הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 במאי, 2003 6 תגובות

אני מודה – כשנבחרת כראש ממשלה, חששתי מאוד – תמיד חששתי ממך. אני מבוגרת מספיק כדי לזכור את כל ה"מבצעים" שלך, גם את המוצלחים פחות. אני זוכרת, כשמנחם בגין מינה אותך לשר החקלאות וליושב ראש "ועדת השרים להתיישבות" הקמת רשת צפופה של התנחלויות (אז עוד השתמשו בגאווה במילה זו) יהודיות בשטחים, כ"ערובה" מפני החזרתם לריבונות ערבית כלשהי. אני זוכרת שמספר המתנחלים עלה אז בעזרתך ואיך שב-15 בנובמבר 1998, בהיותך שר החוץ, אמרת לקבוצת תומכי מפלגת "צומת" (על פי דיווח סוכנות הידיעות הצרפתית): "חייבים לנוע, לזוז, לתפוס גבעות עד כמה שאפשר, כדי להרחיב את ההתנחלויות. כל מה שנתפוס עכשיו יישאר שלנו. מה שלא נתפוס, ילך אליהם". גם את מלחמת "שלום הגליל" הנוראה אני זוכרת ואת פרישתו העגומה של בגין – כי אני מבוגרת מספיק, כדי לזכור הכל.

מובן שכלל לא עלה בדעתי לבחור בך וכמובן, שלא היית בעיניי המועמד המועדף, אף שאני חייבת להודות ששמחתי מאוד כשמחצת, כמו אריה מצולק וזקן, בתנועות יד כבדות וחיוך אירוני, את היריב הצעיר (!) בעל השם המגוחך ("ביבי") והעצבים החלשים (אתה זוכר איך הוא הזיע אז?) ואז, באה האינתיפאדה, והחיסולים, והכניסות לערים, והיציאות מהערים, והעוצר והסגרים, ומבצע אחד שאיש כבר לא זוכר את שמו, ואת העלמת העין מהתעללויות המתנחלים בפלסטינים, ו"הטעויות" של חיילי צה"ל, והחיסולים הלא-כל-כך ממוקדים, והריסת הבתים ל"הרחבת שדה הראייה", ועקירת הזיתים ל"חישוף" השטח, ועוד המצאות לשוניות שגרמו בוודאי לאליעזר בן-יהודה להתהפך בקברו…


והארץ חיה בצל הדם המוות והצער, והייאוש היה גדול… ונראה היה שלא יהיה לזה סוף.


אבל לפתע, אירע נס. התבשרנו בחדשה בלתי צפויה ודרמטית. כן, הבלתי יאומן אירע. נס גדול היה פה. בתום שש שעות של דיון סוער במיוחד קיבלה ממשלת ישראל בראשותך (הממשלה שבה מכהנים בין היתר עוזי לנדאו, אפי איתם, בני אילון ואביגדור ליברמן!!!) החלטה היסטורית שמשמעותה: הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. ואתה, אריאל שיינרמן (שרון) יליד כפר מל"ל, בן 75, אתה, כבוד ראש הממשלה, אמרת למתנגדי התוכנית: "הסיטואציה שאליה הגענו היא החלטה בין מצב לא טוב למצב רע… האם לנצח נמשיך לשבת בג’נין?… לא מוצדק ולא נכון להמשין לשלוט על 3,5 מיליון פלסטינים…."  ולמחרת הוספת (בישיבת סיעת הליכוד): "הרעיון שאפשר להמשיך להחזיק תחת כיבוש – ואפשר לא לאהוב את המילה, אך זה כיבוש – 3.5 מיליון פלסטינים, הוא דבר גרוע לנו, לכלכלה ולפלסטינים… זה לא יכול להימשך ללא סוף… רוצים להישאר תמיד בבית לחם? בשכם?…"


יש אומרים שהשינוי בדעותיך, כלל לא בא משכנוע פנימי עמוק. אומרים, שקודם להחלטת הממשלה, הבטחת לשריך בקריצת עין שאין להם ממה לדאוג וכי יום אחרי האישור, "מפת הדרכים" תתפוגג. רמזת, שההחלטה מעורפלת ושבוש הצעיר לחש לך דבר מה באוזן כשכופף לך את היד, לחשת להם, שהפלסטינים לא יעמדו בתנאים ושצריך לשפוט אותך על פי המעשים, לא המלים. והכול כנראה נכון.


אבל, כבוד ראש הממשלה, אתה הוצאת את המילה "כיבוש" מהלקסיקון המחתרתי של ה"שמאלנים" ועשית אותה לתקנית ומותרת ואפילו קישרת את הכיבוש, עם מצבה הכלכלי של ישראל (כיבוש שווה כלכלה חלשה).
עד אז, לא ידעו רבים במדינת ישראל, או לא שמו לב, שכבשנו עם אחר. הם בוודאי הופתעו מאוד לשמוע את דבריך. הם גם התפלאו כנראה לגלות שהכיבוש עולה לנו לא רק בדם אלא גם בדמים. ושוב השתקת בהנאה ובמחי יד את ביבי, וביטלת בעקימת אף, את נזיפתה של גילה גמליאל – הפנית גב לזעקות שבר והתפתלויות מילוליות של כמה משריך וגם הבאת לכך שתושבים רבים בהתנחלויות הודיעו על נכונותם לפנות אותן ולשוב ארצה. הבורסה שוב עולה והדולר יורד והסקרים מראים ש"העם" דווקא בעד הסכם.


אני לא יודעת מה באמת יהיה ואולי הכול אשליה ודי בפיגוע אחד כדי שתחזור למסלול המוכר והמשכר של חיסולים/מבצעים/סגרים/עוצר  ו"המצב" יהיה שוב בדיוק כשהיה. אבל בינתיים, הפעם, נכון ליום כתיבת הדברים האלה, אני כותבת: תודה. הרבה תודה, אריק. אל תאכזב אותי.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. גיא אברהמי הגיב:

    שרון אומר כיבוש וממשלתו מתכננת בנית 15 אלף!!! יחידות דיור חדשות בשטחים. אולי ניאלץ לפנות מאחזים?! מי שאומר משפט כזה לא מתכוון ברצינות לקיים הסכם שלום אשר מחייב את פירוק כל ההתנחלויות.
    שרון היה מאז ומתמיד מראשי מפעל ההתנחלות, איש ריב ומדון, מושחת ותאב דמים. כל זה לא השתנה, ההסכמה למפת הדרכים הינה מן השפה אל החוץ, ובכל מקרה זוהי תכנית אשר אינה ריאלית. למתנחלים אין מה לדאוג…

  2. למנואלה דבירי הגיב:

    האם באמת לא ברור לך למה התכוון שרון? זה המשך השיטה של הציונות מאז בן-גוריון, דרך אלון, דיין, פרס, בגיו, רבין (כן, גם רבין "הקדוש"), נתניהו, ברק, בן-אליעזר ומצנע האומלל:
    כמה שיותר אדמה ומים וכמה שפחות ערבים.

    התוכנית פשוטה: לנסות לאלץ את הרשות הפלסטינית להלחם בלוחמי החופש שלה (כן, פצצות האדם הם לוחמי חופש), תמורת רסיסי שטח מפודרים מוקפים חומה.
    אך נסיון נוסף זה ייכשל – ותפרוץ האינטיפדה השלישית, שתכלול הפעם גם מזוודות ומבחנות עם חימוש הרבה יותר יעיל.
    ושרון, שכבר נכנס להסטוריה היהודית כמנהיגה השלילי ביותר, עוד ידו נטויה.

  3. בועז שחר הגיב:

    לפני שאנו יוצאים לחגיגות בעקבות הצתרפותו של החבר החדש בתנועת שלום עכשיו, אנחנו צריכים לשים לב לפרטים הקטנים. פרטים שלא השתנו עוד מימי שלטונו של האדון המכובד ביבי נתניהו. אישור מפת הדרכים ו"ההכרה" בכך שצריך לשים סוף לכיבוש הן הצהרות ריקות מתוכן. מטרת הימין של נתניהו, ליברמן, לנדאו, איתם, הנגבי וכל שאר חברי ממשלת הימין, אינה לתת סיכוי לשלום ופיתרון הסכסוך העתיק והעקוב מדם ביננו לבין הפלסטינים. המטרה היא להרוס את אבו מאזן כפי שדאגו להרוס בימי אוסלו העליזים את אבו עמר. בימי אוסלו דאגה חבורתו של נתניהו לספר לנו כל הזמן סיפורים מפחידים על משאלותיהם הכמוסות של הפלסטינאים לזרוק אותנו לים. ובכל הזדמנות שהייתה להם (אירועי המנהרה)הם עשו הכל על מנת להפוך את נבואתם העגומה לנבואה שמגשימה את עצמה. ועכשיו אנו חוזרים לאותה נקודה מפת הדרכים מטרתה להראות לעולם בכלל ולנו הישראלים, שהפלסטינאים לא רק שלו רוצים שלום אלא ממשיכים לחפש דרך להרוג אותנו. אז אל לנו לצאת מגדרנו לנוכח ההצהרות החדשות שמגיעות מבית מדרשו של זבוטינסקי במצודת זאב.אנו לא צריכים לתמוך בהצהרות ריקות מתוכן. את התמיכה המלאה שלנו יקבל שרון רק כאשר הוא יעבור מהצהרות יפות ומרגשות למעשים אמיתיים. רק כאשר הוא יראה שהוא מוכן לעבוד עם אבו מאזן ולא מנסה לשים לו רגל.

  4. אלמוג שבתאי הגיב:

    ואם כבר אמרת "כיבוש", ואם כבר הודית שכיבוש זה רע לכולם וגם לכלכלה, היית יכול גם להגיד: "טעיתי כל השנים, אתם צדקתם, לקח לי הרבה שנים והרבה מוות כדי להבין את זה, ועל כך אני מצטער". לא?

  5. סנופקין הגיב:

    מישהו יכול לומר לי למה לא מזכירים את השם של סבתא וסבא של ראש הממשלה אריאל שרון….?

  6. שרון דבירי הגיב:

    מנואלה היקרה,
    דעותייך הפוליטיות שונות משלי. אך תמיד נהנית לקרוא את פרסומייך.
    שרון דבירי

הגיבו לסנופקין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים