הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 בדצמבר, 2002 16 תגובות

חירות היא, בין היתר:
לנסוע באוטובוס ולהסתכל על הים או לקרוא ספר בשלווה גמורה. ללכת לטייל בארץ ולהכיר כל חלק ממנה בלי להכיר את הפחד. לפגוש אנשים חדשים מכל מיני סוגים ולהיות חבר שלהם. למצוא עבודה שמתאימה לי עם שכר שאפשר לחיות מזה. ללמוד מה שאני רוצה, בלי להצטרך לשלם על זה סכומי עתק. לשמוח במגוון האנושי שיש בארץ ולא לחשוש מאיומים דמוגרפיים או כלכליים, אמיתיים או דמיוניים. ללכת ברחוב, או לעמוד בתור בסופר, או לחכות שיתחלף הרמזור, בלי לטבוע בים של פרסומות. לשמוע חדשות בלי לשמוע על אנשים חפים מפשע שנהרגו.
מקום שאין בו חירות הוא כלא.
ישראל של היום היא כלא.

הכלא האיום ביותר הוא הכלא שאינו נראה. אנו לא רואים את הכלא שלנו, וזה לא בגלל שהוא מכושף אלא בגלל שאנחנו עיוורים. עיוורו את הרגישות שלנו לסבל. קודם-כל עיוורו אותנו לסבל של אנשים שנראים מאוד שונים מאתנו: הם חיים שם בהרים, יש להם שפמים ורעלות והם ככל הנראה שונאים אותנו כי אנחנו יותר יפים וחכמים.


אחר כך עיוורו אותנו לסבל של אנשים שהם די דומים לנו, ואפילו מדברים בשפה שלנו. אמנם במבטא קצת מוזר, אבל הם לא מוצלחים כמונו ולכן  אין להם עבודה ולילדים שלהם אין מה לאכול. בסופו של דבר עיוורו אותנו גם לסבל של עצמנו. שכנעו אותנו שאנחנו לא באמת סובלים. עיוורו אותנו לחשוב שהסבל הוא תענוג, שהדיכאון הוא כיף.


הכלא המחניק ביותר הוא הכלא שעשוי זכוכית. אני הולך היום לכלא אחר: כלא העשוי מבטון ויריעות של אוהלים, מגדרות תיל ומדים של סוהרים. קוראים לזה כלא 4. אני שמח. כי סוף סוף אוכל לראות את הכלא שלי. בכלא הנראה אני אשב כמה חודשים בעוון סירוב להתגייס לבית הספר לסוהרים של מדינת ישראל: צה"ל. צבא "ההגנה לישראל" שכולא עם שלם כבר 35 שנה.


אולי אפתֵח שם, בכלא 4, כישורי ראייה מופלאים. מתוך בהייה מתמשכת ביריעות האוהלים אלמד לראות יריעות של שקרים. מתוך מבטים כבושים בחומות בטון אדע לזהות חומות שמפרידות בין בני אדם. מתוך הסתכלות יומיומית בחוטי תיל אבין איך נמשכים חוטים של שליטה.


התקווה והניסיון מורים על כך שהראייה היא תכונה מדבקת. המטרה שלי היא מגיפה של אנשים רואים, שיתחילו לנפץ במבטם חומות פירוד, לקרוע יריעות כזב ולחתוך חוטי ניצול. בכלא 4 יש כבר כמה אנשים המנסים לראות, יושבים ומתבוננים ומחכים להצטרפותי. בבתי הספר ובאוטובוסים ובמחנות הפליטים ובמפעלים וברחובות ובמחסומים ובמשרדים יש אלפי רואים המדביקים את הסובב במגפת הראייה.


עוד מעט תצטבר מסה קריטית של אנשים רואים. כולם ייראו פתאום את הכלא. גם הסוהרים יבינו שבעצם הם אסירים. ולא יהיה עוד כלא.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. נח מאננע הגיב:

    מתן היקר.,
    אתה ושכמותך הם המצפון שלנו בעת הקשה הזאת.
    יבוא יום, ואנו מקווים שהוא לא רחוק, שבשימכם נשבע כולנו לאמור שלא כולם היו נבלים, והיו גם אחרים כמו מתן וחבריו, ובשימכם-נבקש כולנו את חסד האומות, כי אתם ההוכחה כי בעת הרעה הזאת נותרו עוד צדיקים בסדום הרשעה שלנו, ומעשיכם האירו כקרן אור באפלה את החשיכה המכסה את כולנו..

    שא עימך את מעט המילים הללו, כעידוד לימים הבאים עליך, כי זאת עליך לדעת – כי במקום שבו אתה וחבריך, המסרבים לקחת חלק בזוועת הכיבוש, עומדים – כולנו, מי המסב ראשו שלא לראות את הזוועה, ומי שתומך בה בעליצות של כסילים – לא ראויים להיות עפר הרגליים שלכם..

    אין מעשה מוסרי ויהודי גדול יותר מאשר הסירוב שלכם, והלוואי וכולנו נהיה ראויים לדוגמה שאתה , מתן וחבריך, מציבים בפנינו

  2. אמנון הגיב:

    מתן יקירי
    השנאה מעוורת את עינך .יש המון דברים יפים בארצנו . במשך 50 שנה גדלנו פי 10 . רק בשנים האחרונות קלטנו מיליון עולים מברית המועצות ז"ל . אנשים מסוגך העריצו את ברית המועצות וראה היכן היא כיום .
    גש לבית חולים מאיר וראה כיצד רופאים ערבים ויהודים עובדים שכם אל שכם וערבים ויהודים מקבלים את אותו שירות .אגב באותה ברית המועצות חייל שסרב לשרת נורה מייד .
    אני גאה שאתה יכול להביע את דעתך בחופשיות . אבל עליך לזכור שתופעת הסרבנות היא שולית ונדחית בשאט נפש על ידי רוב הציבור .
    הערבים שאתה חפץ ביקרם אומרים בגלוי כי ברצונם להשמיד את הברית ציונית צלבנית כלומר כל העולם המערבי . אנא פקח עינך אינך רואה חוט מקשר בין הפיגועים בישראל קניה באלי הודו וארצות הברית האם כל הפיגועים הם בגלל ה"כיבוש". סליחה נסחפתי , יודע שלא אוכל להשפיע עליך כשם שאדם דתי לא ניתן להשפעה זאת אמונתך כשם שבזמנו אבותיך האמינו בסטלין עד שהאל החדש חרושצ’וב הכריז כי הוא מגדולי הרוצחים בעולם .המדינה הולכת לקראתך , זאת אמונתך תשלם עליה כגבר ותפסיק להתבכיין .

  3. יוני הגיב:

    מתן היקר
    קראתי את מכתבך וזה נראה לי כמו הודאה בכשלון, הכשלון שלך, של החינוך שקיבלת, ושל חוסר היכולת שלך להתמודד עמו.
    כזכור לי אין אינטרנט בכלא 4 ולכן לא תוכל לקרוא את מכתבי, אולם החיים שם קלים לאין שיעור מאשר חייו של כל לוחם בכל יחידה.
    אני אישית נחתי שם, ישנתי 8 שעות בלילה! במיטה יבשה, עם גרבים יבשות,בלי לקרוע את התחת כל יום.
    למדתי שם מספיק כדי שאצליח בבחינות הכניסה לטכניון. גם נחתי מספיק כדי לחזור בכוחות מחודשים להגן על המולדת שלי!!!
    הצבא חמודי הוא של כולם, גם אם יש כאלה שחושבים אחרת, והוא זה ששומר גם עליהם אפילו אם הם עוד ילדים.
    לגבי חרות, כדאי שתנגב את החלב מהשפתיים ותקרא היטב את השורות הבאות, גם אם הן לא ינעמו לך!
    רוב האנשים בעולם, עובדים בעבודות שהם לא אוהבים, כדי לפרנס ביושר את עצמם ואת משפחותיהם.
    חלקם עובדים קשה מאוד ללא בידור חופש או טיול לעיר הסמוכה.
    החיים זה לא סרט הוליבודי חמודי, אלא לא פעם, אקספרס של חצות, ואני מדבר על אנשים חופשיים במדינות חופשיות, האנשים האפורים שצריכים לחשוב איך הם מתמודדים עם בעיות קיומיות יום יום.
    הם לא שומעים חדשות כי זה רחוק מהם, כי את זמנם הפנוי המועט, הם מקדישים לעצמם ולמשפחתם.
    אם אתה אינך רוצה לשמוע חדשות רעות, אל תפתח רדיו, אתה רשאי לעשות זאת בכל מדינה.
    כדי להשכיל צריך ללמוד, לימודים עולים כסף, לאביך חמודי לא היו משלמים כל כך הרבה אם לא היו גובים שכר לימוד מהתלמידים.
    מה לעשות, שבעולם החופשי, ליכולת,לידע וללימודים יש בדרך כלל יותר ערך מאשר לבורות.

    הבורות ,מתן היא זו שגורמת לך להיות עיור וחרש, ולא לראות את הקורה מול עיניך, ולטעון כי
    "הם לא מוצלחים כמונו ולכן אין להם עבודה ולילדים שלהם אין מה לאכול."
    יכולתי להתמודד בקלות עם השטות שבכל הטענות הלל לו הייתי אומר שאותם אנשים בחרו בדרך זו בחירה חופשית (זוכר את הפיסקה הראשונה שלך עם המילה "חירות"?
    יכולתי גם לקחת את הפיסקה השניה שלך "שונאים אותנו בגלל שאנחנו כנראה יותר חכמים", להסביר ולעמת אותה עם טענתך לגבי מחיר הידע, ולספר לך כמה אוניברסיטאות יש בשטחים ומה בדיוק לומדים בהן (וגם מי משלם עבורן).
    אולם אני מעדיף להציג בפניך דוקא את האמת הפשוטה שהיא, עלית רמת החיים בשטחי יהודה ושומרון, עד האינתיפאדה היתה הגבוהה ביותר בעולם! לאין שיעור יותר מאשר אצל השכנות לנו.אנחנו מתן היקר נתנו פרנסה בשפע וביושר לאותה אוכלוסיה. (גם לאוכלוסיית הגנבים כמובן, חצי מהמכוניות שנגנבות בארץ מקבלות מספר רישוי כחול תמורת 500$ ).
    אתה הבנת את זה?
    לגבי טענתך "צבא של סוהרים שכולא עם שלם"
    תגיד לי אתה דפוק? זו טענה גזענית אמיתית , מה אתה טוען, שאם יפתחו את גשרי הירדן הם יקומו ויצאו? האם אתה חושב שלהעביר אדם מביתו (פלסטיני יהודי או כל אחד אחר) זה הומאני?
    למרבה האירוניה המציאות הפוכה, ההגירה היתה אל השטחים, מכל מדינות ערב עקב המצב הכלכלי ועקב השליטה של ישראל שם!
    אם אתה בעל ראש פתוח, כדאי שתנסה ללמוד את האמת ולהשתחרר משטיפת המוח שעשו לך מגיל קטן. זה לא פשוט ולא קל, אבל רבים מאוד התפכחו, אתה עוד צעיר, אולם כדאי שתלמד גם לקבל את השונה.
    אני לא מקנא בך, קשה להשתחרר מסיסמאות ומחינוך של שנים, אין לאיש בעלות על החוכמה, ויתכן ששוה לך להשתמש בפרוססור על מערכת הפעלה שונה, לא בושה להגיד "טעיתי". מודה ועוזב ירוחם!
    בהצלחה

  4. דני הראל הגיב:

    אני מתבייש שאנשים כמו מתן קמינר הם שותפים עימי ב"עסק המשותף" שלנו הקרוי "מדינת ישראל". אדם שאינו מוכן להאבק למען חירותו – מן הסתם אינו ראוי לאותה חירות.
    עמים שילמו מחיר יקר על רצונם בחירות ובחיים עצמאיים, ומי שאינו מוכן לתרום לחירותה ועצמאותה של מדינת ישראל – עדיף שיעזוב אותנו ויסע לארצות אחרות. שם אולי ימצא את עצמו.
    הפלסטינים אינם רוצים שלום עם ישראל. הם החליטו להחריב אותנו. מתי תפקחו את עיניכם – תמימים שכמותכם?

  5. תמיהה הגיב:

    עמים משועבדים לוחמים על חירותם, או לפחות כך זה היה עד שדני הראל גילה לנו שישראל הכובשת והדורסנית לוחמת על "חירותה ועצמאותה". מעניין איך היא עושה זאת.

  6. מוריס בישופ הגיב:

    מתן הוא אדם אמיץ וראוי לכבוד. המקטרגים, התביישו לכם! אמנון, איפה בכל הכתבה מוזכרת בריה"מ ולו במילה אחת? אז אתה יודע רבע דבר על סטאלין, מה הקשר??? יוני, מצידי אתה יכול לחזור לכלא 4 ולנוח שם עוד קצת, עדיף מאשר לקרוע את התחת, כדבריך, לעצמך ולאחרים, כמו שבלי ספק נהנית לעשות. מתן, הלוואי שיהיו לך שותפים רבים.

  7. יוני הגיב:

    הפלסטינים אינם עם משועבד,
    יש להם חופש לבחור והם בחרו, ברצח גניבה, ושחיתות.
    את חופש הבחירה אנחנו נתנו, והם בחרו את נציגיהם.
    לגבי מתן, אמיץ ומוסרי הוא לא! הוא סתם ילד מתבגר ומבולבל.
    עיזבו אותו לנפשו.

  8. מר בישופ היקר הגיב:

    תודה על עצתך, הייתי מאוד שמח לו הייתה מנומקת.
    אין לי בשלב זה כוונה לחזור לכלא, (עברו כמה שנים מאז…). בניגוד לך, אני לא מתוסכל, ואת חלקי לעם, למדינה, ולחברה , תרמתי בעבר, ואני ממשיך גם היום לתרום.
    קח עצם: חביבי, נבחת על העץ הלא נכון!
    יוני

  9. אסנת אלון הגיב:

    מתן
    דבריך כואבים, בהירים. כל כך קשה להודות שאתה צודק בכל מילה שלך (כלומר מנקודת מבטי, כי גם אני מרגישה ככה).מחזיקה לך אצבעות על הנכונות לשלם מחיר כדי לא להסחף בזרם.אני בטח יכולה להיות אמא שלך בגיל.יש לי אחריות, ולכל הדור שלי על ה"צויליזציה" הזאת שנוצרה כאן ככה.אולי האובדן הכי כואב שאני חשה הוא שנלקחה ממני את השמחה להיות יהודיה בלי להרגיש שזה נגד מישהו. להיות יהודיה זו לא אידיאולוגיה .זה פשוט אני. אבל עכשיו- אי אפשר לעמוד במקום הזה בלי להרגיש שזה בעד ונגד "אחרים".

  10. מתן הגיב:

    בתור אחד שכן התגייס ל"צבא הגנה לישראל", שירת בצנחנים ולקח חלק פעיל בכיבוש ודיכוי של העם הפלסטינאי עד שהתפכח והחליט לסרב אני מעריך אותך יותר על שבחרת לא לשתף פעולה ולא למכור את עקרונותיך בשם המיינסטרים המקודש וכן לא לחפש את הדרך הקלה אלא להאבק ולשלם על עקרונותיך מחיר כבד.

    אני לא יודע אם מדינתנו שפשטה את כל עקרונותיה ראויה לבנאדם בסדר גודל שלך
    אני מצדיע לך.
    מתן כהן
    רס"ל בצנחנים, סרבן שטחים, בנאדם

  11. שירה הגיב:

    כל הכבוד.

  12. עומר ק הגיב:

    יבוא יום והילדים שלנו ישאלו אותנו שאלות שרבים מאיתנו לא יוכלו לענות עליהן כגון: איך שיתפתם פעולה? למה לא עשיתם שום דבר? למה שתקתם? חלק גדול מעם ישראל ישפיל מבטו בבושה לאור השאלות הללו. מתן קמינר ורבים אחרים יוכלו לומר לילדיהם שהם לא שיתפו פעולה, שהם לא שתקו, שהם כן עשו מעשה.

  13. יוני הגיב:

    לרס"ל בצנחנים
    אם עשית דבר מה שיש להתבייש בו , תתבייש,
    ולכם שרוצים לתת תשובןת לילדיכם "מה עשיתם" כדאי שתגידו, טעינו, אלמלא האחרים שנשאו בעול, לא הייתם אתם ואנו חיים היום.

  14. ארז צברלינג הגיב:

    מתן היקר,

    מילים כדורבנות.באמת הגיע הזמן לשנות את העניינים במדינה הזאת, ואני מאמין בכל ליבי שעם חבר’ה כמוך אפשר. תחזיק מעמד בכלא (לא כל כך נורא, ובכלל, רצים שם צחוקים, כמו שאתה כבר יודע). החופש האמיתי הוא החופש להיות מי שאתה, ואת זה לא יוכלו לקחת ממך ב"דמוקרטיה" שלנו. יופי.

    (אגב, אני עצמי סרבן שטחים במילואים וריציתי מאסר בכלא 4 וכלא 6).

  15. מתנגד ליוני הגיב:

    בקיצור יוני חושב שמי שמתנגד לרמיסת זכויות האדם על ידי לובשי מדי צה"ל הוא ילד קטן שלא גדל..

    ומי שתומך בקקה הזה הוא ילד גדול כאילו? נראה שככה פועל ההגיון של שונאי הלא-מתגייסים סטייל יוני הזה.

    הצבא הזה לא שייך לחיים שלי נקודה.

  16. יוני טמבלוני הגיב:

    שם המגיב/ה: יוני
    הפלסטינים אינם עם משועבד,
    יש להם חופש לבחור והם בחרו, ברצח גניבה, ושחיתות.
    את חופש הבחירה אנחנו נתנו, והם בחרו את נציגיהם.
    לגבי מתן, אמיץ ומוסרי הוא לא! הוא סתם ילד מתבגר ומבולבל.
    עיזבו אותו לנפשו.

    – תסמונת האשם שכותב על עצמו. אם הם בחרו ברצח אז אתה מלווה בריבית.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים