הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 במרץ, 2003 11 תגובות

כמה מחשבות על המלחמה:


היזהרו מהשיעים. הצרות של צבא-הכיבוש יתחילו אחרי המלחמה. הנה סיפור ולקח בצדו: ביום הרביעי של מלחמת-לבנון (1982) עברתי את הגבול במקום נידח בקרבת מטולה וחיפשתי את החזית, שכבר הגיעה אז לפאתי צידון. נסעתי במכוניתי הפרטית, בחברת צלמת. עברנו לבדנו בתריסר כפרים שיעים, ובכל מקום התקבלנו בתרועות-שמחה. בקושי נחלצנו מידי מאות האזרחים, שתבעו בתוקף שנסור לבתיהם לשתות קפה. כבר קודם לכן המטירו התושבים אורז על חיילי צה"ל.

כעבור כמה חודשים הצטרפתי לשיירה של צה"ל שנסעה בכיוון ההפוך, מצידון למטולה. החיילים לבשו שכפ"צים וחבשו קסדות, ורבים מהן היו במצב של פאניקה. (כאשר נער לבנוני טיפש ירה בסביבה בציפורים, פתחו מאות חיילים בירי פרוע לעברו. למזלו, כולם החטיאו). מה קרה? השיעים קידמו את חיילי צה"ל כמשחררים. כשהתברר להם שהחיילים מתכוונים להישאר ככובשים, התחילו להרוג אותם.

כאשר נכנס צה"ל ללבנון, היו השיעים חסרי-אונים, האסקופה הנדרסת של שאר העדות בלבנון. אחרי שנה של מלחמה בכובשים (אנחנו), הם הפכו לכוח פוליטי וצבאי חשוב. כיום מתגאה החיזבאללה בכך שהוא הכוח הצבאי היחידי בעולם הערבי שהביס את צה"ל.


שרון הוא אבי הכוח השיעי בלבנון. בוש עלול להיות לאבי הכוח השיעי בעיראק. השיעים מהווים שם 60% מהאוכלוסייה. עד עכשיו היו אסקופה נדרסת של הסונים. כאשר יתברר להם שהאמריקאים מתכוונים להישאר, הם יפתחו בגרילה קטלנית. בוש אינו מתכוון לצאת מעיראק, כשם ששרון לא התכוון לצאת מלבנון. מה אז? ארצות-הברית תטען שאיראן, המדינה השיעית הגדולה, עומדת מאחורי הגרילה בעיראק. באיראן יש הרבה נפט. היעד הבא.


דם תמורת נפט. ג’ורג’ בוש הוא אדם פרימיטיבי, אבל האנשים שמאחוריו רחוקים מלהיות טיפשים. אלה הם אילי-הנפט ואלופי תעשיית-הנשק. הם רוצים לעשות מה שעשו מעצמות גדולות מאז ומעולם: להשתמש בכוחן הצבאי האדיר כדי להבטיח לעצמן הגמוניה כלכלית. במלים פשוטות: לשדוד את נכסי העמים העניים ולהעשיר עוד יותר את עצמם.


הכיבוש הצבאי של עיראק יימשך הרבה שנים ויבטיח לארצות-הברית את השליטה על מאגרי הנפט העצומים של עיראק, וגם על אוצרות הנפט של הים הכספי, ולמעשה של כל הנפט הערבי. זה ייתן לה את האפשרות לשלוט בכלכלת העולם ולמנוע את עלייתו של גוש כלכלי אירופי עצמאי, העשוי להתחרות בה. אמריקה לוחמת באירופה, לא פחות מאשר בערבים. מכאן התגובה האירופית הזועמת.


גרמניה. גרמניה מתנגדת למלחמה. לכל מלחמה, באשר היא. בשום ארץ אחרת לא התפרצה ההתנגדות למלחמה מעומק הלב של ההמונים בעוצמה כה רבה. ואת מי זה מרגיז יותר מכל? את ישראל, מדינת שרידי-השואה. איך הם מעזים, הגרמנים האלה, להתנגד למלחמה?


צחוק מר של ההיסטוריה: בכל תחנות-הטלוויזיה הגרמניות נראים אזרחים, אינטלקטואלים ופשוטי-עם, המתפללים לשלום, ואילו על כל מסכי-הטלוויזיה הישראליים מופיעים גנרלים משומשים, זחוחי-דעת ומדושני עונג, ומדברים ממש בתאווה על פצצות-ענק וכלי-רצח מכל הסוגים.

שיכרון הכוח. זוהי המלחמה הראשונה של המאה ה-21, והיא מבשרת רעות. המאה ה-20 הורישה לבאה אחריה עולם שיש בו רק מעצמת-על אחת. אין לה מתחרים, שום מערך של כוחות נגדיים לא יוכל להשתוות לה. למעשה היא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה. היא יכולה לצפצף על כל העולם, ועכשיו היא עושה זאת בצורה גלויה וגסה.


כאשר נחלה אמריקה ניצחון קל וזול באפגניסטן, בעזרת פצצות מתוחכמות ומזוודות מלאות בשטרות-כסף, היה ברור שאינה יכולה עוד לעצור את עצמה. מכונה אדירה כזאת רוצה להמשיך ולפעול, ומחפשת אויבים. עכשיו זאת עיראק. מה הלאה? איראן? קוריאה הצפונית? זה מה שקרה לאימפריה הרומית. זה מה שקרה לנפולאון. זה מה שקרה להיטלר. שיכרון-הכוח אינו יודע מעצור. ואף אחד מאלה לא היה במצבה הנוכחי של המעצמה האמריקאית: יחידה בעולם, שיריביה ואויביה אינם מסוגלים להתמודד איתה.


מלחמה יהודית? האנטישמים טוענים שאין זו מלחמה למען אינטרסים אמריקאיים, אלא למען ישראל. ולראייה: בראש יוזמי המלחמה עומדת קבוצה של יהודים אמריקאיים, תומכי הימין הקיצוני בישראל: וולפוביץ, פרל ופיית’ במשרד-ההגנה, אברהמס במועצה לביטחון לאומי, שלא להזכיר את פליישר, דובר הנשיא, וקרצר, השגריר בתל-אביב. חלק מהם דוברי עברית, אחדים השיאו בעבר עצות לבנימין נתניהו. יחד עם שני הגויים, צ’ייני ורמספלד, הם דחפו את וושינגטון למלחמה. כך טוענים האנטישמים.


זה נכון כשלעצמו, אבל בכל זאת זוהי קודם כל, מלחמה למען אינטרסים אמריקאים. מאידך גיסא, לדעת בוש ושרון, האינטרסים של אמריקה וישראל זהים לחלוטין. סיעת המלחמה היהודית בוושינגטון, פועלת בשותפות הדוקה עם הפונדמנטליסטים הנוצריים, השולטים בממשל בוש.


האנטישמים יצביעו על עובדה בולטת: ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה לא קם אף פוליטיקאי אחד ואף כלי-תקשורת אחד נגד המלחמה. מיליונים צעדו בעולם, אך בהפגנה היחידה שנערכה בישראל נגד המלחמה, שאורגנה על-ידי שורה של ארגוני-שלום , השתתפו רק 2,500 מפגינים.


במאבק בין בוש לאנושות, בחרה ממשלת ישראל בבוש. נדמה לה שזה כדאי, מפני שבוש חזק יותר. אבל, תוך כדי כך פרשה ממשלת שרון מן האנושות הנאורה. העתיד עלול להתגלות שזה היה מקח טעות.


אוגדות האפיפיור. "כמה אוגדות יש לאפיפיור?" שאל סטאלין בלעג, כאשר אמרו לו שהאב הקדוש מתנגד למעשיו. עכשיו השאלה היא: כמה אוגדות יש לדעת-הקהל העולמית? הרוב העצום של הציבור בעולם כולו מתנגד למלחמה. יש רוב עצום נגד המלחמה גם במדינות שמנהיגיהן חברים ב"קואליציה" של בוש. בפעם הראשונה יש משהו שאפשר באמת לקרוא לו "דעת העולם".


רק בחודשים הקרובים יתברר אם יש לתנועת ההתנגדות כוח ממשי. תומאס ג’פרסון, מאבות הדמוקרטיה האמריקאית, אמר: "שום מדינה אינה יכולה להתנהל מבלי לכבד בצורה הוגנת את דעת העולם הנאור."


יתכן שהמאה ה-21 תעמוד בסימן ההתמודדות בין הכוח הגס של מעצמה כלכלית-צבאית אדירה לבין דעת-הקהל העולמית, ההולכת וצוברת תאוצה בעזרת הטכנולוגיה המודרנית.


שכירי חרב. זוהי מלחמה של שכירי-חרב. הלוחמים האמריקאיים הם חיילים מקצועיים, בני עניים, רבים מהם שחורים. לכן קל לשכבות האמידות, בוחרי המפלגה הרפובליקאית, להתלהב מהמלחמה. בניהם לא ימותו בה.

לא במקרה דרשו תנועות השמאל האירופיות בעבר, לפרק את הצבאות השכירים ולהנהיג שירות-חובה כללי. זאת היתה דרישה מתקדמת. כשהשמאל "שמן", הוא הזניח אותה. במלחמת ויאט-נאם לחמו עדיין מגויסי-חובה. תנועת-ההתנגדות צברה תאוצה כאשר החלו ארונות-המתים מגיעים הביתה. ג’ורג’ בוש, שתמך במלחמה ההיא, לא שירת בה. אבא סידר לו ג’וב. הוא היה משתמט.


פחד אלוהים. ועוד משפט של ג’פרסון: "כשאני חושב על זה שאלוהים רודף צדק, אני חרד לגורל ארצי."

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. שי מזרחי הגיב:

    אורי אבנרי, יש לך טעות אחת:
    גם במלחמת וויאטנם לחמו קודם השחורים ובני המעמד הנמוך. כשהם נהרגו שם, לא נשמעה ביקורת כלשהי. רק מאוחר יותר, כשהחליטו לגייס למלחמה יותר לבנים בני מעמד הביניים, וכשהארונות שלהם הגיעו לארה"ב, התעוררה הביקורת וההתנגדות.

    כל השאר, פשוט מרתק.

  2. בתיה אורגון הגיב:

    לראשונה אני רואה באתר הזה כתבה מענינת מאד עם תגובה מענינת גם היא. שתיהן שקולות, לא מתלהמות, לא כתובות מתוך רגש אלא מתוך חשיבה. אני תקווה שכל באי האתר ילמדו משניהם. אני מביעה משאלה שאורי אבנרי יחרוג הפעם ממנהגו וכן יתפלמס עם המגיבים לכתבתו. זה רק יתרום לענין. שבוע טוב לכולנו.

  3. ציוני מתון הגיב:

    האמת, בוש אני הקטן שאנסה לסתור את קו הפרושים שלך
    אורי הגדול, ובכל זאת אנסה:

    מאמין אני שארצות הברית מדינה דמוקרטית המנוהלת על עקרונות של יושר ,חריצות ,שויון ודחף קיום לטווח ארוך. מדינה המנוהלת על ידי צוות גדול ומאורגן ולא ע"י נשיא פרימיטיבי בודד וחסר השכלה.

    זו מדינה שיש לה קבלות בתחום החברה הכלכלה הצבא המדע וכמעט כל נושא שתבחר.

    לאחרונה הותקפה ארצות הברית ביידי קבוצה של מוסלמים נחותים וקנאים ואיבדה במכה אחת אלפים מאזרחיה.

    מנהיגי ארה"ב מאמינים כי המנעות מתגובה והמנעות מהשבת מלחמה אופנסיבית כעת, תאלץ אותה בעתיד להילחם על חייה בבית, ברחובות הערים האמריקאיות.

    זו הסיבה לתקיפה הנוכחית בעירק, זו גם הסיבה להתקפתה הבאה על אירן, סוריה, חיזבללה בלבנון וכנגד כל פורע ופנאט מוסלמי או אחר אשר יעיז לאיים עליה.

    מבחינת המוטיבציה אין כאן שביב של חמדנות לנפט וההפך, כלכלית המאבק מהווה מס אדיר אך מחוייב מציאות לכלכלה האמריקאית.

    מעבר לכך,זז משהו בראש האמרקאי, במקום ההסתגרות פנימה שאפיינה את המדניות האמרקאית בשנים שעברו, עתה אמריקה מבינה ומוכנה להשקיע בבנית מסגרות מדיניות דמוקרטיות שיתרכזו בהתפחות כלכלית ולא בהשחתה כוחנית.

    ושוב, לא הנפט העירקי מעניין את מדנאי ארה"ב כי אם הבריאות הרוחנית והחברתית של מנהיגי מדינות קצוניות, שבכוח שגעונם חמדנותם וקנאותם ינסו בעתיד להוריד רבים כולל אמריקה הפורחת שאולה.

    אורי, אתה צודק בקריאת העתיד, טועה במניעים האמריקאים. אחרי עירק שכבר בימים הקרובים נווכח שלא הייתה אלא "נמר של נייר" יבואו אירן סוריה הפלישתנאים ואיתם פלגים תאבי בצע תמורת דם בדמוקרטיות מערביות.
    ואתה יודע מה החבר אורי, עם כל מדינת רשע נוספת
    שתוכרע על ידי אמריקה במאבק הישרדותה, תהפוך המלאכה לקלה יותר, והעולם השפוי והיצרני יתלכד יותר.

  4. ציוני רך הגיב:

    מה עם סעודיה? האם היא גם בציר? וכווית? ותימן? והאמירויות? וקטאר? והמדינות באפריקה?

    ציוני מתון, תתרץ לעצמך מה שאתה רוצה. אפריקה נראית כמו שהיא נראית כרגע כי לא מעניין אף נשיא אמריקאי להשליט שם סדר ודמוקרטיה. כי אין שם נפט. שיהיה לך ברור. ואל תתחבא מאחורי סיסמאות.

    וחברתית ארה"ב היא בין המדינות הנחותות בעולם המערבי. לידיעתך.

  5. שולה הגיב:

    לציוני המתון.
    אתה יודע מה ?
    חכה קצת. תדפיס לעצמך את תשובתך ואת תשובתי.
    גם אני אעשה זאת.
    ובעוד כמה שנים נקרא את זה שוב. את הכתבה ואת התגובות.
    ונראה מי צדק.
    אולי אתה, אולי אני.
    אתה יודע מה ? הלוואי ואתה צודק.
    בסופו של דבר הוויכוח הזה זה משהו שאף אחד לא יוצא ממנו שמח.

    הניחוש שלי למה שהולך לקרות:
    ארצות הברית לא תקים שום דמוקרטיה בעיראק. ארצות הברית גם לעולם לא תקים דמוקרטיה בארצות הברית.
    היא לא תשפר את תנאי החיים של העיראקים. היא לא תשפר כלום. היא תסיט עוד ועוד את תשומת הלב שלנו עד שנשכח מה הייתה המטרה המקורית שעליה הצהירה.
    ארצות הברית לא תמגר שום טרור.
    ארצות הברית חיה עכשו מניחוחו המשכר של הטרור.
    שנותן לה את האפשרות לעשות מה שהיא רוצה.

  6. God bless America! הגיב:

    God bless America!

  7. Free Iraq הגיב:

    המלחמה היא על נפט נקודה. ומה רע במלחמה כזאת, מדינות ערב קיבלו מיליארדים של דולרים שרוב הכסף הזה נכנס לכיסם של ראשי מדינות ערב העריצים שהם אפילו לא שבריר אחוז מהאוכלוסיה הערבית ואותי מפליא שאותה אוכלוסיה שרובם עניים מרודים אנשים פשוטים,עדיין תומכים בהם,כל שינוי יהיה רק לטובתם.

  8. אבי בלום הגיב:

    תחושתי הקשה, שהעולם הערבי ובעקבותיו זה המוסלמי עובר באמצעות המלחמה הזו טרנספורמציה בדרכו למלחמת ציווילזציות בת מאות שנים בתרבות המערב. אמנם נכון שמלחמת העולם שאנו מצויים במערכה השניהה שלה, פרצה עקב פעולת המגה טרור שבצעו טרוריסטים ערבים מוסלמים. אך יש לזכור כי בן לאדן וארגונו צמחו על רקע שהיית האמריקנים בסעודיה לאחר מלחמת המפרץ ב1991ומשטר המלוכה המושחת המשרת אותם. תפיסת האזור כ"מפגר" שיש לקדמו לדמוקרטיה היא העומדת בבסיס הטענה שיש לטפל "טיפול הלם" באזור ובשליטיו הסוררים. מצד אחר גם אין לקבל את גישתם של מדינות אירופה שניתן לקדם לכיוון הרצוי באמצעות פיתויים כלכליים וכניעה מוחלטת לגחמות של רודנים דוגמת סדאם.הנטיעה של הרעיונות הנשגבים צריכה להימשך זמן רב ובמגע רצוף עם המוני העם דרך פעולות סיוע, העוקפות את המשטרים,פתיחת שערי מוסדות ההשכלה הגבוהה באירופה וארצות הברית ולא רק לפני האליטות במדינות אלה, ע"י מתן מילגות ואפשרות ליצירת שכבת השכלה דינאמית שתשוב לארצה ותיצור כלים בסיסיים אמיתיים ולאו דווקא ככלים לביצוע ניסויים בכימיה , ביולוגיה ופיזיקה גרעינית לשינויים פנימיים שיבואו. וויתור על ציניות והתנשאות היא וויתור קשה אולם הוא נדרש בשלב כלשהוא של חיי אדם כבחיי אומות שלמות. המערב ילמד על כך בדרך הקשה לצערי.

  9. סיגי תידרון הגיב:

    לאבי ,מה שכתבת הגיוני ומענין. התוכן מזכיר לי את מחשבתו של שמעון פרס. רק על ידי שיקום הערבים במזרח התיכון יבוא השקט לאיזור. השקעות בתשתית, ברווחה, ביצירת מקומות עבודה ובחינוך , זו הדרך לשינוי. הזילזול בתפיסתו של מר שמעון פרס בדבר מזרח תיכון חדש, הוא לצערי בעוכרינו.

  10. האם רומי ויהודה שוב בדרך להתנגשות? הגיב:

    ביחס לפיסקה "מלחמה יהודית" במאמר: מזה 36 שנים לפחות היתה ישראל האקדוחן הכי חזק במערב (סליחה-במזה"ת) אלא שמזה כחודש התחיל להסתובב באזור האבא של כל האקדוחנים והאב טיפוס שלהם. נכון, כרגע הוא עסוק מדי ב"לשחרר" את העם העיראקי מחייו ומן המעט שנותר לו אחרי 11 שנות הרעבה באמצעות סנקציות. למרבה זעמו ובניגוד לכל ציפיותיו של אהוד רמספלד-יערי מסתבר שזה אינו הבילוי במסבאה המזרחית שהקאובוי שלנו ציפה לו, אלא התבוססות די כואבת בחול ובוץ ודם-הרבה דם. אך גם זה יגמר יום אחד, עם או בלי האקדח הגדול של הירושימה. ואז הקאובוי שלנו יהיה זועם, זועם מאד. והוא ממש לא יאהב לראות בסביבה אף סאן אוף א ביטץ שמסתובב באזור עם אקדחים ועושה אבו עלי. אתה הבנת את זה, שאול?

  11. נינה אירוטי הגיב:

    הקאובוי הזה גם אוסר עלינו לבצע את עיסקת המליארדים להספקת מטוס הפאלקון להודו. שוב סיכסוך בין ישראל למעצמה כמו הודו(קודם זה קרה באותו ענין עם סין). שוב מתברר שמקבלי ההחלטות אצלנו לא מתאימים.

הגיבו לציוני רך

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים