הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 במרץ, 2003 3 תגובות





 



תמונתו של הסטודנט הסיני העומד לבדו אל מול הטנק בכיכר טיאננמן שבבייג’ין ועוצר את מהלכו של מכשיר ההרס  האימתני, העיוור, נעשתה לאחד מסמלי התקופה. הכול דיברו על האיש הצעיר ששם את נפשו בכפו, התגרה במוות, ושינה את מהלך היסטוריה. אבל איש לא דיבר על נהג הטנק ההוא שעמד מול הסטודנט ובהרף עין קצר היה עליו להחליט – לרמוס את האיש העומד מולו בזחליו של המכשיר האימתני הנתון בידיו, או לעצור. והוא עצר. ועצירה זו, הוויתור הזה על השימוש בכוחו העודף של הטנק, היא שהעניקה תקווה לאנושות, היא ששינתה את מהלך ההיסטוריה.





תמונה אחרת, מרפיח, היא בעיני סמל לא פחות נשגב, אבל גם ולא פחות נורא, מן הסטודנט העומד מול הטנק בטיאננמן. הלא היא תמונתה של רייצ’ל קורי העומדת לבדה מול הבולדוזר, מנסה לעצור את מהלכו של מכשיר ההרס האימתני, העיוור. אבל נהג הבולדוזר הוא לא נהג הטנק מטיאננמן, הוא בחור משלנו. ועדיין זכורה התרוממות הרוח שאחזה בנהג הבולדוזר (גם הוא בחור משלנו) שלא עצר את מסע ההרס עד שחשף בלב ג’נין כיכר ריקה מבניינים, "גדולה כאצטדיון טדי", אמר כשנחה עליו רוח הפיוט. בחור משלנו אינו עוצר נוכח דמות פעוטה וחסרת אונים הניצבת מולו ומפריעה לו לבצע את "משימתו". הוא לוחץ על הגז ודורס הצעירה מארצות הברית, שבאה ממרחקים להשתדל כמיטב יכולתה הדלה למנוע עוול בסכסוך לא לה, לא ידעה שטיאננמן זה לא כאן ושהבולדוזרים "שלנו", שהבחורים "שלנו" נוהגים בהם, לא סינים מטיאננמן, אינם עוצרים את מסע ההרס כדי לא להרוג בני אדם.


המוות הזה של רייצ’ל קורי רובץ על כולנו, המשתפים פעולה – מי מרצון ומי מאונס – עם הפשעים האלה המבוצעים בשמנו.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. שירה הגיב:

    באותו יום מתו 2000 איש בכיכר הארורה ההיא. ההיסטוריה השתנתה מעט. אבל את חייהם הם לא יקבלו חזרה. הרודנות במקום עדיין נמשכת.

    באותו יום מתו גם 10 פלסטינים ומילואימניק אחד. ההיסטוריה לא השתנתה מעט. גם אותם אף אחד לא באמת ספר.

    וכולם מחכים בחיכוך ידיים למלחמה הקרובה. ושיהיו בטוחים – גם אותם אף אחד לא ממש יספור.

    וחלקנו מקווים שהיא לא תפרוץ ושההיגיון הטוב יחזור לשלוט. אבל אותנו באמת אף אחד לא סופר.

    שחם, הקבלה יפה וראויה עשית.

  2. דני יחיאל הגיב:

    כרגיל העובדות לאיש השמאל החביב לא משנות דבר. בסוף אותו ערב נוראי בסין נטבחו 2000 ומרד הסטודנטים הסתיים… (וכמובן לא נשכח את הקומונוסטים החביבים בראשות המדינה הסינית שהורו על הטבח).

    ואילו אצלנו פעילי המוות שמסיעים לטרור ממשיכים לשרוץ במקומותינו. אולי לו נהגנו כאנשי השמאל השולטים בסין היינו כבר מחסלים מזמן את הטרור…

  3. לדני הגיב:

    הכתוב לא מתייחס לסינים ולישראלים. הוא מתייחס לנהג פה ולנהג שם.

הגיבו לדני יחיאל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים