הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 באפריל, 2003 10 תגובות

במוספים הכלכליים של העיתונים פורסמו כתבות המתארות את מצבם הקשה של הבנקים. האמנם הצטרפו הבנקים לנפגעי המשבר? "ירידה של 53% ברווחי הבנקים הגדולים ב-2002″ נכתב בכותרת שפורסמה ב"הארץ" (1 באפריל). בעמוד אחר, באותו עיתון, זעקה הכותרת: "הפועלים הפסיד ברבעון הרביעי 397 מיליון – לראשונה זה 15 שנה".

לכאורה, הנתונים מאששים את קולות הנהי על מצב הבנקים הגדולים: לפי אותם פרסומים, הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים ירד משני מיליארד שקל בשנת 2001 למיליארד אחד בשנת 2002. קודם-כל, גם מיליארד שקל של רווח נקי (לאחר תשלום מס) הוא סכום מכובד, בייחוד בתקופת משבר כלכלי. אך העניין הוא שהנתון הזה אינו מייצג כלל את המצב האמיתי של רווחי הבנקים, שדווקא גדלו אשתקד לעומת 2001.


ה"סוד" מסתתר בסעיף אחד בדוחות של הבנקים, אשר כותרתו: "הפרשות לחובות מסופקים". בסעיף זה נאלצים הבנקים, לפי הנחיות המפקח על הבנקים, לדווח על הפרשת סכומים לכיסוי חובות, אשר להערכתם לא יוכלו לגבות מהחייבים. כך, למשל, הפריש בנק הפועלים בשנת 2002 לכיסוי חובות אבודים סכום שיא של שני מיליארד שקל. כיצד נוצרו אותם חובות, שהבנקים מוחקים, ולכן נאלצים לדווח עליהם כהפסדים?


בעלי הון גדולים, אשר עסוקים בהשתלטות על חברות, מקבלים אשראי מהבנקים הגדולים, כדי לממן את עסקותיהם. אך זה אינו אשראי רגיל: זה אשראי המסתכם במיליארדי שקלים, שעבורו אין הם נדרשים לתת ערבויות הולמות. התוצאה היא, שכאשר יש משבר כלכלי ושערי המניות של החברות שלהם (הישנות והחדשות) יורדים, המיליארדים האלה אינם משלמים את הריבית ולא פורעים את החוב שלהם לבנקים. ואילו הבנקים מוותרים על חלק מחובות אלה, אשר מוכרזים כ"חובות אבודים".


לכן, כאשר רוצים לבדוק כמה הרוויחו הבנקים הגדולים בשנתיים האחרונות, צריך לבדוק את הרווחים שלהם לפני שהם הפרישו לכיסוי החובות המסופקים (האבודים). כך עולה כי הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים גדל בשנת 2002 לעומת שנת 2001 מ- 6.6 מיליארד שקל ל-8.3 מיליארד שקל- גידול של 26 אחוז.


בנק ישראל וחמשת הבנקים הגדולים


במלים אחרות, בשנה של משבר כלכלי עמוק, כאשר האבטלה גדלה והתוצר הלאומי לנפש ירד, הבנקים מגדילים אל הרווח הנקי שלהם ברבע – גידול מדהים בהחלט. הגידול ברווח של חמשת הבנקים הגדולים – הפועלים, לאומי, דיסקונט, המזרחי והבינלאומי – מלמד על עוצמתם הכלכלית ויכולתם להכתיב תנאים ללקוחות שלהם. אך אפילו בנקים גדולים לא היו יכולים להשיג רווחים כאלה, לולא היה השלטון, באמצעות בנק ישראל, מסייע להם באמצעות קביעת שער ריבית גבוה במיוחד.


שער הריבית הבסיסי, שקובע בנק ישראל, הוא כיום 10.2 אחוז. הבנקים מוסיפים לו כל מיני עמלות, והתוצאה היא, שעל ריבית משיכת היתר ("אוברדראפט") הלקוח משלם כבר ריבית של 18 אחוז. זו ריבית רצחנית, שאותה משלמים העובדים השכירים, שאינם מצליחים לגמור את החודש, גם בעלי עסקים קטנים ועצמאיים. ההכנסות של הבנקים מהריבית הרחצחנית שהם גובים מהציבור הרחב (מה שמכונה בלשונם "משקי הבית") הן המאפשרות להם אפילו להגדיל את הרווחים בתקופת משבר. הכנסות אלה הן המקור לאשראי הנדיב למיליארדרים, וגם המקור למימון החובות האבודים שלהם. וכך יוצא, כי הבנקים שודדים את הציבור באמצעות הריבית הגבוהה, כדי להעשיר קומץ של מיליארדרים וגם להבטיח שחובותיהם יימחקו, ובדרך לוקחים לעצמם הבנקים את דמי התיווך שלהם. בבנקים עצמם, נושאי התפקידים הבכירים אינם שוכחים לדאוג לעצמם. כך, למשל, המנכ"ל המתפטר של בנק הפועלים, אלי יונס, יקבל עבור השנה שעבד בפועל שכר של 6 מיליון שקל. ראוי להזכיר כי יונס היה בעבר הקרוב החשב הכללי באוצר.


צוחקים כל הדרך אל הבנק


מיהם אותם חייבים גדולים, אלה שהבנקים מוחקים להם מיליארד שקל מחובותיהם במשך שנה אחת בלבד? להלן שם הקבוצה או בעל ההון וסכום החוב:



  • קבוצת עופר – 15 מיליארד שקל (קבוצת זו נמנית עם צמרת עשירי העולם, והיא הבעלים של החברה לישראל, בנק המזרחי, צים וחברות ספנות בחו"ל);

  • קבוצת אי.די.בי. – 12 עד 16 מיליארד;

  • אליעזר פישמן – כעשרה מיליארד;

  • קבוצת דנקנר – 7 מיליארד;

  • גד זאבי – 5 מיליארד;

  • קבוצת בורוביץ – 5 מיליארד;

  • מוטי זיסר – 4 מיליארד;

  • לב לבייב – 3 מיליארד;

  • קבוצת אלון-דור – 2 מיליארד

  • קבוצת שמרוק האמריקאית – 2 מיליארד שקל.

עשרת המיליארדרים האלה חייבים יחד לבנקים סכום שבין 50 ל-55 מיליארד שקל. אך עובדה זו, והעובדה שהבנקים מוחקים להם חלק מחובותיהם, אינה מפריעה לאותם בנקים לשוב ולהלוות להם. כך, למשל, קבוצת דנקנר, החייבת 7 מיליארד שקל, עומדת לקבל אשראי נוסף, כדי שתוכל לרכוש את גרעין השליטה באי.די.בי. למה לא?

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. צור שפי הגיב:

    המאמר הזה, כמו גם קודמים של גוז’נסקי הוא בגדר קריאת חובה כדי להמנע מללכת לאיבוד בלהג הכלכלי הימני של רוב הפרשנים המובילים (פלוצקר, שטרסלר, טל וכל השאר)

  2. שלמה הגיב:

    תמר

    כל מה שאת כותבת על הבנקים אמת ונכון.

    אבל כל הדברים האלו ידועים וההצגה שלהם מופיעה בערך של מניות הבנקים.

    מי שנפגע ראשון מהפרשות הענק זה בעלי הבנק ובבנק הפועלים זה גם בעלים פרטיים ,שבגלל המחיקות הגדולות פיטרו את מנהל הבנק.

    מה שאת לא כותבת באיזה תנאים ניתנות ההלואות החדשות ומה ההשפעה שלהם על המיתון.

    בכל מקרה את צודקת שבבנק ישראל ובבנקים עצמם אף אחד לא נותן את הדין על הביזבוז העצום של הכספים הללו.

    חוץ מהציבור כולו שכספו בבנקים ובמניות שלהם דרך קרנות השתלמות קופות גמל ועוד.

  3. כרמלה לורניקר הגיב:

    מחוגים כלכליים שמשפחתי מעורה בהם ידוע לי שבחדרי חדרים נדרשה המנהיגות הכלכלית להקים וועדת חקירה ממלכתית לחקר הדברים הנזכרים בכתבה. מדובר כנראה בקצה קרחון שכנראה לא יבדק בדורנו וחבל. מאחר ולאותם מליארדרים ולראשי הבנקים יש שליטה אישית על פוליטקאים רבים, הרי כל נסיון לחקור את העבירות הנ"ל יחסם .

  4. וינסטון הגיב:

    הלואי והייתי מאמין שאפשר להלחם נגד זה, אבל גם אם ענין שודדי החובות המסופקים יפתר, תמצא הדרך להעביר את כל הטוב שהמין האנושי יוצר לידיים מועטות, כמו שהיה תמיד.

    כל עוד קבלת ההחלטות תהיה בידי בני אדם, יהיו מעט אנשים שיקבלו את הכל על חשבון כל השאר.

  5. שולה הגיב:

    ווינסטון, די להיות פסימיסט.

  6. לימין שור הגיב:

    לגב’ גוז’נסקי,
    למרות שאינני נמנה על מחנה השמאל הקומוניסטי בדיעותי הכלכליות והפוליטיות, אני רוחש לך כבוד על עמדותיך. כמי שעיסוקו בכלכלה ובכספים, אני מוצא את מאמרך מאלף. אודה (ואבוש) כי דרך הראייה המוצגת במאמר שלך חדשה לי (וקראתי עד היום הרבה דוחות של בנקים). הגם כי אני סבור שכלכלה חופשית היא דרך נכונה יותר מאחרות, הרי שאין היא נטולת פגמים. אם הנתונים אמנם מדוייקים, הרי שמדובר בשערורייה. אין זו כלכלה חופשית, כי אם כלכלת משפחות, מהסוג הנחות והרע ביותר האפשרי. אני מחזק את ידיך במאבקך הנכון לשינוי השיטה הקלוקלת בה דברים מתנהלים ומקווה כי הכשל הבסיסי בשיטת הבנקאות והממשל שלנו יתוקן. לטובתינו, עליך למצוא במה רחבה יותר לנושא זה. אולם דומני כי יקשה לך הדבר עקב זיהוייך הפוליטי וחבריך לדרך, אשר יצרו במשך השנים תגובה אוטומטית-פבלובית שלילית של הציבור הרחב לדיעותיך.וחבל.

  7. ג’וני ספקטור (בוגר מכינת רבין) הגיב:

    תמר , קודם כל תודה על הכתבה.
    נו מה נאמר ומה נגיד. כמה רבות כבר נאמר על הנושא הזה ועדיין רוב האנשים שאני פוגש לא מודעים למציאות הנ"ל, והרי כל זה חדש אלא תהליך שהחל בשנות השמונים,כל זה כבר מזמן כאן וברובו של העולם החופשי,והרי מצב אבסורד הוא שכך יוצא שהשיח של בעלי הון והחסידים המוניטריסטים זועקים בשם הברעת המשק, ובשם השוק החופשי אך כל המניפולציה היא כאן המצב הוא כזה שבמאבקי הכוחות במשק הבנקים יצאו מנצחים והמשטר הכלכלי הוא מישטר עריצות, רוב רוב של המשק בנוי מי מנופולים , קרטלים ואליגופולים שכן גם בחלקם שייכים לאותן גורמים המחזיקים את הבנקים אז איפה החופש וגם אם יש יוזמה היא נבלעת על-יד גדולים, העבודה יצרנית הופכת ללא כדאית וזאת כי הבנקים (בנק ישראל , קובע את משטר הריבית)ובכך את העקרון המרווח המקסימלי הוא שם לו רביבת הגבוהה ]י 5
    מהריבית הנהוגה בעולם החופשי והרי המצב הוא כזה שהממשלה, המשק היצרני והשכירים בראשם משלמים את המחיר והופכים עוד יותר עניים, שכן לחלק מהבעלי החברות הגדולות ההמצב נותן אפשרות לבלוע לתוכן עוד חברות קטנות הלא שורדות את משטר הריבית האכזרי.
    והרי השכירים משלמים את המחיר של הריבית ושכרם נשחק
    כי בעלי המפעלים צריכים גם הם לפצות על אובדן הרווח ההולך לריבית וכך הם נוגסים עוד ועוד בעובדים.
    דבר זה הוא שגם נותן לשמר את המצב הקקים הזה כי העובדים נוטלי אמצעי יצור וכוח רציני שיכול לארגנם ,נשארים מפוררים וסובלים.הממשלה מקצצת עוד עוד בתקציב המיועד לחלשים אך החברות העתק אשר לקחות הלאות ללא כיסוי בעלי בטחון שאם הם יכרסו אז הממשלה תצילם כמו שיקרא בכביש חוצה לדעתי ואנחנו נשלם עוד פעם את המחיר.שכן איך כל המצב קורא ואיך יש כך לכל המהלכים האלה? הבעיה שרוב בציבור לא מבין את ההלך הרוחות במשק וגם לא מבין בכלכלה ומשתתך בשיח המוניפולטיבי והלא מודע בתקשורת, הציבור עדיין בטוח שהוא שייך כולו כמטו בשנות החמישים למשק שאם יהיה טוב לעשירים אז יהיה טוב גם לעניים , שכולם בונים את בדינה את החברה כמו שהיה פעם אך מצטער רני רבותיי להודיע לכם בזמנים בהם רוצים לשנות הסכמי עבודה בעזרת חקיקה והבנקים משליטים את המשטר הריבית האכזרי (שהרי הכוח הוא בידיהם והם שולטים אל רוב מהלכי המשק זהו ממסד כלכלי מצומצם של אנשים אשר מכתיבים מדניות לממשלות – כמו ודוגמאות לא חסרות בייגה אשר רצה להטיל מס על הבורסה נבלם חיש מהר והפוליטיקאים חסרי כל אנלטרנטיבות כי הרי גם להם מצפה אחרי חייהם בכנסת תפקיד מסויים בחרה כזה או אחרת בתאגיג כזה או אחר)בקיצור בצמב עניים כזה יש תמיד לשאול את השאלה למי טוב מה שקורה כי זהו משחק סכום אפס !!!
    והכי מצחיק שיש דרכים אלטרנטיביות לצאת מהמשבר
    מומלץ בכוח ספרה של אסתר אלכסנדר "כוח השוייון בכלכלה" -היא מראה שם הכל איך כל המשק שלנו מתנהל ואיל הוא בנוי שכן היא מציגה את זה על סמך מהשקררה כאן בשנות השמונים, אסתר פתיחה גם תואוריה כלכלית חדשה "תאוריית חלוקת הכנסות האינפלציה" שווה לשלוח אחד לביבי

    נ.ב ושלא יעבדו אלייך שהריבית נהוגה כדי לבלום את האינפלציה זו היא הרי מדיניות שתהיה לא משנה מה יהיה תהיה אינפלציה אז יגידו שזה כדי לבלמה לא תהיה הם יגידו היא קיימת כדי שלא תתחיל.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ,,תמר היית ונשארת החכמהמכולם עוד מהנוער בננקי היית כזאת עובדה
    ,,,,הרימי כבר את נס המרד והצעקה של העם.

  9. אומרון – ביזה לא רק בבגדד הגיב:

    אין ספק שמקור כל הרוע בתהליכי ההפרטה שהאוצר כל כך היה חפץ בייקרן ואשר לוו במינוף נדיב על ידי המערכת הבנקאית.

    סביר להניח שגם בנק ישראל על מוסדותיו השונים לא ייתן למערכת הבנקאות להתמוטט ולכן ייתן בידיה כלים לצלוח את משבר "יקירי השלטון – הלווים הגדולים חדלי הפירעון".

    מן הנפוץ במחוזותינו :
    לקוח נכנס לסניף בנק והפקידה מפתה אותו בדברי חלקות
    להפקיד בהוראת קבע לתוכנית חיסכון, גם כאשר הוא נמצא באוברדרפט בגודל של הכנסותיו החודשיות לפחות.

    ההבדל בין מה שיקבל כריבית בחיסכון לאחר תשלום מס הכנסה על הריבית (מנפלאות הרפורמה שכן אין מתחשבים בעלויות הריבית בחשבון העובר ושב שלו) לבין מה שישלם כריבית חריגה יכול להגיע אף ל 14% לשנה.

    הטיעון הנגדי של אוהבי החיסכון:
    כן אנחנו יודעים שלא כדאי להיות באובר, אבל זו הדרכך היחידה שלנו להגיע לחיסכון כלשהוא בחיינו הקשים.

    מה שהם אינם יודעים הוא: שכמעט כל מה שחסכו יוחזר כמתנה לבנקים כתשלומי ריבית חריגה רבעוניים.

    האם ראיתם פעם קמפיין בנקאי – או בנקאי אשר אמור לנהל את עינינו הכספיים מציע לנו לנהל חיים ללא אובר דראפט? האם ראיתם בנקאי שלא מפתה אותכם בצריכת יתר של אשראי יקר באמצעות אין סוף של הלוואות מדהימות בריביות אטרקטיביות לכל מטרה?

    כל הלוואה שכזו בריבית של פריים במקרה הטוב הופכת מייד לאחר החזר התשלום הראשון של ההלוואה לנטל על חשבון העובר ושב בריבית של פריים + 8%.

    למה משול הדבר?
    להורה אשר מטיף לילדיו לא להכין שיעורים למשל.
    למורה לנהיגה אשר מלמד לא לעצור בעצור.
    לחשמלאי אשר מספר לנו שאין צורך במפסק נגד התחשמלות.

    זוכרים את משבר מניות הבנקים?
    מי פיתה את הלקוחות לקנות מניות של בנקים ללא סיכון?
    פקידי הבנק כמובן. מאז נוצרו בלמים ואתיקה בנקאית
    אשר אמורים למנוע השנות התופעה.

    אבל ממש כמו בבגדד –
    מתחם לאפם של המחוקקים מתבצעת ביזה לאור יום של רוב משקי הבית בישראל באמצעות ריביות "אטרקטיביות".

    שיבדוק כל אחד בעצמו מה הוא עבורו מוזיאון הארכיאולוגיה שלו שיש להגן עליו או שכולנו נהפוך לשרידים ארכיאולוגיים של חברה חסרת בלמים מוסריים.

  10. איתנה צפניר הגיב:

    קודם חילקו מליארדים לאנשים חשובים וחברים של אנשים חשובים כמו פלד (מנכ"ל משרד ראש- הממשלה) ולגד זאבי ולעוד v.i.p. וכעת רוצים שהציבור יממן את ההפסדים. כותבת המאמר הינה אישה חכמה ואיכפתית והיתה סמל ודוגמא למוסד שנקרא חבר-כנסת.

הגיבו לשלמה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים