הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בנובמבר, 2002 9 תגובות

נראה שרוח חדשה נושבת בארץ. טסתי השבוע לאירופה. בדרך לנמל-התעופה אמר לי הנהג שזהו, אין שום תקווה. לעולם לא יהיה שלום עם הפלסטינים. אין עם מי לדבר. שום פשרה אינה אפשרית. המלחמה פשוט תימשך ותימשך. לכן יבחר בשרון. הערתי שאם זה כך, הנכדים שלו כבר בטח יעזבו את הארץ. "מה נכדים," השיב בעצב מהול בגאווה, "הבן שלי הוא אדריכל בלוס-אנג’לס". חזרתי כעבור חמישה ימים. נהג-המונית, שהסיע אותי מנמל-התעופה הביתה, הפתיע אותי. "כל החיים שלי הצבעתי ליכוד," אמר, "אבל הליכוד נכשל. אין הבדל בין שרון לנתניהו. הם לא הביאו ביטחון ותראה את הכלכלה בבוץ. הפעם אני מצביע מצנע".

חזרתי כעבור חמישה ימים. נהג-המונית, שהסיע אותי מנמל-התעופה הביתה, הפתיע אותי. "כל החיים שלי הצבעתי ליכוד," אמר, "אבל הליכוד נכשל. אין הבדל בין שרון לנתניהו. הם לא הביאו ביטחון ותראה את הכלכלה בבוץ. הפעם אני מצביע מצנע."


מה קרה במשך חמשת הימים האלה? קרה דבר אחד: עמרם מצנע זכה בבחירות הפנימיות במפלגת-העבודה.


זוהי, כשלעצמה, עובדה מדהימה מכל הבחינות. "יקה" מסוגר, חסר כריזמה, ניצח "עיראקי" עממי, איש הצ’פחות. יונה גברה על נץ. טירון פוליטי, המכריז שהוא מוכן לדבר עם ערפאת, הביס את שר-הביטחון, שניסה לחסל את הרשות הפלסטינית.


זהו ניצחון מזהיר של מצנע. אבל זה הרבה יותר מזה. זהו סימפטום של דברים עלומים המתרחשים במעמקי התודעה הלאומית.


בשנתיים האחרונות, כאשר הלך והתרחב מעגל הזוועות, נשאלתי לא-פעם איך אני מסוגל להישאר אופטימי, כאשר מסביבי איבדו את התקווה. עניתי שבאחד הימים, בעוד שבוע או בעוד חמש שנים, יתעורר הציבור בבוקר ויגיד: "די! זה לא יכול להימשך כך! מוכרחים למצוא פתרון!"


"מה זה יעזור?" השיבו רואי-השחורות. "בכל המערכת אין אף פוליטיקאי אחד המסוגל להוביל מהלך של שלום!"


"הביקוש יוליד את ההיצע," עניתי, "כשתהיה דרישה למנהיג כזה, הוא יופיע מאיזשהו מקום."


אני חושב שתחזית זו מתחילה להתגשם. הזרמים שמתחת לפני התודעה הציבורית משתנים. צה"ל כובש, הורג ו"הורס את תשתיות הטרור", והפיגועים אינם נפסקים לרגע. ההצהרות התורניות של שרון ומופז מתחילות להישמע כפרודיה על עצמם. הסטיקר שהוציאה קבוצת-צעירים קלעה בול להרגשה הכללית: "תודה על השלום, סחתיין על הביטחון." בפעם הראשונה תופסים גם אנשים "פשוטים" שיש קשר הדוק בין האינתיפאדה לבין המשבר הכלכלי והמצוקה החברתית.


זה לא גורם לציבור לאהוב את הפלסטינים ולהתבשם מריח השלום. בהחלט לא. אבל זה גורם לו לחפש מנהיג בעל חזון, שינסה בכנות לשבור את מעגל הדמים ולהגיע לפתרון.


המתנחלים "אאוט", הפשרה "אין". עמרם מצנע הופיע במקום הנכון, ברגע הנכון, כשבפיו הבשורה הנכונה. עכשיו הסיסמה צריכה להיות: במלוא הקיטור, קדימה!


יש אנשי-שלום זהירים, האומרים שלא צריכים ללכת על גדולות. צריך להסתכל בסקרי דעת-הקהל. מיצנע לא יכול לנצח את שרון. אבל הוא יכול לשקם את מפלגת-העבודה באופוזיציה. גם זה חשוב.


זוהי טעות. הסקרים מצלמים את המצב שעל פני השטח. הם לא רואים את אשר מתרחש מתחת. שם גוברים הזרמים החדשים. לכן המטרה צריכה להיות: ניצחון.


נכון, ניצחון של מצנע על שרוניהו נראה כרגע כנס. אבל כך נראה לפני חודש ניצחון מצנע על בן-אליעזר. זה יהיה קשה. קשה מאוד. אבל זה אפשרי. ולכן, כל המאמצים צריכים להיות מופנים למימושו של ה"נס".


לפי כל הסקרים, הפער בין גוש הימין לבין גוש השמאל הוא בעצם קטן למדי גם עכשיו, עוד לפני שהציבור קלט את מלוא המשמעות של מה שקרה במפלגת-העבודה. משהו כמו 65 מול 55. זאת אומרת, די בכיבוש חמישה-ששה מושבים בכנסת, כדי לגרום למהפך עצום.


אין תחליף לניצחון. למען עתידה של ישראל, הצלת החיים ושיקום המדינה, ההבדל בין מיצנע לשרוניהו הוא תהומי.


אם השעה עדיין אינה כשרה לכך, והליכוד ינצח בכל זאת, אסור להפסיק את המאבק אף לרגע אחד. אם שרון או נתניהו ינצחו, תעמוד מאחוריהם קואליציה צרה, מפולגת ושבירה, שלא תפתור שום בעיה. היא תיקרע בין הצורך למצוא חן בעיני בוש והצורך לפייס את ליברמן-איתם. מאחר שהשבר המדיני, צבאי, כלכלי וחברתי רק יוסיף ויתדרדר בקצב מואץ, יהיה אפשר להפיל את ממשלת-הימין בתוך שנה, ולחולל את המהפך הגדול.


לכן יש סכנה רבה במחשבה על ניסיון להקים אחרי הבחירות "ממשלת אחדות" חדשה בראשות הליכוד. שרון בוודאי יציע למפלגת-העבודה תנאים מפתים מאוד כדי להצטרף אליו. בלשון המאפיה: "הצעה שאי-אפשר לסרב לה". אבל שרון הוא שרון ולעולם לא ישתנה באמת (ראה הסבא הטוב מהבחירות האחרונות). כדי להישאר נאמן לעצמו, מצנע יהיה חייב לסרב. גם אם כל אנשי-האתמול במפלגתו, רודפי-הכיסאות וחסרי-העקרונות, יפצירו בו שייענה.


המטרה צריכה להיות: מהפך טוטאלי, לאורך כל החזית ובכל התחומים. שום דבר פחות מזה לא יספיק.


נכון, אנחנו עלולים להתאכזב מעמרם מצנע. אל לנו לשכוח את ההתלהבות שבה קידמנו את פני אהוד ברק, שגרם לאסון נורא. יתכן שיישבר בדרך. גם זה יכול לקרות, ועלינו להיות מוכנים לכך. אבל סביר שיקרה ההיפך, שהאדם יגדל בתפקידו וימלא את התפקיד שההיסטוריה מטילה עליו.


ברגע זה, מצנע הוא האיש.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. שי שי הגיב:

    ידידי השמאלאני לא אאריך בדברים אשר דבר לא ישנו בארצנו ולא בכל ממשלותינו

    אך אם על סמך שיחה של 30 דקות עם 2 נהגי מונית קבעת את עתידה ודרכה וממשלתה החדשה של ישראל עצוב לי על כך ועליך שהרי אין קורט של הגיון בדבריך

    ואם כן אזי , אולי תזעק דבריך חזק כדי נאולי נחסוך את כספי הבחירות . יש עדיין בארץ רעבים ללחם.

    אני לא ימני ולא שמאלני אך עם אדם שהוכח מעל לכל ספק כי הוא נגוע בטרור ושחיתות , איתו לא הייתי מתדיין ולא בוטח בו אפילו לא לשנייהובטוח שלא על עתידי וקיומי .

    רק סומא מלידתו יאמין כי פניו של מרצח לשלום,

    "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?"

    אני ממש לא מאמין….

    אז אל תיהיה תמים , לפחות אל תפזר פרחים על רוצחים ומרצחים כי היום אין איתם לא תקווה ולא שלום .

    אני מציאותי וחי את היום וכמו רוב העם אני יודע שממשלת שמאל היא הגהינום הבא של עתיד המדינה.

  2. יוסי שורץ הגיב:

    מאין נובע הרצון של אורי אבנרי וכמוהו רבים הרואים עצמם שמאל, לתמוך במהדורה חדשה של ברק, למרות שברור לחלוטין כי מצנע המעומד של הבורגנות התעשייתית והפיננסית בארץ זו, אינו יכל לעשות אלא לכל היותר מה שברק קודמו עשה- לנתץ באופן האכזרי ביותר את האשליות של "שמאל" זה , של מעמד הביניים בעיקר היהודי אך גם הפלסטיני.? "שמאל" זה שזה לא מכבר דרכו עליו, מבקש שידרכו עליו בפעם נוספת.

    בפעם הראשונה אולי זאת טרגדיה אך בפעם השנייה זה בוודאי פרסה.

    הדבר נובע מחוסר אפשרות לעצב חברה על פרוגרמה שונה מזו של הבורגנות הציונית. "השמאל" הזה אינו שמאל של מעמד הפועלים, אלא שמאל זעיר בורגני פר אקסלנס. שמאל זה אינו יכול אלא להזדנב אחר אחד משני המעמדות העיקריים בחברה. הבורגנות מחד או מעמד הפועלים מצד שני. "שמאל", זה שדחף את עדות המזרח והפועלים היהודים לידי הימין, אינו מאמין שמעמד הפועלים מסוגל לעמוד על רגליו ולהלחם על פרוגרמה של מהפכה סוציאליסטית. אין לו לכן כל ברירה אלא להזדנב אחר הבורגנות הציונית. אין זו שאלה של ניתוח רציונלי, שכן שמאל זה אינו מסוגל לעשות ניתוח רציונלי של המציאות. זה עניין של האינטרס הזעיר שלשמאל זה יש בשיטה הציונית והוא חושש לאבדו.

    זה אותו "שמאל" שבבחירות האחרונות בצרפת קרא "רק לא לפן" והעלה את הממשלה הימנית של שירק. זהו "השמאל" השר שירי תהילה ללולה בברזיל שעשה ברית עם הליברלים על מנת לחסום את דרכה של המהפכה הסוציאליסטית.

    "שמאל" זה הם השבויים מרצון של הבורגנות הציונית, וכל זמן שילכו בכיוון זה הם יזדנבו אחר הציונית אל האבדון והשואה.

    מי שמבקש פתרון לביצה שהציונות דחפה אותנו אליה, טוב יעשה אם יתנער מכל הכיוון של האשליות ויחפש את הדרך לפתרון הממשי היחידי, לו שמאל זה קורא הזיה, את הדרך למהפכה הסוציאליסטית. מהפכה שהרימה את ראשה באירופה ובארגנטינה ובברזיל ולא ירחק היום וגם באזורנו ייצאו ההמונים לבמת ההיסטוריה מחדש.

    יוסי שורץ

    ברית הפועלים הסוציאליסטית

  3. עמי הגיב:

    אורי היית מת שמצנע ינצח את אריק כי אם באמת זה מה שיהיה כולנו נהיה מתים אבל על באמת.

    עמרם על אף היותו שמאלן חצי הזוי הוא לא יוכל לגבור

    על הקונצנסיוס הלאומי.

    אורי, אתה צריך להחדיר למוחך הקודח שדרכך היא לא דרך

    העם היהודי היושב בציון וימשיך לשבת על אף התנגדותך

    רב העם כיום מבין שדרך אוסלו היתה טעות אנוש שעד

    עצם היום הזה אנו משלמים בדם יקר בשתי הצדדים.

    אורי אתה היחיד בכל העולם כולו שמאמין לערפאת אפילו

    הוא כבר לא מאמין לעצמו.

    נכון שזה קשה לראות את דרכך קורסת אבל אתה תתגבר!

  4. אורי אבנרי הימני הגיב:

    יהודי יקר

    חבל לך על הזמן !!!

    מצנע לא יזכה ובמדינת היהודים, יהודי שמקבל את ברכתו של עראפת זה אומר משהו עליו ועל מחנהו " מחנה השלום"

    ראיתי תמונה שלך צועד עם אשתך ברחובות ת"א ושומע ווקמן.

    זו גישתך לחיים = להתעלם מהסובב אותך מהמזרח התיכון ומהמתרחש בו ולדבוק בו. אתה יודע מה אומרים? אידיאלים בבקו"ם" עכשיו אנחנו במלחמה ולעם יש יותר שכל ממה שאתה חושב

  5. שירה הגיב:

    הבעיה של מצנע שהוא מתחיל לזגזג עוד לפני שהוא נבחר. הוא מפחד לעקוף את מרצ משמאל.

    השמאל צריך להבין, שמבחינת העם עראפת לא רלוונטי. לא לכפות כי זה לא יעבוד.

    כל דבר בעתו. עראפת עברה עתו.

    כל עוד השמאל ינסה לכפות את דעתו על העם הוא לא יהיה איתו ולא יאפשר לו את המהפך.

    די לכפיית השמאל ולצדקת הדרך.

  6. דורית הגיב:

    לשירה –

    התפלאתי מאוד לראות את תגובתך, כאילו ש"השמאל" מנסה "לכפות את ערפאת על העם" ולהביא לבחירתו. אם אינני טועה, המאמר של אבנרי מדבר על הצבעה למצנע… וערפאת איננו מועמד בבחירות לכנסת ה-16, ולכן אמירתך ש"ערפאת איננו רלוונטי" היא אמירה לא רלוונטית…

    תני לפלסטינים לבחור את נציגיהם, וטרחיאת לבחור את נציגיך, כמו שאמרה המלכה האדומה בספר "עליזה בארץ המראה" –

    אם כל אדם יפסיק לדחוף את אפו בענייניהם של אחרים, כדור הארץ יסתובב הרבה יותר מהר"

  7. שירה הגיב:

    דורית, אני מקבלת את גישתך, לולא עראפת לא היה מתערב באמצעות אנשיו המתאדים והמתפוצצים בבחירות פה.

    לצערי, הוא כן מתערב. בדיוק כמו ששרון מתערב עם חייליו בג’נין כדי להשפיע על הפרלמנט החמאסי שם.

    אי אפשר להיתמם.

    יתרה מכך, אפילו העם הפלסטיני רוצה את עראפת – העם היהודי (לא ישראלי, היהודי) לא רוצה אותו. כמו שהעם הפלסטיני לא רוצה את שרון.

    רק דור חדש של מנהיגים יביא לפה סדר חדש ויצליח לשכנע שמשהו השתנה ואפשר לחזור ולהאמין. עכשיו אף אחד לא מאמין. לא פה ולא בג’נין.

  8. קרן שפע הגיב:

    שירה יקרה,

    ערפאת זה מה יש, ועם זה נצטרך לנצח. אי אפשר להרוג אותו (אלוהים עדינו ששרון ניסה כל דרך אפשרית לעשות את זה כבר) אז נצטרך ללכת איתו. לא מוצא חן בעיננו, כן מוצא חן בעיננו – זה מה שלא רלוונטי.

    כמו שאמרת – אנחנו במלחמה, ואין לנו זמן לחכות למנהיגים אחרים, כאלה שכן ימצאו חן בעיננו או בעיני מנהיג ימני כזה או אחר. האשליה שכל המנהיגים שלנו, מימין ומשמאל, צריכים להתפכח ממנה (וגם העם המקסים שלנו) היא אשליית בחירת הצד השני. ככל שנקדים להבין שמה שיש מולנו זה מה שיש וזהו זה, ונפסיק לחכות לניסים ומנהיגים מהאגדות, תהליך השלום יתחיל לזוז לאן שהוא.

  9. אמנון הגיב:

    מתפלא אני על אלה המדברים על " תהליך" .

    מטרת הערבים לסלק אותנו , כולל אבנרי מפה . המשטר הדמוקראטי לא מתאים להם .

    נא לפקוח את העיניים בירדן בסעודיה משטר מלוכני בסוריה בעיראק וכד’ משטר דיקטטורי נוסח סטאלין.

    ברשות הפלשתינית ערב רב של כנופיות טרוריסטיות .

    לפי דעתי עד שהערבים לא יקבלו החלטה אסטרטגית שלא ניתן להזיז אותנו מפה לא יהיה שלום .

    אוי לו למצנע על כי אבנרי תומך בו ואבוי לו כי מוחמד דחלאן קורא להצביע עבורו !

    ובאשר לדעות אבנרי – הערבים הם אנשי כבוד בסתר ליבם הם מזלזלים באנשים כמוהו כי מי אוהב שטינקרים ??

הגיבו לדורית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים