות" אלא לבקש שיוזמות הפונות במישור הארצי כלפי חוץ ואש יש להן השפעה על תדמיתה של חד"ש (ונעשות בשמה) לא יתקיימו ללא תיאום והתייעצות עם הגופים הרלוונטיים בחזית ובמפלגה. המטרה שלנו משותפת ורצוי שניתן לכך ביטוי בהתנהגותנו הארגונית.

    אני חוזר ומדגיש כי שותפיה של מק"י בחזית אינם "סרח עודף" או "סטטיסטים" אלא שותפים מלאים ומוערכים, וכן ירבו כמותם.

    נמרוד אמזלק

  7. עמיחי סולודר הגיב:

    לחררדו

    לא ברור לי למה אתה מכנה את עצמך שבוי, או אסיר.

    גם אם יש חילוקי דעות מסוימים, אני רואה בך שותף ובן-בית.

    אתה כותב כי הרבה דברים בחד"ש לא מוצאים חן בעינך. ובכן, אין ספק כי היכולת שלך להעיר הערות ולעזור לתקן ליקויים נחוצה ויכולה רק להועיל לחד"ש.

    עמיחי סולודר.

  8. שאדי יוסף הגיב:

    חררדו צא מהכלא, הצבע בל"ד, יש שם מועמדים מצויינים אתה יודע זאת. איש שמאל אמיתי (להבדיל מגישה של שוביניזם אנטרנציונליסטי) יכול ללא היסוס לתמוך בתנועה לאומית דמוקרטית נאורה של עם מדוכא

  9. חררדו הגיב:

    לצערנו בל"ד ממלאת תפקיד חשוב בחיזוק מערך ההפרדה בין העמים, לשביעות רצונו של הממסד הציוני.

    חוץ מזה, למה להשתמש בשמות בדויים?

  10. אורנת טורין הגיב:

    חררדו, צר לי שאתה מרגיש שבוי של חד"ש בעיני אתה אחי למאבק. אם יש דברים הטעונים שינוי ותיקון בחד"ש. בא תצטרף כחבר ונעשה ביחד את השינוי.

    אורנת

  11. מתן פרזמה הגיב:

    כאחד מהשותפים לכתיבת העצומה ברצוני להגיב לחררדו ולנמרוד.

    א. לגבי נוסח העצומה – לא היתה לנו כוונה להפריד בין יהודים וערבים אלא להדגיש את השותפות. הנוסח היה פזיז ואנו עובדים על נוסח חדש ( בפנייתו לערבים ויהודים כאחד ובשתי השפות) בשעות אלו.

    ברור לכולכם שכמות החתימות של צעירים ערבים תומכי חד"ש שניתן להשיג גדולה בהרבה מזו של היהודים (ואין פה שום כוונה להמעיט בערכן לפיכך) בהשפעה זו ניסחנו את העצומה והתוצר – ראוי לביקורת. התנצלותי.

    לגבי ההתייעצות: איתמר ואני הבנו מעיימן שהנושא עבר דרך ישיבת פורום מוסמך של חד"ש.

    מטרת העצומה היא להשיג כמה שיותר חתימות על הבסיס של תמיכה בחד"ש ולהראות את השותפות היהודית ערבית.

    לגבי הניואנסים של מפלגה-לא מפלגה – חשבנו שלא יהי נכון להיכנס אליהם כאשר אנו פונים לקהל הרחב.

    בברכה,

    מתן

  12. ראובן קמינר הגיב:

    לחררדו לייבנר, שלום רב!

    הגזמת. ייתכן שאפשר להסתייג מנוסח העצומה של צעירי חד"ש. הרי כל מסמך המופנה ליהודים בלבד – יש בו יסוד בעייתי. אך איני מקבל את ההערכה הכללית שלך לגבי העצומה ומשמעותה. איני מקבל את סגנון הוויכוח, ויש לי בעיה דווקא עם כמה מהניסוחים שלך.

    העצומה הוא ניסיון תמים לחלוטין של קבוצת פעילים צעירים בחיפה. הקבוצה היא יהודית-ערבית, אך חשה בכאב כן את העובדה שאין בקרבם פעילים יהודים רבים יותר. היא העריכה שיש צורך להוכיח שיש תומכים יהודים כדי לעזור לשכנע מצביעים להתגבר על היסוסיהם ולהצביע חד"ש. העצומה לא הפרה שום עקרון קדוש. אין בה שום מגמה לאומנית יהודית או ערבית. היא מהלך טקטי בבחירות ולא מסמך פרוגרמטי.

    אתה גייסת ‘תותחים כבדים’ נגד העצומה. תוך כדי כך, השתמשת אתה בכמה ניסוחים שאינם פשוטים או מקובלים, כגון "הזהות המשותפת היהודית-ערבית" של חד"ש, "אלטרנטיבה של שותפות וערבוב" ו"יהודים תומכים בחד"ש למרות יהדותם". הניסוחים שלך בעיתיים בהרבה מהעצומה שעוררה את חמתך.

    אתה יודע שאני מקבל חלק גדול מהנמקותיך לגבי היווצרות המצב הקיים. אך ההתקפה המוגזמת ביותר שלך על העצומה, אינה עוזרת לקיים דיון מעמיק.

    בחברות

    ראובן קמינר

    * ראובן קמינר הוא פעיל שמאל ותיק, תושב ירושלים וחבר ועדת הביקורת של חד"ש – החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון.

  13. עזמי בדיר הגיב:

    שלום לכולם

    התלבטתי מאד לפני שאגיב על התגובה של חברי למאבק לרעיון ולחיים , חררדו לייבנר.

    חוששני שגם אנוכי הוא שבוי של חד"ש , ואם הבנותי נכון את חררדו , השבי כאן בא מתוך רצון ולא מתוך אונס. רצון לשנות רצון להשפיע רצון להצביע על הדרך המובלת לפעמים לסימטאות חשוכות בתוך סבך המציאות המדממת מצד ורצונותיהם של קצרי ראיה מאידך.

    יגידו שהזדעקתי לתמוך בחבר יגידו שזה פטרוני מדי , חלילה , הביקורת שלי נוקבת ככל שתהיה כואבת ככל שתהיה היא אכן לטובת כולנו לטובת העניין לטובת המאבק המשותף הערבי יהודי שאנו דוגלים בו , כך לפחות אני תופס את הדברים מהפרספקטיבה שלי. התנצולתי מראש לכל אלה שירגישו נפגעים.

    אכן צודק חברי חררדו בכל מה שכתב על העצומה , ולא זה מה שגרם לי להגיב ולא זה מה שמפריע לי, התגובות על התגובה של חררדו הן הן שמפריעות לי.

    לא עצם ניסוח העצומה מפריע לחררדו וגם לא הנוהל הלא התקין של צעירי חד"ש שלא קבלו אסמכתא מההנהגה של חד"ש או מההנהגה של בנק"י מק"י שהיא ההנהגה של ההנהגה של חד"ש לפי חלק מהמגיבים.

    לא סינגרו של חררדו אנכי, אבל זהו נסיון נואש להסיח את הדעת מהעיקר ולהתפס לקטנות וזה בדיוק מה שגרם לי להגיב.

    חררדו במכתבו מנסה להצביע על דרך מאבק על צורת חשיבה ולא שינוי עצם העצומה הוא החשוב כאן לפי מה שהבנתי.

    הוא ואם יורשה לי גם אנוכי חושבים לנכון אם כבר קמה לה קבוצה של צעירים מקרב חברינו בחד"ש ורוצה לפעול , חשוב שדפוסי החשיבה שלה, דפוסי הפעולה שלה ובמיוחד בהתחלת דרכה יהיו נכונים.

    אני לא רוצה להישמע פטרוני חלילה לי נהפוכו, אני רוצה לרואות את עצמי כחלק מהקבוצה הזאת.

    אבל ביקורת קונסטרוקטיבית חשובה מאין כמותה ויש לקבלה ולדון בה בעומק הראוי ולא לנסות לטשטש, זאת היא הערובה היחידה להצלחה בהמשך הדרך.

    בהצלחה

  14. סועאד דאהר – נצרת הגיב:

    תגובה למתן פרזמה,

    שמו של חברך למאבק הוא איימן ולא עיימן.אבל מה זה חשוב העיקר המאבק המשותף נוסח חררדו- כך נוצרת זהות יהודית-ערבית משותפת לאחר שאיימן חדל להיות איימן,

    ותחיי האחווה היהודית ערבית

הגיבו לנמרוד אמזלק

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים