הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בנובמבר, 2002 11 תגובות

בימי נעורי הרחוקים אהבתי מאוד את כתבי הפולמוס הגדולים, הקלאסיים, ובלעתי לא רק את "נגד אפיון" של יוסף בן-מתתיהו (פלאביוס) שנכתב בשנת 90′ לספירה בתשובה להכפשות של המדקדק אפיון (Apionos) מאלכסנדריה נגד היהדות והיהודים, אלא גם את אנטי-דרינג (Duhring) של פרידריך אנגלס (1877), שהגן על הסוציאליזם והופיע בעברית בהוצאת ספריית פועלים. מבלי להתיימר, חלילה, להיכנס לנעליים הגדולות של שני הוגי הדעות האלה, השונים כל כך זה מזה, אני חש שהגיע זמנו של "אנטי-מצנע".

ידידים, חברים אישיים וחברים פוליטיים ניסו בשבוע האחרון לגייס אותי למסע הרימום הגדול של עמרם מצנע. אורי אבנרי טען שאנחנו משחזרים את הוויכוח הקלאסי בין פרגמטיזם ספקני לבין פסימיזם דטרמיניסטי. כיוון שאני לא רק מכבד את מורי לעיתונאות אבנרי, אלא גם אוהב אותו (אין הוכחה טובה מזו לנון-קונפורמיזם שלי) אין בדעתי להזכיר לו ולקוראים שאת הויכוח הזה ניהלנו לא כל כך מזמן גם בנושא אהוד ברק. אני נמנע מאיזכור הוויכוח הישן הזה משני טעמים: ראשית כל, כתוב במקורותינו "אל תצדק הרבה". ושנית, הנסיבות השתנו, שיטת הבחירות השתנתה, והנימוקים נגד ההתלקטות למחנה מצנע הם הרבה יותר חזקים ומשכנעים מאלה, האינסטינקטיביים מעיקרם, שהיו לי נגד ברק.


מצנע עצמו פסול מבחינה מוסרית ושמאלית, כיוון שהרקורד שלו כאלוף פיקוד מרכז בזמן האינתיפאדה העממית הראשונה, גרוע לא פחות מזה של שאול מופז. ולשניהם יש מקום של אי-כבוד בספסל הנאשמים בבית הדין הבינלאומי בהאג. הריסת בתים וחיפוי על מתנחלים רוצחים מהווים פשעי מלחמה לפי אמנת ז’נבה הרביעית, שעליה חתומה גם מדינת ישראל. בשבועות הקרובים אביא את כל הסיפורים והתאריכים, למען אלה ששכחו ועוד יותר מזה למען אלה שרוצים לשכוח.


ייתרה מזאת, מצנע תומך עד היום בחיסולים ממוקדים ובנוכחות צבאית בערי הגדה, ושייך מכל הבחינות לאגף המתון של המרכז הלאומני. לכן איננו פוסל מכל וכל השתתפות בממשלת אחדות לאומית. הוא לא המנהיג שלנו, אלא יו"ר המפלגה הבוגדנית ששיתפה פעולה עם ברק ועם אריאל שרון בכל פשעי המלחמה נגד האזרחים הערבים שלנו ונגד הפלסטינים בשטחים. מדוע צריכים ישראלים עם השקפה יונית-ציונית מתונה לזנוח את מרצ, שסירבה להיכנס לממשלת הדמים, למען ראש המפלגה שהתוותה וביצעה את המדיניות הנפשעת שלה?


אסור לשכוח את השלכות שינוי השיטה. בהצבעה אישית לראשות הממשלה ניתן היה אולי לשאוב עידוד מכמה הצהרות מוצלחות של מצנע (בעיקר בנוגע לשיחות עם יאסר ערפאת) למרות שאני לא הייתי מצביע בעדו בשום פנים ואופן גם אז. אבל מדוע דורשים מאיתנו אבנרי וחברים אחרים מגוש שלום להצביע בעד מפלגתו? אל תשכחו: ברשימתו של מצנע יכללו פואד בן-אליעזר, הקצב ממשרד הביטחון עד מלפני חודש, שמעון פרס, שר החוץ של שרון, ומשת"פים אחרים של הליכוד כמו דליה איציק, אפרים סנה, שאול שימחון ומתן וילנאי. כל אלה ואחרים הם מועמדים להיות שותפי שרון גם בעתיד. אין פתק הצבעה נפרד למצנע. מי שיצביע בעדו יקבל את כל הכנופייה הזאת, שהרסה את מחנה השלום, ניתקה את הקשר בינינו לבין הציבור הערבי וזרעה מוות והרס בשטחים.


גם מי שלא מסוגל לחיות בלי הקונפליקט לכאורה, שקיים בין שני אגפי המרכז הלאומני, ורוצה בחידוש המחנה הדמוקרטי מול המחנה הלאומי, לא אמור להצביע בעד מצנע. ליונים מהזן הציוני יש כאמור אופציה נקייה ובטוחה יותר בדמות מרצ. לאנשי שמאל עקביים שמבקשים לחדש את הברית עם האזרחים הערבים, פתוחה הדרך להצביע חד"ש, עם או בלי תמר גוז’נסקי (גם עורך הדין דוד חינין מייצג אותם בכבוד). כך נוכל לבטא את דעתנו בקלפי, מבלי להזדהם בשותפים עתידיים של הליכוד.


אסור לשכוח שלמרות הדמגוגיה והיח"צנות, מפלגת העבודה בחרה יו"ר – לא מועמד לראשות הממשלה. ההצבעה בעדה תהווה קבלת החבילה כולה. בעצם, שוב דורשים ממצביעים המוכנים למקסימום ה"וויתורים" תמורת שלום, להכניס לכנסת אנשים שדאגו להרחבת ההתנחלויות והסכימו להרוג, לגרש ולאמלל את הפלסטינים למענן. זה כמו לדרוש מאישה מוכה לפתוח את דלת המעון בפני בעל מכה, חסר תקנה. עוד לא יצאנו מדעתנו. יוסי שריד טוב עשרות מונים ממצנע, מכל הבחינות, חרף כל הביקורת שמתחתי ועוד אמתח עליו. אני כבר לא מדבר על הצבעה חיובית בעד רשימה יהודית-ערבית, שיש לה גם אופי סוציאליסטי חד משמעי, כמו חד"ש.


ייתכן שלכמה מחברי בגוש שלום ובמקומות אחרים אין רגישות סוציאלית, ואין לי אלא להצר על כך ולהזכיר לאנשי שמאל עם ראייה אידיאולוגית כוללת, שמצנע הוא שליח המאיון העליון בחברה הישראלית. מפלגת העבודה כולה דבקה בשנים האחרונות במדיניות חברתית-כלכלית ניאו-ליברלית ובהשקפה גלובלית פרו-אמריקאית עד לזרא. זוהי גם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הכי ימנית בעולם בכל הנושאים הירוקים, עם אורינטציה כמעט אידיאולוגית על אנרגיה גרעינית. לכך מתוספת גם הזנחת המגזר הערבי העני, וההתנשאות כלפי הציבור המזרחי וצרכיו. המדיניות האנטי-סוציאלית של כל שרי מפלגת העבודה לפחות מאז 1985, לא נשכחה. עד לפני כמה חודשים המפלגה כולה היתה מוכנה לתמוך בתקציב התאצ’ריסטי של סילבן שלום. מצנע מסמל רק את הקצנת ההזדהות של המפלגה הלבנה עם העשירים הלבנים. בן-אליעזר שייך גם הוא לאסכולה זאת, למרות הדמגוגיה הסוציאלית והפופוליסטית שלו, בנוסף לגישתו הסופר נצית.


אני יודע שרוב קוראי הטור הזה יטו שוב אוזן לעמוס עוז ולשאר בני החבורה המקורנפת שנשבעה בשם ברק רק לפני פחות משנתיים. אני לא מוכר כאן אשליות מזדמנות, אלא השקפת עולם: החברה קודמת לכלכלה, הכלכלה קיימת כדי לקדם את החברה, השלום חיוני לקיומנו, השטחים הם אסון, יש לפרק את כל ההתנחלויות, כולל אריאל, מעלה האדומים וקרית ארבע. האזרחים הערבים הם בני בריתנו האובייקטיביים, ורק שמאלן רדוד יוותר על יותר ממיליון אזרחים, אפילו משיקולים מדומים של פרגמטיזם ספקני או שמא פחות ספקני.


האשליות הן צורך פסיכולוגי, ולכן תגבר גם הפעם ידם של משווקי האשליות. אבל ריאליזם מפוכח איננו בהכרח פסימיזם. יש מחיר קבוע לכרטיס הנסיעה לארץ המובטחת, וכל הניסיונות להתחמק מתשלום אינם אלא מיקסם שווא. רק אחרי שזוללי השטחים מהמרכז הלאומני, אנשי ליכוד ועבודה כאחד, יגיעו לשוקת שבורה לחלוטין, ורק אחרי שהעם שבוחר בהם יגמע את מימייה הדלוחים עד תום, יימצאו אנשים אמיצים שיפיקו את הלקחים המתאימים, ויצליחו לגייס תמיכה עממית כדי לתרגם את השלום לא כאמצעי לרווחת העשירים (כמון חזון "המזרח התיכון החדש" של פרס) אלא כקרש הצלה אמיתי לשני העמים. עוד לא הגענו לשם, ולא נגיע לשם גם בעזרת מצנע. יוסי שריד עדיף על עמרם מצנע, מוחמד ברכה עדיף על יוסי שריד. זוהי הנוסחה המתאימה ביותר לבוחרים השמאליים.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. יוני הגיב:

    מר ברעם הנכבד

    אומץ לב נדרש גם ממך, להתפקח מהחלום,

    לא הספיק לחברי מצר, פיגוע אצלם בבית כדי להתעורר מהאשליות שלהם,שנתיים אינתיפאדה לא הספיקו עדיין למתי מעט (מתי מדבר??)להבין שהחלום נשבר, והאסון שהם המיטו עלינו, ועל הפלסטינים אכל את כרעי התרנגולת עליו הוא נשען.

    לא עת בכי עתה, אלא עת מלחמה, על חיי , חייך, וחיי אחרים.אין מה לשקם, לא אמון שלעולם לא יהיה עוד, לא שלום שכבר הבנו כולנו שבערבית יש לו משמעות הפוכה לחלוטין מאשר בעברית ולא את המצפון, שבעת רצח אכזרי ומכוון ידום.

    לא מצנע הוא הפתרון אלא להפך, מנהיגות חזקה והחלטית, שתקח החלטה, לחסל לחלוטין את שאריות הרשע, להרוס לחלוטין את כל שנבנה מאז אוסלו היא היא הפתרון.

    אנחנו הבאנו את הפושעים באוסלו, ועתה עלינו לומר טעינו ןבקול רם!!

    על החורבות שישארו לאחר שיחוסלו שאריות הרשע, נקים בסיס חדש, של אנשים שלמילה שלום יש את אותה משמעות כמו אצלנו, שישימו לעצמם למטרה לא להרוג יהודים אלא

    לחנך את עמם,

    ועד אז – אל תספר לי על יוסיפוס פלאויוס

    עת מלחמה היא, לא שלום, אין למצנע – ראש עיר גרוע ואדם חסר שיעור קומה , מה לחפש בשורה הראשונה

    יוני

  2. אסף אורון הגיב:

    ליוני היקר,

    ניכר בך שמעולם לא קראת את חיים ברעם.

    אני, לשעבר משולי מחנה מרצ שרצה להאמין שתהליך אוסלו עובד בשביל כולם, קורא את ברעם מזה כעשרים שנה.

    בהתחלה הוא היה נראה סהרורי. לאט לאט התקרבו יותר ויותר אנשים למסקנותיו, וגם אני ביניהם.

    בעת תהליך אוסלו, היה ברעם כמעט היחיד בקרב היהודים, שחזר והטיף בשער כי יש פה מתכון לאסון. שאנחנו כופים על הפלסטינים שלטון בובה עלוב של ערפאת מתוך שיקולי נוחות קצרי-ראות שלנו, שאולי אנחנו הרווחנו משהו מן התהליך בחלק משלביו, אבל הפלסטינים מקבלים חוקן בריבוע לאורך כל הדרך, שברק ודומיו בהמשך מדיניות ההתנחלות מוליכים אותנו לאסון.

    לא, לחיים ברעם אין ממה להתפכח. הוא חזה את מה שקורה עכשיו בדיוק מצמרר.

    הבעייה היא של רוב העם שלנו, שכמו לפני עשרים שנה, גם עכשיו לא מוכן לקבל את הפתרון שהוא מציע, הפתרון היחיד הנובע פשוט משכל ישר והגינות בסיסית, המתכון היחיד לצמצום שפיכות הדמים בטווח הקרוב, הבינוני והרחוק.

    סיום הכיבוש ודמוקרטיה אמיתית.

    אסף

  3. יוני הגיב:

    אסף היקר

    לא, לא קראתי משהו של ברעם, וודאי לא דבר שהשאיר בי רושם,המאמר הזה של מר ברעם לא רציני, ובד"כ לא הייתי מתיחס אליו באופן ספציפי , אולם ברשותך אענה לך ולו.

    ראשית, מחנה השלום : איזה שלום בדיוק? שלום בעברית? בערבית, שלום בית, ברכת פרידה? אין מחנה שלום כי תאורית השלום בעברית קרסה לחלוטין מול המציאות. אין לך מה להרחיק עד כדי בדיקת תוצאות אוסלו, את החוקן אנחנו קבלנו, כי הקשבנו לליבנו ולא למוחנו, לא נתנו לעובדות החיים לבלבל אותנו, עשינו חוזה מטומטם ולא ראלי, עם שונאים שטמנו לנו פח. לדוגמא, את נושא זכות השיבה, לא סגרנו! וגם לא את ירושלים.

    עשינו טעות בלתי מובנת, שלו היתה מבוצעת בידי בנקאי בכל בנק שהוא , (נתינת כסף, בלי ביטחון טוב ) היתה שולחת אותו לכלא.

    על שלום מדבר מר ברעם? – נתחיל בשלום בית, מי נתן לו את החוצפה להשוות בין מחנה דמוקרטי למחנה לאומי? שים לב ידידי אין קשר בין לאומיות לדמוקרטיות, אדם יכול להיות לאומי ודמוקרט או או לאומי ולא דמוקרט וגם להיות לא לאומי ודמוקרט וגם להיות לא לאומי ולא דמוקרט. תסתכל טוב טוב סביבך, רק במדינה שלנו תמצא אנשים שמנסים להתאים מפתח אלן לבורג פיליפס.

    אגב, הפרטנרים (אבו עמר עבו מוסה ושאר חבריהם) הם דמוקרטים אבל לאומנים קיצונים!

    מחנה ערבי, בואו נדבר על המחנה הערבי, או אולי יותר טוב על האוכלוסיה הערבית. במו ידינו הבאנו את שגרירי החמס והג’יהד אליהם. את ארועי אוקטובר ודאי לא שכחת, חמישים שנות השתלבות הדרגתי בחברה הישראלית, נמחקו במחי יד על ידי מסיתים מקומיים ומהשטחים, שמטרותיהם הלאומיות דומות לשלנו.

    וערביי ישראל באום אל פאחם, בנצרת ובחיפה,נענו להם ברצון. הם לא קמו והוקיעו אותם מתוכם, אלא שיתפו פעולה.

    לגבי הצד הפוליטי, כאן מר ברעם כבר משחק מלוכלך, הוא טוען שמחנה השמאל ויתר על הערבים. וזו פטרוניזיה לשמה. ערביי ישראל יבחרו מה שטוב להם, ולא מה שברעם מוכר להם, נהפוך הוא ערביי ישראל קיבלו תמיכה וקידום כלכלי יותר מכל מגזר אחר! כן גם יותר מאחיו החרדים, בגלל החיזור הלוהט של השמאל אחריהם.

    קח חומר למחשבה ידידי, נסה לסגור את קומת העמודים בבית שלך בחיפה או תל אביב בלי אישור בניה ושוחד מתאים. תוך שבועיים תקבל צו הריסה ותוך חודש יבואו להרוס את מה שבנית.

    100000 בתים לא חוקיים במגזר הערבי, ואיש לא פוצה פה. אז שמר ברעם לא יטען טענות ללא בסיס עובדתי. עוני יש גם במגזר החרדי וגם במגזר היהודי וגם במגזר הרוסי. בקיצור גם במגזרים שומרי חוק.

    ועכשין לסדין אדום: לפרק התנחלויות.

    למה לפרק? אם יש "שלום" למה לא להשאיר או להחליף כלומר- לפרק את קלקיליה או אבו דיס עבור אותו "שלום" אולי אחד תמורת אחד ?- גזרה שווה, שוויון, חופש זה נראה לי בסיס למו"מ אני בטוח שהרבה ערבים יסכימו איתי.

    לא? למה לא? למה שאני אוותר והם לא? זה יקטין את החיכוך וזה גם אקט מסחרי והגיוני.

    יכולתי להמשיך אסף אולם אני חושב שהעברתי את הנקודה.

    יוני

  4. דן לוינסון הגיב:

    שלום יוני.

    חבל שאתה לא מופיע בשם מלא. יש הרבה יוני, וזה לא הוגן שאחשוד בהם שמא הם האיש המוזר הטוען שהערבים קיבלו יותר תמיכה ומשאבים ממגזרים אחרים!

    באמירה זו אתה חושף את עמדותיך האידיאולוגיות.

    יש הרבה מאוד מקורות, אפילו בעיתונות הישראלית הסטנדרטית (קרא הארץ) בהם תוכל לראות נתונים פשוטים, לא-ברי-פרשנות, על אפלייתם-לרעה של אזרחיה הערביים של המדינה – ובכל תחומי החיים.

    דן לוינסון.

  5. יוסי שורץ הגיב:

    ליוני

    אכן אין זה מקרי שאין אתה חותם את שמך, כשם שאין זה מקרי שאינך קורא את שכותב חיים ברעם. הסיבה לכך היא שאינך איש שמאל, אלא נציג מסווה של הימין הלאומני גזעני והאנטי דמוקרטי. שלושתם הולכים היטב יחדיו וההוכחה לכך היא אתה בעצמך ובדמותך.

    אדם שלא רק שמצדיק את הרצח השפל של הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל, על שהעזו לתמוך בהתקוממות העם הפלסטיני בשטחים שנכבשו ב1967,אלא שמטילים את האשמה על הקורבנות.

    אדם שרואה בחזרת הפליטים שגורשו על ידי המדינה הציונית ב48 מלכודת ולא תיקון עוולה,

    אדם המבקש ממשלת אחדות מרצחים, אינו יכול להיות תומך ומצביע חד"ש, שכן אם כל הביקורת שיש לנו על התנועה ימינה של מנהיגי חד"ש ובמיוחד היהודים,הצחפשים לתמוך בגנרל מצנע אין אף אחד מחברי ותומכי חד"ש המבטא את הלאומנות והגזענות הציונית האופיינית.

    לך חזרה לשולחיך ודוג לך שם.

    יוסי שורץ

    "ברית הפועלים הסוציאליסטית".

  6. יוני הגיב:

    דן שלום

    היית אצלי בבית !

    א) לגבי טיעוניך כי (קרא הארץ)

    שלח לי בבקשה הסבר לMAIL

    מעניין אותי לראות איפה אינני מדייק.

    ב) עם שאר הטיעונים לא התמודדת.

  7. יוני הגיב:

    מר "שוונץ" הנכבד

    לא צריך להיות שרלוק הולמס, כדי להבין מתגובתך את הנקודות הבאות.

    1) אתה לא רציני וודאי שלא רציונלי

    2) אתה מנחש מסקנות בלי רשר לעובדות

    3) אני לא יודע אם אתה באמת פועל, אולם ברור לי כי מסגר או מכונאי או איש טכני אחר אתה לא, או שאתה קוסם

    4) אתה מתייג אנשים שאינך מכיר

    ועתה לאחר הנקודות שציינתי להלן הנימוקים.

    1) לגבי הסעיף הראשון. לא התמודדת עם שום טיעון

    התגובה שלך מלאה בסיסמאות נבובות שאבד עליהן הכלח.

    2) מניין לך שאני מיצג מישהו או משהו, אני אדם פשוט שמעלה נקודות שמפריעות לי, לא יותר ולא פחות.לא תמכתי בשום מועמד (ודאי שלא במצנע או שרון) וגם אם הייתי עושה זאת, זו דמוקרטיה וזכותי היתה לעשות זאת.

    3) לו היית עוסק במקצוע טכני כל שהוא, או אפילו מחליף פנצ’ר באוטו היית יודע כי כאשר מפעילים כוח על בורג באוטו לדוגמא, המפתח מפעיל עליך בחזרה כוח שווה או במילים אחרות, במהומות אוקטובר חפש את האשם במי שהפעיל כוח ולא במי שהגיב.

    כדי שיהיה ברור לך אני מפנה אותך לדברי אבו עלי בידיעות אחרונות ביום שישי שהסביר בדיוק בדיוק מה ערביי ישראל עשו, מה היתה מטרתם, ומדוע הם טעו (במהומות אוקטובר).

    4) לגבי סעיף זה, איני יודע מי אתה מר שוורץ, מה

    תרמת למדינה לדו קיום לשלום ןלשויון.

    אולם בדבר אחד אני משוכנע מעל לכל ספק, אתה חולה וצריך עזרה. אתה מנותק מהמציאות, ואתה מדבר על דברים בהם אין לך שום מושג.

    קרא טוב את השורות הבאות אדוני.

    תראה מה עשית איפה תרמת מכיסך ממרצך מיכולתך אף אם

    היא מועטה לעם ולמדינה . תשמש דוגמא חיובית של אחד שבונה ולא הורס, של אחד שעושה למען הזולת, של אדם

    שרואה באדם אחר ולא משנה דתו, את האדם. פתח את עיניך ואל תאטום את ליבך, אולי אתה לא כל כך צודק,

    אולי בני השטן נמצאים גם בצד בו אתה נמצא, ןאתה ה… לא עושה כלום בעניין.

    ועד אז מר שוורץ עת תשתנה שנאתך העצמית לאהבת האדם, שתוק.

  8. יגאל לביב הגיב:

    .

    חיים ברעם לא זוכר את תוצאות המדיניות הקומוניסטית שגרסה כי האויב העיקרי הם הסוציאל-דמוקרטים.כך ניצחו הנאציונל-סוציאליסטים בגרמניה ב-1933,כך עלה הימין לשלטון בהרבה ארצות בהן העדיפו הקומוניסטים את הימין על מפלגות שמאל.
    כאשר גוש השמאל כולו לא עובר כיום 50 מנדטים,מטרת איש שמאל היא לדאוג קודם כל כי השמאל כולו יגדל ככל האפשר ורק אחר כך כי למפלגה המועדפת עליו יהיה יתרון בתוך השמאל.הדוגמא שהביא מממשלת רבין השניה בה איפשר גוש חד"ש-מפלגותערביות את שלטון רבין,היא הנותנת.אולם ברעם לא מבין את מה שהוא אומר.
    הדרך היחידה למנוע את המשף שלטון הימין הלאומני בראשות שרון היא הגדלת מספר חברי הכנסת של השמאל כולו ל-61.כדי לעשות זאת על כל מפלגות השמאל להקים קואליציה של שלום,לקרוא להצביע בעד כל אחת מחברות הקואליציה-לא משנה עבור מי.כדי להעביר קולות מן המרכז ומן הנמנעים לקואליציית השלום אני מוכן שיצביעו מר"ץ או בל"ד או עבודה עם בן-אליעזר ודני יתום ושמון פרס.
    זהו תפקיד לא קל אך ניתן לביצוע.על חד"ש ויתר המפלגות הערביות להתאגד לשכנע מכסימום מצביעים ערביים לבוא לקלפי ולהצביע.המפתח להצלחת הקמת הגוש החוסם הזה היא בחזרה על תוצאות הבחירות ב-92 עת ניצח רבין בגלל השיעור הגבוה של מצביעים ערביים.
    על העבודה ומר"ץ להשפיע על מתיאשי השלום ששוכנעו על ידי תרגיל ההונאה של אהוד ברק ש"אין עם מי לדבר".
    רק דרך אגב,ברק תרם לניצחון שרון יותר מכל אחר.
    המסקנה:במקום לריב בעד מי לא להצביע מבין גוש השמאל,לקרוא להצביע בעד כל אחת ממפלגות הגוש,העיקר לא לתמוך בימין או להמנע.

  9. חיים ברעם הגיב:

    תגובתו של יגאל לביב היא שטחית, לצערי, ולא התייחסה למיכלול הנקודות המוצקות שהעליתי במאמר. מכל מקום, מפלגת העבודה, המורכבת ברובה ממשת"פים של שרון, איננה חלק מ"גוש השמאל". היא חלק מהאגף היותר מתון של "המרכז הלאומני", ומועמדת בטוחה להשתתפות בממשלתו הבאה של מנהיג הליכוד. יחסה של המפלגה לאזרחים הערבים, ועמדותיה הניאו-ליבראליות בנושאים כלכליים-חברתיים הן ימניות. גם מי שמאמין למצנע ומוכן להתעלם מעברו בגדה המערבית (אנשים כאלה מנועים מלמתוח ביקורת על מופז, למשל) יעדיף לחזק אותו באנשי מרצ או, במקרה הטוב יותר, חד"ש. הנוסחה היא ברורה: אם מצנע הוא יונה אמינה, הוא זקוק לנעמי חזן ולמוחמד ברכה בכנסת, לא לפואד או לאפרים סנה. אם האיש מרמה כמו אהוד ברק, אז ברור שאינו ראוי לתמיכה. ומשפט אחרון: האם לביב באמת מאמין שביקורת משמאל על מצנע תזיק לו בניסיונו למשוך קולות מהמרכז?

  10. יגאל לביב הגיב:

    חיים,בקורת על מצנע רצויה.שכנוע מצביע שמאלי להצביע חד"ש על פני מצנע רצויה אף היא.אולם הבעיה היא אינם מצביעי השמאל הבטוחים אלא עריקי השמאל ששוכנעו על ידי ברק כי אין עם מי לדבר,ונמנעי ההצבעה הערביים ששיעורם מעל מחצית הבוחרים הערביים.
    כאשר אתה מוביל התקפה חריפה על מצנע ומסביר למה אסור לתמוך בו אתה שוגה.תומך שמאל יודע בלעדיך את ההבדל בין מצנע לשריד או ברכה.התקפותיך עשויות להשפיע על בוחר פטמציאלי מן השמאל או המרכז שאם יתמוך במשהו שמאלי הרי העבודה היא האפשרות היחידה.אתה תשכנע אותו לא להצביע עבור מצנע ואז לא יצביע כלל.האם זה רצונך?
    אני חוזר על הצעתי:יש להקים קואליציית שלום של כל התומכים בהחזרת השטחים תמורת שלום.על הקואליציה לקרוא לתמוך בכל מרכיביה,העיקר לא להמנע.

  11. לחיים הגיב:

    ככה, ברפרוף בארכיון – מסתבר שצדקת.

הגיבו לחיים ברעם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים