הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 במרץ, 2003 11 תגובות

בתמורה ליותר מחמישים מיליארד דולר שמדינת ישראל קיבלה מארה"ב מאז היווסדה – נתנה לה ישראל את השיר "הבה נגילה", שהפך ללהיט אמיתי והעשיר את מחברו, שהיגר לארה"ב. ימים אחדים לפני הפלישה האמריקאית לעיראק מעניקה לה ישראל את השיר: "העולם כולו נגדנו". אחת מידידותיה הספורות של ארה"ב והדמוקרטיה היחידה במזה"ת מעניקה שיר שהוא ביטוי לפרנויה יהודית היסטורית. לעומתנו, הם יכולים באמת ובתמים לשיר אותו כאילו היה ההמנון הלאומי. העולם כולו נגד ארה"ב של בוש – עובדה שאין עליה עוררין.

כנראה שאין גבול לצביעות ממשל בוש, שכבר עבר את כל מחסומי הבוש(ה) בהצבת "מטרות המלחמה" שלו; בתחילה היה זה מסע עונשין "לפירוק נשק להשמדה המונית". טענה המושמעת מנשיא-משת"פ של ראש ממשלה – המחזיק בידו את המזוודה השחורה ממנה יוכל, אם ירצה, להשמיד את המזרח התיכון כולו. גם ממשלות ישראל לא התירו מעולם לפקח על הכור האטומי בדימונה. לא ממשלות הימין ולא ממשלות השמאל (גם אלה שמפ"ם ומרצ ישבו בהן). הן אף סירבו לאפשר פיקוח על המעבדות לייצור נשק ותחמושת ביולוגיים. גם פקחים אמריקאיים אינם מורשים לבקר באתרים אלה. ארה"ב אינה מנידה עפעף כלפי הדיקטטור הפקיסטני, שמזוודה זהה לזו של בוש נמצאת בצמוד לו.


אחר כך נוספה עוד מטרה: "הפלת הדיקטטורה של סדאם חוסיין". מטרה נעלה, ללא ספק, שהדליקה נורה אדומה אצל כל הדיקטטורים, המושלים והרודים במדינותיהם, בחסות ארצות הברית של אמריקה. לארה"ב ניסיון רב בהשמתה של מדיניות כזו: הפלת והקמת משטרים "דמוקרטים", בצ’ילה, אל-סלבדור, גאנה וגואטמלה, גרנדה וניקרגואה, אינדונזיה והפיליפינים – הרשימה ארוכה ואלה הן רק דוגמאות מעטות מתוכה.


בין נאום אחד למשנהו של נשיא מעצמת-העל היחידה ביצבצו רעיונות נוספים: "ערכי המערב" שימשו בערבוביה עם "ערכים נוצרים-יהודיים" וכמובן, כשהמרצע יצא מן השק: "הבטחת מקורות האנרגיה של העולם החופשי", כלומר: נפט, שמחירו בחורף זה טיפס מ-17 דולר לחבית ל-38 דולר לחבית והעשיר עוד יותר את בוש וחבורתו. כולם ללא יוצא מן הכלל הם בעלי עניין בחברות נפט אמריקאיות וגלובליות. הם מסיתים להתקפה על עיראק כשכיסיהם מתמלאים במיליארדים כתוצאה מרווחי המלאי שנרכש ב-17 ונמכר ב-37 ויותר.


עליית מחירי הנפט מרעה את כלכלת מדינות העולם שמחוץ לארה"ב. בעולם המערבי ובעולם השלישי לא נותר ספק מה הן מטרותיו האמיתיות של ממשל בוש: פחות מתריסר שנים לאחר קריסתה של ברית המועצות ("אימפריית הרשע" בלשון הזהב של השחקן ההוליוודי רונלד ריגן, שלוהק לתפקיד הנשיא) בעלי ההון, שהיה בינתיים לגלובלי, הציבו בבית הלבן אדם כלבבם.


הדמוקרטיה הגדולה של אמריקה, זו שלעגה בעבר לנפוטיזם של יריבותיה כמו העברת שרביט הנשיאות של צפון קוריאה השנואה מאב לבנו – בחרה בדוחק רב, במרמה וכחש, את בנו של נשיא שאיבד את כיסאו לאחר כהונה אחת. נשיא שהיה בעצמו ראש ה-CIA ושערכים דמוקרטים מערביים לא היו לנגד עיניו בתפקידיו הקודמים, עת שימש כסגנו של ריגן בפרשת אירן-גייט, שגם יצחק רבין, שמעון פרס ויעקב נמרודי היו מעורבים בה.


בוש הצעיר הוא מחוסר השכלה (יש לו תואר שנרכש בכספי משפחתו). בור ועם הארץ כמעט בכל נושא – הביא איתו אל הממשל האמריקאי את חבורת הניצים של אביו. אלה לא בזבזו אפילו רגע אחד כדי לחמם את כיסאותיהם ופתחו מיד בהכנות להשלטת ההגמוניה האמריקאית ברחבי העולם. לראשי הממשלות ועמי מדינות המערב, ולכל האחרות, אין ספק מה הם שומעים ורואים: ארה"ב של בוש פותחת במלחמה שראשיתה התקפה רצחנית על עיראק, והמשכה באירן וצפון קוריאה. וכל זאת תוך כדי הטלת אימתה ומרותה על העולם כולו.


אין זה מקרה שמוקד ההתנגדות הראשון לתוקפנות האמריקאית נוצר בגרמניה, שכבר התנסתה בתוצאות פשעיהם של מנהיג רצחני וכנופייתו. אירופה הישנה צופה באימה ובחרדה כיצד נוהה אירופה החדשה, מקהלת ראשי ממשלות של מדינות ברית-וורשה לשעבר (שבפולין ובהונגריה הם ה"קומוניסטים לשעבר") אחרי מנהיג חדש, השולט בצידו המנצח של הדו-קיום שהתרסק.


בוש וחבורתו הרי חסרי כל ידע היסטורי, מדיני-עולמי וחברתי, ואינם מסוגלים להבין את רתיעתם של עמי אירופה משני צידי המסך שהורם (המנהיגים של "הארצות הסוציאליסטיות" בעבר תומכים בבוש בניגוד לדעתם הנחרצת של עמיהם). גם בעלי בריתה של ארה"ב במלחמת העולם השנייה – צרפת וגרמניה, כמו גם אויביה – יפן, רוסיה ואיטליה – מתנגדים בתוקף למזימותיו של ממשל-בוש. בספרי ההיסטוריה שלהן מלמדים בקפדנות את הדורות של אחרי שתי מלחמות העולם על תוצאותיהן ההרסניות. רק בישראל משמשת השואה קרדום לחפור בו, כאילו התקיימה על ספינת חלל מרחפת במרומים, כשהקדוש ברוך הוא נעדר ממקום מושבו במשך כל שנות הדם והחורבן.


ממשל בוש מנסה להקיף עצמו בהילת קודש של אלים ונביאים, המזהירים את העולם מסכנת הנשק להשמדה המונית, שבידי דיקטטור עיראקי, אותו הם הושיבו על כיסאו, מימנו וחימשו אותו ואת משטרו, העלימו עין מרצחנותו כשהוציא להורג עשרות אלפי קומוניסטים, מאות אלפי כורדים, פלש לאירן והשתמש בנשק כימי. הם יכולים להצליח במרמה זו בישראל ובארצות אחרות, בהן רתומה התקשורת לתעמולה האמריקאית – בארה"ב עצמה היא אינה מוצלחת כל כך.


בשבוע שעבר פירסם השבועון החשוב "ניו יורקר" את תחקיריו של חתן פרס הפוליצר לעיתונות סימור הירש. הירש חשף את קשריו העסקיים של יו"ר הוועדה המייעצת של הפנטגון, ריצ’ארד פרל, עם תעשיות הנשק והביטחון בארה"ב ובישראל. פרל – הציוני, כפי שהוא מעיד על עצמו – הוא זה שהכין עבור בנימין נתניהו מזכר אסטרטגי להתקפה על עיראק, כשנבחר לראשות הממשלה ב-1996. על המזכר חתמו אברמס, וולפנזון ופיט – שלושתם יהודים-אמריקאים ו"ציונים" (לדבריהם), בעלי משרות רמות-מעלה בממשלות בוש האב והבן.


במזכר לנתניהו התוו כבר אז את הצורך לתקוף ולכבוש את עיראק (ואת אירן) כדי להשליט הגמוניה אמריקאית-ישראלית על המזרח התיכון בעזרתה של "מעטפה אסטרטגית": טורקיה בצפון, ישראל במערב ובמזרח הדמוקרטיות החדשות של אירן ועיראק תחת שלטונן של ממשלות-בובות, כשהמדינות הערביות במזה"ת: ירדן, סוריה, מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי – לפותות ביניהן.


אין כל חדש תחת השמש: כבר בשנות ה-50 תמך דוד בן גוריון בתוכניות אמריקאיות דומות, שהתממשו בפוטש נגד מוסאדק באירן והמהפכה הפרו מערבית בעיראק. חלפו 50 שנה, נהרות של דם זרמו במרחב וניצי ושינגטון שהיו אז "נוכרים" רחמנא לצלן, הם היום יהודים כשרים וציונים.


אין זה פלא שהביקורת המחריפה בכל מדינות העולם, נגד התוקפנות האמריקאית, מצביעה על הפיל (סמלה של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב) והשאלה היהודית, כשהניצים הנוצרים-שמרנים והממסד היהודי-אמריקאי והישראלי צורחים "אנטישמיות" ומאשימים במחזור עלילת הפרוטוקולים של זקני ציון.


בנסיכות ליכטנשטיין שבאלפים של שוויץ, מדינת-ננס של 55 אלף אזרחים ומאות בנקים – יתקיים השבוע משאל עם על הרחבת והעצמת סמכויותיו של הנסיך-השליט, המאיים לעקור לאוסטריה, אם לא יקבל מעמד של מלך-על. בארה"ב הכריז ראש המדינה דבליו בוש שאין לו צורך במשאלים, אינו מתייחס להפגנות ההמונים, אינו זקוק לאישור הקונגרס וגם החלטות האו"ם הן בעיניו כקליפת השום. הוא מאיים על כל ראשי המדינות המתנגדות להגמוניה האמריקאית ותוקפנותה בסנקציות כלכליות ופוליטיות. יש לו כבר סמכויות של אימפראטור והוא משתווה בערכו וערכיו לנסיך של ליכטנשטיין, שיגלה לווינה אם לא יזכה במשאל העם של וודוז. למרבה הצער, הנשיא בוש יישאר בוושינגטון כשהעולם כולו נגדו.


העולם כולו נגדו ונגד ארצות הברית של אמריקה – וניתן רק לקוות שהעולם ינצח.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. שרון איזנקרול הגיב:

    שתיתי בצמאון כל מילה בכתבה של מר מסיס. תענוג אינטלקטואלי לקוא את מאמריו בגדה,וקראתי את רובם. אני , משפחתי, חברי וידידי וכן הקולגות שלי בעבודה יודעים שאיראן ועיראק הם אבות אבותיהם של הטומאה ומהוות סכנה אסטרטגית לקיומה הפיסי של מדינת ישראל. אנו גם יודעים שארצות הברית היא ידידתה היחידה של ישראל , והלובי היהודי החזק שם עוזר לשמור על המצב הזה. היא תומכת בנו מדינית,כלכלית ובטחונית. אנו גם מרגישים יותר בטחון כאשד המעצמה האדירה הזאת שומרת עלינו מפני האויב האכזר והמסוכן. כל הנשק שאנו מפתחים (לפי הכתבה) מיועד אך ורק להרתעת האויבים ואין כל כוונה להשתמש בו(אלא במקרה חרום קיומי). ומר מסיס אתה גורם לנו להרהרןלערערעל התפיסה והחשיבה שמלווה את קיומנו בארץ. קשה לי לקבל את חשיבתך לפיה מדינות ציר הרשע הם שה תמים וארצות הברית ונשיאה הנוכחי הם התגלמות הרשע והטומאה. נראה לי שאתה חי בתפיסה מוטעית לחלוטין—-ימם יגידו.

  2. יודע דבר הגיב:

    אלכס היקר
    הנשיא ג’ורג בוש גוניור התגלה לעולם כמנהיג בעל קישורים מדהימים, אולי הוא אינו איש אקדמיה בעברו, אך הוא ללא ספק מנהיג אמיתי ונערץ.
    המחויבות האישית שלקח על עצמו אחרי הפיגועים הנוראיים של 9.11 בהם כזכור (בטח שכחת) ערבים רצחו אצלפיי אמריקאים ומאות יהודים בינהם (לא אלו לא היו השבדים).
    ישראל אינה מפתחת נשק להשמדה המונית. נקודה, אני בכל אופן לא ריאיתי שום פרסום רשמי בנושא, ואם כן טוב מאוד, אני חייבים שיהיה לנו כח הרתעה גדול מספיק נגד האוייב.
    מה עשינו לעיראקים, אפילו גבול משותף אין לנו איתם.
    וראה איזה שנאה ורצון עז להשמידנו , כן גם אותך. אפילו אם תבוא ותאמר להם אני מהיהודים הטובים אלו שריגלו למענכם.
    מר עסיס כמו שכתבה מגיבה אחרת (אורית העפולית) יש מי שעוקב אחריכם אוסף את החומר וישתמש בו בבוא היום.
    ואתם משספיק טיפשים להתגנדר בכסילותכם.

  3. על לא דבר הגיב:

    "יודע דבר" אינו יודע דבר ושום דבר.
    כשהוא כותב שלבוש יש "קישורים" – התכוון בוודאי ל"כישורים". אמת, יש לו קישורים – הוא קשור לבעלי
    ההון הגדול, תעשיות הנשק והנפט. הוא מקושר היטב
    אליהם ומחזיק בעצמו,עם משפחתו,במניות החברות שגורפות רווחי-ענק, מהמשברים ששליחם המקושר יוצר, מהבית הלבן."יודע דבר" גם אינו יודע על הנשק הגרעיני והביולוגי של ישראל – הוא מעיד בעצמו על בורותו וסכלותו.לעומת כל מה ש"יודע דבר" אינו יודע – הוא כן יודע שאשה מעפולה הבטיחה לנו ציד מכשפות בסגנון אמריקאי (על מק-ארתיזם שמעת ? ידעת ?) – הוא יודע או לא יודע אבל, הקוראים שקןראים על אי-ידיעותיו, יודעים מי הוא ומי הם בני מינו,שכל חברה תרבותית מקיאה אל סל האשפה שלה.

  4. אלכסנדר זיידמן הגיב:

    למרות שאני מסכים למרבית המאמר, הצגתן של מדינות, כמו רוסיה וצרפת, כמתנגדות מסיבות מצפון חוטא לאמת ופוגע במאבק נגד המלחמה בעירק.
    רוסיה וצרפת (ועוד מדינות רבות) אינן מסוגלות להתנגד מצפונית למלחמה לא רק בגלל שבראשן עומדים נשיאים לא מוסריים בעליל (נשיא שאחראי לטבח בצ’צ’ניה ונשיא מושחת וכושל שאילולא לה-פאן לא היה נבחר בשנית) אלא גם בגלל שתודעה מוסרית קולקטיבית נעדרת לחלוטין בהן; רוסיה מתנדנדת בין אנרכיה לדיקטטורה ובה אדם לאדם זאב, בעוד שהאוכלוסיה האובר-אינדיווידואליסטית של צרפת דואגת בעיקר לעצמה.
    הסיבה להתנגדות העזה היא, כמובן, כסף. לשתי המדינות קשרים כלכליים עמוקים עם עירק (רוסיה וצרפת חתומות על חוזים שמנים במיוחד) וזו הסיבה האמיתית להתנגדות העזה, כאשר במקרה של צרפת היא מלווה בתסביך נחיתות לאומי.
    חשוב לציין שגם לגרמניה קשרי מסחר (לא גדולים במיוחד) עם עירק (צינורות האלומיניום, לדוגמה) אבל התנגדותה העיקבית (מאז האיחוד לפחות) למלחמות מעידה על מגמה של העומדים בראשה ולא על אינטרס כלכלי.
    לסיכום, מי שמבסס את הטיעון שלו (אפילו בחלקו) על מוסריות של מדינות מזכיר אדם הבונה את ביתו על חול הים.

  5. שולה הגיב:

    למר זיידמן:
    כמו שכבר אמר פעם ווינסטון (שאני מאוד אוהבת לקרוא את תגובותיו, וגם אני מצטרפת לבקשה : שלח מאמר למערכת):
    אכן, מטרותיה של אירופה אינן טהורות.
    כולם רוצים לצאת נשכרים.
    אבל לפחות נשלם פחות מחיר.
    והמלחמה המאוסה הזאת לא תצא לפועל.
    לא עדיף ?
    וווינסטון, אם לא ציטטתי את משמעות דברים נכונה,
    אשמח אם תתקן אותי.

  6. דוד שחם הגיב:

    ברגע כתיבתן של שורות אלו עדיין מתנוססת מעלי תגובה של אחד החותם בשם "יודע דבר". יודע דבר זה הוא בור שבורותו נוזלת מעליו פלגים-פלגים. אפילו שם משפחה אינו יודע להעתיק למרחק שורות אחדות בלי לשבש אותו.אלכס מסיס, שעל רשימתו הגיב לכאורה, כתוב אצלו "עסיס". אבל זה רק בדרך אגב. בתגובתו כתב "יודע דבר" מלים אלו, אף שאין להם שום שייכות לתוכן דבריו של מסיס: "אפילו אם תבוא ותאמר (לעיראקים) אני מהיהודים הטובים שריגלו למענכם". מעל למשבצת שבה אני כותב עכשיו כתוב ש"לא יפורסמו תגובות הכוללות .. דיבה". לו אני אלכס מסיס הייתי דורש ממערכת הגדה השמאלית למסור לי מייד את שמו וכתובתו של "יודע דבר" כדי שאוכל להגיש נגדו תביעה בגין הוצאת לשון הרע. ייחוס ריגול למדינת אוייב הוא בהחלט בגדר לשון הרע, אבל גם המערכת אינה נקייה. הפצת דברי לשון הרע שנאמרו בידי אחרים אינה משמשת לה הגנה. אמנם טרם נקבעו הלכות לגבי אתרי אינטרנט ועדיין אין,למיטב ידיעתי, תקדים מחייב המחיל על אתרים אלה את הכללים החלים על עיתונות כתובה ואלקטרונית. אבל הייתי מוציא גזירה שווה מהנאמר מחוק הנזיקין הבריטי, המשמש יסוד לחוקי לשון הרע של מדינת ישראל, שכל המפיץ דבר שיש בו משום דיבה בגלוית דואר (כלומר במקום שיותר מאיש אחד יכול לקרוא את הנאמר בו) מוציא לשון הרע. ולידיעת המערכת: בכל שעה נוספת שאין מוחקים דברי לשון הרע מתגובות המתפרסמות באתר שלא על ידיה, יש בה משום השתתפות בעבירה.

  7. יסמין הללי הגיב:

    ישנה בעייה גדולה עוד יותר והיא שההתהלות ההדונית של ארה"ב תוביל לאנטגוניזם אוטומטי ודוגמטי לכל מאבק שתנהל גם אם זה הוא מאבק צודק (כמו המאבק במשטר הטאליבן, שאומנם נוהלבצורה מכפירה מבחינת היחס לחיי אדם אפגניים, אך היה צודק בהחלט). ארה"ב בתור מעצמה יחידה עומדת כאחראית מול דיקטטורים, תאבי כוח, מניהיגם פונדמנטליסטים וכו’… מצד שני הראייה הכוללנית של מנהיגה, לא מאפשרת לא לאתר באופן נקודתי את המטרות והוא הופך עמים שלמים ותרבויות שלמות שהוא לא מכיר לציר הרשע. ז’אן-לואי ארלייר אמר פעם שאנחנו תמיד עומדים בהסתכלות גשטליטית מול העולם-אם נכליל תופעות בקלות רבה מדי, נקרוס תחת הקטגוריות המגוונות שיימרדו בנו, אם נסר לראות מכלול ונתעסק רק בנקודות, נקרוס תחת הקוגניציה של עצמנו שלא תעמוד במשימה. האיזון הזה הוא הקושי האמיתי של ארה"ב.

    יסמין הללי-האגודה למלחמה בחרמנות
    festish@myself.com

  8. חיזוק חיובי לדוד שחם – מנטע הרדוף. הגיב:

    בחודש האחרון הפך העיתון שלכם לפינת צ’טים לכל דכפין. זה לא היעוד של האתר, וטוב שהגבת כך. אני ממליצה לפני הנהלת האתר להתיחס לתגובות כמו באתרים אחרים באינטרנט . למשל כמוynet ,מעריב אינטרנט. הם מקבלים את תגובות הקוראים ומאשרים שהתגובה תיבדק קודם על ידם והם לא מתחיבים לפרסם אותה. שיטה זו תסנן משמעותית את כל המגיבים שלא שיכים לכאן
    או לחילופין כל כניסה לאתר תידרוש סיסמא כמו בעיתונים הכלכליים .

  9. וינסטון הגיב:

    הקושי של ארה"ב הוא ליצור את הרושם של המעצמה המוסרית בעלת הכוונות הטובות, שבאה להלחם מלחמות צודקות בשם הדמוקרטיה (על זה המאמר).

    במקרה זה אכן הבעיה של ארה"ב צצה בהכללה של הנקודות המרכיבות את ההיסטוריה האמריקאית המראות את השימוש לרעה בנשקה ובכוחה, לרעת אוכלוסיות אחרות.

    מחיקת העובדות ועיוותן כך שלא יהיה ניתן להכליל היא הכלי בו ארה"ב משתמשת לשיכנוע ההמונים.

  10. דיצה גורדון הגיב:

    קראתי,רשמתי

  11. אריק הגיב:

    חברה, זה ש’יודע דבר’ בור וגס רוח לא אומר שצריך לצנזר אותו.
    יש מקום גם לאלה.
    אבל אנא ממך, ‘יודע דבר’, נסה לרסן את רמת האלימות, או שבאמת יהיה צורך להרחיקך.

הגיבו ליסמין הללי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים