הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 בינואר, 2003 9 תגובות

בחירות אלו נערכות בעיצומו של המשבר הגלובלי של השיטה האימפריאליסטית, פרי חוסר אפשרות המימוש של ההון הצבור בידים כה מועטות. משבר המשקף את הסתירה שבין החברות האדיר של תהליך הייצור עצמו בצורת מפעלים ענקים ורשתות מפעלים הקשורות אלו באלו בתהליך הייצור של המוצר המוגמר, לבין הבעלות הפרטית של אמצעי הייצור הנמצאת בידים של מספר מאות משפחות השולטות על כל העולם.

המשבר הנוכחי דומה למשבר היותר עמוק של שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, אשר העמיד באופן החד ביותר את שאלת המהפכה הסוציאליסטית לעומת פשיזם ומלחמה אימפריאליסטית. מדיניות החזית העממית של המפלגות הרפורמיסטיות היא שהביאה למפלות של מעמד הפועלים וכתוצאה לעליית הפשיזם ולמלחמת העולם השניה.


המשבר העולמי אינו פוסח על המזרח התיכון. ארה"ב ואנגליה מכינות מלחמה הרסנית ברברית על העם העיראקי כחלק מרצונם לעצב מחדש של העולם כחברה ברברית בה חוסלו הישגים חברתיים, כלכלים ופוליטיים של ההמונים בהם זכו במאבקים ובקורבנות רבים מאז מחציתה השניה של המאה ה-19. הם גם מבקשים להחזיר את השליטה הישירה של האימפריאליזם על חלקים גדולים של העולם כפי שהיה לפני מלחמת העולם השניה ולפני שהתנועות לשחרור לאומי השיגו לפחות עצמאות נומינלית.


קריסתה של ברה"מ משום חניקת כוחות הייצור המולאמים על יד יחסי הייצור והשליטה הפוליטית של הבירוקרטיה הסטליניסטית, ובסופו של דבר משום שלא ניתן לבנות חברה סוציאליסטית במדינה אחת מפגרת או במספר ארצות אלא על ידי החלפת השוק הקפיטליסטי העולמי על ידי מהפכה סוציאליסטית עולמית, היא מאחורי הורדת המסכות הרדיקליות מהפנים של הבורגנות המקומית החושפת עצמה כבעלת ברית של האימפריאליזם כנגד ההמונים. בורגנות המוכנה לשתף פעולה עם האימפריאליזם כנגד העם העיראקי.


בו זמנית מעמד הפועלים, הענק המתעורר מגלה התנגדות הולכת וגוברת למלחמה מזוהמת זו. ביום בו אנו כותבים גילוי דעת זה התפרסמה הידיעה המרנינה בדבר המאבק הנפלא של עובדי הרכבת בסקוטלנד המונעים משלוחי נשק כנגד עיראק.


המשבר המיידי של החברה הציונית, הוא משבר של חברה בה הייצור העיקרי הוא חיילים ונשק לטובת הסדר האימפריאליסטי, חברה בה אמהות יולדות בנים למולך המלחמה של המונופולים. חברה בה בעוד ההכנסה הממוצעת של ישראלי היא כ-18,000 דולר לשנה (מרבית כסף זה מקזז העשירון העליון), כל אדם חמישי ו-28% מהילדים חיים מתחת לקו העוני, דבר המלמד כי לשליטים הציונים אין כל עניין בעתיד של החברה אותה הם מרוששים.


מצנע מצהיר כי לא ייכנס לממשלה של שרון משום גילויי השחיתות של שרון, אך אין לו כל בעיה להיות בראש צוות שישיב בממשלה שביצעה פשעי מלחמה ואין לו כל בעיה עם פשעי המלחמה ששרון ביצע. לעומת זאת מרצ ושינוי מודאגות מהצהרה זו של מצנע משום ששינוי הקו של העבודה ינגוס בבוחריה. הן כולן מפלגות בורגניות ציונית והמבקש חיים ירחק מהם.


בארץ זו המשבר מעלה את האפשרות מחד של טרנספר המוני של העם הפלסטיני, כאשר תיפתח המלחמה כנגד עיראק, חזרה על הנכבה, אך מצד שני מאבק ערבי-יהודי של ההמונים שיקשור את המאבק על הלחם עם המאבק כנגד הדיכוי הלאומי למהפכה של מעמד הפועלים בתמיכה של הפלחים, הפליטים, הזעיר הבורגנות המתרוששת והמוני העניים שנזרקים מהייצור. מהפכה שתתחיל בתביעות דמוקרטיות כנגד הכיבוש, האפרטהייד והחזרת הפליטים אך כאשר יגיע מעמד הפועלים לשלטון הוא לא יעצור כאן אלא ימשיך בבניית חברה סוציאליסטית שהקצב שלה מותנה בהתפתחות המהפכה העולמית, בעיקר בארצות המתועשות.


משבר זה מעלה מחד אפשרויות נוראות של החזרת האנושות אחורה לחברה ברברית אך מצד שני מעלה תקוות ריאליות למהפכות חברתיות בעולם. כפי שלנין אמר זאת: התקופה בה אנו חיים, תקופת האימפריאליזם הנה תקופה של מהפכות, מהפכות נגד ומלחמות.


הוויכוח לגבי הבחירות


אחת השאלות בהן מתווכחים בחום רב היא שאלת הבחירות לכנסת. מחד גיסא עומדת ההנהגה הרפורמיסטית של חד"ש הטוענת כי הצבעה לכנסת היא עקרון וכי מי שלא מצביע מבודד עצמו מהתהליך הפוליטי. מאידך גיסא עומדת הנהגת השמאל הרדיקלי וטוענת כי החרמת הבחירות לכנסת היא עקרון משום אופייה הגזעני של הכנסת. מנקודת ראות מרקסיסטית מהפכנית שני הצדדים טועים משום ששאלת הבחירות לכנסת היא שאלה טקטית ולא עקרונית. הכנסת היא אכן מוסד גזעני ויש להחליפה במוסדות דמוקרטים של ההמונים למשל אסיפה מכוננת. מבחינה זו צודק השמאל הרדיקלי, אולם לא ניתן לעשות כן כל עוד רוב ההמונים אינם מוכנים להחרים את הכנסת (ובארץ זו קנה המידה היותר חשוב הוא האם ההמונים הערבים הפלסטינים רוצים להחרים את הכנסת) כאשר הרוב אינו מוכן להחרים, מיעוט המתעקש שכעקרון אסור להצביע, מבודד עצמו מההמונים ומאפשר להנהגה הרפורמיסטית והבורגנית הנוכחית של רוב ההמונים לבודד את השמאל הרדיקלי. מצד שני ברור שהטיעון שההצבעה עבור כנסת גזענית היא עקרון, אינו אמת אלא טיעון אידיאולוגי רפורמיסטי משום שהכנסת היא חלק מהמדינה הציונית ומדינה זו לא רק שאינה שייכת לפלסטינים אלא גם לא לרוב היהודים. מדינה על כל מוסדותיה היא חלק ממנגנון הדיכוי של ההמונים השייכת למעמד השליט. המדינה הציונית כולל הכנסת למעשה שייכת לחמישים משפחות. המרכזות בידיהם את מרבית העושר בארץ זו.


אין ספק שהרפורמיסטיים כרדיקלים מאמינים במה שהם אומרים והם אומרים מה שהם רואים ממקום הוויתם המעמדית. הרדיקלים המשקפים את השכבות היותר מדוכאות רואים באלו הקוראים להצביע לכנסת חלק הקושר את ההמונים למנגנון הדיכוי. ההנהגה הרפורמיסטית רואה בעמדה הרדיקלית סכנה שתבודד אותם מהתהליך הפוליטי אותו היא מציגה כתהליך פרלמנטרי. האמת היא שללא קיום בכנסת הרפורמיסטיים לא יוכלו להוות גורם באוסלו 2, התוכנית החדשה שנועדה להכניע את המאבק המהפכני הפלסטיני. הפיתוי הוא גדול עבור מנהיגי שני המחנות להאשים אחד את השני כפעילים של השלטון ולסכסך את ההמונים זה בזה.


ברור כי הפתרון של הוויכוח בין שני מחנות של חרשים הוא בהקמתה של מפלגה מהפכנית של מעמד הפועלים אשר תשתמש בבחירות לכנסת כמסע תעמולה לרעיונות מהפכנים ותשתמש, אם תיבחר, בכנסת עצמה כדי לחשוף לעיני ההמונים כי באופן מהותי, גם אם פה ושם ניתן להשיג הישגים כל שהם דרך הפרלמנט הציוני, אין מה לחפש בכנסת הגזענית אלא יש להקים מוסדות דמוקרטים של ההמונים עצמם כאסיפה מכוננת ובסופו של דבר של מועצות פועלים פלחים ופליטים.


הצורך בחזית מאוחדת להגנת הזכויות הדמוקרטיות ונגד המלחמה האימפריאליסטית


מפלגות השמאל ותנועות השמאל הקיימות כיום הוכיחו בימים האחרונים כאשר היה צורך לגייס את ההמונים במאבק כנגד המתקפה על הזכויות הדמוקרטיות שהתבטא בפסילת מפלגות ערביות כי אינן מסוגלות לבנות חזית מאוחדת המונית.


באופן דומה למרות הצורך הזועק להתחיל בארגון הפגנות מסיביות כנגד הכנות המלחמה, חוסר הנכונות של ההנהגות הקיימות לגייס את ההמונים גם בשאלה זו רועמת. חוסר עשייה שאינו אלא פשע כנגד ההמונים, אל מול ההכנות למלחמה בעוד בעולם כולו יש הכנות למפגני כוח של מתנגדי המלחמה האימפריאליסטית בארה"ב ובאירופה.


במאמר המערכת של הביטאון שלנו "הפעיל" כתבנו בעשירי לנובמבר:


"יש להשתמש בתקופת הבחירות כדי להעביר את המסר שיש הכרח במפלגת פועלים עצמאית ערבית-יהודית המונית כנגד כל האגפים של הציונות, מאיתם ושרון ועד פרס ומצנע. רשימה שתילחם על תביעות שכר וקצבאות ושירותים חברתיים חינם לכל, אך גם תעלה תביעות השוזרות את המאבק החברתי עם המאבק לשחרור לאומי והמאבק האנטי אימפריאליסטי. תביעות החורגות מהמדינה הבורגנית ציונית כגון: תבוסה למלחמה האימפריאליסטית כנגד העם העיראקי, זכות השיבה של הפליטים, הלאמת המפעלים שהבעלים מאיימים לסגרם תחת פיקוח פועלים, שבוע עבודה מקוצר ללא כל קיצוץ בשכר ובתנאים הסוציאליים. הפעילים היכולים להקים רשימה מסוג זה קיימים במפלגות הערביות, בחד"ש, בתוך ההסתדרות, בארגונים החברתיים ובארגונים הדמוקרטים הנאבקים כנגד הכיבוש".


עמדת ברית הפועלים הסוציאליסטית


ברית הפועלים הסוציאליסטית רואה בבחירות שאלה טקטית הנגזרות מהשאלה האסטרטגית של הצורך בבניית מפלגת פועלים מהפכנית עולמית והסקציה שלה בפלסטין. האם להצביע או לאו נקבע בהתאם למצב ההכרה של ההמונים בשאלה זו ובמיוחד בקרב ההמונים הפלסטינים בתחומי הקו הירוק החלק היותר מפותח מבחינה הכרתית ואשר הוויתו שונה מזו של ההמונים היהודים אשר עדין בהשפעה ציונית. אנו מתחשבים ברצון ההמונים ומסרבים להינתק מהם ובמיוחד מהמעמד שלנו, מעמד הפועלים, אך באותו זמן איננו נגררים אחר הכרתם הנוכחית אלא נאבקים כדי לפתח את הכרתם המהפכנית.


בזמן שלא היה ברור האם יפסלו את המפלגות ערביות אימצנו את העמדה כי אם עזמי בשארה ובל"ד כשם שטיבי ייפסלו וכתוצאה ההמונים הפלסטינים בתחומי הקו הירוק יחליטו להחרים את הבחירות, אנו נלך עמם ונחרים את הבחירות. לאור המצב הנתון שבו כל המפלגות הערביות רצות לכנסת אין אנו מחרימים את הבחירות.


מתחילה הודענו כי המפלגה היחידה לה נשקול להצביע היא חד"ש משום שהיא החזית של מק"י מפלגת פועלים רפורמיסטית, המרכזת סביבה את מרבית החברים השמאליים הנאבקים בדיכוי הלאומי והניצול המעמדי. יחד עם זאת היתננו את הצבעתנו לה, באופן ביקורתי כמובן, בהתחייבותה שלא תתמוך במצנע. באסיפת הבחירות שנערכה בירושלים לאחרונה הודיע ברכה יו"ר חד"ש כי חד"ש לא תצביע ולא תתמוך בעבודה. עמדה זו גם הובאה בעיתון חד"ש במהדורה המיוחדת לבחירות על ידי לפחות שני כותבים: חים ברעם ואפרים דוידי.


התנאי שלנו איפה התמלא. לשיטתנו אנו כל זמן שנהיה קטנים ולא נוכל להעמיד מועמדים שלנו נתמוך במפלגות פועלים רפורמיסטיות ובארץ זו יש עתה רק אחת כזו, אך לא נתמוך בממשלת שיתוף פעולה עם הבורגנות. שאלה היכולה להתעורר תוך זמן לא ארוך.


אנו קוראים להצביע עבור חד"ש כאשר אנו מזהירים כי הפרוגרמה שלה של שתי מדינות אינה אלא אשליה רפורמיסטית בלתי מציאותית. האימפריאליזם והציונות לא יאפשרו פתרון זה. רק מהפכה של המוני הפלחים והפליטים כאשר בראשם מעמד הפועלים המונהג על ידי מפלגה מהפכנית יכולה לפתור את השאלה הלאומית הפלסטינית.


אנו קוראים להצביע עבורה משום רצוננו לפתח דו שיח רציני עם האגף השמאלי שלה המאמין בצורך של חזית מאוחדת של השמאל. אנו מחפשים שיתוף פעולה עם האגף השמאלי ועם חברי השורה של חד"ש כאשר מטרתנו היא הקמתה של מפלגת פועלים מהפכנית. מפלגה כזו לא תקום אלא מתוך מאבקים משותפים תוך דיונים תיאורטיים פרוגרמתיים. עמדתנו היא שהפרוגרמה המהפכנית היא של מדינה חילונית דמוקרטית וסוציאליסטית בכל שטחי פלסטין ההיסטורית במסגרת מזרח תיכון סוציאליסטי.


פורמולה זו הינה הביטוי הפרוגרמתי של תיאורית "המהפכה המתמדת" של טרוצקי. אנו דוחים את התפיסה של מהפכה דמוקרטית קודם ומהפכה סוציאליסטית כשלב נפרד אחריה כתפיסה רפורמיסטית, אך מן הצד השני אנו גם דוחים את התפיסה שניתן להגיע לסוציאליזם מבלי שההמונים יצאו להיאבק כנגד הציונות הקולוניאליסטית ומשטר האפרטהייד שהקימה. המאבק בהכרח יתחיל על תביעות דמוקרטיות ולרפורמות כלכליות-חברתיות, אך לא יעצור כאן.


ואילו לשמאל הרדיקלי אנו אומרים: חברים אתם צודקים לחלוטין בקביעתכם כי הכנסת היא מוסד גזעני של המדינה הגזענית. יש הכרח להחליף את הכנסת במוסדות של ההמונים עצמם כאסיפה מכוננת ועוד יותר מכך של מועצות פועלים, פלחים ופליטים וממשלה של המונים אלו. ההמונים עצמם צריכים לקבוע את היחסים בין יהודים לערבים. ההמונים כוללים את הפלסטינים משני צדי הקו הירוק כשם שאת הפליטים ואת היהודים הדמוקרטים והשמאליים המבקשים פתרון של יחסים שיוונים עם ההמונים הפלסטינים. הבעיה שלהמונים, גם הפלסטינים יש עדיין אשליות רפורמיסטיות ביחס לכנסת והקריאה לא להצביע אינה משכנע אותם. כדי להתקרב אליהם יש להצביע עבור המפלגות שהם מאמינים בהן – תוך ביקורת על הנהגותיהן על הצרות של הפרוגרמה שלהן. להסביר את הצורך בחזית מאוחדת ובמפלגה מהפכנית. אנו מציעים לכם להצביע חד"ש באופן ביקורתי כפי שאנו עושים כדי לא לבודד את האוונגרד מההמונים ובמיוחד מעיקר הפעילים השמאליים שבתוך וסביב חד"ש.


אנו מציעים לתמוך בחד"ש ולא בבל"ד למשל, משום שבל"ד היא מפלגה בורגנית ליברלית. הפרוגרמה שלה של מדינה של "כל תושביה" היא אשליה בורגנית. מדינה היא כלי של המעמד השליט, לא של ההמונים הנשלטים ומדינת ישראל היא מדינה של הבורגנות הציונית ולא של ההמונים גם לא של ההמונים היהודים. נכון שגם הפרוגרמה של חד"ש של שתי מדינות בורגניות במסגרת הסדר האימפריאליסטי היא פרוגרמה בורגנית, אלא שחד"ש אינה מפלגה של אליטה בורגנית, אלא שבסיסה (של הפעילים) הוא עממי ובחלקו אף פרולטרי. מי שרוצה להקים מפלגת פועלים מהפכנית חייב לפתוח בדיאלוג כן עם חברי חד"ש ללא כל חומות של "עקרונות", המונעים דיאלוג הכרחי זה.


אנו גם אומרים לשמאל הרדיקלי למדו מהניסיון של התנועה המהפכנית. אין אפשרות להמציא את הגלגל, שאלת התמיכה הביקורתית למפלגה רפורמיסטית, כשם ששאלת הקמת מפלגת פועלים בארצות שאינה קיימת כבר נדונו בהרחבה על ידי לנין וטרוצקי.


כך למשל לנין ב"שמאלנות מחלת הילדות של הקומוניזם", התייחס לשאלת מפלגת "הליבור" באנגליה. מפלגה שבסיסה איגודים מקצועיים ומסיבה זו היא שונה ממפלגה בורגנית ליברלית כ"מפלגה הדמוקרטית" בארה"ב שהיא מפלגה בורגנית הן בבסיסה, הן בפרוגרמה שלה והן במדיניות שלה.


לנין הסביר כי כל עוד המהפכנים אינם חלק ממפלגות גדולות אין הם יכולים להרשות לעצמם להיות כיתתיים כלפי מפלגות פועלים רפורמיסטיות, שכן בכך הם יסייעו לבידוד האוונגרד מאחיהם בתוך המפלגה הרפורמיסטית לשביעות רצונם של "המנהיגים" המחפשים שיתוף פעולה מעמדי עם הבורגנות.


ג’ימס פי. קנון, מנהיג המפלגה הקומוניסטית האמריקאית, אשר הפך להיות מנהיגה של המפלגה הטרוצקיסטית "מפלגת הפועלים הסוציאליסטית", בדו"ח שהודפס ב-48 בשם "אספקטים של מדיניות בחירות סוציאליסטית" אמר בימי חג המנהיגים הרפורמסיטים של מפלגת העבודה, כי הם מדברים על סוציאליזם אולם בפועל המדיניות היומיומית שלהם קובעת את מפלגת העבודה כמפלגה של האימפריאליזם הבריטי. זאת מפלגה בורגנית מבחינות מהותיות רבות. אחרי הכל מאז 1914 אנו המהפכנים מתייחסים אל הסוציאל דמוקרטיה כמפלגות בורגניות לא כן? וכי באותה מידה האם לא קבענו שהסטלניזם הוא סוכן של האימפריאליזם? ההתייחסות שלנו למפלגות כאלו הוא כאל מפלגות בורגניות, כלומר של אופוזיציה, אך יחד עם זאת ההרכב החברתי שלהן מחייב אותנו ליחס טקטי שונה מאשר אל מפלגה בורגנית רגילה. אם הן מורכבות מפועלים ובמיוחד אם הן בנויות על איגודים מקצועית אנו מציעים לעשות עמם חזית מאוחדת ובתנאים מסוימים אף נצטרף אליהן, אך במטרה לקדם את הפרוגרמה שלנו של מעמד כנגד מעמד, אנו ננסה לדחוף אותן לפעולות כנגד הבורגנות, אך לא נתאר אותן כמפלגות שהן אורגן אמיתי של מעמד הפועלים במובן הפוליטי".


"יש ללמוד מלנין", המשיך קנון, "אשר ב-1920 הסביר כי נתמוך במעומדים של מפלגת "העבודה" לפרלמנט. נתמוך בהם כדי שיגיעו לממשלה כך שההמונים יוכלו לראות מתוך ניסיונם מהו האופי הממשי של הפרוגרמה שלהם. אני חושב שזאת היתה הצעה טובה, מפלגת "העבודה" אינה מפלגה שלנו ולעולם לא תהיה מפלגה שלנו אלא אם תאמץ את הפרוגרמה שלנו, וכל עוד שלא תעשה זאת אנו רואים בה תחום עבודה עבור הפרוגרמה המהפכנית שלנו".


ליאון טרוצקי מנהיג המהפכה הרוסית אמר מספר דברים בהקשר למאבק להקמת מפלגת פועלים בארה"ב (המופיעים בפרוגרמת המעבר למען מהפכה סוציאליסטית) הוא אמר:" פועלים, אתם זקוקים למפלגה שלכם, על מעמד הפועלים לארגן עצמו באופן עצמאי מהבורגנות וכל מפלגותיה. האם אנו עבור הקמתה של מפלגת פועלים רפורמיסטית? לא! האם אנו עבור מדיניות אשר תאפשר לאיגודים המקצועיים לשים את משקלם במשוואות הכוחות הנאבקים?" "כן", הוסיף טרוצקי. "מפלגת פועלים יכולה להפוך למפלגה רפורמיסטית, זה תלוי בהתפתחות. כאן נכנסת השאלה של פרוגרמה. אתם חייבים להיות חמושים בפרוגרמה המעלה תביעות מעבר, כאשר התביעה המפותחת ביותר היא ממשלת פועלים וחוואים. אנו עבור מפלגה שתיקח את השלטון."


מדיניות זאת עוד התחילה על ידי פרדריק אנגלס אשר ב-1880 קרא לפעולות עצמאיות של מעמד הפועלים האמריקאי. הוא דרש מהמארקסיסיטים בארה"ב לא להחרים את הבחירות למרות המדיניות של מוחות הקש של המנהיגים הקיימים (מרקס ואנגלס על ארה"ב).

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. בן המהפכה הגיב:

    מאמר קצר ןקולע -ההמונים יקראו, יבינו, ישתכנעו
    ןיניפו את דגל המהפכה.
    תחי המהפכה !
    תחי ברית ה…
    יחיה מנהיגנו, שמש העמים,אור לגויים, מדריך להמונים –
    יוסי שוורץ, המוציא אותנו מחושך לאור.
    או, בארמית:
    איסטרא בלגינא-קיש קיש קריא
    והמבין (ההמונים) יבין.

  2. חדוה הגיב:

    כל מילה בסלעים!

  3. איריס בר הגיב:

    המהפכן הדגול, יוסי שוורץ, תומך עכשיו במפלגת העבודה, ומשגע את השכל לגולשים בפורום שלה

    "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב…"

  4. ח. נין הגיב:

    בכל זאת, עדיפה מפלגת העבודה על החזית העממית לשחרור פלסטין. לא?

  5. רלי הגיב:

    האם "גסאן" הוא הכינוי הספרותי של איריס או יורם בר-חיים? בכל מקרה… מצטרפת לח. נין,

  6. גלי הגיב:

    ליוסף שוורץ, אם אתה משתתף בפורום הזה, האם תוכל להסביר את המעבר לתמיכה במפלגת העבודה (אם הטענה של איריס בר נכונה)

  7. :-)) הגיב:

    וואללה אילו קטעים!!!

  8. גילוי דעת: יוסי שוורץ במשבר הגיב:

    מה, לא?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים