הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בדצמבר, 2002 2 תגובות

אני עומד לספר כאן על משהו שקרה במדור המכתבים של "הארץ" בשבוע שעבר, אבל אין צורך בחוש הבחנה מחודד במיוחד, כדי להבין שהדברים מכוונים גם למדורי התגובות של "הגדה השמאלית". באותו מדור כתב מישהו על ההקבלה בין "שינוי" לד"ש ע"ה. (האם רבים יודעים שז"ל, דהיינו "זיכרו לברכה" אומרים במסורת החרדית רק על גברים ואילו על נשים כותבים ע"ה, כלומר "עליה השלום"?). הכותב סיפר לנו שבבחירות 1977 הצביע בעד ד"ש והתאכזב. ואין סיבה שלא נאמין לו, אף שראיתי כבר אנשים שטוענים טענות דומות ומשקרים, למשל אלה הכותבים "תמיד הצבעתי מרצ, אבל כשאני שומע שהם מוכנים לדבר עם הרוצח ערפאת, אני מתחלחל" – וכשאני אומר שהם משקרים, אני לא מתכוון לכך שהם אומרים שערפאת הוא רוצח. אלא: לכך שהם אומרים שתמיד הצביעו מרצ.

אין מה לומר, זכותו להתאכזב וזכותו לספר זאת. אבל אין זו זכותו לכתוב שד"ש "קיבלה (באותן) בחירות 22 מנדטים". כלומר, זכותו לא לדעת ואפילו להפגין את אי-ידיעתו ברבים – אלא שבמערכת צריך להיות מישהו שיודע, ואם אינו יודע הוא יכול תמיד לחפש בתיקים הישנים או בספרים הזמינים לכול ולתקן את השגיאה, לערוך ולכתוב שבאותן בחירות קיבלה ד"ש ר’ 15 מנדטים ולא 22.


מתעוררת שאלה עקרונית. האם צריך לתקן שגיאות עובדתיות, כשהן מופיעות במכתבי קוראים? לכאורה הם מביעים את דעת הכותבים ומותר להם גם לשגות ואין זה מתפקידה של המערכת לתקן שגיאות, במדור שבו מביעים דעות. אבל אם יכתוב מישהו במדור המכתבים למערכת, שבית משפט מצא כי אדם כלשהוא נמצא אשם באונס קטינות וישב חמש-עשרה שנה בבית הכלא ומי ש"מוריד לדפוס" את המכתב יודע או צריך לדעת, שפרט זה אינו נכון – האם אין זה מחובתה של המערכת לתקן שגיאה כזו, שאין לה שום יסוד עובדתי ולא רק מחשש של תביעת דיבה, אלא גם משום הטעיה גלויה של הקוראים? מותר לפרסם מכתב למערכת שאותו אדם סובל מפיק ברכיים ואין בו זקיפות קומה לאומית והוא בעד "הענקת מדינה פלשתינית כפרס לטרור" וכל מיני דברים כאלה, שיותר משהם מעידים עליו הם מעידים על כותבם – אבל אין להשאיר במכתב למערכת, אמירה שיש בה משום הטעיית הציבור, כשהעורכים מודעים לכך, ששום בית משפט לא מצא מעולם אותו אדם, אשם באונס קטינות.


אמנם, הדוגמה שהבאתי מ"הארץ" היא לכאורה שולית. למי באמת אכפת אם בשנת 1977 זכתה ד"ש ב-15, או ב-22 מנדטים (פער של כמעט 50%)? אבל, עיתון צריך להקפיד ולתקן אפילו במכתבי קוראים, עובדות  שגלוי וברור וידוע ובולט לעין, שאינן נכונות.


ומכאן לתגובות קוראים בעיתון אינטרנט זה: "הגדה השמאלית". כל עוד קורא מביע דעה, ניחא. אבל כשהוא טוען שהוא מגיב על מה שכתוב ולתגובה אין שום קשר לכתוב – חובתה של המערכת למחוק הטעיה זו. אם, למשל, כתוב או לא כתוב ברשימה שכתבתי, שאני תומך בטרור –  זו אינה דעה אלא עובדה ולכן, משום שלא כתבתי כך: כל מי שמגיב על רשימה שלי וכותב ב"תגובתו" כאילו נאמר בה שאני תומך בטרור, מטעה את הקוראים ולא רק מביע "דעה".  גם בעיתון-אינטרנט צריך להקפיד ולא לאפשר לאנשים (המופיעים לעתים קרובות בשמות בדויים או בכינויים) ללכלך. אמנם בין דעות לעובדות, קיים כאילו שטח הפקר שמשוטטים בו הרבה נברנים ומכרסמים, אבל צריך להקפיד שההפקר הזה לא ייעשה להפקרות.

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. דוד איתן הגיב:

    צודק מאד

  2. דן בן זכאי הגיב:

    בס"ד
    הכותב צודק.
    אבל, מה לעשות, בתרבות הפופוליטיקה בה שורה מדינתנו אין הרבה מקום לברור בין עובדות לשאינן עובדות.
    "והאמת נעדרת"

הגיבו לדן בן זכאי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים