הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 בפברואר, 2003 3 תגובות

אמיל גרינצוויג נולד בסוף 1947, ברומניה. אני נולדתי חודש לפני כן, בהונגריה. אריאל שרון התכונן לקרב לטרון. במלחמת העצמאות נפצע דודי, בן-ציון זילבר. לאחר שנים של סבל – מת. אמיל ומשפחתו עברו לצרפת, ואחר-כך לברזיל. שרון חימם תקריות בכפר קטנה שליד מעלה-החמישה.

במבצע קדש (1956) אבי כבר נלחם. הגיבור שלי, הצנחן המתנדב יהודה קן-דרור, נהרג במיתלה. שרון יזם את הקרב המיותר. אמיל למד בבית-ספר יסודי בברזיל. את תיכון השלים בצרפת. אז עלה עם משפחתו לישראל וסיים את "הריאלי" בחיפה. אמיל התגייס לנח"ל המוצנח, שנה אחרי.

בששת-הימים הגיע תורנו להילחם. עודד קורצ’ין, החבר שלי, נהרג בסיני. שרון היה מפקד האוגדה. אמיל נלחם ברמה הסורית. אחר-כך נעלמה הצוללת "דקר". בין לוחמיה הקשר מנחם דגני, "אחי לחלב" – אמי הניקה את שנינו בבודפסט. אמיל סיים סדיר, נשאר ברביבים, ויצא ללמוד פילוסופיה ומתמטיקה.

ביום כיפור לחמנו שוב. רמי ברעלי, חברי, נהרג. שרון, אוגדונר, לחם בדרום – גם נגד עמיתיו ה"גנרלים". אמיל, צנחן מילואימניק, נלחם בתעלה וב"אפריקה". שירותו קוצר כדי שישתתף בבחירות כמועמד לכנסת ברשימת "מוקד".

הפלסטינים הגבירו את הטרור. באנטבה, רבין פקד לשחרר את החטופים. ידידי מהצופים יוני נתניהו נהרג במהלך הפעולה הצבאית. הגנרל בדימוס שרון רב עם מנהיג הליכוד מנחם בגין והקים את מפלגת "שלומציון". אמיל סיים את התואר הראשון וחזר לנגב להיות מורה בתיכון "מעלה הבשור".

ב-1977, מהפך. בגין עלה לשלטון. ביקור סאדאת. קבוצה של לוחמים שלחנו לבגין את "מכתב הקצינים" בקריאה שיעדיף שלום על התנחלויות וכך נולדה "שלום עכשיו". הלחץ של "שלום עכשיו" דחף לשלום הראשון. בגין הסכים לפינוי סיני. השר שרון התנגד והקים התנחלויות דמה. אמיל התחתן, הוליד את ניבה, וחזר לירושלים אל התואר השני בפילוסופיה. באתי אל אמיל במוסד ון-ליר לשכנעו לארגן משהו ב"שלום עכשיו". שר הביטחון שרון הרס את ימית ויזם את מלחמת לבנון.

נלחמנו בשלישית. בגין הבין משרון שהבופור נכבש "ללא אבדות" – חוץ מהחניך שלי מהצופים שפיקד על סיירת גולני, גוני הרניק, וארבעה מחבריו. הטבח בסברה ובשתילה. ועדת-חקירה ממלכתית המליצה להדיח את שרון על אחריותו. ארגנו מצעד "שלום עכשיו" בקריאה ליישום ההמלצה. שרון זעק "שופכים את דמי". אברושמי שמע וזרק עלינו רימון. דמו של חברי אמיל גרינצוויג נשפך. שמונה חברים נפצעו. שרון הודח.

שרון חנך בית בירושלים העתיקה. שרון לא גר בו – אך כולנו שילמנו את המחיר באינתיפאדה שפרצה ימים אחר-כך. באוסלו – שרון נגד. השלום עם ירדן ושוב – שרון נגד. המתנחלים ורבניהם התסיסו את הרחוב. ארגנו הפגנת המונים לתמיכה ברבין: "כן לשלום – לא לאלימות". יגאל עמיר ירה ורצח ראש ממשלה בישראל, יצחק רבין.

שוב מהפך. ביבי הסתבך וסיבך: מנהרת הכותל עם עשרות הרוגיה, פרשת משעל בירדן, לבנון המשיכה לגבות אבדות. אסון המסוקים. בין עשרות ההרוגים גם תום כיתאין, בנם של חברי דניאלה ובועז, מהישוב היהודי-ערבי השכן נווה-שלום. בסיור בלבנון נהרג באש כוחותינו בן-דודי אוהד זך. שרון כדרכו התנגד ליציאה מלבנון.

ברק נבחר לראש-ממשלה, ושרון היה לראשות האופוזיציה. ועידת קמפ-דיוויד נכשלה. שרון עלה להר-הבית. הפלסטינים פתחו באינתיפאדת אל-אקצה. שרון נבחר לראש-ממשלה ש"יביא שלום וביטחון": מאות הרוגים ישראלים ואלפי הרוגים פלסטינים. שרון קילקל את הכלכלה, הפריך את ההפרדה, הסתבך בשחיתויות – ונבחר שוב לראש ממשלה.

בשם בן-ציון זילבר, יהודה קן-דרור, עודד קורצ’ין, מנחם דגני, רמי ברעלי, יוני נתניהו, גוני הרניק, אמיל גרינצווייג, יצחק רבין, תום כיתאין, אוהד זך ושני ריבוא חבריהם, זכרונם לברכה, אנחנו נשבעים כאן, במקום שבו נרצח אמיל – לא לחדול מהמאבק, להשלים את השלום ולהחזיר את התקווה!

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. מחרחר מלחמה הגיב:

    "שלום עכשיו" יצרה מצג אצל אויבנו כי נחלשנו (תשאלו כל ערבי בארבע עיניים ותבינו). דבר זה עודדם לתקוף אותנו שוב ושוב. הדבר גרם לעוד ועוד אבדות. מכאן- ששלום עכשיו אחראית בעקיפין למספר עצום של הרוגים יהודים וערבים.
    "שלום עכשיו" זה מלחמה עכשיו ומלחמה אחר כך.
    ואידך זיל גמור.

  2. אחד שחשוב לו הגיב:

    ל"שלום עכשו" מחוברים אלפי חברי קיבוצים ומושבים, מלח הארץ, אנשים שמשתתפים בעול הבטחון לא פחות מאף ישראלי ואולי יותר מהרבה ישראלים. המסורת והחינוך בכור ההיתוך שלהם הינם לתרומה מקסימלית לחברה ולמדינה. אך טבעי הדבר שרבים מהם יהיו ב"שלום עכשו" וזה לא מפחית מהעובדה שהם ציונים אמיתיים.

  3. דניאל הגיב:

    מדיניות "שלום עכשיו", לא מתייחסת בשום צורה לרצון החברה, לרצון העם הפלסטיני, לתוצאות מעשיה של"שלום עכשיו",ועוד, ועוד…
    ע"פ העקרונות של "שלום עכשיו", אין זכות לעם היהודי על ארץ ישראל, ועל כן אין מה להלחם על אדמת ארץ הקודש, כמובן שבהמשך לכך אפשר בלי שום בעיה גם לתת חלקים של ארץ ישראל (דבר שהוא אסור ע"פ התורה הקדושה), אך גרוע מכך כאשר דבר זה נעשה לא רק שללא שום תמורה אלא למרות הצהרות האוייב שמטרתו "מדינה פלסטינית מהים ועד הירדן".
    לסיום שמעתי כומר נוצרי מארה"ב שטוען שמה שקרה לשרון היה בגלל שהוא מסר שטחים מארץ הקודש.
    כמובן שאין בכוונתי להרחיב בנדון, אלא רק להדגיש שאם הנוצרים רואים את החשיבות וקדושתה של ארץ ישראל, מה אם כן נדרש ממנו?

הגיבו לאחד שחשוב לו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים