הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 במרץ, 2003 23 תגובות

תוכנית הממשלה לקצץ 12 מיליארד שקל בתקציב המדינה הנוכחי מוסיפה לסל הגזירות הישן מתקפה חסרת תקדים על זכויות בסיסיות של העובדים, כמו הקביעות בעבודה, השמירה על השכר וזכויות הפנסיה. עשרה שבועות בלבד לאחר שנכנס לתוקפו תקציב המדינה לשנת 2003, גיבשה ממשלת שרון-נתניהו תוכנית קיצוצים וחיסול זכויות חברתיות, שלא היתה כמותה בתוכנה הריאקציוני.

תוכנית שרון-נתניהו חותרת לחסל את תשתית הזכויות האיגוד-מקצועיות, אשר הושגו בשנים ארוכות של מאבקי עובדים. במסגרת תוכנית זו, לא יצטרך מנהל בשירות הציבורי להתייעץ עם ועד העובדים לפני שיחליט לפטר עובד קבוע. הצעה זו, אם תאושר, פירושה – מכת מוות לאיגודים המקצועיים בשירות הציבורי, שהם עמוד השידרה של העבודה המאורגנת, שעדיין קיימת בישראל. הפיכת כל העובדים לתלויים אך ורק ברצונו של המנהל נועדה ליצור אווירה של טרור במקומות העבודה הציבוריים.


במקביל, זומם נתניהו לקבוע בחוק, כי שכר העובדים במגזר הציבורי (עובדי מדינה, עיריות, מוסדות להשכלה גבוהה, חברות ממשלתיות) יוקפא לארבע שנים. בתנאים של אינפלציה, פירוש הדבר, כי באותן ארבע שנים כוח הקניה של עובדים אלה עלול לרדת ברבע. במלים אחרות, נוסף לפגיעה בזכות המרכזית של קביעות בעבודה, שכבה רחבה של עובדים בעלי שכר נמוך ובינוני תידרדר לחיים של מחסור ואפילו מצוקה.


הרגל השלישית של המתקפה על העובדים היא החיסול שתיכנן האוצר לגבי זכויות הפנסיונרים והמבוטחים בקרנות הפנסיה. במסגרת זו, האוצר מתכוון לקבע בחקיקה, כי גיל הפרישה לפנסיה לנשים יעלה בהדרגה מ-60 ל-62 וגיל הפרישה לפנסיה של גברים יעלה מ-65 ל-67; כי הפנסיות יישחקו; כי עבור הפנסיה השחוקה ישלם העובד יותר – 7.5 אחוז משכרו במקום חמישה; כי שיטת חישוב הפנסיה תשונה לשיטת הממוצעים, אשר תקטין את גובה הפנסיה; וכי תבוטל הנפקת איגרות חוב מיוחדות, המהוות את הבסיס הפיננסי של הכספים הצבורים בקרנות הפנסיה.


כדי לממש את המתקפה הזאת על זכויות העובדים, בכוונת הממשלה לבטל באמצעות חקיקה הסכמים קיבוציים חתומים בין הממשלה לבין ההסתדרות. זהו צעד אנטי-דמוקרטי חריף, שמטרתו לחסל את האיגודים המקצועיים ואת העבודה המאורגנת. המתקפה הדיקטטורית הזאת על זכויות העובדים אמורה לשרת את המעבידים בכללם, אשר "ילמדו" מהממשלה, כיצד לבטל זכויות והסכמי עבודה. אך היא גם קשורה בתוכנית להעשרת בעלי ההון הגדולים באמצעות עידוד ההפרטה.


באמצעות ביטול אגרות החוב המיוחדות, הנושאות ריבית צמודה של 5.5 אחוז ואשר מהוות את התשתית הפיננסית של קרנות הפנסיה, ייאלצו את הקרנות להשקיע את היתרות שלהן בבורסה, כלומר במניות ובאיגרות חוב של תאגידים. אך כאשר כל החסכונות של קרנות הפנסיה יושקעו בבורסה, איש מהעובדים לא יידע, מה יהיה גובה הפנסיה שלו, כי הכל יהיה תלוי בתוצאות העסקיות של החברות, שאת מניותיהן תקנה קופת הפנסיה. לעומת זאת, לתאגידים יהיו הכנסות ענקיות ממכירת אותן מניות לקרנות הפנסיה, והם יוכלו לרכוש את החברות הממשלתיות שטרם הופרטו.


נוסף להעשרת בעלי ההון הגדולים באמצעות שיגור קרנות הפנסיה לבורסה. בכוונת האוצר גם להגדיל את הכנסותיהם באמצעות האצת הרפורמה במס ההכנסה, שעיקרה – הקלות מס לבעלי ההכנסות הגבוהות.


בנוסף לפגיעות החמורות בשכר העובדים, בפנסיונרים ובאיגודים המקצועיים, ממשלת שרון-נתניהו ממשיכה לקצץ באכזריות בקיצבות הביטוח הלאומי. בתוכנית – קיצוץ נוסף של 20 אחוז בקצבאות הילדים, שפירושו – קיצוץ של 2 מיליארד שקל תוך ארבע שנים. כאשר יבוצע קיצוץ זה, קיצבות הילדים יפסידו בסך הכל 40 אחוז מערכן בתחילת 2002. סעיפים אחרים כוללים קיצוץ של מחצית ממענק הלידה, המיועד למימון צרכים ראשוניים של התינוק; וקיצוץ בזכויות של נכי תאונות עבודה. כדי לערער עוד יותר את רשת הביטחון החברתית, בכוונת האוצר להמשיך ולצמצם את עצמאות המוסד לביטוח לאומי, ולהפוך אותו בצורה בוטה עוד יותר למחלקה בתוך האוצר.

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. גלעד הגיב:

    אוי תמר תמר. כמה שאת חסרה שם בשביל להשפיע עלינו קצת יותר. איפה את ואיפה כל החבר’ה האלו שהסתתננו לכנסת ואין להם מושג באנשים, אנושיות ואהבה.

    מחכים לשובך.

  2. ליאור הגיב:

    כל מי שחשב שהכיבוש והדיכוי ייעצרו בגבולות הקו הירוק טעה! כשם שהפלסטינים נרדפים ובסגר כך גם מעמד העובדים שזכיותיו הסוציאליות והאנושיות נשללו, לטובת המתנחלים ובעלי ההון. בחסות המתקפה הקולוניאליסטית נגד עיראק תוקפת ממשלת ישראל את מעמד העובדים!

  3. תגובה לגלעד הגיב:

    יישר כח. היום ניתן לספור על יד אחת את מספר חברי הכנשת שאולי דומים לתמר. אני אינני מתומכי המפלגה שלכם מסיבות מדיניות. אם תמר היתה רצה ברשימה עצמאית היא היתה גורפת כמה מנדטים. היא שיכת לדור שהולך ונעלם, לצערנו, ותחסר מאד בכנסת ובוועדותיה.

  4. העיתון שלכם מענין וגם מעצבן הגיב:
  5. גלעד הגיב:

    מה זה מהמפלגה שלכם? איזו מפלגה זו? אם אתה רוצה אותה בכנסת תצביע עבורה. אחרת אל תבכה על חברי הכנסת שהכנסת לכנסת. מצביעים ובוכים.

  6. לאתי אלמוזלינו–מכלכלן שיודע הגיב:

    הכל נכון בתיאוריה בלבד. לטענתם, אם יגדילו את נתח העוגה לבעלי ההון אזי הם ישקיעו במוצרי השקעה, דהיינו יצרו מקומות עבודה חדשים לרווחת המובטלים וזה יניע מחדש את גלגלי המשק. בפועל הם מגדילים את הנתח לעשירים על חשבון המעמד הבינוני(ולא מתקציב המדינה- כי את הכסף שהיה הם העבירו למקורבים פוליטיים ולקבוצות לחץ). הנתח המוגדל לא מושקע במוצרי השקעה בארץ אלא מועבר להשקעה בחוץ לארץ. הבעיה העיקרית היא הבעיה החברתית וזה עלול להתפוצץ בגדול. לכן המצב הקים מהקמת המדינה: שיש מלחמה עם הערבים וזה קלף הג’וקר שלהם על מנת לא להתמודד עם הבעיות האמיתיות. דבר נוסף : מדינת ישראל היא למעשה אוליגרכיה המנוהלת על ידי קרוב ל-5000 משפחות עשירות שמתחתנים אחד עם השני ומנציחים את המצב בו העם הוא פיונים(חילים) על לוח השחמט שלהם. רוב הכותבים והמגיבים, באתר התרבותי הזה, מאשימים באופן קבוע את הפיונים ולא את שולחיהם(המלך והמלכה).

  7. אתי אלמוזלינו הגיב:

    אני מוצאת את עצמי מתווכחת עם חברים שמבינים בכלכלה שטוענים נגדי כי הבראת המשק, ע"י עידוד החזקים תגדיל את "העוגה" הלאומית כולה ולאחר מכן יהייה קל יותר לעזור לחלשים. מה ניתן להשיב על טיעון כזה בתור מישהי שאיננה מבינה גדולה בכלכלה…?

    http://www.p-files.org אחרת ביקורת תרבות.

    pastiche@myself.com

  8. לכלכלן שיודע הגיב:

    רוב המגיבים באתר כמו רוב העם מאשימים את כותבי המאמרים באתר הזה ואת השמאל הרדיקלי במצב ששורר בארץ. עם זאת ימי שלטונו של שמאל זה בישראל נספרים על כמה אצבעות. את ההאשמות הגורפות אני מציע לכם להאשים את אנשי ההון ושרוכי נעליהם שדבקו בבוץ. שרוכים אלו הם ששולטים עלינו יומם וליל בתיאום הנעל הבוהקת.

    שמישהו יציל אותנו כבר מהסיוט הזה.

  9. למגיב לכלכלן שיודע הגיב:

    יש לקרוא בעיון וברוב קשב וריכוז. ואז מתברר שהכלכלן היודע הטיל את האשמה במצב ב-5000 המשפחות שמנהלות את המדינה יותר מ-50 שנה. השמאל הראדיקאלי הוא בין היחידים שיוצא נגד המצב האומלל הזה.

  10. יוסי שוורצמן הגיב:

    אני מודה אותי ביבי אכזב. לתומי חשבתי שזה יבא רוח חדשה לכלכה הישראלית ויוצא אותנו אחרי שנתיים אפורות-שחורות(אפורות למשק שחורות לעובדים) של מר סליבן שלום.
    התוכנית של משרד האוצר לא תוציא את המשק בחיים מהמשבר אין שום דבר בתוכנית שיכול ליצור מקומות עבודה חדשים. וגם אם התוכנית תעבוד ואיך שהוא תוציא את המשק הישראלי מהמשבר לא בטוח שישאר עם אחרי התוכנית.
    עוד כיבוש מבית הימין הישראלי והפעם כבש נתניהו את ליבם של בכירי המשק שודאי יעזרו לו להשיג נצחון אדיר גם בבחירות הבאות אחרי ששרון יפרוש. גם בטן ריקה לא יודע להבין שביבי לא טוב ליהודים.
    ואני ינצל את ההזדמנות הזאת לשלוח לסילבן "גודי ניר מוזס" שלום בכרות על התפקיד החדש. אתה כמו כדורסלן שלא יודע לקלוע לסל אך תמיד עולה בחמישה הפותחת.
    ברכות סילבן גם זה סוג של כישרון.

  11. ציוני הגיב:

    מעריך אותך באנושיות שלך .
    אולם בפוליטיקה … כל מאמרך מלא ביקורת אולם אין אלטרניטבה מוצעת . האם את רוצה לחזור לשיטה הקומוניסטית אשר בה כולם עובדי מדינה ?
    מזכירה לי בדיחה על איש עסקים ידוע שהיה גם קומוניסט נלהב . כאשר שאלו אותו כיצד אתה קומוניסט נלהב מדכא את עובדיך ? ענה להם על ידי הדיכוי אני מקרב את המהפכה . אנשי ההון הגדול משום מה קרובים לשמאל ראי תוצאות הבחירות בהרצליה פיתוח כפר שמריהו וכו’ המציאות היא לא שחור לבן וכן גם הפתרונות .

  12. צור שפי הגיב:

    לתמר גוז’נסקי היקרה – תודה למאמרך, כל מילה אמת. אולי כדאי שתשיבי למגיב שתהה מהי האלטרנטיבה – אני יכול כמובן לענות בשמך על הצורך לקצץ בתקציב הבטחון, להפסיק את טירוף ההתנחלויות וללחום בהון השחור אבל אני מניח שאת תעשי זאת הרבה יותר טוב ממני.

    מה שבאמת מטריד אותי הוא – מה לעזאזל עושים? איזה פעולות אנחנו, כל אחד מאיתנו, יכולים לנקוט נגד תכנית הבלהות הזו. אשמח לתשובות ולרעיונות.

  13. יוסי שוורצמן הגיב:

    הכלכלה הישראלית היא כמו אופניים גלגל אחד זה המגזר העיסקי והגלגל השני זה העובדים הרוכב זה מדינת ישראל. כדי שהאופניים ינסעו יותא מהר אתה צריך להוסיף אוויר לשני הגלגלים.
    ביבי מעביר את האוויר מגלגל אחד לשני ועכשיו זה עיניין של זמן עד שהרוכב יפול.

  14. אריק מרדווי הגיב:

    המאמר מכיל אוסף של ססמאות נבובות ומהווה דמגוגיה סוציאלית מהסוג המאוס ביותר. כמובן שלא ניתן לצפות ליותר מזה מהגברת תמר גוזנסקי הידועה בעמדותיה הקומוניסטיות ובתגובותיה האוטומטיות אשר איינן בדרך כלל מתואמות עם המציאות.
    ברצוני להבהיר מספר נקודות.
    קביעות בעבודה וקיומו של וועד עובדים אינם זכויות של העובד. מצב מסוג זה מונע מארגון לפטר עובדים שאינם נחוצים ואו שביצועיהם אינם מספקים. מחויבותם של העובדים מוסטת ממנהליהם לראשי וועד העובדים.ארגון עסקי פרטי אכן יתקשה לתפקד בתנאים אלו ולכן תופעות אלו נפוצות במגזר הציבורי הסמי פרזיטי שהוצאותיו המנופחות ממומנות על ידי המגזר העיסקי. יתרה מזאת קשה עוד יותר לקרוא לתנאים המופלגים שמקבלים עובדי במגזר הציבורי כזכויות כיוון שתנאים אלו לא התקבלו על פי פרמטרים של תפוקה וביצועים אלה על פי פרמטרים של סחיטה ואיומים.

  15. וינסטון הגיב:

    קביעות בעבודה אינה זכותו של העובד?
    ןעובד לא נחוץ ראוי שיפוטר?

    טוב ויפה, ובלבד שלא נתלה את ערכו ואת יכולתו של האדם לשרוד בעבודה שהוא מבצע או לא מבצע.

  16. וינסטון הגיב:

    ולא נמדוד את האדם לפי תפוקתו.

  17. אלמוג שבתאי – לאתי אלמוזלינו הגיב:

    בנוסף למה שכבר נאמר, בתשובה לשאלתך: הטבה עם בעלי הון משאירה להם יותר כסף להשקיע, אבל לוא דוקא בישראל. לעומת זאת, הגדלת כוח הקנייה של משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך תביא לתמיכה בתעשייה ובחקלאות המקומיות, ורק כך אפשר להתחיל לצאת מהמשבר. זה, אם אני מבינה נכון (איני כלכלנית) הרעיון הבסיסי של ה"ניו-דיל". השקעה בתשתיות כדי ליצור מקומות עבודה, הטבות למעמד הבינוני והנמוך שרק היא מובטח שתניע את הכלכלה המקומית, ולא קיצוץ המנציח את המשבר ומצריך קיצוץ נוסף וחוזר חלילה.
    ממליצה בהקשר זה על מאמריו של אריה כספי במוסף "הארץ".

  18. אריק מרוודי הגיב:

    בוודאי שקביעות בעבודה אינה זכות. קביעות בעבודה פירושה שעובד לא יועזב ממקום עבודתו גם במידה ועבודתו אינה נחוצה כלל לאירגון בו הוא מועסק או שביצועיו ותפוקתו אינן מספקות. כפיה זו פוגעת ביעילות וברווחיות של הגוף המעסיק. כמובן שהסכמי הקביעות נפוצים ברבה יותר במגזר הציבורי , שם אין צורך לעבוד בצורה יעילה ורווחית כיוון שההוצאות מכוסות על ידי רווחי המגזר העיסקי.

  19. וינסטון הגיב:

    ובעולם שלנו מקום העבודה = בעלי ההון המעטים
    חשובים הרבה יותר מהעובד.

    רווחיות ויעילות הגוף המעסיק אינם ערך, ואינם נוגעים לחיים האמיתיים. ועל כן הם אינם בשום מקרה אינטרס שיש להגן עליו.

    יש להפריד בין העבודה והזכות לעבודה ובין הזכות להתקיים.

    אם פרטים היו יכולים להתקיים ללא משכורת חודשית אזי היה מקום לביטול הקביעות.

  20. עמית הרפז הגיב:

    העובדות מדברות בעד עצמן.
    בשנים 1950-1977 הייתה הצמיחה הממוצעת לנפש בישראל, (כלומר העליה בתוצר המקומי מחולק למספר התושבים) 4.8% בשנה, אלו היו השנים הכאילו סוציאליסטיות.

    מאז הרפורמה של ארליך (שר האוצר של ממשלת הליכוד ב1977) ועד שנת 2000 השנים הכאילו קפיטליסטיות, הייתה הצמיחה לנפש 1.7% בממוצע לשנה.

    אתר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה יכול לספק למאמיני דת השוק החופשי הוכחות לביסוס אמונתם.
    ידוע שדת היא דבר אופציונלי ולא רציונלי, וההיסטוריה מראה שדת מתחזקת ככל שהיא מתרחקת מאיזשהו
    הגיון.

    צאו לכם אנשי שינוי ותומכיה ובקרו באתר הלשכה ותתחזקו.

  21. דורית הגיב:

    בנוגע לקרנות הפנסיה
    כיצד אפשר לצאת מהמלכוד ?
    אם יש מישהו שמבין קצת בכלכלה ויכול לעזור לי להבין כיצד הגענו לקריסה של הקרנות ולצבירה של חובות בסכומי עתק? האם זהו הניהול הכושל של ההסתדרות בלבד או שיש עוד גורמים שמעורבים בביזיון?
    במידה ואכן נכון להשאיר את הקרנות כפי שהובטח באג"ח מאיפוא תגיע הישועה
    אולי מסיום הכיבוש?
    איך יוצאים מהבלגן ומבטיחים שתהיה בכלל קופת פנסיה בעוד כמה שנים?

  22. לדורית הגיב:

    מדובר בחוב אקטוארי אדיר. זהו חוב עתידי כלומר,בעוד כ15-20 שנה לא תוכלנה קופות הפנסיה לשלם לפנסיונרים. הדבר ידוע לציבור לפחות 20 שנה. ולמה זה עלה "פתאום" לתקשורת ? מסיבות פוליטיות בלבד. האוצר במסגרת התכנית החדשה זקוק ל"מסחרא" עם ההסתדרות ובמסגרת זו הוא עורר שוב את הדב מתרדמתו. ז דברי לא באו על מנת להרגיע,המצב באמת קשה. מה עושים? כנראה שנשלם הרבה לדוד סם על מנת שיוציא אותנו מ "ה ב ר ו ך ". חוץ מזה להרבות בתפילה ובמעשים טובים.. שבת שלום מצילי.

  23. כלכלן הגיב:

    לדורית(ואחרים)

    קרנות הפנסיה הן השלמה ולנטרית לביטוח הלאומי.
    להבנת הנושא צריך לראות את התמונה הכוללת:
    שחיקת הערך הריאלי של תשלומי הביטוח הלאומי הביא להתפתחות קרנות הפנסיה.
    ברור לכל שתשלומי הביטוח הלאומי מאבדים מדי שנה את ערכם.קרנות הפנסיה ההסתדרותים ממנו שחיטויות
    וביזבוזים בניגוד למטרות המוצהרות ובניגוד לחוק,ועל
    כך האחראים אמורים לתת את הדין.
    הארכת תוחלת החיים הממוצעת גם הכבידה על כלל קרנות הפנסיה,שהתבססו על חשובים אקטוארים(סטטיסטים)של תוחלת חיים של 70 שנה.הפתרון הוא(בנוסף להבראת קרנות הפנסיה)בשמירת הערך הראלי של תשלומי הביטוח הלאומי.
    מערכת הביטוח הלאומי אמורה לספק,כפי הגדרתה,ביטוח לכל אזרחי המדינה הזקוקים במקרה של "אירוע"המצדיק פצוי ביטוח,על בסיס סולידריות חברתית,במקרה של תאונה,שריפה,מוגבלות,וזיקנה.בשונה מביטוח פרטי,הביטוח הלאומי הנו חובה לכלל האזרחים ולא ולונטרי,אבל כמקובל בביטוחים רגילים,הביטוח הלאומי אינו "חסכון" ועל כן אין כל הצדקה לשלם בזמן פרישה לבעלי יכולת כי אין במקרים אלה "אירוע" המצדיק פיצויי ביטוח.
    על כן,יש לשנות את חוק הביטוח הלאומי כך שיהפוך לביטוח ככל ביטוח רגיל,מבחינת הצדקת תשלום הפיצוי
    אבל כחובה בהפרשות לכלל האזרחים,כפי שקיים היום.
    לגבי תוכניות כלכליות:אין בהצעת שר האוצר שום "תוכנית" כלכלית.אני מציע לקרוא את מאמרו של
    גדעון עשת"הכל תעמולה",ב"ידיעות האחרונות" מיום 1.4.03 החושף השקרים האינפנטילים של ביביאהו.

הגיבו ללדורית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים