ועכשיו מצנע מכנה את ערפאת "טרוריסט" (שאמנם צריך לנהל אתו מו"מ); הוא מצהיר: "צריך להילחם נגד הטרור כאילו אין מו"מ ולנהל מו"מ כאילו אין טרור". ועוד הוא מוסיף: "אנו ננהל מו"מ ‘קשוח’". זהו סגנון דיבור ישן, סגנון של עימות ומלחמה קרה ולא של שלום ופיוס. האם זו דעתו של מצנע או הספין שיועצי התקשורת הציעו לו למען שיכנוע העם? כל אחת משתי ברירות אלה גרועה יותר. יתר על כן, שתיהן לא יביאו לניצחון בבחירות וודאי לא לפיוס עם הפלסטינים.
הצלחתו של מצנע עד כה, כנגד דעת המומחים למיניהם, נבעה מן הישירות שלו, מקריאת התגר שלו על הדעות המקובלות. הוא קרא לניהול מו"מ עם ערפאת כאן ועכשיו, להתחלת פינוי מידי של ההתנחלויות. במשאלים האחרונים נמצא שרוב הציבור (כולל אנשי הליכוד) בעד מו"מ עם הפלסטינים, בעד מדינה פלסטינית. זו עדות לכך שהאנשים בארץ מזמן היו צמאים לדברי אמת ויושר, ורק חיכו ללגיטימציה מגבוה לבטא דברים אלה בגלוי ובפה מלא.
והנה בעיצומה של התעוררות זו, ושל החזרה לשפיות, חוזר מצנע לסגנון הישן. אין כל הגיון פנימי בסגנון זה. אם אכן ערפאת הוא טרוריסט אין באמת טעם לנהל אתו מו"מ. כאשר בעבר החלו לנהל מו"מ עם מנדלה בדרום אפריקה, הפסיקו לקרוא ללוחמי החופש טרוריסטים והכירו בכך שהם נציגים לגיטימיים של עמם. כאלה הלוחמים על חופש ושוויון בארצם או שחרור ארצם מעול הכובש – כמו בארצנו המיוסרת.
והנה בא מצנע וחוזר לסגנון הישן שהתאים יפה לעידן הדיכוי והכיבוש, אבל סותר לחלוטין מפנה לתקופה חדשה של הידברות. קשה לעורר אמון בציבור למו"מ המנוהל עם "טרוריסטים". גם ברור שעם אנשים כאלה יש לנהל מו"מ "קשוח" (כלומר מו"מ עוין) ומי יאמין שטרוריסטים יקיימו הסכם – אפילו יחתמו עליו?
מי שרוצה לנהל מו"מ בכוונה להגיע להסכם שלום, חייב ליצור אווירה של אמון הדדי ולהימנע מדה-לגיטימציה של היריב. ומה בדבר "המאבק ללא פשרות נגד טרור כאילו אין מו"מ וניהול מו"מ כאילו אין טרור?". האם מצנע עומד להמשיך בחיסולים? בכיבוש הערים הפלסטיניות? בסגרים ובכתרים? בהרעבה ובהשפלה של האוכלוסייה הפלסטינית? מישהו מאמין שבתנאים כאלה אפשר יהיה לנהל מו"מ על שלום ופיוס?
ובכלל כל הביטויים האלה: "טרוריסט" ומו"מ "קשוח" מתחילים להישמע כבר עכשיו כתירוץ לכישלון צפוי של מו"מ שעדיין לא התחיל. נוצר הרושם שמצנע צופה אולי מראש את כישלון המו"מ כדי לעבור מהר לתוכנית ההפרדה.
אם מצנע דבק במטרת השלום עליו לדבר בשפת שלום. אם מצנע ישמע לעדת יועציו שהוא צריך לחתור למרכז הוא רק יאבד את המסר המקורי שלו וייהפך לברק ב’. הסיכוי היחיד להצליח בבחירות אלה הוא להתמיד במסר ברור וצלול: אפשר לעשות שלום כאן ועכשיו אם נצא מכל שטחי הכיבוש.
האווירה שנוצרה בארץ מעידה שהציבור מוכן וצמא לשמוע דברים כהווייתם.
