במהדורת חדשות הבוקר סיפר הקריין (לא חשוב מי, כל מי שיכול לספר דברים מזעזעים במתק-שפתיים יכול להיות קריין בקול ישראל) סיפור מצחיק בהמשכים. חיילי צה"ל במחסום ארז – סיפר – הורו בוקר אחד לכל הנכנסים לישראל מרצועת עזה לחלוץ את נעליהם ולעבור אליה (בדרך לעבודתם, מן הסתם) כשהם יחפים. נערך בירור והוא העלה כי החיילים "לא הבינו את ההוראות".
כעבור יום (או כמה ימים) הורו החיילים באותו מחסום לכל הערבים העוברים לישראל, למסור את מפתחותיהם ואת הסיגריות שלהם ואת הכסף שעליהם ולעבור לשטח ישראל בלעדיהם. לאחר מכן (מן הסתם כששבו הערבים למחסום בדרך הבית, מינוס מפתחות, מינוס סיגריות ומינוס כסף) הסתבר שהמפתחות ישנם, אבל הסיגריות והכסף נעלמו. שוב נערך בירור, מספר לנו אותו קריין בקולו המלטף, והוא העלה שוב כי החיילים, כאמור, "לא הבינו את ההוראות". וזה סוף הידיעה.
מילא, בעניין הסרת הנעלים ההוראות היו אולי קצת מבולבלות וחיילים פשוטים, לא מבריקים כל-כך, התקשו בהבנתן. גם בעניין המפתחות אפשר לקבל קצת בדוחק, את ההסבר הזה. אבל מה בנוגע לכסף ולסיגריות? מה היו ההוראות שניתנו בעניין זה? לא די בהוראה "לא תגנוב" שבעשרת הדיברות?
טוב, אחרי שהתחלנו לפקפק בסדר הטוב השורר בשורות צה"ל, נרגענו כשפתחנו את "הארץ" מאותו בוקר ושם נתבשרנו שצה"ל הרס אחרי כניסתו לבית-לחם לא רק את ביתו של מבצע פיגוע ההתאבדות בקרית מנחם בשבוע שעבר כי אם, בהזדמנות זו, עוד כמה בתים של מבצעי פיגועים בחודשי מארס ופברואר השנה ואפילו ביוני של השנה שעברה, ולא רק בבית-לחם, כי אם גם בשכם ובג’נין, שבה נהרס ביתו של "מחבל שניסה לחדור לבסיס פלס של גולני בבקעת הירדן בחודש מרס".
קראנו ונרגענו. יש בכל זאת בצה"ל, מי שמבין את ההוראות שנותנים לו..
רוני, ילד שלי חמוד
בערב שאחרי הפיגוע באוטובוס בירושלים, לאט לנו רוני דניאל, זה מהערוץ השני, בקול נמוך במקצת מהרגיל – הלא הוא הקול השמור אצל קריינים ודוברים ופרשנים ברדיו ובטלוויזיה למשהו חשוב, משהו שעומד בין "גילוי" ל"חשיפה" גם אם אינו מגיע למעלת "סקופ" – הלילה, זאת הבשורה על פי רוני, ייכנס צה"ל לבית לחם.
מבית לחם, שלפני כמה חודשים הונח לה במקצת מלחצו של צה"ל, יצא הרוצח אל האוטובוס. לפיכך, השכיל אותנו רוני, צריך יהיה לחדש את הלחץ כדי שלא יצאו ממנה עוד רוצחים. אבל, כמעט בנשימה אחת, ציין שלא יהיה כאן חידוש מפליג, שכן, נפלט לו:"זה זמן מה צה"ל כבר נכנס לבית לחם ויוצא ממנה" – כלומר, מסתבר שהלחץ כבר נתחדש, עוד לפני הפיגוע.
לפנינו שאלת היגיון פשוטה: אם ה"כניסות" לבית לחם דרושות למניעת פיגועים, ואם הכניסות לבית לחם כבר מתרחשות ממילא, מדוע הן לא מנעו את הפיגוע הקודם? ומי שיש לו תשובה לשאלה הקודמת, הרי עוד אחת: איך ימנעו הכניסות לבית לחם את הפיגוע הבא אם הן לא הצליחו למנוע את הפיגוע הקודם? וזה אפילו בלי לנסות להתמודד עם השאלה שטובי המוחות טרם מצאו לה תשובה והיא בהחלט גדולה על רוני, ילד שלי חמוד: מה קדם למה, הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה? הפיגוע ל"כניסה" או הכניסה ל"פיגוע"?
יש לכלוא את מתכנני הפחגועים והממנים של הפיגועים.לפני תחילת הפרעות בסוף דצמבר 2000 צה"ל לא נכנס לבית לחם במשך שנים. מה קדם למה הפרעות (פרעות אל אקצה) או כניסת צה:ל לבית לחם ?אין מקום לציניות בעניין זה.חז"ל אמרו מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר אל רחמנים. יש ללמוד מרוסיה וארה"ב את הטיפול בטרוריסטים.אש"ף נוסד ב 1964 לפני מלחמת ששת הימים.לאש"ף מטרה שהיא הרס מדינת היהודים.יש להזהר שאש"ף לא ירמה שוב את היהודים כפי שרימה אותם בהסכם אוסלו.
ולמה אתה חושב צה"ל לא נכנס לבית-לחם לפני האינתיפאדה?
הטענות נגד הרשות הן הכי מקוממות- מה שצה"ל על כל הטנקים, ההליקופטרים והבולדוזרים לא יכול למנוע, הרשות עם כוח אפסי כ"כ תוכל?