הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-14 בדצמבר, 2002 8 תגובות

אתם רוצים לעזור לאריאל שרון להישאר בשלטון – הנה כמה עצות מועילות. אל"ף: דברו על "ממשלת האחדות הלאומית" שתקום אחרי הבחירות.
זהו תכסיס מחוכם. הוא אומר, למעשה, שאין הבדל של ממש בין הליכוד לעבודה. אם כן, למה להצביע בעד העבודה? אם זוהי בסך-הכל בחירה אישית בין שרון ומצנע שיישבו מחר ביחד באותה הממשלה, האם שרון המנוסה והכריזמטי אינו עדיף על מצנע הטירון והפרוזאי? מאידך גיסא, זה מרשם בטוח כדי להבריח את מי שמתפלצים משרון.

יתר על כן, מי שמדבר על ממשלת אחדות אומר למעשה שניצחון הליכוד הוא מובן מאליו. איש אינו מדבר על ממשלת אחדות בהנהגת מצנע. מובן מאליו שמדובר על ממשלת אחדות בהנהגת שרון. מכיוון שקולות צפים מעדיפים בדרך כלל לצוף לעבר המנצח, המסר ברור. זאת עלולה גם להיות נבואה שתגשים את עצמה. אם יובס מצנע, תיפול המפלגה שוב בידי אבירי הישבן הדביק.


בי"ת: הפיצו את הסיפור על אריאל שרון ש"התמתן", שהפך ממש שמאלני, ושכל חלומו הוא להיכנס להיסטוריה כמי שהביא שלום עם הפלסטינים.


כל מי שמכיר את שרון יודע שזוהי אגדה, תוצרת "קריאטיבית" (בעברית: "יצירתית") של ספין-דוקטורס (בעברית: תועמלנים).


שרון לא התמתן. זה שנתיים הוא מנהל מלחמת חורמה בפלסטינים, שמטרתה היא לשבור את היישות הלאומית הפלסטינית על ידי שבירת הנהגתה הלאומית, רצח מנהיגיה והרס התשתית הכלכלית שלה. הוא סתם כל צינור של הידברות. הוא ביצע פרובוקציות מדי יום. הוא הרחיב את ההתנחלות בקצב מטורף. הדיבורים ה"מתונים" נועדו לאמריקאים ולציבור התמים בישראל.


דיבורי שרון על "מדינה פלסטינית" הם עורבא פרח. לכל היותר הוא מוכן לתת לפלסטינים מין אוטונומיה מסורסת על 40% של השטחים הכבושים, שהם 8% משטח פלשתינה (א"י), וזאת אחרי שירימו ידיים וייכנעו ללא-תנאי. הוא יודע שאין פלסטיני בעולם שיקבל זאת, ולכן ברור כי המטרה הסופית היא לגרש את הפלסטינים מהארץ. יש לכך רוב גדול ברשימות הליכוד, ש"ס, המפד"ל והאיחוד הלאומי, העלולים להוות רוב בכנסת.


הרוכל הראשי המפיץ את תמונות שרון-שוחר-השלום הוא שמעון פרס. אחרי שבילה שנתיים על תקן הזונה הלאומית, הוא משתוקק להמשיך בכך בשנים הקרובות. הוא עלול להפוך את הפארסה הפרטית שלו לטרגדיה לאומית. מאחר ואין לו קיום בלי תואר של שר, הוא ימכור את הסבתא שלו – ואת מפלגתו על אחת כמה וכמה – תמורת יום אחד במשרד-החוץ.


לכן הוא מדבר עכשיו כאילו תבוסת מצנע היא עובדה מוגמרת, ולא נותר אלא לדבר עם שרון על תנאי הכניעה (משרד-החוץ לפרס).


גימ"ל: עשו את הכל כדי לגמד את מצנע.


עמרם מצנע הוא המועמד הנגדי. אין אחר. אפשר להעריץ אותו או לא, לאהוב אותו או לא –  מי שרוצה להביס את שרון, צריך להתרכז כל-כולו בהרמת קרנו והאדרת יוקרתו של מצנע. הדו-קרב בין שרון ומצנע הוא שיעמוד במרכז מערכת הבחירות. מי שרוצה לעזור לשרון, צריך לצייר את מצנע כאדם חיוור, שבוי בידי הימין במפלגתו, שהמפלגה בכלל מתנגדת לדרכו המדינית, שהקו היוני שלו הוא אסון למפלגה.


דל"ת: הציתו מלחמת-אחים בין מפלגות-השמאל.


אם תפרוץ מלחמת-איתנים בין העבודה למרצ, ובין שתיהן לחד"ש – זה יהיה נהדר. כולן תהיינה עסוקות במלחמה זו, ישחירו זו את זו ויעשו את מלחמתו של הימין. לאף אחת מהן לא יישאר כוח להילחם בשרון.


כדאי להשתמש בעיקר בפרשת ביילין. הציגו אותה כהוכחה סופית לדו-הפרצופיות ו/או לחולשתו של מצנע, ולתפנית ימנית של מפלגת-העבודה. אין לזה קשר רב עם המציאות. מפלת ביילין נבעה בעיקר מיריבויות פנים-מפלגתיות. הוא השניא את עצמו על חבריו במפלגה ונראה כמי שרגלו האחת כבר בחוץ. מפלגה שבחרה ברוב גדול במצנע אינה הופכת לנצית מפני שהדיחה את ביילין. לגמרי לא ברור מי מהשניים – מצנע וביילין – יותר "שמאלי".   


 אבל כל זה אינו חשוב. בחשבון הסופי, כמעט אין הבדל בין ההצבעה לעבודה, למרצ, לחד"ש ולמפלגות הערביות. כולן יחד יהוו את הגוש החוסם, אם יקום. כל מלחמה ביניהן היא בזבוז פושע.


ה"א: הגידו ש"כולם אותו הדבר" וקראו להימנעות.


זה לא ישפיע על הבוחרים הימניים. אלה ילכו לקלפי, גם אם יתחולל באותה עת רעש-אדמה. הקריאה הזאת יכולה להשפיע רק על אנשי-שמאל, שהם איסטניסים מטבעם. כל הימנעות "מתוך עיקרון" תעזור לימין, כל פתק לבן הוא פתק למען שרון.


ו"ו: קיראו לציבור הערבי להחרים את הבחירות.


מיליון האזרחים הערביים הם שותפים טבעיים למחנה השלום. בלעדיהם אין שמאל פוליטי בעל-יכולת. מי שמסית אותם להתרחק מהקלפיות עושה את מלאכתו של שרון, פשוטו כמשמעו.


זה כל כך ברור, עד שמתגנב החשד שלא מעט מן המניפים את הדגל הלבן הזה "מטעמים לאומיים" אינם אלא סוכנים סמויים של שרון והשב"כ (שהם היינו הך). וככל שהלהט הלאומי ו/או האסלאמי של המחרימים קולני יותר, כך גובר בליבי החשד הזה והופך לוודאות.


לאזרחים הערביים יש סיבות רבות וטובות מאוד לזעום על הממסד הישראלי, כולל מפלגת-העבודה. אבל הזעם צריך להיות מכוון להקמת כוח פרלמנטרי חזק, המסוגל להילחם על זכויותיו ושאיפותיו. זעם המביא לחיזוק השילטון הימני אינו אלא פינוק ילדותי.


בשביל ציבור שמרחפת עליו חרב ה"טרנספר", זהו אקט הרה-שואה של הרס עצמי. קשה להבין מנהיגים המדברים על סכנה של "נכבה שניה", ותוך כדי כך מתנהגים כתמול-שלשום.


כל מי שרוצה לעזור לשרון יבחר בשיטות אלה. 

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. י.ש. הגיב:

    לצערנו כבר לא צריך לעזור לשרון…הוא יבחר (כן כן, תקראו לי תבוסתן).

    מה שכן אפשר לעשות הוא לתקוע לו כמה שיותר שמאלנים בגרון שיפילו את כל הרעיונות שלו וככה להפיל את ממשלת האסון הזאת

  2. ציוני הגיב:

    אולי תתן כמה עצות לפלשתינים מה לעשות כדי לעצור את הטרור . ללא טרור שרון יכנס למשא ומתן ובא לישראל גואל .
    אולי לערבים יש ולו אחוז אחד תרומה למצב ?
    אורי צא מתמיכה מוחלטת בערבים , שחק לפחות כאחד מהאום , שם גינו את הפיגוע במומבסה , האם גם הוא בוצע בגלל הכיבוש , האם ההרוגים מתנחלים כובשים ?

  3. איריס בר הגיב:

    מצנע הוא שהכריז ש"אין הוא פוסל ממשלת אחדות לאומית" (בראשותו) והרשימה שנבחרה ע"י חבריו למפלגה מורכבת ב-ד-י-ו-ק מאותם האנשים אשר ישבו עד לפני כמה שבועות בממשלת האחדות האחרונה…

    מצנע מוכר את חיפה ליזמים וקבלנים (ואולי אורי – האנטי סוציאליסט הגאה תומך בכך…)

    מצנע תמך בתקציב… (בן אליעזר, להזכירכם, התנגד לו)

    מצנע הכריז ב-8/12/02 – לפני פחות משבוע – שצריך להכות ב"כל מה שזז בדרום לבנון"

    מצנע הכריז – ביומיים האחרונים – שפרישת השמאל במפלגתו (יעל דיין, יוסי ביילין) מועילה למערך…

    מצנע הכריז.
    לא אני.
    ולא שום – שום שמאלני…

    אבל במאמר הזה מופיע דבר מסוכן – אורי אבנרי קורא לפעילים הפוליטיים – פשוט לשקר. "התרכזו בהרמת קרנו והאדרת יוקרתו של מצנע" – ללא כל קשר לאמת.
    האמת איננה חשובה,
    תפקידנו הוא לסמא את עיני ציבור המצביעים….

    כמו שנאמר: אי אפשר לרמות אל כל האנשים כל הזמן, והיפה בשיטה הדמוקרטית הוא שמספיק לרמות רוב האנשים יום אחד פעם בארבע שנים…

  4. רוני וייס הגיב:

    מי שמתנגד למצנע,תומך באופן מעשי בשרון.
    לכן,אין מקום להתלבטות וההכרעה צריכה להיות חדה וחותכת-בעד מצנע.
    רוני וייס
    רמת-גן

  5. דורית הגיב:

    רוני, אתה חושב שצריך להצביע למפלגת העבודה ולא למפלגות כמו מר"ץ או חד"ש? כי הבחירות עכשיו הן בשיטה המפלגתית ולא בשיטת 2 הפתקים כמו בבחירות הקודמות…

  6. יוני הגיב:

    מצנע ראש עיר גרוע, מה אתם אומרים, נתו לו לנהל גם את המדינה?
    השחיתות בעירית חיפה חוגגת, אנשים עוזבים את העיר, הארנונה, מהגבוהות במדינה, את השגיאות רואים כבר בכניסה לעיר (תסתכלו שמאלה… רואים את הים ? מצנע מכר את זה למושקוביץ ב 40$ למ"ר.
    גם טיפש, גם סוחר גרוע.
    שמעתם על המשכורות של הבכירים? לא? טוב שתיקה קונים בכסף.
    על התייעלות שמעתם? לא? גם אני לא.

    ולא ששכחנו את העליה לראש עיר והליכלוך על גוראל ראש העיר הקודם!
    ואתה מר אבנרי, היית עצמאי פעם, ניהלת עסק, היית נותן לו לנהל את העסק שלך?
    אני לא

  7. אורי תתנצל! הגיב:

    אתה קורא לי שבכ"ניק? ועוד ב"ודאות הולכת וגוברת"? תתבייש לך! מותר לאנשים לחלוק גם על הוד אבנריותו מבלי להיות מתוייגים כאוייבי השמאל. אתה מאוהב במצנע? סבבה, תמשיך לשווק אותו כמו שמשווקים חלב: "זה לבן… זה בריא…" ממילא אף אחד לא קונה את השטויות האלה. מצנע הוא גנרל ימני שישבנו לא פחות דביק ממי שקראת להם "הישבנים הדביקים" – בהזדמנות הראשונה שתהיה לו הוא יתנהג בדיוק כמו ברק ושרון וינציח את הכיבוש בעוד איזה אוסלו מקסים שאתה והבורגנים תברכו עליו. מצטער – לא קונה. החלב שאתה מוכר לי מופק בייסורים ורצח – בדיוק כמו החלב בסופר, ובדיוק כמוהו הוא גורם לבעיות נשימה ולבריחת סידן.

  8. ללא שם הגיב:

    אני לא מבין מה ההתחסדות – זה מה שמפריע לכם? מצנע כראש עיר גרוע? מה עדיף – שרון כראש ממשלה מופקר?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים