הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 ביוני, 2003 6 תגובות

התמונה שהופיעה בעמוד הראשון של "הארץ" למחרת פסגת עקבה, בה רואים את שרון לוחץ את ידו של אבו מאזן, שלוחו של ערפאת, כשביניהם ניצב הנשיא בוש, מזכירה תמונה דומה ומפורסמת אחרת של לחיצת היד בין רבין המנוח לבין ערפאת על מדשאות הבית הלבן בוושיגטון, כשבתווך עומד הנשיא קלינטון. בעקבות לחיצת היד בין ערפאת ורבין פתח הימין במסע שיסוי והסתה, ששרון היה אחד ממוביליו, שהסתיים ברציחתו של רבין. הבה נזכור ששרון הישווה את רבין למרשל פטן, ראש ממשלת צרפת ששיתפה פעולה אם הנאצים. ומה דינו של בוגד כזה אם לא מוות?

עתה מהתל שר ההיסטוריה בשרון, והוא מצוי באותה נקודה, אולי אף חמורה ממנה מנקודת ראות הימין, בה היה מצוי בשעתו רבין. בעוד הסכם אוסלו כלל לא דיבר על מדינה פלסטינית, מפת הדרכים מדברת עליה במפורש, ושרון מצא עצמו כפוי לתמוך בהקמתה בדבריו בפסגת עקבה. במלים אחרות: מול המנטרה של שרון וחבר משרתיו בשנתיים האחרונות שהפלסטינים "לא ישיגו בטרור דבר", הם השיגו בשנתיים וחצי של אינתיפאדה חמושה הישגים מאוד משמעותיים: התחייבות של נשיא ארה"ב לפעול למען הקמת מדינה פלסטינית ואמירת ההן או האמן של שרון לכך. שוב ראינו כי ישראל מבינה בהחלט את שפת הכוח.


האם שרון שינה את עמדותיו? האם לפתע גילה שהכיבוש משחית, ששליטה על עם אחר היא לא צודקת ובלתי נסבלת? אינני מאמין כי שרון בשנתו ה-75 גילה לפתע את האור הגנוז בזכויות האדם. אלא ששרון ניקלע לפרשת דרכים שלא האמין כי תלכוד אותו שם. הוא תמך בפלישה האמריקאית לעיראק, ולא תאר לעצמו כי יהיו לה גם השלכות לגביו. בוש גילה כי אם אינו רוצה לאבד את אותו חלק של העולם הערבי הנאמן לו, הוא אינו יכול להמשיך ולהצטייר כעושה דברה של הציונות. מישהו שם בבית הלבן לחש כנראה לאוזנו של בוש שבלי השתלטות על הבעירה המתמדת של הסכסוך הישראלי פלסטיני, ובלי תפנית לעבר עמדה מעט יותר מאוזנת שתביא בחשבון גם את זכויות הקורבן הפלסטיני, הכל עוד עלול להתפוצץ לו בפנים.


את התוצאות הראשונות ראינו בעקבה. בוש וחבר יועציו הצליחו להכניס לפיו של שרון תמליל שהוא לא חלם לומר אותו, אלא שכופין אותו עד שאומר הן, וכך היה. למיליארדים שמקבלים מארה"ב יש לעתים גם מחיר מדיני.


שרון והמתנחלים לא ידעו. עכשיו הם יודעים. גם אם שרון לא יוריד התנחלות אחת, יתכן וישאיר זאת לבאים אחריו, הרי ההצהרות שנתן קבל עולם בעד הקמתה של מדינה פלסטינית עם רצף טריטוריאלי, הן כבר בלתי הפיכות ומצרפות אותו בעל כורחו לחבורת מבשריה של המדינה הפלסטינית. יהא ברוך.


עתה באים המתנחלים ורבניהם עם הרפרטואר המוכר שלהם מימי הסכם אוסלו ועד רצח רבין, כאשר היעד עתה הוא שרון. יש כאלה שכבר מכנים אותו "בוגד", אחרים אומרים כי אם שרון יפנה מאחזים והתנחלויות יהיו לכך "תוצאות חמורות ביותר" ורבנים מהתנחלויות כבר הצהירו כי הם "לא יכולים לקחת אחריות על מה שיקרה" וכי "השטח רותח" וכל מיני רמזים דומים שפרושם אחד: חייו של שרון בסכנה. השב"כ, לפי דיווחי העיתונות, לוקח את העניין ברצינות ומגביר את השמירה על שרון. צחוק הגורל. שרון במסלול היסורים של רבין.


צריך להיות למד ווניק בשביל לא לחוש קצת שמחה לאיד לנוכח איומים מצד ימין על חייו של שרון. הוא אוכל עתה מן התבשיל אותו עזר להקדיח בימי ההסתה נגד רבין. תחושות הסיפוק אינן יכולות להיות מורה דרך, וצריך לקוות כי המסיתים לרצח ומי שנשמעים להם יאותרו בטרם יבצעו את זממם.


אין ספק בליבי כי באי אלו התנחלויות כבר מתארגנים תאים המתכננים שימוש בנשק חם נגד פינוי מתנחלים ועובדים על תסריט לרצח שרון. זה פשוט לא יכול להיות אחרת. מדובר בתנועה הבנויה על קנאות לאומנית, על משיחיות דתית, על צווים אלוהיים, על פקודות רבנים בדבר "דין מוסר", על בוז לדמוקרטיה; זו תנועה שיש בה יסודות פשיסטים לרוב. רק טבעי שמקירבה יצאו גם רוצחים שמאמינים כי באמצעות סילוק הקברניט הם ישנו את מהלכה של ההיסטוריה. רצח רבין גם נותן להם הרבה השראה, כי זה בפרוש רצח פוליטי שהצליח, לפחות עד הימים האחרונים. בעקבות רצח רבין עלה הליכוד לשלטון, הימין התחזק וכל הסכם אוסלו ניפרם. תואמי יגאל עמיר המסתובבים עדיין חופשי עלומי שם, ינסו לשחזר את הצלחתם באמצעות רצח שרון.


זה לא מקרה ששני הגופים המתנגדים לתחילתו של המסע הנוכחי מתמקדים במתנחלים וברבניהם מחד גיסא, ובחמאס ובאימאמים שלהם מאידך גיסא, אם כי צריך להיות הוגן ולאמר, שבקרב החמאס נישמעים היום יותר קולות שפויים שמוכנים להכריז על הפסקת אש, מאשר בקרב ארגוני המתנחלים ורבניהם, שדורשים להמשיך את המלחמה, את החיסולים, את הטרנספר.


שר התחבורה (עדיין) המתנחל אביגדור ליברמן, מאיים במלחמת אזרחים אם יפונו התנחלויות. אם רוצים להצליח במהלך של שלום, אסור להתקפל לנוכח איומים כאלה. מלחמת אזרחים עם חבורה של קנאים היא בהחלט אפשרית. רק אם ידעו הקנאים שהממשלה נחושה בדעתה לפנותם גם במחיר מלחמת אזרחים, יתכן כי יהיה אפשר למזערה.


היום מדינת ישראל משועבדת למתנחלים ולשטחים הכבושים. מדינת ישראל חייבת להשתחרר מהשעבוד הזה אם ברצונה לצאת למרחב כלכלי, חברתי ודמוקרטי. מלחמת האזרחים בארה"ב בה בוטלה העבדות היתה נקודת ציון משמעותית בדרך להפיכתה למדינה מפותחת ומשפיעה. בהחלט יתכן שלא יהיה מנוס ממהלך כואב, וכדי להשתחרר מהכבלים והשלשלאות שהכיבוש וההתנחלויות אזקו בהם את כולנו, לא יהיה מנוס ממלחמת אזרחים. מטרת האיום של ליברמן הוא לשתק את הממשל, ואנו צריכים להעביר מסר שאיננו מפחדים.


האם פסגת עקבה תוליך אותנו לשחרור מעניבת החנק של הכיבוש והמתנחלים? אם זה תלוי בשרון וממשלתו, לא יקרה כלום. שרון הוא בעיניי עדיין עוכר השלום, שממשיך להפעיל את מכונת הכיבוש האכזרית גם בעת כתיבת שורות אלו. אינני חש בנוח לנוכח מעין סחבקיות מצד תנועות שלום שלפתע פונות לשרון במודעות בנוסח "אריק" כאילו היה חבר שלהם. חכו, הוא עוד לא פינה התנחלות אחת ולא הפסיק את ההתנכלות וההתענות לאנשי המצפון, סרבני הכיבוש והדיכוי.


שרון אמנם כבר כונה "בוגד" על ידי המתנחלים, אבל הבגידה טרם מומשה. רק אם שרון באמת יבגוד במתנחלים, שהרי מדובר בבגידת חובה, בבגידה בהקשר חיובי ונשגב, בגידה ברוע, בעוול, באפרטהייד, נוכל לנשום את האוויר המשכר של בגידה משחררת, אם יותר לי להשתמש בצמד מלים זה.


אנו זקוקים באופן דחוף לתנועת מלקחיים בה יחברו ארגוני השלום בישראל אל הקהילה הבינלאומית, במטרה להמשיך ולטלטל את שרון כדי לא לאפשר לו לשטות בה בתרגילי התחמקות.


ה-5 ביוני


ביום כתיבת שורות אלו אנו מציינים 36 שנים למלחמת יוני 1967 שהחלה את אסון הכיבוש וההתנחלויות. תקוותי, שב-5 ביוני 2004 נהיה כבר בעיצומו של תהליך שלום ונראה את ראשוני הפליטים הפלסטינים נכנסים לגור בבתים שהמתנחלים השאירו מאחוריהם.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. נתן הגיב:

    למה קוראים לזה מלחמת אזרחים?
    מלחמת אזרחיםהיא בין שני חלקים של האוכלוסיה ,ואילו פה מדובר בקבוצה אחת שנלחמת נגד השלטון.
    אם כבר אז אפשר לקרוא לזה מלחמת האליטות.
    אליטת המתנחלים ואליטת הגנרלים(צהל) ילחמו אלו באלו
    ואני רק יכול לעמוד בצד ולעודד את שתיהן בסיסמת: "קדימה חברה ,לא לותר, עד הסוף!".

  2. שלמה הגיב:

    אירגוני השלום צריכים לסייע לשלום בית ולהבין שקליטה של עשרות אלפי יהודים חזרה לישראל הוא תהליך קשה וטראומתי.

  3. תגובות הגיב:

    במאמרו של ספירו אין כל התייחסות למי הצביע בבחירות
    לעירית ירושלים – אף על פי כן (מופתעים?)- "הגיב"
    שוורץ ו"האשים" אותו בהצבעה למי ששוורץ לא הצביע בעדו…
    שלש (!) ה"תגובות" הללו של שוורץ הוסרו וכך גם הוסרו אלה של כל מי שנסחף לפרובוקוציה. תגובות שאינן לתוכן המאמר -יוסרו. המגיבים הרוצים להעלות נושאים חדשים ולכתוב עליהם – יפנו למערכת בדואר אלקטרוני.

  4. הבהרה הגיב:

    מאחר וחסיד הדיקטטורה ומשטרי הדיכוי שורץ ממשיך למחזר את השקר כאילו הצבעתי בעד לופוליאנסקי, ובונה על כך טילי טילים של פרשנויות הזויות, ברצוני להבהיר כי בבחירות האחרונות לעיריית ירושלים לא הצבעתי בעד מועמד כלשהו לראשות העיר, כולל לופוליאנסקי, והסתפקתי בהצבעה למועצת העיר בלבד.

  5. שוב הגיב:

    מאז הבוקר של יום שבת ה7 ביוני – הוסרו עוד שלש
    "תגובות" של שוורץ ובס"ה חמש (5 ) שלא היה להן כל
    קשר לתוכן המאמר. גם תגובתו של ספירו לתגובות-שוורץ
    שכבר הוסרו – הוסרה אף היא.השארנו את הבהרתו, לתועלתם של קוראים שקראו במטר השמצותיו של שוורץ,
    לפני שנמחקו. אם שוורץ ימשיך בהטרדותיו הבלתי-פוסקות
    הוא יחסם וחסל.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הגיע הזמן שהציבור מי הוא ראש ממשלתנו -שקרן-מילה זו נאמרה לפני 50 שנה ע"יהמנוח בן גוריון קשה
    להאמין שעם ישראל יגיע לשלוםנל עוד מר שרוןבשלטון

הגיבו לשוב

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים