הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 בפברואר, 2003 4 תגובות

מו"ל "הארץ" עמוס שוקן הצדיק במאמרו: "פיטורים שיועילו למשק" (21 בינואר) את פיטורי 900 העובדים בבנק הפועלים בנימוקי "ייעול ושיפור רווחיות" – שיאפשרו לבעליו, למשוך דיבידנדים ו"לשמור על איתנות המערכת הבנקאית בישראל החיונית לקיום המשק והמדינה". מר שוקן לא הסביר לקוראיו, מדוע איבד הבנק את יכולתו לחלק דיבידנדים ומדוע הוא זקוק להקטין את הוצאותיו (פיטורי 900 עובדים) כדי לאפשר חלוקת דיבידנדים זו לבעלי מניותיו ולמנהליו? התעלמותו של שוקן מהצורך להסביר זאת לקוראיו, משולה לרופא הרושם תרופה לחולה, מבלי למצוא מה היא מחלתו.

מר שוקן יודע היטב או שלא עיין במאזני בנק-הפועלים: הסיבות לירידת רווחיות הבנק אינן גידול בהוצאות שכר העובדים, אלא ההפרשות ל"חובות מסופקים" ומחיקתם של הלוואות עתק שמנהלי הבנק העניקו במדיניות האשראי ההרפתקנית שלהם ושל הבנקים לאומי, דיסקונט והבינלאומי. מדיניות זו הביאה את הבנקים למצב של סף פשיטת רגל. אילו היו מכינים את מאזניהם על פי כללי הרישום הנהוגים במערב, כמעט ודאי שבנקים אלה היו קורסים.


עיון בדין וחשבון הכספי האחרון שפירסם בנק-הפועלים (27-1-02) לתקופת ינואר-ספטמבר 2002, חושף מעשים חמורים הרבה יותר: ההפרשה לחובות מסופקים בתקופת הדו"ח היתה 1,284 מיליארד שקל – גידול של 67.2% לעומת התקופה המקבילה בשנה קודמת וערכה, כלומר כ-10% מהונו העצמי של הבנק. אולם היות והפרשה לחובות מסופקים אינה מוכרת כהוצאה לצרכי מס, היא היתה למעשה 2.2 מיליארד שקל – כ-20% מההון העצמי. בתקופת הדו"ח קטנו הוצאות השכר של הבנק על עובדיו ב-4.8% לעומת התקופה המקבילה בשנה קודמת. למעשה, בגלל השחיקה בשכר והאינפלציה שילמו כבר עובדי הבנק כ-4.8% משכרם, בגין שגיאות ועבירות הניהול של מעבידיהם.


למרות מצבו הפיננסי הגרוע של הבנק ואפס מעשה מצידו של המפקח על הבנקים, החליטו בעליו לחלק לעצמם ולבעלי המניות האחרים דיבידנד של 191 מיליון שקל במניות חברת "כור" שהוחזקו בבנק. החלטה זו גרמה לבנק הפועלים הפסד מאזני של 73 מיליון שקל היות ששוויין של המניות הרשום בספרי הבנק היה גבוה בהרבה משוויין בשוק ניירות הערך, ביום בו נמכרו. כלומר, החלטת בעלי הבנק לחלק דיבידנדים לעצמם גרמה ישירות, להרעה במצבו הפיננסי של הבנק. החלטה זו אושרה על ידי בנק-ישראל בנימוק המשונה לפיו, בעלי הבנק, אלה שלוו לרכישתו, לא יוכלו לעמוד בתשלומים לבנק-לאומי בגין האשראי שקיבלו שם לרכישת השליטה. כלומר בנק-ישראל, שברצונו למנוע התמוטטות אפשרית של בעלי השליטה בבנק-הפועלים, אישר פעולה פיננסית שהזיקה למצבו של הבנק הגדול במדינה ומערערת את חוסנו.


הבנקים הגדולים בישראל הגיעו למצבם הקשה הנוכחי בגלל חוסר הכישרון של מנהליהם והדירקטורים האחראים ישירות למדיניות מתן ההלוואות ללא ביטחונות נאותים בשנים האחרונות. מנהלים אלו ממשיכים בעבודתם, הם אינם מוחלפים וכמובן שלא נדרשים לשלם מכיסיהם הטפוחים, לפחות חלק מההפסדים הענקיים להם גרמו. השארתם בתפקידי ניהול משולה לחולה המוזנח ונשאר עם נגיפי מחלתו, ללא הכחדתם. פיטורי העובדים תאפשר אולי הקטנת הוצאות הבנקים וחלוקת דיבידנדים, אך התרופה האמיתית להבראתם של הבנקים וסיכול סכנתה של "מערכה שנייה" להתמוטטותם, היא פיטוריהם המיידים של המנהלים חסרי האחריות ומועצות המנהלים, מעליהם.


האחריות ברובה מוטלת על בנק-ישראל שאישר את חלוקת הדיבידנד בבנק-הפועלים, למרות מצבו. בנק-ישראל מעלים עין ומסכים למעשה שכל הבנקים והחברות הגדולות במשק ימשיכו בדיווחים שקריים – בניגוד לתקינה חשבונאית נאותה. כך, חוזרים ראשי בנק-ישראל על מעשי קודמיהם בשנות השמונים, ערב מפולת המניות הבנקאיות. ראשי בנק-ישראל ובנק-הפועלים עלולים לשלם ב"ראשיהם", כפי שאירע אז, עת פוטרו כל מנהלי וראשי הבנקים שקרסו, יחד עם ראשי בנק-ישראל. ללא אימוץ תקדים זה ימשיכו האחראים למפולת הבנקים לדרדרם למפולות נוספות, שימיטו אסון נוסף על כלכלת המדינה ואוצרה, כלומר: עלינו, תושבי המדינה שאינם נמנים על "העשירון העליון".

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. מפוטר בנק- הפועלים הגיב:

    יגאל לביב, הינך מדיק בכל מילה ואתה עוד זהיר בדבריך. הם נתנו(וגם הנהלות הבנקים האחרים) מאות מליוני ש"ח לחברים, למקורבים, למפורסמים ולבני משפחותיהם מבלי סיבה עסקית ומבלי יכולת להחזיר וכנראה גם מבלי צורך להחזיר.

  2. גימלאי בנק הפועלים הגיב:

    הפיטורים היו חובה נוכח הגיבנת שנשא על גבו הבנק מימי מפאי העליזים .המפוטרים קבלו יציאה לפרישה מוקדמת מגיל מסויים או פיצויים נדיבים . כל הבעיה הייתה בשיווק הפיטורים שנעשה על ידי חובבנים היושבים באגף כח אדם שחלקם מאוייש על ידי יור ועדים קודמים ללא השכלה .ניתן היה לעשות זאת בצורה שקטה ומכובדת . מפוטר יקר לא ציינת באיזה תנאים פוטרת , מעניין אם תחזור ותספר זאת לקוראים הנבוכים .
    גם מנהלי הבנק שהשקיעו מיליונים בפרסום הבנק כל יוקרת הבנק ירדה לטימיון וכרגיל הכישלון הוא יתום !

  3. גלעד הגיב:

    חבל שהגמלאי לא מתייחס לכתוב ומאשים את העובדים של הבנקים שהצטרפו למאות האלפים המובטלים בארץ.
    כמה נכון וטוב להאשים את העובדים. הבעיה היא שהעובד (אם להאמין לו) כנראה יודע או שלא – אבל באופן מפתיע במקום המובטלים הגיעו עובדי כח אדם. כך שלא היה חיסכון באנשים היה חיסכון בתנאים נורמלים בהם ראוי אדם להתפרנס.

    מוזר שישנם אנשים בחברה שמעריצים כח וכסף כמו הגמלאי הזה ומוכנים להבין מהלכים כאלו שהופכים אנשים למובטלים ואחרים שבאים במקומם לעבדים בתנאים מינימליים.

    הבנקים טעו ניהולית. על טעויות ניהוליות קשות של הלוואות כושלות – לא צריכים לשלם העובדים. אולי לא מוזר שגמלאי אומר את זה. הוא כבר מאחורי הכל.

    כנראה גם שמאחורי הצדק החברתי.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ה"גימלאי" הינו "כותב מטעם" והוא יודע שאני צודק. השאלה אינה מה קיבלתי אלא למה הגיעו הבנקים עד הלום.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים