הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 ביוני, 2003 21 תגובות

עצה טובה לאבו-מאזן: אל תתקרב ל"אלטלנה". בימים הקרובים הוא ישמע הרבה את השם הזה. כל ישראלי שהוא ייתקל בו בדרך, ידרוש ממנו לעשות לחמאס מה שדוד בן-גוריון עשה לאניה הזאת. אבל זו תהיה דרישה מופרכת. ניתוח קצר יראה מדוע.

ערב הקמת מדינת-ישראל היו ביישוב העברי בארץ שלושה ארגונים צבאיים. בשיחות פנימיות, אנשי ביטחון ישראליים רגילים להשוות אליהם את הארגונים הפלסטיניים: הגדול שבהם, ארגון ה"הגנה", היה מעין מיליציה חצי-רשמית של ההנהגה הציונית. אפשר להשוות אותו לארגון פת"ח (תנזים); השני היה "הארגון הצבאי הלאומי" (אצ"ל או פשוט "הארגון"), מחתרת לאומנית שכפרה בסמכות ההנהגה הציונית. מפקדה היה מנחם בגין. היא פרשה בשנות ה-30 מה"הגנה" וערכה פעולות עקובות-מדם נגד הערבים והבריטים. המקביל הפלסטיני הוא חמאס. עוד יותר קיצוני היה הארגון השלישי: "לוחמי חרות ישראל", בקיצור לח"י, שכל העולם הכיר אותו בכינוי "כנופיית שטרן" (על שם מפקדה, יאיר שטרן, שנהרג בידי הבריטים). לח"י פרש מאצ"ל ב-1940, מפני שלא היה די קיצוני בעיניו. בצורתו (אם כי לא בתוכנו) הוא מקביל לג’יהאד האסלאמי.


ההנהגה הציונית, בראשות דוד בן-גוריון, שנאה את שני ארגוני "הפורשים". ראשית, מפני שהם הפריעו לה לנהל את מדיניותה כפי שמצאה לנכון ובכל פעם שביקשה להתפשר עם השלטונות הבריטיים, באו אצ"ל ולח"י וביצעו נגד הבריטים פעולות-ראווה גדולות, כמו: פיצוץ המפקדה הבריטית במלון "המלך דויד", רצח הלורד מוין ותליית שני הסרג’נטים. שנית, עצם קיום המחתרות האלה איים על ההנהגה הציונית הנבחרת – ושלישית, בעוד שההנהגה הציונית היתה "שמאלית", אצ"ל היה ימני מאוד (האידיאולוגיה של לח"י היתה מורכבת יותר).


בן-גוריון ושותפיו ניסו את הכול: בסוף 1944 הכריזו על "סזון" (עונת ציד). אנשי ההגנה חטפו חברי אצ"ל ברחובות ובבתיהם והסגירו אותם לבולשת הבריטית, שחקרה אותם בעינויים וכלאה אותם.


מי שמנע אז מלחמת-אחים עקובה-מדם היה מפקד האצ"ל, מנחם בגין. הוא לא היסס לשפוך דם ערבי ובריטי, אך נרתע באופן מוחלט משפיכת "דם יהודי" ואסר על אנשיו להגיב – גם בימיו החמורים ביותר של הסזון אנשי אצ"ל לא התגוננו. (מתחרהו של בגין, נתן ילין-מור, מנהיג לח"י, נהג אחרת. לימים סיפר לי: "נפגשתי בחשאי עם ראש ההגנה, אליהו גולומב. שמתי את האקדח שלי על השולחן ואמרתי לו: כל אחד מאינו, אנשי לח"י, יפתח באש על כל מי שינסה לחטוף אותו." ההגנה החליטה שלא לפעול נגד לח"י). הסזון לא הפריע לשלושת הארגונים לשתף פעולה ביניהם כבר כעבור כמה שבועות. הם הקימו ביחד את "תנועת המרי העברי", שלא האריכה ימים.


אז איפה "אלטלנה"? כשהכריז בן-גוריון במאי 1948 על הקמת המדינה, היה מנוי וגמור איתו לשים קץ לכל הארגונים החמושים מלבד ארגון ה"הגנה", שהפך ל"צבא ההגנה לישראל". הוא המתין רק להזדמנות מתאימה, שבאה כשאצ"ל שלח מצרפת לארץ אניה עמוסה בלוחמים, בנשק ובתחמושת. היא נקראה "אלטלנה" ("נדנדה" באיטלקית, שם-העט של זאב ז’בוטינסקי, אביו הרוחני של הליכוד). נסיבות "פרשת אלטלנה" לוטות ערפל עד היום, אך סופה ברור לגמרי: בן-גוריון דרש למסור לו את כל הנשק ובגין סירב. אז נפתחה אש על האניה, שהגיעה לשפת-הים של תל-אביב. יצחק רבין פיקד על הכוח התוקף. מנחם בגין, שעלה על האניה, נדחף על-ידי אנשיו לים וניצל. אך כמה מאנשיו נהרגו והאניה טבעה יחד עם הנשק שעל סיפונה. בן-גוריון שיבח פומבית את "התותח הקדוש" שהטביע אותה.


כל זה קרה בעיצומה של המלחמה בערבים. בן-גוריון נהג באומץ-לב וחיסל אחת ולתמיד את הסכנה של קיום צבאות פרטיים במדינה. (את לח"י חיסל בן-גוריון שלושה חודשים לאחר מכן. התירוץ היה: רצח המתווך השוודי מטעם האו"ם, הרוזן ברנאדוט, בידי אנשי לח"י). מי שדורש עכשיו מאבו-מאזן "לחזור על פרשת אלטלנה" עוסק בדמגוגיה מסוכנת. הדרישה נשמעת הגיונית אך הנסיבות שונות לגמרי. בין השאר: בן-גוריון החל לחסל את אצ"ל כאשר מדינת-ישראל כבר היתה קיימת, גם להלכה וגם למעשה. אבו-מאזן נדרש לעשות זאת כאשר מדינת פלסטין אינה קיימת עדיין וצה"ל שולט בכל השטחים הכבושים.


לבן-גוריון היתה סמכות מוסרית, חוקית ומעשית שישנה כיום רק ליאסר ערפאת. אבו-מאזן רחוק ממעמד כזה. לרשות בן-גוריון עמד צבא גדול וממושמע, שכבר היה למוד-קרבות. (הייתי אז חייל, ובעקיפין היה גם לי חלק במבצע הזה). לאבו-מאזן אין כלום: בשנתיים האחרונות הרס צה"ל את רוב המתקנים של כוחות-הביטחון הפלסטיניים, יחד עם בתי-הסוהר, הארכיונים ותוכנות המחשבים. כאשר החיילים הישראליים רואים שוטר פלסטיני חמוש, הם הורגים אותו במקום, אף שהסכמי-אוסלו הקימו את המשטרה הפלסטינית ומסרו לה נשק.


אין שום דמיון בין המצב הזה ובין הרקע של פרשת "אלטלנה". ערפאת ואבו-מאזן נוהגים עכשיו בדיוק כמו שנהג בן-גוריון בשלב דומה: הם מפעילים כלפי "הפורשים" תערובת של לחץ מוסרי ומעשי, דברי שכנוע ואיומים. חיסול המחתרות שלנו היה אפשרי רק מפני שרוב עצום של הציבור הישראלי הבין שעם הקמת המדינה, הושגה המטרה הלאומית ופעולות המחתרת מסכנות אותה. כאשר תקום מדינת פלסטין, ורוב העם הפלסטיני יבין שמטרתו הלאומית הושגה, לא יתקשו גם מנהיגיה להתגבר על הארגונים החמושים שינסו להפריע.


עד אז לא יירה שום תותח פלסטיני קדוש על "אלטלנה" פלסטינית.

תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. חבל שאתה גם משתמש במונח מלחמת אחים. הגיב:

    מלחמת אחים זה ביטוי תנ"כי. בעולם לא משתמשים בזה. רק פה. מדובר במלחמת אזרחים.

  2. משתמש בציטוט הגיב:

    אורי אבנרי ציטט (!) את אפי איתם שאיים ב"מלחמת אחים" ולא במלחמת-אזרחים.

  3. מאמר או תוכנית כבקשתך ? הגיב:

    עם כל הכבוד לקורא והמגיב המסור "שי" – מאמרים אינם
    תוכניות "כבקשתך".

  4. שי הגיב:

    אכן ציטט יפה. אך לא ביקר את העניין כמצופה מאבנרי. על כך הערתי.

  5. אלדר משוש הגיב:

    אורי אבנרי לא יעץ לפלסטינים להשאיר את ארגוני
    ההתנגדות על כנם – מי שכתב זאת בתגובות למאמרו,
    לא קרא את המאמר בעיון ובתשומת לב מספקת. כותב
    המאמר, אבנרי,הציע לאבו-מאזן, ראש ממשלת פלסטין,
    להגיע להסכם הפסקת-אש עם כל הארגונים, כדי למנוע
    מלחמת-אזרחים פלסטינים, שתשחק לידיו של שרון הסרבן.

  6. תגובה למר אבנרי מאיש אקדמיה המקורב לשמאל הגיב:

    שבועיים לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים השתתפתי במפגש אקדמי בפריס. מדען מצרי שהשתתף בכנס ניסה לצנן את התלהבותי מהאופק החדש שנפתח לדעתי בפני היהודים והערבים להמשך תהליך השלום.לדבריו לב הבעיה הוא הסכסוך עם הפלסטינאים והבעיה מאד מסובכת. הוא סים את דבריו ואמר שעיקר הבעיה נובע מריבוי תנועות ההתנגדות הפלסטינאיות. אני מתפלא על דברי אורי בכתבה זו. לרגע נדמה לי שהוא לא מכיר את הבעיה כלל. אם לא הייתי מכיר את אורי אבנרי ואת דעותיו הייתי סובר שמדובר באיש הימין הקיצוני הישראלי שמעונין שהשלום שמתכוון אליו הנשיא בוש,לא יצלח. אורי הצליח לעשות הקבלה מענינת בין מדינת ישראל שבדרך(1947) להין המדינה הפלסטינאית שבדרך(2003).אך דווקא ה"יעוץ"שנתן לפלסטינאים הופך את הקערה על פיה. מנהיגי הסירוב הפלסטינאים מעונינים מאד בהנצחת המצב הנוכחי בו הם שולטים בשטח ובאספסוף פנאטי ומשולהב. אין להם כל התחייבות למליוני הפלסטינאים המסכניםוהם נהנים ממעמד ומיוקרה ומהמון כסף שזורם לכיסם מחו"ל.

  7. הבלתי נמחק הגיב:

    מאמר מנומק ומעניין, חבל שאורי לא דופק חשבון כאשר בסעיף שולי הוא מכניס שלא בצדק למאמץ ההתגוננות הנוכחי .

    אני מתכוון לציתות:

    " כאשר החיילים הישראליים רואים שוטר פלסטיני חמוש, הם הורגים אותו במקום, אף שהסכמי-אוסלו הקימו את המשטרה הפלסטינית ומסרו לה נשק".

    הנעלם מאורי כי השתנה משהו מאז הסכמי אוסלו, הנעלם מעיניו החריפות שהמשטרה הפליסתנאית, בתקופת קיום האינתיפאדה מפנה את נשקה כנגד בנינו ?
    אכן קשה להסביר כיצד אותו אדם שמנתח כל כך בהיר את ההבדלים בין זירתו בעבר של בן גוריון לבין האלטרנטיבות הנוכחיות של אבו מזן, שאותו אדם יפיל את עצמו לכזה בור של בורות בניתוח מצב בטחוני המאיים בפועל כנגד עמו ילדיו ונכדיו.

  8. ציוני הגיב:

    אורי מה קרה לך ? האם הפכת ליועץ של הפלשתינים ? אם אתה משוה כל ארגון יהודי לארגון ערבי איפה אתה ממקם את עצמך בתוך המפה הזאת ? איפה נציג היהודים אצל הערבים ? אם היה קם ארגון כזה אצלם מזמן היה מושמד או מושם תחת סוגר ובריח .אני גאה בכך שפה מותר להתבטא בחופשיות , אולם נא לא למתוח את החבל יותר מדי . אולי כמה מאוהדיך יקחו את דבריך ברצינות ויקימו לח"י חדשה אשר במקום להלחם בבריטים ובערבים תלחם ביהודים . הלואי ואתבדה כמות המילים , השנאה כלפי כל דבר ציוני המאפיינת אתר זה , אותי היא משעשעת אולם אני מקוה שכמה לא יקחו אותה רחוק יותר .

  9. אבנרי הגיב:

    אני מקווה שהמערכת לא תסיר הפעם את דבריו של שווארץ הפרובוקטור ה"שמאלי" – המעז לכתוב שאבנרי "מקבל
    פרסי דם". אין גבול לחוצפת ושקרי השווארץ, שאינן
    מסתפק הפעם בכזביו המחוחזריםת על היותו אבנרי "סוכן"
    של זה או אחר, אלא גם מרחיק לשקר, בדבר יחסו של
    כותב המאמר, לשכירים. להזכירכם: אורי אבנרי היה חבר
    הוועד הפועל של ההסתדרות 1978-1974 בסיעה אחת עם
    יעקב ריפתין ושיתף פעולה עם סיעת רק"ח בהסתדרות.
    עמדותיו בנושאי "התוכנית" של נתניהו וקודמיו,זהות
    לעמדותיה של חד"ש. עכשיו יבוא השווארץ ויכתוב על
    ריפתיו וחד"ש מתוך ילקוט הכזבים שלו ויבקש שלא יסירו
    את מה שיכתוב באלפי מילים. עד מתי תרסן המערכת את
    עצמה ולא תחסום פגע רע שכזה. האתר נוצר לכותבים
    וקוראים שפויים.

  10. יונה הגיב:

    הטענה כי רבין פיקד על הכוח שירה על האניה היא שקר מבית מדרשו של הימין הקיצוני, חבל מאד שאבנרי, (כמו גם כותב ההצגה "אלטלנה", אלדד בק), מצטרפים להטעייה זו.
    רבין באותה תקופה לחם בנגב.
    את שמות כל שרשרת הפיקוד של "התותח הקדוש", ניתן לקרוא בספריהם של שלמה נקדימון "אלטלנה" ודוד ניב "הארגון הצבאי הלאומי".

  11. אז מי הגיב:

    אז מי כן פיקד ?

  12. יונה הגיב:

    "בעמדת התצפית הועמד לרשותו של ויינשטיין מכשיר קשר שדרכו העביר את הוראות הטיווח אל הכוון, ברוך סטרולוביץ-שמואלי, העתיד גם להמטיר את הפגזים.
    … הפקודה הועברה במישרין מבן-גוריון לידין, מידין לאדמון, מאדמון לאילן, מאילן ללחובר, מלחובר לגונן, מגונן לווינשטיין, מוויינשטיין לדלסקי, מדלסקי לשמואלי". (נקדימון, 296) .
    שלמה נקדימון, אלטלנה, הוצאת עידנים, 1978.
    כפי שכתבתי, לגרסה זו יש גם אישור בספרו של דוד ניב.
    אגב, גם בספר "המרד" של בגין, בפרק העוסק באלטלנה "מלחמת אחים – לעולם לא" (עמ’189-251), לא מוזכר כלל שמו של רבין!

    • נדב הגיב:

      צודק, ברוך שמואלי ז"ל זה הדוד שלי. סיפור מעניין נוסף הוא, בעת ירי הפגזים ע"י ברוך שמואלי הוא היה בטוח כי על סיפון האלטלנה נמצא אחיו יהודה סטרולוביץ.

  13. כן אלטלנה לא אלטלנה הגיב:

    אם הפלשתינאים לא יקחו על עצמם לדבר ולבצע בפה אחד וביד אחת, לא תדע ישראל עם מי לדבר ועל מי לסמוך.כפי שקורה עכשיו זה המצב וארה"ב וישראל לא יודעות אפילו דקה מה יעשו הפלשתינאים. כל זמן שאת המדיניות שלהם מנהלות הכנופיות מבית היוצר של 11 בספטמבר לא יהיה שקט בכל העולם. לכן אני תמהה על כתבה זו של אבנרי שמכיר את המצב האמיתיומקורב אל חוגי השלטון בשני הצדדים. אם הפלשתינאים לא ידברו עם קול אחד מוביל(כשהאחרים נמצאים רק ברקע-כמו בישראל) אזי המצב יחמיר ומובילי 11/9 יפעלו בהרבה מקומות בעולם המערבי וחבל. כנראה שמנהיגי 11/9 שמוריהם ותלמידיהם נמצאים בשפע באיזורנו לא מצאו עדיין פרטנר ש"יודע לדבר עמם בשפתם"

  14. לתגובת אלטלנה כן או לא הגיב:

    הצדק עם הכותבת. הדבר החשוב באמת הוא השלום. אל השלום יכול להגיע רק מי שמבין את שפתו של היריב ויודע לדבר עמו בשםתו. השאלה אם שרון ומופז באמת מבינים ומכירים ושולטים בשפה של (כמו שאת קוראת) כנופיות ה11/9

  15. אלמוג שבתאי הגיב:

    לדעתי, לא כל כך משנה מי פיקד ומי ביצע. אילו רבין קיבל את הפקודה, היה עליו לבצעה (לדעתי), וזה לא היה גורע דבר מהלגיטימיות שלו בעיני. לא כי חייבים לבצע כל פקודה, אלא לא היתה ברירה, מדינה ריבונית לא יכולה להרשות לעצמה צבאות פרטיים ומיליציות חמושות, וגם לרשות הפלסטינאית לא תהיה ברירה במוקדם או במאוחר, אם יש בדעתה להפוך למדינה.

  16. יונה הגיב:

    לאלמוג שבתאי.
    ועוד איך יש לזה קשר! אך לא בהקשר הפוליטי/היסטורי של האלטלנה, (כי בעניין הזה איש איש ודעתו), אלא בהקשר של הדהלגיטימציה שהימין הקיצוני עשה לרבין לפני רציחתו, וכינויו "רוצח", בגלל שקר מעורבותו בירי על האניה.

  17. לכל אדם יש שפה משלו/ לכל ארגון יש שפה משלו הגיב:

    רק מופז היקר מפז שמארץ האיסלם בא// יודע את שפתם יאסין ורנטיזי// רק הוא בדרכו השקולה והחכמה// יכניס להם בקלות בטיזי//.

  18. בן גוריון דוד הגיב:

    תודה לאבנרי על מאמרו ברור אם כן שאבניגוד לקדשקושי פרס רבין והבאים אחריהם הטרור הרצחני ימשיך ובנקודה זו צודק אבנרי
    אלא שאם תקום מדינה פלשתינית (שאני מציע לאבנרי לעבור אליה וליהנות מהדמוקרטיה הנפלאה והמוסרית שתהיה שם) הטרור לא ייפסק אל א רק ימשיך כי הבעיה היא לא הכיבוש אם 800 הרוגים עוד לא הפילו לכם את האסימון אלא עצם ריבונות יהודית בישראל
    הפתרון טרנספרו אותם

  19. חוצפית הגיב:

    "כאשר תקום מדינת פלסטין, ורוב העם הפלסטיני יבין שמטרתו הלאומית הושגה, לא יתקשו גם מנהיגיה להתגבר על הארגונים החמושים שינסו להפריע.

    עד אז לא יירה שום תותח פלסטיני קדוש על "אלטלנה" פלסטינית."

    כנראה שקמה מדינה פלסטינית בלא ששמנו לב, כי תותחים קדושים, רובים קדושים, סכינים קדושות ואגרופים קדושים תקפו השבוע את הארגונים החמושים שניסו להפריע…

    אם זה לא היה כלכך עצוב זה היה מצחיק, שלא לאמר פתטי.

  20. רן מ.פ הגיב:

    מעניין אותי אם אבנרי לא מכיר את האמת לגבי ההסכמים של בגין עם בן גוריון לפני הגעת האלטלנה לארץ או שהוא פשוט משקר על מנת להצדיק את טענותיו,וד"א ל"יונה" לגרסתו של סא"ל יצחק רבין, שפורסמה מאוחר יותר בספרו "פנקס שירות", הוא אישית פיקד על הירי על האונייה "אלטלנה" וחיילי האצ"ל.
    זו העדות שלו! ולא של הימין הקיצוני…

הגיבו לאבנרי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים