בעקבות פיגוע הרצח בקיבוץ מצר, פירסם אחד העיתונים מפי מקור ברשות הפלסטינית, כי נראה לו שהמפגע טעה בניווט, וכי חשב שמצר הוא התנחלות בשטחים הכבושים. בין כך ובין כך, קיבוץ מצר נפל קורבן לכיבוש ולהתנחלויות, הוא, כמו כולנו, בן ערובה לחבורה קנאית שמשטה ושולטת למעשה במדינה. אין מחלוקת על כך כי קורבנות הרצח במצר היו חפים מפשע.

לא כן בכל הקשור לפעולת הקומנדו של לוחמי הגרילה הפלסטינים ביום שישי האחרון בחברון. זו הית פעולה קלאסית של לוחמי התנגדות של עם כבוש נגד כובשיו. הפעולה לא כוונה נגד אזרחים חפים מפשע, אלא נגד אנשי צבא הכיבוש, חמושים ומצויידים היטב, כולל אנשי כיתת הכוננות של המתנחלים. המכה של הגרילה הפלסטינית כוונה נגד תשתית הטרור הישראלית, שהרי צבא הכיבוש והמתנחלים, הם על פי החוק הבינלאומי תשתית טרור הכיבוש שמייצרת את תנועת ההתנגדות.

פעולת הגרילה הפלסטינית היא תזכורת נוספת לממשלת ישראל כי אין חיסולים חינם. בג’נין, לפני שבועיים, הוציאה ישראל להורג ללא משפט את איאד סוואלחה, מבכירי הג’יהאד האיסלאמי, ועתה באה פעולת התגמול. הדבר מזכיר לי את אחת הפעולות הידועות של מחתרת האצ"ל בפיקודו של מנחם בגין בזמן הכיבוש הבריטי, תליית הסרג’נטים מצבא הוד מלכותו, כתגמול על הוצאה להורג של חברי האצ"ל. (בעקבות משפט, יש להוסיף, בניגוד לנהוג על ידי צבא הכיבוש הישראלי).

הפלסטינים רשאים לחוש מבחינתם סיפוק, כי הפעם, אם לתרגם את לשון הכיבוש הישראלית לערבית פלסטינית, הם הצליחו ל"חסל" את אחד מבכירי צבא הכיבוש הישראלי הרודה בהם, מפקד חטיבת חברון בדרגת אלוף משנה. פעולת הגרילה של הג’יהאד האיסלאמי נגד הג’יהאד היהודי-ישראלי (שלמרבה האירוניה משרתים אותו גם לא יהודים, כמו דרוזים ובדווים), תתקבל על ידי מתנגדי הכיבוש בעולם כלגיטימית, לא בגלל הזדהות עם מטרותיו ארוכות הטווח של הג’יהאד, אלא בגלל מטרתה המיידית – חיסול תשתית הטרור הישראלית בשטחים הכבושים.

ההרוגים הישראלים לא נפלו על הגנת המולדת, אלא על הגנת זכויות היתר של המתנחלים, על הגנת משטר כיבוש מושחת, רקוב ומנוון, שהוא גיבור גדול נגד נשים, ילדים ואזרחים, אבל נחשף בכל ערוותו שעה שמדובר בלוחמי גרילה שגילו מעט תחכום ותושייה.

משרד החוץ פתח במסע הסברה תחת הכותרת "טבח ליל שישי" והטלוויזיה הישראלית במשדר החדשות דיברה על "רצח אנשי כוחות הביטחון". איזה עלבון לחיילים. מרוב להיטות "להסביר" את הבלתי ניתן להסברה, מחזקים משרד החוץ והטלוויזיה הממלכתית את הגירסה כי החיילים הקרביים החמושים של ישראל בכלל לא נלחמו, מול גירסת מפקדי צבא הכיבוש שהחיילים "הסתערו" על המארב.

גם בפעולה זו הראה צבא הכיבוש את כוחו בהפעלת בולדוזרים שהרסו בתים. הצבא הרס את המתחם בו התנהל הקרב. הענישה הקולקטיבית הפכה עוד מספר משפחות פלסטיניות שלא חטאו לחסרי קורת גג, וכבונוס נקבל עוד כמה מתאבדים מלאי חימה, כעס ויאוש.

והמתנחלים? נציג מהם התראיין בבי. בי. סי. ואיים בפוגרום. רבים מהם כבר הוכיחו, כמו לאחרונה בירי לעבר מוסקי הזיתים שגרמו לרצח ופציעה כמה מהם (הרוצחים לא נעצרו), כי כוחם רב בפגיעה בחפים מפשע. הם גירסה מגוירת לפוגרומצ’יקים האנטישמים. הפלסטינים הם עתה היהודים של העולם הערבי. וצבא הכיבוש? אני חושש כי הוא ישחק ב"כאילו שומר על הסדר", יעצום עין אחת, כמו משטרת הצאר הרוסי, ויתן למתנחלים צמאי דם לפרוע, להרוס, לשדוד ולרצוח.

וצבי קצובר ראש מועצת קרית ארבע? הוא לא איכזב. פעם כתבתי עליו, בעקבות דברי השבח שפירסם לאישיותו של הטובח גולדשטיין וקריאת רחוב בהתנחלות קרית ארבע על שמו של הגזען היהודי הרב כהנא, כי הוא דומה לגזעני הקו קלוקס קלן, שהרי הוא מנהיג קהילה הנהנית מזכויות יתר במשטר אפרטהייד. מתברר שזו היתה התבטאות רכה. הפעם הוא נהג כפשיסט וטרוריסט מן המנין כאשר הציע "לנקות את השטח" ולהרוס את מאות הבתים הפלסטינים לאורך מה שקרוי "ציר המתפללים", מקרית ארבע ועד מערת המכפלה. ("הארץ" 17.11.2002). זו הצעה הלקוחה מבית המדרש של הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. הגרמנים הרסו את הכפר לידיצ’ה בצ’כיה עד היסוד ("ניקו את השטח" בשפתו של קצובר) בגלל פעילות המחתרת הצ’כית נגד צבא הכיבוש הגרמני. הנימוק הרשמי להריסת הכפר היה, כי המחתרת הצ’כית, שהתנקשה במ"מ מושל צ’כיה היידריך, (במידרג שלטון הכיבוש שלב אחד או שניים גבוהים יותר ממפקד חטיבת חברון), נעזרו בתושבי הכפר. לאשמה זו לא היה כל יסוד. (לקוח מאנציקלופדית השואה). כאז כן עתה, מציע קצובר, איש שלטון הכיבוש, לפגוע פגיעה המונית באלפי פלסטינים חפים מפשע, כדי שהוא והמתנחלים יוכלו להמשיך וללכת בציר הפלישה למערת המכפלה. (פלישה על שום מה? על שום האיסור שחל על המתנחלים להתגורר בשטחים הכבושים, וכנגזרת מכך גם אסור להם לצעוד באותו ציר).

ככה זה, עם שלטון כיבוש. נסיבות דומות מולידות פתרונות דומים, בצ’כיה הכבושה כמו בפלסטין הכבושה.

מי שרוצה להציל חיי חיילים ישראלים, ראוי כי יפעל להחזרתם הביתה ובכך יסייע לעקירת הטרור הישראלי מהשטחים הכבושים. עד שזה יקרה, יש להגביר ולהעצים את פעולות השכנוע למען הגדלת מספר החיילים המסרבים לקחת חלק בשירות הרשע.

ככל שיקטן כוח האדם העומד לרשות הממשלה בביצוע מדיניותה הפושעת, כך יגדל הסיכוי להפסקתה.

המיליונרית מטיפה מוסר להמונים

בעיתון הכלכלי "גלובס" מתפרסמים עתה מדי יום הגיגים של כמה מאנשי המיליונון העליון לקראת ועידת ישראל לעסקים שתתקיים בין ה-7 ל-9 בדצמבר.

לפני מספר ימים הגיע תורה של שרי אריסון, בעלת בנק הפועלים. מה יש לה לומר לעם בישראל ממרומי המיליארדים שלה? קודם כל היא מאמינה "שכולנו עם אחד וכולנו ערבים זה לזה". אחר כך היא מנדבת עצה שיש לנהל את הממשלה כמו "עסק מוצלח" ולמנות אליה "אנשים מתאימים בלי פוליטיזציה ואינטרסים אישיים". הרעיון לנהל מדינה בלי פוליטיקאים לא הומצא על ידה. בימים אלה יש מפלגה חדשה, "ישראל אחרת", שחרטה על דיגלה סיסמה זו. גם היא לא המציאה את הסיסמה, וכפי שהזכיר לנו אחד הפרופסורים למדע המדינה, היו אלה הפשיסטים באיטליה שהניפו את הסיסמה וכבשו את השלטון עם הרעיון האידיוטי הזה. יחד עם זאת, היה זה עבורי חידוש מרעיש ששרי אריסון מנהלת את העסק שלה "בלי אינטרסים אישיים". היא בכלל לא רוצה להרוויח על גבינו. המיליארדים שנכנסים לכיסה, זה הכל לשם שמיים, שום אינטרס אישי.

לשיאה המופלא מגיעה אריסון כאשר היא כותבת "שכל אחד ייקח לעצמו פסק זמן ויתחיל לחשוב על טובת הכלל, על מה שבאמת נכון, ממקום עמוק ואמיתי". וכאן קיבלתי לפתע הארה שמיימית, וברצוני לשתף בה את הגברת אריסון. האור הגדול שנגלה לי אמר כי הדרך הטובה ביותר בה יכולה הגברת אריסון לפעול לטובת הכלל, היא, להוריד את העמלות שאנו משלמים לבנק שלה, ולהקטין את ריבית הנשך – 16 אחוזים- שהיא גובה מאיתנו, וגם להפסיק להעסיק עובדים מחברות כוח אדם בשכר מינימום וללא קביעות, אלא לקבלם לעבודה עם כל הזכויות הסוציאליות, עם קביעות, עם משכורת הוגנת. את כל זה היא יכולה לממן ללא קושי אם תאות לקצץ מעט ברווחי העתק שלה.

שאם לא כן, כל הדיברים שלה על טובת הכלל ועל "כולנו ערבים זה לזה" הם או פרודיה או לעג לרש.

דרך אגב, האם מישהו יודע איך מימן אביה של הגברת אריסון, טד אריסון, את רכישת הבנק? הוא לקח הלוואות מבנק לאומי למימון הקנייה. את החוכמה הזו גם אני או כל אזרח אחר היינו יכולים לעשות. אבל הממשלה היא ממשלה של עשירים ולא של העם, לכן, היא לא איפשרה לאיש מאיתנו שאינו נמנה עם האוליגרכיה הכלכלית פיננסית, לגשת למכרז. הדבר הבאמת נכון לעשותו, הוא לקחת ממנה את בנק הפועלים, ולהחזיר אותו למי שהיו בעליו בעבר, חברי ההסתדרות, או לאפשר לציבור בכללו לרכוש את מניותיו. בימים ההם הבנק תיפקד בכלל לא רע, גם כאשר המנכ"ל קיבל חמישים אלף שקל בחודש ולא 800 אלף, שכר הגזלה כיום.

המשטרה כקוטלת חיי צעירים

התאבדותו של הנער בן ה-16 מיהוד, תלמיד בית הספר התיכון במקום, שתלה עצמו בעקבות חקירתו במשטרה בנושא עישון מריחואנה, הוא "הישג" שיש לזקוף לחובת המשטרה.

הסיפור הטרגי בקיצור: המשטרה חקרה כמה עשרות תלמידים שנחשדו בעישון מריחואנה. היא טיפלה בהם בחוסר רגישת מדהים, משל היו עבריינים פליליים ותיקים. היא חקרה אותם שעות, איימה עליהם במאסר ובמעון סגור אם לא ימסרו מידע על חבריהם, וחלקם נשבר והלשין. הנער המתאבד (שבעיתונות נחשף באות הראשונה של שמו י’), היה נתון לסחיטת המשטרה בחדר החקירות, התמלא פחד מהאיומים כי יועבר למעון סגור, וזימר. אילו עזבו אותו במנוחה לאחר מכן, יתכן וכל הטרגדיה היתה נמנעת, אבל המשטרה ערכה עימות בינו לבין חברתו לשעבר, בו חזר על עדותו בחקירה כי היא סיפקה לו את המריחואנה. הנערה חשה פגועה, וריססה על קיר בית ספרם כתובת "משת’ף, יומך קרב". הנער ידע כי הכוונה אליו והוא נכנס ללחץ אטומי. הנערה לא הסכימה לסלוח לו על ההלשנה, וסופו של הסיפור טרגי להחריד: הוא תלה עצמו בחצר שבט הצופים בו כיהן כמדריך.

השאלה הראשונה שעולה בדעתי: מדוע בכלל לחקור עשרות תלמידים שמעת לעת עישנו ג’וינט מריחואנה? כל אחד יודע היום, ומחקרים הוכיחו זאת שוב ושוב, כי עשב המריחואנה לא צריך להיכלל ברשימת הסמים, וכי הוא פחות מסוכן מעישון סיגריות או שתיית אלכוהול. גם מי שנמנה עם המחמירים וסבור כי יש להכליל את ה"גראס" ברשימת הסמים, לא יחלוק על כך כי מדובר בסם קל, לא מסוכן, ולכן השימוש האישי בו פטור היום מענישה במרבית המדינות הנאורות.

כמעט ואין מנהיג לאומי בעולם המערבי, שבכתיבת זכרונותיו או בראיון חושפני לעיתון, לא הודה כי בצעירותו עישן מריחואנה. מה יש, מה קרה?

אם המשטרה רוצה להיאבק בנגע הסמים, הדרך אינה עוברת בזימון תלמידי תיכון לחדרי החקירות המשטרתיים כדי שאלה ילשינו איש על רעהו, אלא בטיפול בסוחרים הכבדים.

לעישון מריחואנה יש עוד בונוס, נוסף להנאה של המעשנים, והוא, שבגינו ניתן לקבל פטור משרות צבאי. מוטב מעשן שמצוי לעתים בסבּבּה וכתוצאה מכך לא הורג ולא יורה על בני אדם, ולו רק בגלל זה יש להריע למריחואנה כממלאת תפקידה חברתי מועיל.

כאשר אני פוגש תלמיד תיכון בסוף לימודיו, אני אומר לו, שמע בחור, אל תלך לצבא הכיבוש, תצהיר על התנגדות מצפונית, או נקוט בכל שיטה אחרת שמקובלת עליך לקבלת פטור. אם הוא אומר לי, עזוב, אני כבר קיבלתי פטור בגלל מריחואנה, אני אומר לו, כל הכבוד, סע לחו"ל ועשה חיים.

לתלמידי התיכון ביהוד אני אומר: אל תיתנו למשטרה לשגע אתכם. אל תודו בשום דבר, ואל תלשינו על חבריכם. עישון מריחואנה אינו פשע. הליכה לשטחים כחיילי צבא הכיבוש, זה פשע.

איני מעודד צריכת מריחואנה כפי שאיני מעודד צריכת סיגריות או אלכוהול. איני מעשן וכך גם חינכתי את ילדיי, ולשמחתי הם הפנימו את המסר.

אבל בין זה לבין חקירות משטרתיות סחטניות, המרחק רב.

ובכלל, המשטרה עצמה נוהגת צביעות רבה בנושא, כי היא לא אחת סוחר הסמים הגדול ביותר במדינה. אחת הדרכים שבהן גייסו צה"ל, השב"כ והמשטרה משת"פים, היא באמצעות סיוע לסוחרי סמים מלבנון להכניס סחורה לישראל. קצין משטרה בכיר שנתפש לפני שנים מכניס סמים מלבנון לישראל, והועמד לדין, זוכה כאשר הוכיח כי הוא פעל על פי מדיניות משטרתית. לפני שחוקרים תלמידי תיכון חפים מפשע, שתעשה המשטרה סדר בחצרה האחורי.

ועוד נקודה: אילו המשטרה והממשלה היו באמת רוצות להילחם בנגע הסמים, הדבר הראשון שהיה צריך לעשות, הוא לגליזציה של כל הסמים, מכירתם תחת פיקוח והקפדה על איכותם במחיר מתקבל על הדעת בבתי מרקחת על פי מרשמים. כך היתה נחסכת כמות אדירה של פשיעה, שהיא מנת חלקם של המסוממים שלא יכולים לעמוד במחירי העתק של הסוחרים והיבואנים השחורים, ופונים על כן לפשיעה למימון צריכתם. את כל זה, כאמור, אפשר היה למנוע.

אלא שהמשטרה, סוחר סמים אף היא, כלל לא מעוניינת בעקירת הנגע. שוטרים רבים העוסקים בנושא, לא עומדים בפיתוי של הכסף הקל, עוברים את הקוים והופכים להיות סוחרי סמים.

סמים חוקיים, פירושו, ירידה דרסטית בפשיעה. יחד עם זאת, הדבר לא צריך לפגוע בפעולות הגמילה, כפי שהדבר נעשה ביחס לעישון וצריכת אלכוהול.

Share on Facebook