הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 בינואר, 2003 11 תגובות

לכבוד השופטים שרה סירוטה, אברהם טל וד"ר עמירם בנימיני, בית משפט המחוזי – תל-אביב. בעיתון "הארץ" מיום ה-20 בינואר, פורסם כי נעניתם לתובעת מטעם המדינה עו"ד דבורה חן ודחיתם את טענותיו המקדמיות של חבר הפרלמנט הפלסטיני מרואן ברגותי, מי שנמצא היום בשבי הישראלי, לפיהן אין לבית המשפט הישראלי סמכות לשפוט אותו. אברהם טל כתב את מה שהידיעה בעיתון מכנה "חוות הדעת המשפטית" הקובעת, כי מאחר ולפי כתב האישום "הנאשם עומד בראש ארגון טרור" אין הוא יכול לחסות בהגנות המוענקות במשפט הבינלאומי. השופט ד"ר בנימיני הוסיף כי לפי אמנת ז’נבה לוחמים המשתייכים לארגון טרור אינם נחשבים שבויי מלחמה.

וכך נסגר מעגל הקסמים סביב ברגותי. המדינה הכובשת והמדכאת, שהיא בעצמה ארגון טרור, קובעת שברגותי עומד בראש ארגון טרור, התובעת מטעם המדינה נותנת לכך את הלבוש המשפטי באמצעות כתב אישום, ואתם השופטים ממלאים את תפקידכם כזרוע מוארכת של הכיבוש כפי שנקבע בפרטיטורה אותה חיברו עבורכם נגני ארגון הטרור הישראלי, ומחליטים למעשה כבר בשלב המקדמי של המשפט, כי הנאשם הוא ראש ארגון טרור.


אז בשביל מה צריך עוד משפט? הכל כבר גמור.


אילו הייתם ממלאים את תפקידכם במעט הגינות, ופועלים על פי הגדרה של בית משפט דמוקרטי הפועל באופן עצמאי ולא על פי תכתיבי שלטון הכיבוש הישראלי, הייתם צריכים לומר לפחות בערך כך: מאחר ומרואן ברגותי הוא חבר פרלמנט ומנהיג פוליטי של עם הנמצא תחת כיבוש ישראלי, ומאחר ואנחנו שופטים מטעם מעצמת הכיבוש, ומאחר ואנו יודעים מנסיוננו כי גם מי שהנהיגו בעבר את ישראל כמו ראשי הממשלות יצחק שמיר ומנחם בגין הוגדרו בשעתו כטרוריסטים ומנהיגי ארגוני טרור על ידי שלטון הכיבוש הבריטי, ומאחר ואנו יודעים כי לפי המשפט הבינלאומי יש לעם הנמצא תחת כיבוש זכות להתנגד לכיבוש, אנחנו מחליטים, כדי שהצדק גם יעשה וגם יראה, להעביר את ברגותי לבית הדין הבינלאומי בהאג, כדי ששם ייקבע האם ברגותי עומד בראש ארגון טרור או ארגון שיחרור ושנית האם מותר למדינה הכובשת לשפוט אותו.


אבל אתם לא הגונים, אלא חלק ממכונת הדיכוי הישראלית. אשר על כן, מחובתי הדמוקרטית והאזרחית להזהירכם, כי משעה שאתם משתפים פעולה עם הכיבוש ועם הטרור הישראלי, אתם בעצמכם הופכים משופטים לחשודים בעבירות פליליות בחסות גלימת השופט, ואין לי אלא להפנות אתכם גם להחלטות בית המשפט הבינלאומי בנירנברג ששפט את שופטי הרייך השלישי והחליט כי שופטים אינם יכולים לחסות מאחורי הטעון "שפטנו לפי החוק" כסיסמת קסם המכסה על כל פשע, וגם לבתי המשפט של גרמניה הדמוקרטית, שלאחר איחוד גרמניה העמידה לדין שופטים מזרח גרמניים שמילאו את תפקידם כחלק ממכונת הדיכוי והפרת זכויות האדם.


באחת: תביעתי מכם לא להימנות עם המניאקים המשרתים את הפרות זכויות האדם בדמות זוועות הכיבוש והטרור הישראלי.


בכבוד הראוי, גדעון ספירו


 


לכבוד רב ניצב שלמה אהרונישקי, מפכ"ל המשטרה – המטה הארצי, ירושלים.


כמי שניצב בקודקוד המשטרה אתה נושא באחריות העליונה גם על משטרת השטחים הכבושים, ובתור שכזה אני פונה אליך בעקבות הפוגרומים וההתפרעויות שמתנחלים ערכו בפלסטינים בשעת הלווייתו של המתנחל והעבריין נתנאל עוזרי.


בשטחים הכבושים שולטים חוקים גזעניים בנוסח הקו קלוקס קלן, שמשטרת הכיבוש כמו גם צבא הכיבוש נותנים להם את הגנתם וחסותם.


גם באותם מקרים נדירים בהם חורגים שופטי בג"ץ ממנהגם ומוציאים צו מניעה כלשהו שיש לאכפו על המתנחלים, מפגינה המשטרה אדישות מופלאה. הכהניסט נתנאל עוזרי, לאחר שהשתחרר ממאסר לפני מספר חודשים, פלש לאותה גבעה 26 ובנה שם את ביתו בניגוד למספר צווים שהוציא בג"ץ. אתם התעלמתם ולא דאגתם לאכיפת הצווים.


עוזרי, שעל פי החוק הבינלאומי היה פושע מלחמה, נהרג (איני משתמש בטרמינולוגיה שלכם "חוסל") בידי לוחמי גרילה פלסטינים. גם לכם יש מנייה באירוע הזה משום שאיפשרתם לפולש ולעבריין להתמקם באותה גבעה אומללה.


בעיתון "הארץ" מיום 20 בינואר 2003 דווח כי לפני ובשעת הלווייתו של עוזרי שנערכה ביום ראשון 19 בינואר, "השתתפו מאות יהודים בהשחתת רכוש השייך לפלסטינים".


בהמשך הידיעה נאמר כי "המתנחלים החלו בידויי אבנים לעבר חלונות הבתים ועד שעות הבוקר לא נותר בבתים הסמוכים למאחז הבלתי חוקי חלונות שלמים… בגל השני של התקיפות נעקרו יבולים בחצרות הבתים, כעשר מכוניות חובלו ושתיים הועלו באש ומכלי מים על גגות הבתים נוקבו. באחת החצרות השייכות לסופיאן סולטן ומשפחתו, תקפו המתנחלים דיר ובו עדר עזים שחמש מהן הומתו תוך שימוש בסכינים. התוקפים לא הסתפקו בגרימת חבלות מחוץ לבתים. בחמישה מקרים הם ניכנסו לתוך בתים שתושביהם ברחו מהם. מספר חדרים בבתים אלה הוצתו ותכולת החדרים האחרים פוזרה על הרצפה. בתום יום של חרדה נמסר מבתי החולים בחברון על חמישה תושבים מהאזור שהוכו. אחד מהם לקה בהתמוטטות עצבים… התנכלויות לפלסטינים נרשמו גם באזורים אחרים בחברון. ידויי אבנים לעבר חלונות הבתים נרשמו בכל האזורים הסמוכים לכביש עוקף חברון שבהם יש למתנחלים גישה לבתים של פלסטינים… ידויי אבנים נרשמו גם באזורי הקסבה וכיכר השוטר".


האירועים כפי שתוארו כאן הם העתק כמעט מדוייק לחבורות פורעים נאצים שערכו פוגרומים והתנכלו לרכוש יהודי בשנות ה-30 של המאה ה-20 בגרמניה. אני יודע זאת לא רק מעדות ראשונה של משפחתי שחיה אז בגרמניה, אלא גם מצפייה בסרטים ויומני חדשות מהתקופה ההיא, המראים התרחשויות דומות של התנכלות לרכוש יהודי, שריפת חנויות ובתים, כאשר המשטרה הגרמנית עומדת מן הצד ולא עושה דבר להפסקת ההתפרעויות.


ככל שזכור לי, מר אהרונישקי, השתתפת בעבר באחת מהמשלחות הישראליות העורכות את אותו טקס פולחני ישראלי של ביקור במחנה ההשמדה אושוויץ, שקיבל את השם "מצעד החיים".


איני יודע מה מידת הידע ההיסטורי שלך, אבל בהנחה שאי אלו פרטים מתקופת מלחמת העולם השנייה ומהשנים שקדמו לה מוכרים לך, אזיי אתה בוודאי יודע שהנאצים לא החלו במחנות השמדה, אפילו לא ברצח ובטבח המוני מהסוג של גולדשטיין בחברון. הם התחילו בפוגרומים מהסוג שהתרחשו בחברון והמשטרה שאתה מפקדה עמדה בצד ולא מנעה אותם.


אילו מדובר היה במשטרה בעלת מושגים דמוקרטיים מינימליים, הייתי תובע ממך להעמיד לדין את שרשרת הפיקוד של משטרת השטחים הכבושים, לפחות על "אי מניעת פשע", בדיוק העבירה עליה נדונה המתנחלת מרגלית הר-שפי בפרשת רצח רבין. המחמירים בוודאי סבורים שסעיפי האשמה צריכים להיות חמורים בהרבה.


אבל בשטחים הכבושים אין דמוקרטיה. הפשע הוא הנורמה, ולכן השוטרים והצבא שותפים לזוועות.


המעט שאני יכול לעשות הוא לתרגם מכתב זה לאנגלית ולשולחו להאג כדי שיתווסף לבניית התיק על פשעי המלחמה ששלטונות ישראל והמתנחלים מבצעים בשטחים הכבושים.


בכבוד הראוי, גדעון ספירו.



היועץ רובינשטיין – יועץ אחיתופל


באינציקלופדיה העברית נכתב בערך "אחיתופל" כי במסורת המאוחרת הוא נעשה "כינוי ליועץ נוכל, בוגד ומסית ובמשנה (סנה’ י’ ב’) הוא נמנה עם אלה שאין להם חלק לעולם הבא".


ההגדרות האלה מתאימות מאד לתפקיד שמילא היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בפרשת הדלפת המסמך שעל פי נודע לציבור על ההלוואה שהעניק המיליונר מדרום אפריקה סיריל קרן למשפחת שרון.


עיתונות חופשית לא יכולה למלא את תפקידה בלי הדלפות. אחרת היא תהיה בטאון משמים של הודעות רשמיות של הממשלה. במדינה דמוקרטית יכולה עיתונות למלא את תפקיד כלב השמירה רק אם צינורות הדליפה לא יהיו סתומים. זהו אינטרס ציבורי חיוני ממדרגה ראשונה.


זכות הציבור לדעת הוא אחד מעקרונות היסוד של חברה חופשית, והוא כולל קודם כל מידע שהשלטון לא מעוניין בחשיפתו. אם מידע חסוי לא יישזף לאור השמש, שחיתות השלטון תרקיע שחקים.


לכן עשתה הפרקליטה ליאורה גלט ברקוביץ (עבורי היא "גלאט כושר") מעשה חשוב ממדרגה ראשונה בהדליפה את המסמך לעיתונות. בעיניי היא שליחת הדמוקרטיה. המידע שהמסמך הכיל הוא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה שראוי כי האזרחים ידעו אותו, ודווקא לפני בחירות. קשריו של ראש ממשלה עם אילי הון, בוודאי אם הוא מקבל מהם הלוואות, הוא בעל ערך רב בשיקולים אם לבחור באיש ובמפלגתו אם לאו, גם אם אינו בעל היבטים פליליים. על אחת כמה וכמה שהמידע הזה חשוב אם נלווים אליו חשדות לכאורה בדבר עבירות פליליות.


אילו ניחן היועץ רובינשטיין במבט מקיף על חברה פתוחה ודמוקרטית, היה נושך שפתיים בעקבות ההדלפה וממשיך בעסקיו כרגיל, ביודעו שמול "נזק ההדלפה" מבחינתו, עומד הרווח הגדול לחברה בדמות עיתונות חושפת ונושכת, שבלעדיה הופך השלטון לביצה מעופשת שהריקבון אוכל בה עד תום.


אבל רובינשטיין פעל כשמש כנוע של ראש הממשלה וחטא בהקמת הוועדה שחקרה את ההדלפה. מרגע שעשה את השגיאה הראשונה, הוא הלך והידרדר לתהום של פגיעה אנושה בעיתונות החופשית שעה שזימן את עיתונאי "הארץ" ברוך קרא לחקירה בעילה השקרית של "שיבוש הליכי משפט". חמור מזה, רובינשטיין באמצעות חוקריו, ביקש משופט צו לקבלת פלט השיחות של העיתונאי כדי לאתר את האנשים ששוחח עימם. פלט השיחות של ברוך קרא הביא את עו"ד ליאורה גלט ברקוביץ להודות בהדלפה.


כיצד השיגו החוקרים את הצו מהשופט? כאן מדובר בהליך בעייתי מאד. החוקרים באו אל השופט במעמד צד אחד, רימו אותו כאילו הצו נחוץ לחקירה בדבר "שיבוש הליכי משפט" והוא חתם. שופטים נענים לצערי לבקשות כאלה כמעט באופן אוטומטי, מבלי שיפעילו שיקול דעת, מבלי שיחקרו אם הצווים באמת נחוצים.


קבלת פלט השיחות הוא נסיון להלך אימים על עיתונאים ועל המדליפים וכך לחסל את ההדלפות. אם מזימת רובינשטיין תצליח, תוכל ישראל להתקבל למועדון המשטרים הטוטליטריים בכל הקשור לעיתונות חופשית.


לא רק רובינשטיין התגלה כאן כנמושה. גם עיתונאים, כולל כמה מהמרכזיים, התגלו כחגבים. עורך מעריב אמנון דנקנר והכתב החשוב ביותר בידיעות אחרונות נחום ברנע יצאו למחרת גילוי ההדלפה ברשימות בהן גינו את ליאורה גלט ברקוביץ, השתלחו נגדה בלשון חריפה ודרשו את העמדתה לדין. והרי זו תופעה פנטסטית של אנשים היורים ברגלם, הנושכים את היד המאכילה אותם, החותכים את צינור החמצן שממנו הם חיים. ממש סינדרום התאבדות עיתונאית שיש לחפש את שורשיו אולי בתסמונת העבד של "אהבתי את אדוני".


דנקנר וברנע התנהגו כמו עמיתיהם זה מכבר בירדן. השבועון "אל הילאל" פירסם כתבה על חיי המין המופלאים של הנביא מוחמד. על פי הכתבה התגלה הנביא כבעל און אדיר במיוחד עם אשתו המועדפת עיישה, 40 פעם בלילה. פרסום זה הסעיר את החוגים האסלמיים, ומשטרת הביטחון הירדנית סגרה את העיתון ועצרה את העיתונאים שהיו קשורים בכתבה. אגודת העיתונאים הירדנית, במקום להגן על עמיתיהם, דרשה מהשלטון להענישם. דנקנר וברנע, בדרישתם להעמיד את ליאורה גלט ברקוביץ לדין, הרוויחו חברות כבוד באגודת העיתונאים הירדנית.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. איש זדון ומדון הגיב:

    על מנת לתת תוקף לדבריך כאילו איש צדק ועקרונות הינך,אבקשך לפרסם מאמר ביקורתי נוקב על החברה הפלסטינאית או המוסלמית בכלל. כדי לחסוך לך מעט מאמץ- להלן דוגמאות לנושאים ראויים:
    מילת נשים(כריתת דגדגנים)ודיכוי נשים (כולל היעדר זכויות הצבעה וכיסויין ברעלות).
    אנאלפבתיות מוסלמית( בכל מדינה, תחת כל שלטון).
    תמיכה בפנאטיות איסלמית כגון אייתולות וטאליבן.
    רצח עם אין סופי בין האחד לשני(שיעים, סונים, נוצרים).
    שחיתות כבירה בכל מדינה מוסלמית, בקנה מידה עצום וללא שיעור(סעודיה, לבנון, מצרים וכד’).
    יחס למפגרים, נכים, הומוסקסואלים.
    תמיכה בפיגועים (עידוד ומצהלות לפיצוץ ילדים קטנים, באחוזי תמיכה ללא תקדים).

    מכיוון שאני משוכנע שלא תכתוב ולא מאומה על אהובי נפשך המוסלמים/ערבים, אין לי אלא להסיק כי מקורותיך הם שנאה. טהורה, זכה ומזוקקת. שנאה טהורה לכל מה שמערבי ויהודי.

  2. גדעון ספירו הגיב:

    לכבוד איש זדון ומדון,
    מדרך הטבע כמי שחי בישראל רשימותיי בגדה השמאלית עוסקות בעיקר בסוגיות הקשורות בישראל: משטר, חברה, כלכלה, אקולוגיה ועוד.
    יחד עם זאת אין לי מנוס אלא לאכזב אותך, משום שאני כותב כבר כמה עשרות שנים, וברור שאין לך מידע באשר לנושאים עליהם כתבתי. לגביי מרבית הנושאים שאתה מציין פירסמתי לא מעט רשימות, ובכיוון מאד ביקורתי, ברוח הדברים שאתה מבקש.
    כאדם חילוני אין לי שום סנטימנטים בכל הקשור לקנאות דתית, ואין זה משנה מאיזה צד היא באה – מוסלמי, נוצרי או יהודי. אני מגנה אותה ונאבק נגדה. אין לי מלה טובה לומר על המשטרים בארצות ערב, רק ביקורת. כתבתי מאמרי ביקורת חריפים נגד הפרות זכויות האדם בסוריה, עיראק, ערב הסעודית, אירן (הן של השאח יקיר המערב והן של האייתולות שבאו אחריו), ברית המועצות, סין ועוד. כיום אני יוצא נגד יצוא נשק ישראלי לסין המפרה זכויות אדם ודורסת ברגל גסה את שאיפות החרות של העם הטיבטי הקטן (ובישראל שכחו לגמריי את הסולידריות עם עם קטן הנאבק נגד מעצמה גדולה – הכל בגלל חופן דולרים). האם אתה יצאת נגד יצוא נשק ישראלי לסין? כמובן שכתבתי נגד דיכוי הנשים בחברה המוסלמית, נגד כריתת הדגדגן (אבל גם נגד הטקס הברברי שניקרא ברית מלה).
    ובגלל שאני מבקר בחריפות משטרי עריצות אכזריים המפרים זכויות אדם, אני יוצא גם נגד הכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים, שמהרבה בחינות הוא יותר אכזרי ממשטרי העריצות בארצות ערב.

    יצאתי נגד משטרי עריצות בעולם הערבי גם כשהם היו יקירי המערב שאותו אתה כה מעריץ. כאשר ארה"ב חימשה את עיראק של סדאם חוסיין, וכיום אנו יודעים כי גם סיפקה לה ציוד לייצור נשק השמדה המוני, יצאתי בחריפות, נגד המשטר ונגד אספקת הנשק לדיקטטורה העיראקית. אני מאד מקווה שגם אתה עשית זאת.
    כמובן שכתבתי לא אחת נגד היחס המחפיר בחברה המוסלמית נגד הומוסקסואלים, אבל אל תשכח שזה סימן היכר של מימסדים דתיים של הדתות הגדולות. ביהדות החרדית והמפד"לית זה לא יותר טוב, וכך גם באשר לותיקן.

    אני מציע לך לא לעשות מישמש ולערב סוגיות שאינן ממין העניין. נושא הפיגועים הוא כזה. הפיגועים אינם סימן היכר לחברה מוסלמית אלא סימן היכר לחברה הנאבקת נגד כובש. מחתרות האצ"ל והלח"י זרקו פצצות לבתי קפה, לשווקים, לאוטובוסים, בדומה למעשיי הפלסטינים כיום. הפיגועים, שאני מאד נגדם (כי אני תומך בשיטות מאבק נוסח גנדי ומרתין לותר קינג), הם פרי הבאושים של הכיבוש הישראלי בן 35 השנים. כאשר מדינת ישראל כבשה את הגדה והרצועה לא היו פיגועים ומתאבדים. פיגועי המתאבדים הם מתנה של המתנחלים לעם ישראל, כי הם החלו לאחר הטבח שביצע המתנחל הרופא גולדשטיין במתפללים מוסלמים במערת המכפלה.

    לצערי אינני יכול לאשר את הנחתך כי הערבים והמוסלמים הם "אהובי נפשי". אין דבר כזה אצלי שעמים שלמים הם אהובי נפשי. ילדיי הם אהובי נפשי, חברי וידידי הטובים הם אהובי נפשי, אבל לא הערבים, או הסינים, או האנגלים או היהודים וכו’.
    כמו כן תצטער בוודאי לשמוע כי אין לי שום שנאה לתרבות המערב, להיפך, אני ניזון ממיטבה, אבל יש בי הרבה התנגדות לתרבות הכוח, העריצות, הגזענות והמלחמה.
    זה הכל להיום.

  3. איש זדון ומדון הגיב:

    אניח כי דברי תגובתך נכונים, ולפיכך קבל את התנצלותי. בהתאם, נראה כי מאמריך (הגם שאינני מסכים למרבית תוכנם) ראויים לתגובה עניינית וכך אנהג.

  4. בריגיטה אייזנפלד הגיב:

    ספירו אתה כתב נפלא ואמיץ הלואי ויהיו עוד רבים
    כמוך

  5. צילה,חדרה הגיב:

    מר ספירו הנכבד. אתה מרשים בכתיבתך ובתשובותיך לתגובות השונות. לפעמים אתה מקצין ואני לא מסכימה איתך, אבל אתה אמיתי ופיך כלבבך. אנא המשך להיות עקבי כפי שאתה.

  6. איש זדון ומדון הגיב:

    בהמשך לתגובתך,
    1.כמי שכתב מאמרי ביקורת חריפים נגד פגיעה בזכויות אדם בסוריה, עיראק וכדומה, מדוע תתנגד להחלפת המשטרים הללו במשטרים קצת יותר "נאורים" או לכל הפחות קצת יותר מתחשבים בזכויות אדם?(הרי זה לא שהעיראקים או הסורים יכולים לעשות זאת לבד) ובכלל- הרי ממילא מדובר בשלטון לא לגיטימי- עריץ. ואם הוא, לשיטתך, משטר בובות אמריקאי- מה אכפת לך שהם משחקים בבובות ומחליפים בינהם? במיוחד כשהבובה החדשה צפויה להיות יותר אוהדת לערכי המערב?(לדוגמא, זה בטח יותר טוב לעיראקים)
    2. מעולם, למיטב ידיעתי, אבל מעולם לא פתחה אף קבוצת מרי ישראלית בהתקפות טירור כנגד אוכלוסיה אנגלית, תורכית או אחרת. מעולם לא פוצצו בשיטתיות ובכוונת מכוון לרסיסים תינוקות, ילדים, נשים וגברים. מעולם לא פוצצו במכוון אזרחים אנגלים שלווים בבתי קפה על ידי יהודים. מעולם לא חששה אם אנגליה לשלוח את ילדה לגן בלונדון. מעולם.ובטח ובטח ממילא מעולם לא היו תומכים אחוזים ניכרים כל כך מהציבור היהודי במבצעי רצח וטירור נתעבים כאלו(בשונה מהצד הפלסטיני). ובהמשך לכך- פיגועים הם כן!מאפיין של תרבות האיסלם. בהודו, ברוסיה וגם אצלנו. התרבות האיסלמית היא היחידה התומכת בגלוי ובראש חוצות בממבצעי הפיגועים- אצלנו, בצ’צ’ניה, בתאומים וכדומה. התרבות האיסלמית הפנאטית היא תרבות מטורפת וברברית המעודדת את ילדיה על שנאת האחר, הג’יהאד והרצח. זוהי תרבות מסוכנת וכוחנית בעלת שאיפות אימפריאליסטיות מסוכנות ביותר. אל תתעה ואל תטעה- הם האויב הגדול והמסוכן ביותר לתרבות המערב הפלורליסטית, ההומנית ואוהבת האדם אותה שנינו מוקירים. בכך שאתה מנסה לנטרל את אילו בתרבות המערבית המזהים את הסכנה ועושים לצמצומה, אתה למעשה, הגם שלא בכוונה, מגביר את הסכנה הנשקפת ממנה. בבחינת האיש המוצא נקודות זכות בהיטלר ובנאצים,(צ’מברליין?)ומונע בכך הקדמת מנה אחת אפיים לנתעבים אילו, טרם השואה.
    3. ולסיום- עוד תהיה אחת קטנה: ברית מילה מול כריתת הדגדגן המוסלמית- הגם שהמנהג היהודי קשה (ואני בעצמי ממש לא מתלהב ממנו), הוא איננו מביא -ברגיל- להטלת מומים ואינו פוגם בהנאה המינית של ה"קורבן".למעשה- הוא אינו שונה מבחינה מהותית מפירסינג או מניתוחים פלסטיים אחרים למטרות פולחן או "שיפורי גוף". הכריתה המוסלמית- כשמה כן היא – היא כורתת חלק מהותי באישה! מתוך מטרה מובהקת -ומוצהרת- למנוע את קיומה של הנאה מינית. בין היתר על מנת לחזק את בעלותו של הגבר על "רכושו"- האישה. בחייך- אל תשווה, שמור על הגינותך גדעון, גם בטיעוניך, ואני מבטיח לך כי הדבר יכפיל את תקפותן וכח שיכנוען של דיעותיך.

  7. בולגנין הגיב:

    כה לחי, כל-הכבוד, יישר-כח לאיש זדון ומדון. אתה היחידי שיודע להשיב למתנכר מעמו—– את המגיע לו. אתה היחידי שיודע לדבר אליו בשפה האלגנטית אך הענינית והאסרטיבית שהוא מכיר. לא אתה הוא איש זדון ומדון.אתה הוא האיש שיודע לתרום לסביבתו במילה ובמעש, להבדיל מצפונבונים רבים, מפונקים ושבעים שגדלו עם מצקת של זהב מצופה יהלומים.והוריהם עשוכסף במקום לחנך ולהשקיע ביוצאי חלציהם(ואינני מתכוון חו"ח למישהו מסוים) גם מטפלת זרה יכולה להאכיל ולגדל ילדים של אחרים עם אותה מצקת, אבל את החינןך עושים הורים שמשקיעים בילדים ולא ב"עסקים". ילדים לא מחונכים יעשו בהתבגרותם "דווקא, להוריהם ואנו קוראים את זה במקומות רבים. אני מדגיש בשנית:אין בכל הערותי שום כוונה למישהו מסוים(אלא אם פניתי אלין במפורש)

  8. א. אלרט הגיב:

    לא הייתי כאן מספר ימים. קראתי מספר מסות ,שירים ותגובות .חלק הרגיזו אותי מאד וחלק לא. נהניתי לקרוא את תגובתו של מר בולגנין מ-6/2/03 . תשובתו תשובה כדרוש. ואתם אנשי העיתון המשיכו לשחק והשאירו את הדברים החשובים באמת לאנשי המעש.

  9. עוד פעם ובלית ברירה הגיב:

    אני שוב מצטטת את דבריו של יגאל לביב. הנה מאמר שנכתב במרץ 2001 על ידי אחד הכותבים הטובים באתר זה. המאמר כבר נכתב כתגובה במקום אחר – אבל מסתבר שראוי שוב ושוב להזכירו.

    "אחת המשימות שלקח על עצמו ראש הממשלה, אריאל שרון, בביקורו בארה"ב היתה לשכנע את ראשי הממשל, כי יאסר ערפאת וצמרת הרשות הפלשתינית עוסקים בטרור. כל מי שבקי בתולדות התעוררותן של התנועות הלאומיות, ובעיקר של ישראל, יודע, שכמעט אין תנועה לאומית שנלחמה בכובש זר שהטרור לא סייע לה במישרין או בעקיפין. על מנהיג הליכוד היה להיזהר מהגדרת הטרור כמעשה מגונה שכן בין גדולי הטרוריסטים היו גם ראשי האצ"ל והלח"י.

    תיעוד מפורט של פעולות הטרור של הארגונים הללו מצוי בספר "דברי הימים למלחמת השחרור" בעריכת יעקב עמרמי ובהוצאת "שלח" הרוויזיוניסטית. מתברר, כי עם אבות ה"פטנט" של ירי על אוטובוסים ופיגועי טרור בארץ ישראל נמנים האצ"ל והלח"י. האצ"ל החל את דרכו בנובמבר, 1937 כשאנשיו ירו על אוטובוס ברוממה. התוצאה: שלושה ערבים הרוגים ושמונה פצועים. באפריל1938 נורו יריות על רכבת פועלים בחיפה וקרונותיה פוצצו – שני שוטרים בריטים ושני עובדים ערבים נהרגו. בחיפה היו תשע התקפות על אוטובוסים באותו חודש, שבהן נהרגו ונפצעו ערבים.

    גם בתחום הפיגועים בבתי קפה ובתי קולנוע היו האצ"ל והלח"י מורי דרך. באפריל 1938 פוצץ בית קפה בחיפה. ערבי אחד נהרג ושישה נפצעו; במאי 1939 הוטלה פצצה בקולנוע "רקס" בירושלים. חמישה ערבים נהרגו ו-18 נפצעו. בדצמבר הושלכה פצצה לקפה ערבי ביפו ושישה ערבים נהרגו. גם פיצוץ מטעני חבלה בשווקים לא היה המצאה ערבית. ביולי 1938 הוטלה פצצה בשוק הירקות
    בחיפה. 18 ערבים נהרגו, ו-38 נפצעו. באותו חודש, בפיצוץ בשוק הערבי בירושלים, נהרגו 10 בני אדם ונפצעו 31. מהתפוצצות בשוק בחיפה באותו חודש נהרגו 27 ונפצעו 46.

    ביולי 1939 הוטלו פצצות בשער יפו בירושלים. חמישה נהרגו ו-14 נפצעו. באותו חודש הטעינו חומר נפץ על חמור והובילוהו להתפוצץ בשוק הירקות בחיפה. 78 ערבים נהרגו 14 נפצעו. בדצמבר 1947 נזרקו פצצות על השוק בשער שכם בירושלים. 10 בני אדם נהרגו 57 נפצעו.

    גולת הכותרת היתה כמובן הפיגוע במלון המלך דוד בירושלים ביולי 1946. בפיצוץ שם נהרגו 100 בני
    אדם – שליש יהודים, שליש אנגלים, שליש ערבים.

    גם הוצאת המאבק מחוץ לגבולות המדינה אינו המצאה פלשתינית. באוקטובר 1946 הותקפה שגרירות בריטניה ברומא; במארס 1947 פוצץ מועדון המושבות הבריטי בלונדון וכמה בריטים נהרגו; באוגוסט פוצץ מועדון קצינים בריטי בווינה.

    אפילו מדיניות ההוצאה להורג של מנהיגים פלשתינאים אינה דבר חדש. בנוסף לחיסול של יותר מ-15 קצינים גבוהים בריטים, נרצח בקהיר בנובמבר 1944 השר לענייני המזרחי התיכון, לורד מוין. האצ"ל והלח"י גם חיסלו יהודים שעבדו במשטרה הבריטית, בין שסייעו במסירת מידע נגד המחתרות ובין שלא; לפחות עשרה מקרים של חיסולי יהודים מוזכרים בספר בהוצאת "שלח".

    נראה שראשי הארגונים שהוציאו לאור את הספר המתעד את מעשיהם הבינו שיש טעם לפגם במה שעשו, ולכן אולי כתב ד"ר אלדד בהקדמה לספר: "בשם מלחמת השחרור העברית אנו מכנים את כל אותם המעשים אשר נעשו בכוח הזרוע והנשק, מתוך ניגוד לחוקיו של השלטון הזר ומתוך מלחמה בשלטון הזר עצמו… לדוגמה: מלחמות השחרור של ארה"ב, או אירלנד או איטליה". החלף את המשפט "מלחמת
    השחרור העברית" במשפט "מלחמת השחרור הפלשתינית" ותמצא שאין כל הבדל בין מעשי אבות הליכוד למעשי אבות האומה הפלשתינית.

    אפשר לומר, שטרוריסט הוא מי שטרם עלה לשלטון. לאחר מכן הוא ייקרא לוחם חירות".

    עד כאן המאמר המרתק.

    שלי

  10. שלי את לא שלנו הגיב:

    את שלהם לכי אליהם .

  11. בחורף היה אקשן באתר, עכשיו משעמם כי כולם בח"ל הגיב:

    להלן דוגמא לתגובות לכתשם המגיב/ה: בולגנין
    כה לחי, כל-הכבוד, יישר-כח לאיש זדון ומדון. אתה היחידי שיודע להשיב למתנכר מעמו—– את המגיע לו. אתה היחידי שיודע לדבר אליו בשפה האלגנטית אך הענינית והאסרטיבית שהוא מכיר. לא אתה הוא איש זדון ומדון.אתה הוא האיש שיודע לתרום לסביבתו במילה ובמעש, להבדיל מצפונבונים רבים, מפונקים ושבעים שגדלו עם מצקת של זהב מצופה יהלומים.והוריהם עשוכסף במקום לחנך ולהשקיע ביוצאי חלציהם(ואינני מתכוון חו"ח למישהו מסוים) גם מטפלת זרה יכולה להאכיל ולגדל ילדים של אחרים עם אותה מצקת, אבל את החינןך עושים הורים שמשקיעים בילדים ולא ב"עסקים". ילדים לא מחונכים יעשו בהתבגרותם "דווקא, להוריהם ואנו קוראים את זה במקומות רבים. אני מדגיש בשנית:אין בכל הערותי שום כוונה למישהו מסוים(אלא אם פניתי אלין במפורש)

    2003 / 02 / 27
    שם המגיב/ה: א. אלרט
    לא הייתי כאן מספר ימים. קראתי מספר מסות ,שירים ותגובות .חלק הרגיזו אותי מאד וחלק לא. נהניתי לקרוא את תגובתו של מר בולגנין מ-6/2/03 . תשובתו תשובה כדרוש. ואתם אנשי העיתון המשיכו לשחק והשאירו את הדברים החשובים באמת לאנשי המעש.
    בתו של מר גדעון שפירו

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים