הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-2 בפברואר, 2003 6 תגובות

עם כניסתו לבית-הכלא הצבאי, זכאי כל חייל לבקש מחילה על מעשיו מאלוף הפיקוד בו הוא משרת. בבקשת המחילה כותב החייל: עברתי עבירה, נשפטתי עליה, קיבלתי עונש ואני מבקש מאלוף הפיקוד שימחל לי על טעותי. בבתי הכלא הצבאיים מתקיימת בימים אלה תופעה מעניינת. קצינים וחיילי מילואים המסרבים לשרת בשטחים עוזרים לחיילים סדירים ואנשי מילואים המתקשים בכך, לכתוב בקשות מחילה, זאת על אף שאין הם מבקשים מחילה לעצמם.

אוכלוסיית הכלואים בבתי הכלא הצבאיים היא תמונת מראה של החברה הישראלית. מרבית הכלואים הם עולים חדשים מרוסיה ומאתיופיה, בני מיעוטים ובני עדות המזרח. רק מיעוטם הם אשכנזים.


סרבני השירות בשטחים אינם מבקשים מחילה לעצמם מכיוון שמחיר סירובם ברור להם והם נושאים בו בגאווה כדי לפקוח את עיני קברניטי המדינה ההולכת ושוקעת לנגד עיניהם. לדעת הסרבנים, קברניטי המדינה הם שצריכים לבקש מחילה מהציבור הישראלי. שעת בחירות זו, היא שעה נכונה לבקשת מחילה.


להלן הצעת מחילה לחייל מס’ 1, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון. כל שנותר לרמטכ"ל הוא לחתום, ולשלוח לציבור הישראלי:


אני, רב אלוף משה יעלון, מבקש סליחה ומחילה על מעשיי.


אני מבקש סליחה על כך שלא עמד לי אומץ הלב האזרחי להתייצב אל מול הדרג המדיני ולומר לו – לא נותרו לי חיילים למלחמה מיותרת.


אני מבקש סליחה על כי ידעתי תמיד כי אין, ולא תהיה, דרך צבאית להגן על חייהם של אזרחי מדינת ישראל כל עוד נשלוט במיליוני בני אדם שחייהם וזכויותיהם הם כאבק ברוח, ובכל זאת החרשתי.


אני מבקש סליחה על כך שבמקום לעסוק בחיזוקו של צה"ל והכנתו לאיומים אסטרטגיים, הייתי שותף להפיכתו של צה"ל למכשיר פוליטי בידי קומץ מתנחלים קיצוניים.


אני מבקש מחילה על כך שהפקרתי את חיילי, בניכם ובנותיכם, למות במלחמה שפוגעת בביטחון המדינה.


אני מבקש מחילה על כך שאסור היה לי להיות פוליטיקאי במדים, אך כקודמי בתפקיד, לא עמדתי בפיתוי, והשררה העבירה אותי על דעתי המקצועית.


אני מבקש סליחה על כך שלא עצרתי את התהליך הנורא בו צה"ל מפסיק להיות מקור להזדהות לנוער הישראלי ולחיילי המילואים בגלל אופי המשימות שהוא מבצע, והפכתי אותו לצבא כיבוש מקצועי שאת כל עמדותיו הולכים ומאיישים אלה המזדהים אידיאולוגית עם מדיניות הכיבוש והנישול.


אני מבקש מחילה על כי לא למדתי דבר ממורשת העם היהודי ועברתי על ציוויו הבסיסי- לשמור על המוסר היהודי. שלאחר אלפי שנות רדיפה וסבל הפכתי את צה"ל לצבא נוגש במקום לצבא ההגנה של מדינה יהודית דמוקרטית.


בקשת מחילה זו באה על מנת לעצור את הקטסטרופה שעלולה להפוך לפרק עגום נוסף בספרי ההיסטוריה היהודית, ולשחרר את כולנו מהכלא הנורא של הכיבוש.


בכבוד רב,


רב-אלוף משה (בוגי) יעלון.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. חף הגיב:

    גם אני סרבן, גאה בסרבנותי, אבל בכלל לא מתכוון לשבת בכלא "בגאווה, כדי לפקוח עיניים…" וכו’. אם הצבא ישפוט אותי ויכניס אותי לכלא- אלך בלי ברירה.
    ההירואיזם המיותר והמנכר של הסרבנים "המופלאים" לא מאפשר לנו להפוך לתנועה עממית של אנשים פשוטים שמתנגדים לכיבוש המיותר.
    דוד- אם אתה רוצה להתרחב- פרוס כנפיך על ה"משתמטים" באשר הם משתמטים. לזה דרוש אומץ הרבה יותר גדול!
    צריך לזכור שרוב הציבור לא יכול לעמוד במקום שבו אתה עומד, בגבורה. צריך לזכור שיש הרבה פחדנים שיכולים לתרום למאבק.
    אל תדרוש מהציבור מה שאתה דורש מהמנהיגים! לא כל אחד מוכן לשלם כזה מחיר גבוה.
    במצב הנוכחי ועם הרמטכ"ל-כפי שאתה מתאר אותו, יש לגיטימציה לכל סוג של השתמטות מהצבא:
    חרדים, נשים ש"מצהירות", פרופיל 21, וכו’

  2. אליאנה הגיב:

    תשתמט ואל תטיף מןסר

  3. יוני הגיב:

    גם אני ישבתי בכלא
    אז מה. ?
    ישנתי טוב נחתי , קראתי ספרים והתכוננתי ללימודים.
    זה הרבה יותר קל מאשר לשרת ביחידה לוחמת
    הבנת?!

  4. ליוני הגיב:

    זה כנראה בגלל שאתה קצין או מילואימניק.
    בית הכלא הצבאי הוא מחנה עבודת כפייה עם משמעת קשה. אם הגעת לבידוד, מזלך.

  5. יוני הגיב:

    לא נכון, לעומת חייו של חירני"ק הכלא הוא בית מלון!
    תחשוב על מיטה, רגליים יבשות, מקלחת, 6 שעות שינה, אני לא מבין על מה אתה מדבר?

  6. דוד הגיב:

    אליאנה, מדוע את מכנה את אי השירות השתמטות, הרי ברור מדבריך ומדברי קודמיך כי אתם מתנגדים לכל שירות בצה"ל. מאז פירסום מכתב הקצינים הוכפלה הסרבנות האפורה וזהו אפקט חשוב של תנועת האומץ לסרב. עם זאת יש משמעות להובלה הפוליטית והמוסרית. פוליטית – כי אינה משתמטת מהחזית הציבורית ומוסרית כי אינה מתחמקת מהמחיר.

הגיבו לליוני

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים