ראשי המועצה לשלום הילד, הסתדרות הגמלאים, איגוד העובדים הסוציאליים ומרכז אדוה שיגרו השבוע מכתב אל שר הרווחה, זבולון אורלב, תחת הכותרת "אל תיתן יד לוויתור על האוניברסליות – אבן היסוד של מדינת הרווחה". להלן תוכן המכתב: "נדהמנו לקרוא בעיתונות על הצעתך, להפוך את קצבאות הזקנה והילדים לסלקטיביות. האוניברסליות היא נשמת אפה של מערך הביטחון הסוציאלי. ללא אוניברסליות אין מדינת רווחה, אלא תוכניות סעד. ללא אוניברסליות, אין תמיכה כללית במדינת הרווחה – וגם אין תמיכה מובטחת מראש לתכניות סעד".
"ללא אוניברסליות, גם גורלן של תוכניות הסעד להצטמצם ולהצטמק. ללא אוניברסליות, אין חברה סולידרית, אלא שני סוגי אזרחים – ‘תורמים’ ו’נתרמים’. ללא אוניברסליות המוסד לביטוח לאומי לא יהיה מוסד אמיתי לביטחון סוציאלי אלא עוד מחלקה הגובה כספים מהציבור ומחלקת חסדים לנזקקים. ויתור על האוניברסליות הוא פגיעה אנושה בילדים ובקשישים בישראל.
"הצעד הבא במדרון יהיה ביטול המוסד לביטוח לאומי בכלל – דה יורה או דה פקטו. אנו בטוחים כי אין ברצונך להירשם בתולדות ישראל כמי שאחראי לכך. אנו קוראים לך לעצור את המהלכים עליהם מדווח בעיתונות. אנו בטוחים כי ראית עצמך נאלץ לעשות כן מתוך רצון כן לצמצם את היקף הפגיעה הצפויה במשפחות מעוטות משאבים. אלא שהישג אפשרי – וכלל לא בטוח – בקרב הנוכחי, אינו מוביל אלא להפסד גדול במלחמה על מדינת הרווחה בישראל. מה גם שכל כוונותיך הטובות כבר נוצלו לרעה, במחטף, על ידי משרד האוצר, שהודיע כי הוא קונה את הרעיון אך את הכספים שייחסכו הוא יקדיש למטרותיו שלו ולא למטרות שאתה רצית להשיג.
"אנו קוראים לך להודיע לשר האוצר כי הנך מסיר מיידית את הצעתך. אנו קוראים לך להתייצב, בתור שר הרווחה, בראש המאבק לשימורה ולחיזוקה של מערכת הרווחה הקיימת".
מדינת הרווחה קורסת עם השתכללות הקפיטליזם..
מדינת הרווחה היא בסך הכל תוצר של איזון שרצה הקפיטליזם לעשות מחשש ל"התפתות" העובדים לפתרונות יותר רדיקליים ויותר מהפכניים.
המשטר הכלכלי גורם לכך שיש אנשים שאינם יכולים להתקיים בכבוד לבד.. זהו אותו משטר בו אנשים מתים משפע ואחרים מתים מרעב..
אני מקווה שהמאבק יצליח לשמר את המעט שיש אך עדיין יש להשקיע מחשבה מאומצת בחיפוש אחר השורש של בעיית העוני ולא להסתפק בהגדלת התרופה לסימפטומים
ומבלי להתכווח עם רג’א, כי בסופו של דבר הוא צודק, אך יש לנו עכשיו בעיה כואבת. בעיה של ציבור עני הולך וגדל. לדעתי עלינו לאמץ מדיניות הגורסת: "נגן על מדינת הרווחה כאילו אין דרך אחרת להיאבק בקפיטליזם ונאבק בקפיטליזם כאילו מדינת הרווחה לא קיימת".
הביטוח הלאומי איננו מבוסס על חוקי הביטוח אלא על חוקי חלוקת השלל בצורה "רוחבית" ולא לאורך שנים. ה"מבוטחים" מפסידים מצורת ביטוח זו שיש להמירה בחיוב המדינה את אזרחיה להיות מבוטחים בצורות מגוונות של קרנות,קופות וכיו"ב פרטיות או ציבוריות, כדי שיוכלו לדאוג לעתידן. יש להחליף את האוניברסאליות של הכספים שניתנים ,לקרטריונים סלקטביים שיבטיחו את נתינתם למי שראויים ולא לכלל או למי שיוכל להשיגם.
במקום להשמיע סיסמאות מבית המדרש של השמאל, יש להציע תוכניות כלכליות ואת זה אף פעם לא ידע השמאל לעשות!!
לא נמאס לכם עם הסיסמאות??
גרינפלד – יפה דברת . ישכנעוני כותבי המאמר מדוע ג’ודי מוזס ניר שלום שהונה נאמד במילארד שקל תקבל כאחד העניים בשל " עיקרון האוניורסליות " . למה לא תלך העזרה לנזקקים באמת אלא תתפזר בצורה שווה . מעניין לקבל תגובת נגד על טענה זאת !
בהזדמנות זאת אני קורא לג’ודי להקים קרן בסך חצי מיליארד שקל שתפתור אחת לתמיד את בעיית העוני לאלפי משפחות ולא להתקשקש בתוכניות טלויזיה או רדיו אוויליות .
בשביל להילחם בעוני לא צריך קרן של חצי מיליארד שקל ולא רק בגלל שאין זה סכום מספיק אלא שיש בנוסף להבין-קצבאות ילדים וביטוח לאומי נקראות זכויות סוציאליות מאחר ולכל אדם ישנה את הזכות הבסיסית מתוקף היותו אדם לחיות בכבוד ובתנאים מינימליים. (ואין זה משנה שהקיצוצים הרבים גורמים לכך שקצבת זקנה אינה מאפשרת חיים בכבוד אלא בקושי חיים).
בנוסף, בכדי להילחם בעוני יש להשקיע כסף לא בחיזוק העשירים ביותר אלא באותן משפחות עניות. החברה חייבת לדאוג לכך שכל ילד ילך לבי"ס, יזכה לחוגי העשרה ולפעילויות תרבותיות שונות גם אם אין ידם של הוריו משגת. חשוב מכל הוא שכל ילד ילך לישון שבע! אם לא נדאג לכך, מעבר לאכזריות שבעניין, אותם ילדים לא יוכלו לעולם לצאת ממעגל העוני אלא ירחיבו את מעגל הבורות, האלימות והשנאה שצומח במדינת ישראל.
יש פער בין המודל הנשאף לבין המציאות שאותו מודל משיג ביחס לקונספציה של השמאל.מדינת הרווחה היא גולם שקם על יוצריו. צריך לחשוב ופשוט: פחות מיסוי ופחות בירוקרטיה שהיא הכרחית מתוקף גישת השמאל המצדד במעורבות הממשלתית.
במקום ביטוח לאומי צריך לחייב את האזרחים לדאוג לעצמם. המדינה צריכה להיות רשת ביטחון ולא רשת חונקת
ושוב חוזרת ה"דילמה" הישנה בין מודל הדורש מהאדם הבריא להיות אחראי למעשיו ולגורלו הכלכלי למול המודל הפטרנליסטי ההופך את המדינה ופקידיה ל"אבא גדול" הדואג לכל מחסורם של "ילדיו".מדיור ועד מזון, מהשכלה ועד עבודה. מאיפה אני זוכר מודל כזה… נו…רגע..זהו.מ"ברית המועצות לשעבר". וכולנו יודעים מה עלה בגורלה ובגורל התיאוריות (היפות אך לא מעשיות – חייבים לציין) שהוליכו אותה ואת המדינות הקומוניסטיות האחרות. תפנימו "ילדים" – כשאנשים מתרגלים לגישת ה"מגיע לי" מהמדינה(וכמו במקרה של ילדים מפונקים), זה תמיד אקספוננציאלי ותמיד נגמר רע. היחידים שזכאים לעזרה מלאה הם החולים, הזקנים והילדים. כל היתר- שילכו לעבוד או שילכו לעז.., . אז אמרו לא! לקצבת ילדים המגדילה את שתי הקבוצות המסוכנות ביותר לחיינו כאן כתרבות מערבית ציונית (חרדים וערבים). לא! למובטלים מפינוק. לא! לעובדים הזרים.לא! למיסטיקנים ובערות ולא לבירוקרטיה אימתנית. אמרו כן! לעבודה (כל עבודה). כן! לעצמאות אישית. כן! לאחריות אישית. כן! להשכלה. כן! לחופש אישי להצליח .קחו כבר אחריות על החיים שלכם.ודי.
נישאלת השאלה העקרונית לאחר מקרא כל התגובות, מודע השמאל לא לומד מההיסטוריה? הוא מפריח סיסמאות כמו בגיל הנעורים ומתעלם מהמציאות של המאה העשרים .
יתכבדו נא הדוקטורים ודוברי האמת ויגידו, אם "תוכניות" מבית המדרש של הימין הן שדרושות כדי להבטיח חלוקת משאבים צודקת, ומדינת הרווחה היא בגדר עול בלבד, איך זה שהנגיסה המתמדת במדינת הרווחה בארץ, מאז סוף שנות השבעים, וההעמקה של הפונדומנטליזם הקפיטליסטי בעולם, בסיוע ובגיבוי הבנק העולמי, קרן המטבע, הג’י-8, ארגון הסחר העולמי, כל אלה מוסדות ימניים מבחינה כלכלית, איך כל אלה הביאו רק לחורבן, עוני, זיהום סביבתי ונפשי, עבדות של ממש, מוות מרעב ופשיטת רגל מוחלטת של כלכלות מקומיות. כלכלות של מדינות עולם שלישי נענו לקפיטליזם מבית המדרש של ד"ר משמו, וכיום אין באינדונזיה אורז (וגם לא שום דבר אחר במקום).
גם בישראל, ההפרטה לא הביאה שום תועלת ממשית, מלבד למפרקים וכונסי נכסים למיניהם. איפה השק"ם היום? למי הולכות המניות של בזק?
אפשר להרבות רהב על אחריות אישית ועל שיטות שנכשלו, אבל מנגד עומדים מונומנטים של ניצול והפצת בערות, כמו איי הסייפן של ארה"ב וכמו הקיצוצים הרב שנתיים במערכת החינוך בישראל.