הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 בפברואר, 2003 5 תגובות

הבאלט אגם הברבורים למוזיקה של צ’ייקובסקי מוצג כבר על במת הבולשוי של מוסקבה יותר ממאה שנים בדיוק באותה כוריאוגרפיה. ובכל זאת יש במוסקבה באלטומנים שלא יחמיצו שום הצגה של הבאלט הקלאסי הזה. הם יודעים בדיוק איפה יבוא הגרנד ז’טה של הבאלרינה ואיפה יבצע הרקדן פירואט מושלם. את זה הם באים לראות, ומוחאים כף בדיוק במקומות הנכונים. את סערת התשואות הגדולה ביותר קוצרת כמובן רביעיית הברבורות הנודעת, שכל אחת מהן מרימה את רגלה באותו חלקיק שנייה לאותו גובה בדיוק.

הבאלט התקשורתי-צבאי של שרון, אגם הבירבורים, מבוצע גם הוא כמעט באותו דיוק של רביעיית הברבורות של תיאטרון הבולשוי. מבחינת איכות הכוריאוגרפיה ודיוק תנועות הרגליים מגיעות גם לו תשואות.


הנה, למשל, בכל פעם שמתחילים לדבר על הפסקת אש, שלא לדבר על כך שמעין הפסקה כזו מתבצעת ויש ירידה בכמות התקפות הטרור ופיצוצי המתאבדים, יוצא צה"ל למשימות חיסול ממוקד (קראו לזה פעם "סיכול ממוקד", אבל עכשיו כבר לא מתביישים) של "מפקד בכיר" בחמאס, בג’יהאד, בפתח, במשטרה הפלסטינית, והגלגל של נקמה-תגובה-נקמה מתחיל להתגלגל מחדש. זכור-לא-לטוב חיסולו של ראד כרמי שהפסיק בסוף שנת 2001 שבועות אחדים של כמעט שקט והביא לגל חדש של פיגועי התאבדות. והנה שוב חוזרים אצלנו על אותם פירואטים.


וכמו שאז ידעו אנשי המודיעין של צה"ל לספר לנו שקיים חשש מגל של פיגועים בעקבות אותה פעולת חיסול האמורה לסכל את הפיגועים ולשים להם קץ, הנה שוב חוזר ומבצבץ אותו טקסט עצמו מן ההודעות שמשמיעה מערכת הביטחון בפי שליחיה הנאמנים בתקשורת: הפעולות שהיו אמורות "לחסל את הטרור" הגבירו את החשש מפיגועים.


אבל הפעם לא מדובר רק באפיזודה שהביאה לחידוש שיגור טילים לתוך שטח ישראל, שיגור שנפסק למעשה לפני שבועות אחדים וחודש בדיוק יום אחרי שכוחות צה"ל נכנסו לשטח רצועת עזה בפעולה הנלעגת של "חיסול מחרטות" המשמשות או עשויות לשמש לייצור טילים. הפעם הוסיף מישהו העוויה חדשה לבאלט אגם הבירבורים של הכוריאוגרף הנודע אריאל שרון.


פתאום נתמלאו העיתונים סיפורים על שרון שנזף באיזו ישיבה סגורה בפעילי ליכוד ואמר שישראל לא תוכל לשבת לנצח בשכם ובג’נין, ובעמודים הראשונים הופיעו כותרות לכל רוחב העמוד על שרון האומר שלא ניתן לחלץ את ישראל מהמשבר הכלכלי בלי התקדמות מדינית – כל אלו תיזות יוניות ותיקות. והיה ברור שמטרתן להכביד על מצנע במפלגתו שלו את העמידה נגד הצטרפות לממשלת שרון.


אבל גם באלה לא היה די. פתאום – הכל קורה פתאום! – התמלאו כלי התקשורת בידיעות על פגישות "חשאיות" שעורך שרון עם בכירים פלסטינים (נכון, לא ערפאת, אבל כל דרדק יודע שאיש מהם אינו נפגש עם איש בלי הוראה מערפאת). כלומר, קורה משהו. כאילו! ואפילו הטיעון שכבר התקבל על דעת כמה חלושי-אופי בצד השמאלי של מרכז המפה הפוליטית, ש"אין מנהלים משא ומתן תחת אש" לא הרתיע את שרון מן הפגישות האלו. ובתוך כל אלה, בין חיוך לחיוך, בין חיינדלע למצנע לחיינדלע לאבו מאזן, יוצא צה"ל לשורת מתקפות בעזה ובגדה המערבית. הצגת הבאלט חייבת להימשך. ומספר ההרוגים הפלסטינים עולה על שלושים בשבוע. בדיוק מה שדרוש ל"בכירים" הפלסטינים האלה כדי להרשים את קהלם שכוונותיו של שרון רציניות. הסיסמה "אין מנהלים מו"מ מדיני תחת אש" אינה מיועדת לייצוא לפלסטינים. הם דווקא אמורים לנהל מו"מ גם תחת האש שלנו.


משא-ומתן? מי מדבר על משא ומתן? יום אחרי שהוברר כי ה"ספין" לא צלח, ומצנע לא נכנס למלכודת הפתאים שטמן לו שרון, יחד עם כמה מאנשי "העבודה", נשכח סיפור הפגישות החשאיות. הן נעלמו כלא היו. כבר לא צריך אותן כדי להרשים את מי שרצו להרשים. מן הסתם ייזכרו בהן שוב כאשר יגיע המו"מ על הערבויות לשלב מתקדם יותר. אבל בינתיים מוצג הבאלט הקלאסי הזה של שרון, "אגם הבירבורים", שוב ושוב בפני אולמות מלאים. הפירואטים האלה מוצאים חן בעיני הבאלטומנים שלנו. והם מוחאים להם כף.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. אחג העם המקורי הגיב:

    הכותב הפרןבןקאטור שחתם בשם "אחד העם" – איננו
    אחד העם, המגיב משמאל. הוא מתחזה.

  2. אחד העם הגיב:

    אז על מה אתה קובל בעצם, על שערפאת שוחר השלום מדבר איתנו או על שרון רודף המלחמה שמדבר איתו?

  3. וימר הגיב:

    שני האגמים מתחילים ב- "מי" גבוה וארוך
    כמו:"מי בעד חיסול הטרור?"…

  4. הכותב הגיב:

    התשובה היא לשואל "על מה אני קובל". ובכן, אם מותר להשתמש במלה הזאת, אני קובל על כך שיש לנו ראש ממשלה שקרן ומניפולטור ומעמיד פנים. הוא לא רוצה לדבר עם הפלסטינים, ואומר ש"אסור לדבר תחת אש", אבל כשהדבר משרת את האינטרסים שלו הוא מעמיד פנים שהוא מדבר, וברגע שהדבר כבר אינו דרוש לו – פתאום נשכחים כל הדיבורים, שהיו ואולי אפילו לא היו. טוב, אז אם אתה באמת רוצה לדעת על מה אני קובל, אני קובל על זה שבני אדם כמוך לא איכפת להם שיש להם ראש ממשלה שקרן ושהוא מפריח באוזניהם שקרים, וכשמראים להם בעליל שהוא משקר להם, הם מסתפקים בהשמצתו של מי שמראה להם את זה.

  5. נח הגיב:

    אין מה להתעצבן. גם אם יגידו לאנשים שראש הממשלה שלהם לא יכול להיות שר ביטחון (על אחת כמה וכמה לא להיות אחראי על הביטחון כראש ממשלה – רק אף אחד לא שיער שהוא יגיע לשם) – זה לא מזיז להם.

    אל תתעצבן.

    הטוב כבר לא יבוא בדורנו.

הגיבו לאחג העם המקורי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים