הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 באפריל, 2003 2 תגובות

מתוך החלק בדו"ח המתייחס למהגרי עבודה בישראל בשנת 2002:


"דיון ציבורי נמשך בנושא תפקידם בעבודה ובחברה של עובדים זרים שאינם פלסטינים, המוערכים בכ-300,000 – כמחצית מהם בלתי רשומים ומועסקים שלא כחוק. רוב העובדים הללו הגיעו ממזרח אירופה ומדרום מזרח אסיה, ועבדו בענפי הבניין והחקלאות. החוק אינו מתיר לעובדים זרים לקבל מעמד של אזרחים או תושבי קבע, אלא אם הם יהודים, ואז יחולו עליהם החוקים המתירים הגירת יהודים. כתוצאה מכך, עובדים זרים ומשפחותיהם, ובמיוחד אלה שנכנסו למדינה באופן בלתי חוקי, היו נתונים למצב של חוסר בטחון, בנוגע לבעיות משפטיות וחברתיות, לרבות ניצול או התעללות במקום העבודה".

"נשמעו האשמות הולכות וגוברות כי עובדים זרים הובאו לישראל תוך הבטחה למקומות עבודה שבעצם לא היו קיימים. עובדים זרים רבים שילמו עד 10,000 דולר כדי לעבוד בישראל. היתרי העבודה נכבלו לעבודות ספציפיות, ומכסות להבאת עובדים זרים חולקו ע"י הממשלה למעסיקים. עקרונית, זה בלתי חוקי שחברת כח האדם המספקת את העובד למעסיק תגבה תשלום מהעובד, אבל ארגונים בלתי ממשלתיים ומאמרים בעיתונות טענו שהחברות הללו הרוויחו אלפי דולרים מכל עובד שהגיע למדינה, בדרך כלל בצורת תשלום מחברת (כח האדם) השותפה הזרה. לדעת הארגונים הבלתי ממשלתיים קרו מקרים רבים בהם העובדים פוטרו זמן קצר לאחר הגעתם לישראל. ארגונים אלה טענו כי חברות כוח אדם עבדו עם רשויות הגירוש במטרה לגרש את העובדים שזה הרגע הגיעו ולהביא חדשים במקומם, וכך להגדיל עוד יותר את רווחיה של חברת כח האדם. הארגונים ציינו כי מרבית העובדים ציפו לעבוד תקופת מה בישראל כדי להחזיר את תשלומיהם המקוריים; לעתים קרובות הם מחפשים עבודה בתור בלתי חוקיים מפחד לחזור הביתה עם חובות גדולים. לדברי הארגונים היו מקרים בהם עובדים התאבדו כדי לא להגיע למצב הזה".


"עובדים זרים בלתי חוקיים המיועדים לגירוש הובאו בפני בית דין מיוחד, שהוקם במטרה לעסוק בסוגיות הקשורות לגירוש, ועובדים רשאים להתנגד בו לגירוש. עובדים רבים אינם מדברית עברית באופן שוטף, מה שעיכב את ההליך. ארגונים בלתי ממשלתיים נחלצו לסייע לעובדים שהיו מיועדים לגירוש, ובמקרים מסוימים הושב לעובד מעמדו החוקי. בית הדין גם ייסד פורום בו יכולים העובדים המיועדים לגירוש לטעון שלא קיבלו שכר או זכויות עפ"י חוק. במקרים אחדים בית הדין עיכב את הגירוש עד שכל הזכויות שולמו, לרבות פיצויי פיטורין. עם זאת, ארגונים מסוימים מצביעים על כך שעובדים בלתי חוקיים הוחזקו בתנאי עבדות, בראש ובראשונה בשל מעמדם החוקי העדין. הארגונים הזכירו מספר מקרים בהם עובדים זרים נפצעו ע"י המשטרה תוך כדי מעצר. הארגונים טענו כי במקרים אחדים הפציעות היו כה חמורות, שהוחלט לא לעצור את העובדים בשל העלות הגבוהה שהיתה כרוכה בטיפול בהם. לפחות עובד זר אחד התאבד במעצר, והארגונים הבלתי ממשלתיים טענו שתנאי המעצר אינם ראויים ולו מבחינה מינימלית".


"במהלך השנה היו נסיונות לכלול עובדים זרים בהסתדרות. ידיעות בחדשות ועורכי דין מסוימים הצהירו כי ההסתדרות היתה מעונינת רק בגביית דמי חבר, ולא פעלה להגן על מנהיגי העובדים הזרים שאותרו לגירוש. העורך של עיתון העובדים הזרים "מנילה-תל-אביב טיימס" גורש זמן קצר לאחר שהתראיין בנושא זכויות עובדים זרים עפ"י חוק; עורכי דין המייצגים עובדים זרים טענו שהרקע לגירוש היה פוליטי. ארגוני זכויות אדם טענו, שהיות ועובדים זרים כבולים בהיתרי השהייה שלהם למעסיק ספציפי אפילו עובדים זרים חוקיים מנועים בעצם מלהשפיע על תנאי העבודה שלהם".

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    דו"ח משרד החוץ האמריקאי, הוא רק קצה הקרחון של
    הסיפור כולו- דוגמא אחת ועצובה: הפועלים הסינים בישראל. הם מובאים כעבדים נכנעים מהמדינה
    "הסוציאליסטית" שרשויותיה, לא רק שאינם מונעים את
    הניצול הנורא של אזרחיהם אלא, ששגרירות סין "העממית"
    המניפה דגל אדום – משתפת פעולה עם קבלני כוח האדם
    הישראלים ושותפיהם בסין.פועלים סינים, המתדפקים על
    דלתות הקונסוליה הסינית ומבקשים להגן עליהם, ככשכרם
    מולן ועבירות אחרות של מעבידיהם – מגורשים בגסות.
    המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק") המתםארת בקשריה
    ה"אינטרנאציונליסטים" עם המדינה הקומוניסטית הגדולה
    והחזקה – אינה נוקפת אצבע לעזרת העמלים הסינים
    המשועבדים למעבידיהם בישראל ו"קבלניהם" בסין.
    הדיבורים והנאומים "המהפכניים", המאמרים ב"זו הדרך"
    (או מה שנשאר ממנו) ו"אל אתיאחאד" וגם "כתב הגדה
    השמאלית" עוסקים במר-גורלם של השכירים בברזיל,
    ארגנטינה ולבנון… אך, לא במציאות האכזרית, לה
    הם מודעים היטב: ניצולם המחפיר של פועלים סינים,

  2. ניצול העובדים הזרים הגיב:

    בהרבה בתים של משפחות אמידות בשכונות היוקרה בישראל מועסקים עובדים זרים בתנאי ניצול של כמעט עבדות ואין פוצה פה. יש משפחות שמעסיקות לצורך "שירותים אישיים"(ולא מדובר בעבודות סיעוד) מספר עובדים זרים. בין המעסיקים הנ"ל נמנים גם שועי המדינה, אז מי יפצה פה? הבעיה הנוספת שחברות גדולות מעסיקים גם צעירים וצעירות לאחר שירות צבאי, בתנאי ניצול מחפירים. ואח"כ מצפים מהם שירוצו לשרת במילואים. הניצול והגזל מזכירים את תיאור ההתרחשויות בבארץ הקודש לפני חורבן הבית השני. ורק שההסטוריה לא תחזור על עצמה.

הגיבו לניצול העובדים הזרים

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים