הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 במרץ, 2003 8 תגובות

אחד ההבלים המושמעים ביותר לאחרונה מימין ומשמאל, הוא הטענה התמוהה כי עצירת "מדיניות הוויתורים" ושחרור הרסן בשטחים הכבושים הפחיתה את הפיגועים והביאה יותר ביטחון לתושבי ישראל. ארי שביט לשרון: "הדפת את המתקפה הפלסטינית הגדולה על הבית הלאומי היהודי" ("הארץ" 31.1.2003) ואמונה אלון לצה"ל: "אסור להפריע לו להמשיך בכך, אסור להפריע לו לנצח" (Ynet 5.3.2003) יוצרים את הרושם שבזכות מדיניות תקיפה, נחלה ישראל הצלחה אסטרטגית במאבק בטרור.

הרשימה המתארכת של הקורבנות הפלסטיניים החפים מפשע לא מעיקה על מצפונם, כי מותם נתפס כרע הכרחי על מנת להציל חיי ישראלים. תדע נא כל אם פלסטינית שילדה נהרג במהלך האינתיפאדה, כי קורבנה לא היה לשווא – מותו (בלי כוונה כמובן) היה חלק מן המחיר שיש לשלם על מנת להבטיח את שלומם של תושבי ישראל. ידעו נא מאות האלפים החיים תחת עוצר, המנועים מפרנסה ראויה, מטיפול רפואי או מסתם ביקור אצל הדודה בעיירה הסמוכה – כי לפחות יש להם חלק בהגנה על חיי תושבי ישראל.


האמנם?


יש שתי בעיות מהותיות עם הטענות הללו. הבעיה הראשונה היא ההנחה החבויה בהן: "אנחנו מבינים רק כוח". שיקולי מוסר לא מעניינים אותנו ולא נבחן את עצמנו כל זמן שנדמה לנו שאנו מוגנים יחסית. נשתכנע לשקול את דרכנו מחדש רק אם מספר ההרוגים שלנו יהיה בלתי נסבל. בתור שכאלה, הן בעצמן ממלאות תפקיד במעגל האלימות. הבעיה השנייה היא שהן פשוט שקריות ואינן עומדות במבחן כרונולוגי סטטיסטי פשוט!


יש להבהיר היטב – הן ממשלת ברק והן ממשלות שרון (בעזרתה הפעילה של ההנהגה הפלסטינית) נושאות באחריות להסלמה, ובהפקרת ביטחונם של תושבי ישראל. מדיניות היד הקלה על ההדק של הממשלות האלה לא נועדה להגן על תושבי ישראל אלא על המתנחלים ועל החיילים הנאלצים לשמור עליהם (לראיה, ברצועת עזה נהרגו מאז ראשית האינתיפאדה 730 פלסטינים, למרות שאף פיגוע גדול לא יצא משם!).


עם זאת, ממשלת שרון הראשונה היא זו שבחרה להימנע מכל משא ומתן ולכבוש מחדש את ערי הגדה. על כן יש לבדוק מה הן ההשלכות של מדיניות זו על ביטחונם של תושבי ישראל. אין זמן טוב יותר לבדוק את הטענות שלעיל מאשר היום, במלאת שנתיים למינויו של אריאל שרון לראשות ממשלת ישראל. זהו הרגע שסימן את מותם הרשמי של הניסיונות (גם אם נעשו למראית עין) לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.


בדיקה שיטתית של מספר הקורבנות הישראלים תחת ממשלות שונות מאז ראשית האינתיפאדה מעלה תמונה ברורה: עבור המתנחלים והחיילים בשטחים, זהות הממשלה או מדיניותה לא משנים הרבה – שיעור ההרוגים בקבוצות אלה דומה תחת כל הממשלות מאז ראשית האינתיפאדה. עיקר המחיר של ההסלמה המכוונת של ממשלות שרון מתבטא בעלייה חדה במספר ההרוגים בתוך מדינת ישראל הריבונית. באין משא ומתן, באין אופק של תקווה עבור הפלסטינים, חייהם של תושבי ישראל בסכנה גבוהה יחסית למצב שבו יש משא ומתן.


המספרים, על פי נתוני ארגון "בצלם", מדברים בעד עצמם. תחת ממשלת ברק רוב הקורבנות הישראלים היו מתנחלים וחיילים בשטחים. תחת ממשלת שרון לא חל שינוי משמעותי במספר ההרוגים בשטחים, אך לעומת זאת מספר ההרוגים בתוך ישראל הוכפל פי 5!.


מאז ראשית האינתיפאדה ועד למינוי שרון לראשות הממשלה מספר ההרוגים הישראלים בשטחים הכבושים היה 9.1 בממוצע לחודש (49 הרוגים ב-161 ימים); 11.9 הרוגים בתקופת ממשלות האחדות, עד ל-31 באוקטובר 2002 (239 הרוגים ב-603 ימים); ושוב 9.1 בתקופת ממשלת הימין (65 הרוגים ב-128 ימים).


לעומת זאת, בכל הנוגע לתושבי ישראל – עצירת התהליך המדיני, הכיבוש המחודש של ערי הגדה והגברת ההתנקשויות, הפשיטות, הסגרים והכתרים – המיטו אסון. אבדן האמון, גוויעת התקווה ורגשות הנקם הגואים הביאו לתגובת נגד המתבטאת היטב במספרים.


במהלך 161 הימים הראשונים של האינתיפאדה, עד למינוי שרון, נהרגו בתחומי ישראל הריבונית רק 17 ישראלים מידי פלסטינים (3.2 הרוגים בממוצע לחודש). ב-7 במארס 2001 הושבע אריאל שרון כראש ממשלת ישראל והחל להדוף את "ההתקפה הפלסטינית על הבית הלאומי היהודי", כדברי ארי שביט. במהלך שתי שנות כהונתו נהרגו בתחומי ישראל 378 ישראלים ואזרחים זרים מידי פלסטינים, כלומר – 15.5 הרוגים בממוצע לחודש. בעניין זה אין הבדל בין נוכחותה ה"מרסנת" של העבודה בממשלה, אז נמנו בממוצע 15.6 הרוגים לחודש בתחומי ישראל, לבין ממשלות ימין ללא העבודה, בתקופתן נמנו 15.2 הרוגים לחודש בתחומי ישראל (לעיונה של אמונה אלון).


ברור כי שרון קצר חלק מן האיבה שזרעה ממשלת ברק, אשר בתקופתה בלבד נהרגו 318 פלסטינים מידי חיילי צה"ל והמתנחלים, אך באותה מידה ניתן לומר כי עמד לרשותו די זמן כדי לתקן את נזקי ברק. במקום זאת, הוא בחר רק להחמירם.


אך מהן העובדות היבשות אל מול חרדות השואה של ארי שביט ושיגיונות ההבטחה האלוהית של אמונה אלון?

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. לאורון העפולון יש לך כינוי כיסוי מגעיל הגיב:

    במיטוטא ממך החלף הכינוי או תעזבנו במנוחה.

  2. debil הגיב:

    does the history begins at the begining of the intifada?
    what about the time since oslo?
    i know its irrelevant for you but is very relevant for hundreds of israeli famelies…..

    its not about the statistics of the innocents from both sides its about life

    personally i prefer life how about you?

  3. ציוני מתון הגיב:

    תחושתי היא שזה או הם הפלשתינאים או אנחנו היהודים.

    רוצה אני שעמדה זו תקלט ע"י ההמון הפלשתנאי כעמדת מרבית תושבי ישראל היהודיים.

    רוצה אני שאחרי 100 שנות קונפליקט תספג בפרט הפלסתינאי האמונה, כי היהודים בדרך זו או אחרת, במלחמה או ברמיה מבקשים לחסל אותם פוליטית ואולי גם פיסית.

    ואז, אולי אז תחל לחלחל בהכרתם השאלה, אולי בכול זאת כדאי ותתכן פשרה, אולי גם להיהודים מגיע משהו בארץ הזאת.
    .ביום זה תדעך אש האינתיפדה, ימוג קול ההמון המוסת, תחזור ההנהגה הפלסתנאית לשלוט על פושעיהה תחדל מהאללת מעשה נבלתם.
    לכן שרון – המשך בפועלך, תמיד ידעת לכופף אספסוף ערבי וכמו יין טוב, פעולתך מתיעלות והתוצאות החיוביות מתרבות.
    לא רחוק היום שהאיזור ירגע, הסדר מדיני יגיע, ומטיבצית האספסוף תופנה לאפיקים שאין בהם רצח יהודים.

  4. למתון הגיב:

    זה לא יקרה תשכח מזה, צריך להיות אינטלגנט על מנת לנתח את פעולות ישראל ולהסיק את המסקנה הנכונה.
    מה שכן מאחר והאוייב אינו אינטילגנטי, ניתן לאלף אותו על ע"י התניות וגירויים, ממש כמו חיית מחמד, בעצם כמו חיית טרף. שיטת המקל והגזר עד שיילמד, מקל גדול וגזר קטן…..

  5. חתושילי חתושה הגיב:

    הכותב כמו אחרים רבים מתבלבל בין אסטרטגיה לטקטיקה. הראשונה היא המדיניות הכללית. והשניה היא הביצוע של הראשונה בהצלחה או בכשלון. יש לשים לב כי טקטיקה שגוייה אינה מלמדת על אסטרטגיה לא נכונה!!! אך, אסטרטגיה שגויה בהכרח גוררת טקטיקה לא נכונה. ראה הסכמי אוסלו!!!

  6. אורון העפולון הגיב:

    המדיניות נכונה. המספר היורד והולך של ההרוגים בקרבנו כמו גם התבטאויות ראשי האויב כי בחר ברך לא נכונה הם ראייה לכך. והמסמר האחרון הוא נכונותו של הראיס להמליך ראש ממשלה תחתיו מוכיחים כי הפיכתו ללא רלוונטי נושאת פירות.
    ולסיכום, אם לא נוריד את ראש הנחש הוא ימשיך להכיש. יש לדבוק במדיניות החיסולים ואף להרחיבה. החיסולים והריסת הבתים הינם מסר ברור למחבלים ולשותפיהם כי ישראל תעשה הכל על מנת לשמור על שלום אזרחיה וחייליה באשר הם. ואיש לא ינוכה.

  7. תמיכה במדיניות החיסולים – נתחיל במגיבים מימין הגיב:

    יש לחסל את הנחשים וחיות הטרף או המחמד,שהתנפלו
    על אתר :הגדה השמאלית" במסווה של "מגיבים".
    את הכינויים לעיל, משכתי מתגונותיהם.

  8. למגיב חסר הסבלנות מעלי הגיב:

    רד מהקו בבקשה.

הגיבו ללמגיב חסר הסבלנות מעלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים