הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 בינואר, 2003 4 תגובות

שורות אלו נכתבות שעה שבפני הרכב מורחב של שופטי בג"ץ נדונות עתירות נגד פסילתם של מועמדים ערביים ושל רשימה ערבית מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-16, כמו גם עירעורו של שר הביטחון שאול מופז על פסילתו מלהיות מועמד לכנסת, וכן עירעור על אישור מועמדותו של ברוך מרזל, המתנחל הכהניסט משולח הרסן מחברון. פסילתם של מועמדים ערביים ושל רשימת בל"ד כולה עמדה באחד המוקדים המרכזיים של השיח הציבורי בישראל, ובאמצעותה עלו לדיון כמה סוגיות יסוד מובהקות של הדמוקרטיה הישראלית והגדרות היסוד של מהות מדינת ישראל. פסילתו של מופז נשענת על היבטים "טכניים" לכאורה,  אף כי גם לה יש נגיעה בסוגיה החשובה של המיליטריזציה של הפוליטיקה הישראלית. הייתי רוצה להתייחס להלן דווקא לסוגיה האחרונה הנדונה כעת בפני בג"ץ – עניינו של ברוך מרזל, אשר דומה כי נדחק לשוליים של השיח השמאלי העכשווי.

ברצוני לשים את נפשי בכפי ולטעון, שטוב עשתה אותה חבורה נלעגת המכונה ועדת הבחירות המרכזית כאשר דחתה את התביעה לפסול את מרזל מלרוץ לכנסת. טוב היו עושות מפלגות השמאל והרשימות הערביות אילו נמנעו מלתבוע את פסילתו של מרזל, או אילו הצביעו בוועדה נגד פסילתו, או אילו נמנעו מלערער על החלטת ועדת הבחירות בעניינו.


אל נא תבינו אותי שלא כהלכה: מרזל היה ונשאר גזען מתועב. מים רבים לא ישטפו ממנו את הכתם המזהם הזה. איני חש כלפיו ולו גם שמץ של אמפתיה.


אולם מרזל היה בסך הכל אמור להיות מועמד מס’ 2 ברשימה איזוטרית קטנה, צעקנית ובלתי מסוכנת. לרשימת "חרות" אין שמץ של סיכוי לעבור את אחוז החסימה, ומס’ 2 ברשימה זו אינו מייצג השקפות גזעניות מתלהמות יותר מאלו של מס’ 1, ח"כ מיכאל קליינר, אשר אותו איש לא הציע לפסול.


הייתי חש מצוקה אילו נפסל מרזל משום שפסילתו היא מעין מכבסה שנועדה לכבס את עוונותיהם של גזענים שאינם פחותים ממנו, אך נהנים מלגיטימציה ציבורית, שהיא-היא הסכנה האמיתית. באמצעות פסילתו של גזען קטן ופאתטי, היתה ועדת הבחירות (ובעצם, הכנסת כולה) מעניקה הכשר לגזענות גלויה ומוסווית, לעתים בוטה לא פחות מזו של מרזל, ולעתים מעודנת ומוסווית אך מסוכנת הרבה יותר, הצומחת כיבלית בחלקות נרחבות מאוד של חיינו הפוליטיים.


איש לא יוכל לשכנע אותי שאביגדור ליברמן, בני אלון, אריה אלדד וחבריהם לסיעת "האיחוד הלאומי" מייצגים גזענות ולאומנות פחותות בכהוא זה מאלו של מרזל. והוא הדין בחלקים לא מבוטלים בליכוד, במפד"ל, ובסיעות ימין קיקיוניות שהשתתפותן בבחירות אושרה זה-עתה ללא עוררין. אין כל סיבה להסכים לכך שדווקא מרזל יהיה תרנגול הכפרות של אותם גזענים הנכללים במעגל הלגיטימיות הישראלית.


חשיפתם והוקעתם של גילויי גזענות בחיינו הציבוריים הן בגדר חובה מן המעלה הראשונה. אישור מועמדותו של מרזל לכנסת דווקא ישרת את החשיפה ואת ההוקעה. הוא יהיה בגדר אות קלון צרוב בבשרנו, שיסכל את הלגיטימציה של הקלון הגדול יותר, ה"מהוגן" יותר, המסוכן יותר.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. בן גזארא הגיב:

    צןדק. לקח זמן רב מידי עד שאנשי שמאל תפסו את פואנטת הפסילות.

  2. גיא אברהמי הגיב:

    בג"ץ אישר היום את התמודדותו של ברוך מרזל וטוב שכך!
    אני נתקף גועל נפש פיזי למשמע דעותיו ולמקרא מצע מפלגתו אולם איני סבור שיש זכות לפסול מועמדות של אדם לבחירה דמוקרטית. הניסיון לפסול מועמדים צריך להיות מקרה קיצוני ביותר של סכנה ברורה ומוחשית למדינה או לחילופין מקרה בו המועמד הורשע בדין בעבירה שיש עימה קלון. את ההכרעה יש להשאיר לבוחר, ומן הסתם תנועתו של מרזל לא תעבור את אחוז החסימה ורק תגרום לאובדן קולות של מצביעי ימין.
    בג"ץ הראה היום כי יש בית לשלטון החוק ולדמוקרטיה בישראל ויש לקוות כי הציבור הערבי יראה בכך תיקון לעוול שנעשה בועדת הבחירות ויגיע לקלפי בהמוניו בכדי לחזק את השמאל הישראלי.

  3. אמנון יובל הגיב:

    אני מסכים ולא מסכים עם ההיגיון של יוסי אמיתי. נכון שאם אכן רק מרזל מועמד לפסילה, יש בכך כדי להעניק הכשר לשאר הגזענים הרצים לכנסת. אך מדוע המסקנה מכך צריכה להיות תמיכה בריצתו לכנסת? מדוע לא לדרוש את פסילתו שלו יחד עם פסילתם של כל אותם גזענים אחרים בנוסף? כך השמאל יאותת שמבחינתו הם כולם אנשים אלימים ומסוכנים. עצם המצב שאנשים הנתפסים בקרב רוב הציבור כלגיטימיים – כגון לבנת, אלי ישי וכו’ – יהיו מועמדים לפסילה יחד עם מרזל עשויה ליצור אפקט רצוי.
    לגבי התגובה של גיא אברהמי: פסילה של אדם מלרוץ לפרלמנט צריכה להיות מקרה קיצוני במיוחד אם הוא משתייך לקבוצת מיעוט. לעומת זאת, אם הוא משתייך לקבוצת הרוב השלטת, יש מקום להתערבות רחבה יותר, מכיוון שמשנתו מסוכנת בהרבה, והסבירות שתגרום לפגיעה בחפים מפשע גבוהה בהרבה. בעניין זה אני ממליץ לך לקרוא את מאמרו המצוין של מישל רוזנפלד ("דברי שטנה במשפט החוקתי: ניתוח משווה") בקובץ המאמרים ‘כוח המילים וחולשת הדעת’ שיצא לאחרונה בהוצאת מרכז רבין ועם עובד.

  4. אמנון הגיב:

    לא התיחסת לנושא שחכ ערבי נוסע לסוריה ( ארץ אויב ) מופיע במשותף עם מזכיר החיזבאלה המחזיק בחיילים חטופים ותמך בו .
    מעבר לכל הפילוסופיה במאמרך האם המעשה הזה לגיטימי בעינך . אם כן הרי שאתה מכשיר את מאבקם הנבזי של החיזבלונים נגדינו.
    אגב חיזבאלה היא מפלגה איסלמית קיצונית אשר לשיטתך זהה לחרדים .
    נראה לי כי הקשר היחיד של קנאי הדת המוסלמים לשמאל היא שנאת ישראל והיהודים ( כולל הסמולנים )ואתה משחק לידם .
    אך אולי גם אתה שונא ישראל ?

הגיבו לאמנון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים