הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בינואר, 2003 19 תגובות

ח"כ שמעון פרס, העומד בראש מטה העולים במפלגת העבודה, הציע באסיפת עולים הגדרה חדשה ל"יהודי". לדבריו "אין זה חשוב אם אמו, אביו או רבע סבתו היו יהודים, אלא רק כיצד הוא מחנך את ילדיו. ומי שילדיו מתחנכים בישראל, הולכים לצבא וחלקם אף נופל בקרב הוא יהודי".  עם כל הכבוד, שמעון פרס אינו רשאי לקבוע מיהו יהודי, וה"הגדרה" שהוא נותן היא חסרת יסוד: יש הרבה לא יהודים בישראל, שילדיהם מתחנכים בישראל, הולכים לצבא וחלקם אף נופלים בקרב. מהם בדואים, מהם דרוזים, מהם "רוסים" מהם "גרוזינים". אף אחד מהם אינו הופך ליהודי כתוצאה מהחינוך או מהשירות בצבא.

גם אין זה מוסרי לאלץ קהילה דתית לקבל אל חיקה את אלה שאין היא חפצה בהם מטעמים משלה, בין שהם חיים בין שהם מתים. ולא מן הנכון להחניף לעולים חדשים באסיפת בחירות ולהשלות אותם בהבטחות שווא על הגדרה חדשה ל"יהודי". אין לכך שום סיכוי. גם בן גוריון העלה חרס בידו כשערך משאל בעניין זה בין יהודים בכל העולם. ואין צורך לומר כי האיום שמאיים פרס – "אם הרבנים יתעקשו לקבוע מיהו יהודי אז אנחנו נקבע מיהו רב" – הוא איום סרק.


אבל כדי לפתור את בעיותיהם של ישראלים שהגיעו אלינו מארצות זרות והם רוצים להיות ישראלים, אין שום צורך להיכנס לשאלת "מיהו יהודי". ראוי היה שפרס ידבר על "ישראלים" ולא על "יהודים". הבעיה המציקה היא איך להבטיח את זכויותיהם השוות של כל האזרחים הישראלים, אשר כולם יחד מהווים את הלאום הישראלי, בלי לשים לב להשתייכות שרבים מהם משייכים את עצמם לקבוצת אוכלוסין זו או זו.


הבטחת זכויות שוות לאזרחים אסור שתהיה תלויה בשאלת היותם יהודים או לא יהודים. אבל כדי להבטיח שוויון בישראל אין שום צורך לא ברבנים אורתודוקסים ולא בשום רבנים יהודים אחרים. כאן מסורה המלאכה רק בידי המנהיגים הישראליים ללא שום קשר עם הרבנות היהודית הראשית או פרנסים של עדות יהודיות מתבדלות. וכאן באמת יכול שמעון פרס, כמו מנהיגים ישראליים אחרים מכל המפלגות הישראליות, לתרום תרומה ממשית לפתרון בעיות אלה ולגיבוש החברה הישראלית.


חברה זו כוללת עולים חדשים, שה"לאום" הרשום בתעודת הזהות שלהם הוא "רוסי" או "גרוזיני", אזרחים שה"לאום" שלהם הוא "שומרוני", "ערבי", "דרוזי" או אזרחים שבתעודת הזיהוי שלהם רשום "יהודי". כולנו ישראלים, והחלוקה ל"לאומים" שמחלק אותנו משרד הפנים על פי חוקי מרשם האוכלוסין היא שימוש מסולף במונח "לאום". בכל ארצות הדמוקרטיה המערבית – ששמעון פרס בין יתר מנהיגי ישראל רואים את ישראל כחלק מהן – פירוש המילה "לאום" הוא כלל אזרחי המדינה, וכל חלוקה פנימית, דתית או אתנית, אם היא קיימת, היא חלוקה לא רשמית שאינה גוררת שום אפליה ואין לה שום זכר בחוקי המדינה.


הגדרה ברורה של "ישראלי" תביא מיד הקלה ממשית, וקודם כל הקלה נפשית, ל"שלוש מאות אלף" העולים החדשים שהם ישראלים, אבל אינם מוכרים כ"יהודים" (לישראלים זה לא אכפת), וכמובן גם לאוכלוסיה הלא יהודית הוותיקה, שהשוויון הדמוקרטי שלנו יחול כעת גם עליהם, שכן הוא יהיה שוויון בין הישראלים, ולא שוויון בתוך קבוצת האוכלוסין "השווה יותר".


החלוקה לקבוצות אוכלוסין פנימיות המתקראות "לאומים" ומתן יחס שונה לאדם על פי הרישום שלו ל"לאום" מנוגדת לעקרונות הדמוקרטיים שהושתתה עליהם מגילת העצמאות, ואשר הוכרו בחוקי היסוד החדשים על כבוד האדם וחירותו ועל חופש העיסוק. עקרון היסוד הראשון באלה הוא: "זכויות היסוד… יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל", ובהכרזה נאמרים דברים מפורשים: "מדינת ישראל… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". על עניין זה תוגש בקרוב לבית הדין הגבוה לצדק עתירה מטעם עמותת "אני ישראלי" ואנו מצפים לתמיכה גורפת בעמדתנו.

תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. שלי הגיב:

    שלום עוזי,

    האם מדינת ישראל לא קמה כמדינת העם היהודי השב אל ארצו?

    "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

    לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

    מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית."

    תודה.

  2. moti S.F. CA הגיב:

    well don shellie

  3. Yaniv Zeevi הגיב:

    No. It was established as a state by a PART of the Jewish people, the Zionist
    stream, which was settled in Palestine. It was a "come back" only In Zvika Peek
    terms.
    the spiritual and religious characteristics of the Jewish people are mainly
    the results of leaving in the Diaspora. The "come back" aspiration was only
    of small minority of the Jewish people, and was never a main stream phenomena.

  4. עקיבא אור הגיב:

    5/1/2003

    שלום עוזי,
    מסכים שלרבנים אין סמכות לקבוע מי יהודי.
    שתי שאלות :
    1. למי יש סמכות לקבוע זאת ?
    2. מה ההגדרה שלך ל"יהודי" ?
    בתודה, עקיבא אור

  5. עקיבא אור הגיב:

    5/1/2003
    עוזי שלום פעם נוספת,
    לפני שאתה עונה לי שישראלי ויהודי הם שני דברים שונים,
    דבר שאני מסכים לו אוסיף לשאלותי הקודמות עוד שתיים :
    1. מה הגדרתך ל"ישראלי" ?
    2. מי מוסמך להגדיר "מיהו ישראלי" ?
    בתודה, ע. אור

  6. עוזי אורנן הגיב:

    לעקיבא אור,
    ישראלי הוא כל אזרח ישראלי. "לאום" = כלל אזרחי המדינה, ולכן אין כלל מקום להגדרה אחרת. השתייכות לקבוצה פנימית איננה השתייכות ל"לאום". היא יכולה להיות השתייכות לדת, לעדה דתית, לעדה אתנית-דתית או ל "עמותת הצמחונים" וכיוצא בזה. כל אלה אינם "לאומים". ליהודים יש בעיה לחיות עם לא יהודים- אבל הישראלים שמחים לחיות עם כל הישראלים, כולל ישראלים שהגיעו אלינו "במקרה", כגון עובדים זרים המעוניינים להשתלב בחברתנו, כמובן בשלום. הם מבקשים גם ששום ישראלי אחר לא יאלץ אותם לחיות ולהתנהג לפי דרכו, הנראית בעיניו עדיפה.

  7. יובל הלפרין הגיב:

    אני מסכים עם עוזי. קיומו של לאום ישראלי הוא עובדה, ומה שנותר הוא להפסיק להתכחש לה.
    כל מפעל קולוניאלי יצר לאום, או לאומים, חדשים.
    מטרותיה הראשוניות של התנועה הציונית אינן רלוונטיות. ארגנטינה נוצרה על מנת להעשיר את אוצרות הזהב והכסף של מלכי ספרד, אבל כתוצאה מהמפעל הקולוניאלי הזה נוצר לאום ארגנטינאי.
    לפני זמן מה ניתן היה לראות את שחקני נבחרת הרוגבי של דרום אפריקה (כולם לבנים) מנשקים את דגל הלאום (שנקבע עם סיום האפרטהייד). לא של הבורים. לא של הבריטים. לא של הזולו. לא של השחורים. לא של הלבנים. של הלאום הדרום אפריקאי.
    בקרוב אצלנו.

  8. יובל הלפרין הגיב:

    … והצעה מעשית: אולי להתחיל מהסוף, כלומר מהסמלים.
    לארגן תחרות לעיצוב דגל הלאום הישראלי, דגל ישראל של כל תושביה (לפני מספר שנים היתה תחרות לגבי ההימנון, אך עד היום לא ראיתי את תוצאותיה).
    ביום העצמאות (עדיין בתאריכו הנוכחי) להציע את הדגל לכל המעוניין, ולדעתי הביקוש יפתיע את כולם…

    מי שמעוניין להתצטרף ליוזמה מוזמן ליצור קשר
    yuvalhal@hotmail.com

  9. שלי הגיב:

    שאלה לעוזי,

    ומה יהא על מי שירצה להביא את קרוביו לארץ?
    ההנחה שלך היא שהשערים יינעלו – כמו במדינות אחרות. ישראלי לא יוכל לצרף את דודו ההונגרי.

    אך מה על העם היהודי הנרדף? האם במקרה של רדיפות ברוסיה לא תתאפשר עלייה של יהודים? האם במקרה של רדיפות בכווית תתאפשר עלייה של פלסטינים?

  10. עוזי אורנן הגיב:

    לשלי –
    ציטטת חלק ממגילת העצמאות, שבו יש סקירה על העבר. יותר חשוב לדבר על העתיד, ובמגילה מדובר על העתיד ועל ההתחייבות לעתיד:
    "מדינת ישראל… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
    מי שמקים מדינה חייב להבטיח שוויון גמור לכל אזרחיה, שהם כולם נחשבים לבני הלאום החדש.
    לא במקרה אין כאן "בלי הבדל … לאום", כי התפיסה של המגילה היא שבהכרזה כלולה גם הודעה על לאום חדש, הוא הלאום הישראלי. כל האזרחים הכלולים במדינה החדשה הם בני הלאום החדש. זוהי התפיסה השלטת ומכוונת את ארגון האומות המאוחדות שישראל כה השתוקקה אז להתקבל אליו.
    העניין השני שהעלית – יש זכות לכל מדינה להחליט על שיטת ההגירה אליה ועל טיב המהגרים. על כך אין חולק. אבל פח ההפליה טמון במה שנובע מחוק ההגירה הזה, במיוחד חוק האזרחות, שבלי בושה אומר שיש בישראל שני סוגים של אזרחים (יהודים ולא יהודים – במילים יותר מנומסות), ולהם זכויות שונות זו מזו.

  11. דן תמיר הגיב:

    ועוד הערה קטנה לשלי:

    כישראלים, אנו יכולים להסיר דאגה מלבנו: יהודים נרדפו וחיו כבר מאות שנים וכנראה ימשיכו להרדף ולחיות עוד מאות שנים.
    לא עלינו המלאכה לגמור, הגם שאיננו רשאים להבטל ממנה.

  12. שלי הגיב:

    תודה עוזי. עם זאת, הרי נהיר וברור שברגע ששתקבל ההחלטה שחוק השבות וזכות השיבה – חד הם – יתבטל הצורך בקיומה של מדינת ישראל – כי אז לא בהכרח תהיה מדינה ליהודים.

    האם העבר של המגילה והעתיד שלה אפשריים? יחד? האם זה מה שיוצר את ההווה ולכן אין לתמוה? אנחנו חלק מתהליך הרבה יותר גדול מאיתנו שאין לנו שום השפעה עליו. השפעה מהותית אני מתכוונת.

  13. יצחק קליין הגיב:

    האם דרישתך נובעת מרצון שוויון לכל האזרחים, או נובעת מתחושה כנענית המתנתקת כליל מיהדות, ואיך אתה מתייחס להתבטאויות כנגד יהודים דתיים של אנשי פופוליטיקה לשעבר, כמו טומי לפיד ואתה עצמך? היהודים כאן אכן אינם כל העם היהודי, ולרבים מהם גם אין הזדהות יהודית אמיתית, לכל היותר בחג הפסח או יום כיפור. אך האם אתה מתאר לעצמך אפשרות של עם כנעני בארץ שיכלול יהודים לא דתיים כאפשרות שתתקיים לאורך זמן, כאשר האזור מקצין לכיוון דתי מוסלמי, בשילוב חדשני של עלילות דם מסורתיות לחג הפסח?

  14. חף הגיב:

    עוד פעם העניין הזה…

    עד שנגמור להתווכח היהודים יהרגו את כולנו…
    לא מבין מה הבעיה שלהם, אני יבוסי והארץ היא שלי ואני רוצה להקים כאן את מדינת היבוסים. לחזור למקורות !

    די לכיבוש !! (יהושוע = רוצח תושבים תמימים )

    תמצאו לכם ארץ אחרת.

  15. דן תמיר הגיב:

    תשובה ליצחק קליין:
    כן, בהחלט.

    אש לא מכבים באש, והמענה הראוי להקצנה דתית "אסלאמית" בודאי איננו הקצנה דתית "יהודית", בדיוק כשם שלאומיות א-טריטוריאלית הנקראת "ערביות" איננה נותנת שום תשובה ללאומיות א-טריטוריאלית בשם "ציונות".
    המענה לטירופים משיחיים, דתיים או סתם גזעניים הוא בקולקטיב אזרחי, "כנעני" אם תרצה, שרואה את החברה כסך כל הפרטים החברים בה ואת המדינה כמכשיר של כל אותם פרטים. שויון אזרחי אמיתי (לא מדומה כמו של השרים הנכבדים לפיד ופורז) הוא מענה ראוי ונכון לשנאה ולאיבה.

  16. עידן סובול הגיב:

    נכון שלרבנים אסור שתהיה יכולת לקבוע מיהו ישראלי, אך מי שהיו אמורות להיות בעלות יכולת כזאת – ממשלות ישראל, למן הראשונה שבהן ועד עצם ימינו אלה – התגלו כחלושות וחסרות אונים, לא רק כשדובר על הפרדת הדת מהמדינה, ולכן לא קיים במדינת ישראל,באופן רשמי,לאום ישראלי,מאז הקמתה ועד היום.
    נכון שיש רבבות ועשרות רבבה המרגישים עצמם ישראלים ומזהים עצמם כשייכים ללאום הישראלי, אך דבר זה אינו מקבל ביטוי רשמי בתעודת הזהות, והרי לכם עוד מכשלה חסרת הגיון בדרך הארוכה והרבה להיותנו מדינה חילונית ודמוקרטית, בעלת רוב ישראלי מוצק לדור ודור.

  17. עידן סובול הגיב:

    אינני מאמין שבית המישפט העליון, לא בהרכבו הנוכחי ולא בהרכבו הצפוי, יהיה אמיץ דיו לעשות צדק עם מדינת ישראל ולאשר, או נכון יותר – להודות, שבד בבד עם הקמתה של מדינת ישראל, קם בה באופן טבעי ומחוייב המציאות "לאום ישראלי". לא להחליט ולא לקבוע – להודות ולאשר! וזה הרבה יותרפשוט, הרבה יותר קל והרבה יותר נכון. אינני מאמין – ולכן, על אף שאני מרגיש משחר נעורי שאני משתייך לטוב ולרע ללאום הישראלי, ועל אף שאני משתייך זה מכבר לעמותת "אני ישראלי" וחתום על הצהרה שאני רואה עצמי כמשתייך ללאום הישראלי – לא עתרתי לבית המישפט העליון כדי שייאשר שאכן קיים לאום כזה, מאותה סיבה שלא פניתי לאלוהים שייאשר זאת. אינני מאמין. אינני מאמין שבית המישפט העליון, לפחות בהרכביו בני תקופתנו, מסוגל להתגדל ולהתקדש ולעשות המעשה הזה, כשם שאינני מאמין בקיומו של אלוהים, לפחות לא באופן שתופשות אותו ומציגות אותו שלוש הדתות המונותאיסטיות או כפי שאוחזים בו, מציגים אותו ונושקים לו עובדי אלילים, מזוזות ופטישים למיניהם.
    ולסיום, עוד אחת קטנה. אימרתו הישנה נושנה של כבוד השופט העליון שילה, לפיה לאום לא נוצר בהבל-פה – אליה וקוץ בה: הרי היא עצמה לא נוצרה, עם כל הכבוד אלא בהבל פה או בפליטת קולמוס, רחמנא ליצלן, יהא אשר יהא. הינה כי-כן, כמי שאינו מנשק מזוזות ואינו מתכוון לעשות כן, לפחות לא מרצונו הטוב והחופשי, לא חתמתח גם על העתירה לבית המישפט העליון שיקבע או ייאשר או יודה בעובדת קיומי – לא כאדם ולא כישראלי, ואני מקווה להמשיך ולשרוד ולהתקיים במעט הכבוד שהמדינה הזאת על כל מוסדותיה, במצבה הנוכחי, עדיין מאפשרת לאזרחיה, בין שהם משייכים עצמם ללאום הישראלי ובין שהם משוייכים על ידה, לעתים קרובות מדי בעל-כורחם, לאחד ממאה שלושים וחמישה הלאומים שבאחת מאותן רשימות שחורות, רובן נסתרות, של המימסד הדתי. אינני מאמין והלוואי שאתבדה.

  18. רועי צור-שלום הגיב:

    לא מאמין לעורכי דין, לא מאמין לשופטים, לא מאמין שהמערכת המשפטית שלנו מסוגלת לשמור חוק ולעשות צדק אמיתי, נקי מאינטרסים-כפי שצריך להיות במדינה שכל כך מתיימרת להיות נאורה ומתקדמת.
    אני מוכן לאכול את הכובע אם טעיתי.

  19. דן תמיר הגיב:

    זה המקום להזכיר שביום שני הקרוב, ה- 20 בספטמבר, בשעה 09:00 בבוקר, יתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירתה של עמותת "אני ישראלי", המבקשת מבג"צ לחייב את משרד הפנים להכיר בלאום הישראלי ולרשום אותו במסמכיו הרשמיים של כל אזרח החפץ בכך. הכרה בלאום הישראלי תהיה צעד חשוב בדרך לשויון זכויות אזרחי אמיתי במדינת ישראל.

הגיבו לעידן סובול

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים