הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 ביוני, 2003 16 תגובות

ממשלת ישראל מנעה השבוע ממשלחת של רופאים מבלגיה והולנד לבדוק את המצב הרפואי בשטחים הכבושים ובשטחי הרשות הפלסטינית. אנשי משרד החוץ טענו כי מדובר במשלחת עוינת שמטרתה "לאסוף ראיות נגד חיילי צה’ל, כדי להאשים אותם מאוחר יותר בפשעי מלחמה". לאור זאת חזרו חברי המשלחת לארצותיהם. מצב הרפואה בשטחים הכבושים ובשטחי הרשות הפלסטינית, הנתונים אף הם תחת כיבוש ומצור ישראלי, הינו מחפיר. הכובש הישראלי מונע טיפול רפואי מרבבות פלסטינים, החל מדיאליזה וכלה בילדים שנתקפו במחלה ונעצרים במחסומים, ומאות אם לא אלפים, מתו בעטיים של התנהגותם הפושעת של חיילי צבא הכיבוש הישראלי. אני סבור שחששם של אנשי משרד החוץ כי הרופאים מהולנד ובלגיה יגלו בביקורם כי חיילי הכיבוש הישראלי מבצעים פשעי מלחמה, מוצדק בהחלט.

ממשלת ישראל נהגה במקרה זה כממשלה טוטאליטרית, אבל יחד עם זאת יש להדגיש כי לא הגיעה לרמת השיפלות של ממשלת הרייך השלישי. כוונתי לגטו טרזיינשאט, שהוקם על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה בצ’כיה, סמוך לפראג, "כמחנה לדוגמא" שם מנהלים היהודים חיים סדירים, כולל חיי תרבות תוססים. הגרמנים פתחו את המחנה לביקורת משלחות של הצלב האדום, והם אף הכינו סרט שנשא את הכותרת "הפירר נותן ליהודים עיר במתנה".


התעמולה השקרית לא החזיקה מעמד זמ רב. בסופו של דבר הועברו גם תושבי טרזיינשטאט למחנות השמדה.


ממשלת ישראל יודעת שהמצב בשטחים הכבושים מביש וקודר. היא, ייאמר לזכותה, לא מביימת הצגות למשלחות מחו"ל, אלא פשוט מחליטה להסתיר ככל שניתן את המציאות העגומה מעיניים בוחנות וביקורתיות. אבל גם זה לא יעזור. הזוועה תגיע בסופו של דבר, גם אם בדרכים עוקפות, לידיעת הרופאים בהולנד ובלגיה.


"המפקד הלאומי"


פרופ’ סרי נוסייבה, העומד בראש אוניברסיטת אל קודס בירושלים הפלסטינית הכבושה, והאלוף במילואים עמי אילון, מפקד חיל הים וראש השב"כ לשעבר, השיקו השבוע את יוזמת השלום שלהם הקרויה "המפקד הלאומי". מטרתם להחתים מאות אלפי אזרחים, ישראלים ופלסטינים, שיהוו את קבוצת הלחץ שתוביל את הממשלות להסכם שלום. היוזמה של השניים מבוססת על הצהרת עקרונות קצרה, בעלת שישה סעיפים, קליטה ופשוטה להבנה:



  1. שתי מדינות לשני עמים.
  2. זכות השיבה – פליטים פלסטינים רק לפלסטין ויהודים יחזרו למדינת ישראל.
  3. המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת.
  4. גבולות קבע על בסיס 4 ביוני 1967 עם אפשרות לחילופי שטחים.
  5. ירושלים – בירת שתי המדינות. השכונות היהודיות בריבונות ישראל, השכונות הערביות בריבונות פלסטין. הר הבית ללא ריבונות.
  6. סוף הסכסוך.

מפתיע שסרי נוסייבה, שבשעתו בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה פעיל יחד עמי בוועד הישראלי-פלסטיני הראשון, "הוועד נגד היד הקשה" (פייסל חוסייני ואנוכי היינו שני יושבי הראש), עשה כברת דרך מהפכנית בנושא זכות השיבה. הוא נתן ידו למצע שהולך מעבר למה שהוסכם בשיחות טאבה בין ממשלת ישראל לממשלת הרשות הפלסטינית, לפיו תסכים ישראל לקלוט מספר מסוים של פליטים, עד חמישים אלף, ובכך תמלא אחר החלטה 194 של האו"ם המדברת על זכות הפליטים לחזור למקומות מגוריהם הקודמים, או לקבל פיצויים.


סרי נוסייבה מוותר על יישום החלטה 194 כפי שחלק ניכר מהפלסטינים עדיין מפרש אותה. למרבית אנשי השמאל בישראל לא תהיה בעיה להסכים עם עיקרי המצע הזה, להוציא כמה קבוצות זעירות של מה שקרוי השמאל הסהרורי/מיליטנטי/קיצוני/קיקיוני (מחק את המיותר) שרואה בציונות אם כל חטאת, ודורש החזרת מיליוני הפליטים הפלסטינים למקומותיהם הקודמים בתחומי מדינת ישראל.


האם ניתן להיות לא ציוני או פוסט ציוני ולא לתמוך בזכות שיבה גורפת של פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל? אפשר גם אפשר. לדידי זהו משגה לזרוק לפיתחה של ישראל את כל האשמה בדבר יצירת בעיית הפליטים בעקבות מלחמת 1948.


הבה ניזכור, בטרם קבלת החלטת החלוקה של האו"ם בנובמבר 1947, לא היתה בעיית פליטים פלסטינים. איש לא יכול לומר היום מה היה קורה אילו הסכימו ארצות ערב וההנהגה הפלסטינית להחלטת החלוקה של האו"ם. יש הטוענים כי להנהגת היישוב היהודי היו תוכניות מגירה של ייזום מלחמה למקרה כזה, כדי "לשפר עמדות" באשר לגבולותיה של המדינה היהודית. אולם מה שקרה בפועל הוא, שהנהגת היישוב היהודי הסכימה לתוכנית החלוקה, ומדינות ערב חברו להנהגה הפלסטינית בהתנגדות נחרצת להחלטת החלוקה, ויזמו מאבק מזוין כדי למנוע מימוש החלטת האו"ם. מדינות ערב פלשו לישראל במאמץ לסייע לעם הפלסטיני במלחמתו ובמלחמה הזו כשלו. בעיית הפליטים היא תוצאה של מלחמה זו.


אין ספק כי הצבא הישראלי ביצע לא מעט פשעי מלחמה במהלך המלחמה ב-1948, החל מרציחות וכלה בגירושים, ולכן ישראל נושאת ללא ספק באחריות לעוולות ואי הצדק שנגרמו לפלסטינים. אבל לא אחריות בלעדית, גם הערבים שותפים לאחריות.


אין מלחמות שמחות. כל מלחמה היא אכזרית וכרוכה בהרג, רצח ופשעי מלחמה. אבל התוצאה הסופית של מלחמת 1948, מלחמת העצמאות בפי הישראלים והנכבה בפי הפלסטינים, סייעה לממש את החלטת האו"ם להקמת מדינת ישראל. לא מקרה הוא שהקהילה הבינלאומית, שמכוח הלגיטימיות שלה הוקמה ישראל, מכירה בגבולות סוף מלחמת 1948, (הקו הירוק המפורסם), משום שרואים בה מלחמת שחרור או עצמאות שעיגנה את הקמת המדינה, אבל לא מכירה בגבולות האימפריאליים של מלחמת הכיבוש ביוני 1967, שאין בינה לבין קיום המדינה דבר.


אין חזרה במנהרת הזמן למציאות שקדמה למלחמת 1948. החזרת מיליוני פליטים חדורי איבה ושנאה לתוך ישראל הוא מתכון למרחץ דמים נורא ואיום. שוחרי זכויות האדם שמוחים בצדק על אפליית הפלסטינים אזרחי ישראל ועל משטר הכיבוש והאפרטהייד בשטחים הכבושים, מן הדין שיביעו גם מחאה על היחס המשפיל והמבזה לו זכו ועדיין זוכים הפליטים הפלסטינים בלבנון או בסוריה. חמישים שנה הם מוחזקים שם במצוקה, בעוני, ללא זכויות אזרח וסובלים מאפלייה. בין אם מישהו תומך בהחזרת הפליטים בין שלא, יש למחות על היחס המחפיר שארצות ערב מגלות כלפי הפליטים הפלסטינים מזה חמישים שנה.


כמי שרואה עצמו משוחרר מהשלב הלאומי, אני מקווה כי יווצרו במזרח התיכון קהילות על-לאומיות, אולם כדי שזה יקרה חייבות המדינות למצות את השלב הלאומי, לחיות במסגרות דמוקרטיות בעלות ערכים דומים, שיהוו את נקודת הזינוק למיזוג כזה, כפי שהדבר נעשה באורח איטי ומבוקר באירופה. לא מקרה הוא כי פולין הקומוניסטית או ספרד הפשיסטית לא היו יכולות להיות חברות בקהילת העמים הדמוקרטים באירופה. רק סילוק הדיקטטורות והנהגת משטרים דמוקרטים סללו את הדרך לכך. כך גם כאן. רק מדינה פלסטינית, מדינה ירדנית ומדינת ישראל שיתפתחו לכדי קהילות בעלות ערכים דמוקרטים דומים, יוכלו לצעוד לקראת מיזוג על לאומי. במסגרת מהלך כזה חייבת ישראל להפסיק את הכיבוש ולפרק את ההתנחלויות, אותן מצודות אפרטהייד בשטחים הכבושים.


מדינות ערב צריכות לעבור עוד כברת דרך ארוכה כדי להקים בקירבן משטרים דמוקרטים חילונים, שיש בהם פלורליזם פוליטי אמיתי, הפרדת דת ממדינה, בחירות חופשיות, עיתונות חופשית, איגודים מקצועיים עצמאיים, זכות שביתה, שוויון מעמד האשה, מינימום של צדק חברתי ועוד כדי להיות כשרים לעלות לשלב השיתוף העל לאומי. גם מדינת ישראל, שבנושאים רבים נמצאת בשלב מתקדם יותר משכנותיה, צריכה לעבור שינויים מהותיים ממדינת שבט דתית למדינה דמוקרטית של כל אזרחיה, כדי שהחזון העל-לאומי יקרום עור וגידים.


איזה מזל


גם מי שמתנגדים לכיבוש מודים לאותם שוטרים שהצליחו לגלות בקלקיליה את המטען במשקל 10 ק"ג, אותו נשאו שני צעירים מארגון חללי אל אקצה בשכם, שהיו בדרכם לישראל כדי לפוצצו באזור הומה אדם בפתח תקוה. אני תומך בשאיפתם להשתחרר מהכיבוש הישראלי אבל מתנגד בכל ישותי לשיטות נפשעות של פגיעה המונית באוכלוסייה אזרחית לא לוחמת.


חרם על תוצרת ישראל


ארגון בלגי פירסם מודעה הקוראת להחרים את תוצרת ישראל. במודעה אנו רואים תפוז אדום נוטף דם, תזכורת לדמם של פלסטינים חפים מפשע שניגר מטילי, תותחי ומקלעי חיילי הכיבוש הישראלי.


מודעה זו עוררה אצל מספר ישראלים את מיצי הפטריוטיזם, והם הצהירו כי יפסיקו לקנות שוקולד בלגי, שהרי בלגיה נושאת על גבה פשעי מלחמה איומים כאשר היתה כובש קולוניאלי בקונגו.


אני תומך במודעה ובחרם כלכלי על ישראל, וגם חתום על קול קורא שפורסם בחו"ל, משום שאני סבור כי על ישראל לחול אותם כללים שחלו על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. החרם הבינלאומי על דרום אפריקה, הגם שהיה חלקי ולא נשמר על ידי כל המדינות באותה הקפדה, תרם בסופו של דבר תרומה מכריעה להתפכחות ראשי השלטון הלבן בדרום אפריקה ולתפנית שהביא לחיסולו של משטר האפרטהייד.


ישראל היא המדינה הנתמכת ביותר בעולם. יותר מחמישה מיליארדי דולרים זורמים אליה מדי שנה במסגרת תרומות וסיוע חוץ, דבר המאפשר לה לבנות את מכונת הצבא האדירה, לממן את הכיבוש ואת התנחלויות האפרטהייד. מי שבאמת רוצה לחסל את הכיבוש הישראלי שגורר את המדינה אליי תהום, צריך ליבש את מקורות המימון שלו בחו"ל.


חרם כלכלי על ישראל, הוא שיטה יעילה ולא אלימה, שתביא תוצאות מהירות להפליא בכל הקשור להתפכחות השלטון והאזרחים. ברגע שאזרחים ישראלים לא יוכלו יותר לקנות מטבע חוץ, לא יוכלו לטייל בחו"ל, לא יוכלו לקנות סחורות מחו"ל, תיפסק מכירת נשק לישראל, לא יהיה דלק למכוניות, נבחרות ספורט ישראליות לא תוכלנה להתמודד במסגרות בינלאומיות, וממשלת ישראל תיאלץ להכריז על קיצוב מזון, או אז תתרחש בישראל התקוממות עממית שתדרוש מהממשלה לסגת מהכיבוש ולבטל את האפרטהייד, כדי לשוב ולחזור למשפחת העמים. הלוואי ובישראל יתרחש חשבון נפש בגין פשעי הכיבוש, בדומה לזה המתרחש היום בבלגיה בכל הקשור לעברה הקולוניאלי. אין הצדקה לחרם על שוקולד בלגי, יש מלוא ההצדקה על חרם נגד ישראל.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. יעקב הגיב:

    אדון ספירו אם לך מותר לזהם את שמו הטוב של עם ישראל ןמדינת ישראל גם לי מותר לעשות זאת לעם הפלסטיני ובצדק.

    במו עיני ראיתי במערב ביירות גופות של ערבים נוצרים שנותרו תלויות על ווים במרפאה כאשר מספר שעות קודם לכן נלקח מהם עירוי דם ישיר !!! לתוך ורידי פצועים של אש"פ.
    עצרנו חובש פלסטיני שסיפר מה הם עשו. הם היו זקוקים בסך הכל לליטר דם לכל פצוע אבל הם השאירו את השניים לדמם עד מוות.

    מה יש לך לומר על כך מר ספירו? אני בטוח שיש לך הצדקה אידאוליגית לכך !!!

    זהו פרצופם האמיתי של עם הפשע השפל והמושחת ביותר בעולם הערבי, הוא עם הפלסטיני.

    ישראל איננה חייבת להתיר לאיש לעבור דרכה לצד הפלסטיני במיוחד לאחר ששני בריטים נכנסו לאחרונה מעזה לישראל ובצעו בלב תל אביב טבח באזרחים חפים מפשע וכל זאת תחת כסות של פעילי שלום.

  2. הולנד ובלגיה-שיבדקו את ההסטוריה של עצמן הגיב:

    2 מדינות שהפעילו מחנות דיכוי ,ניצול ורצח בקולוניות שכבשו. היו ממשתפי הפעולה האינטנסיביים עם היטלר ושותפיו. נשלטות היו על ידי מיעוט ערבי שהולך וכובש אותן ועוד מעט תהיינה תחת שלטון מוסלמי. והם יבואו לבדוק אותנו. מדינה קטנה מוקפת על ידי מאה מליון אויבים ועוד מליון בתוך הבית ועוד אלפי משתפי פעולה עם האויבים . בין משתפי הפעולה כאלו שנשפטו על ריגול ובגידה וכאלו שעדיין לא. יושבים בתוכנו אויבים שהם עצמנו ובשרנו, מנצלים את כל טוב הארץ, לא תורמים כלום לקהילה ועוזרים ומסיתים לטובת אויבינו. ואנו מדינה של אנשי מוסר רחמנים בני רחמנים שמאפשרים לגנבים המשפחתיים להמשיך ולגנוב-אנו חייבים להתעורר ומהר.

  3. מסכימה אם הכתבה- אבל קצת יותר מתונה הגיב:

    אני חושבת, שאין מקום להשוואה בין הנאצים לביננו, אך זה נכון שאנחנו לא נוהגים נכון בפלאשטינאים. אם היינו קצת יותר מתחשבים בתנאי המחייה שלהם, (נותנים להם טיפול רפואי הוגן, מגורים וכ’ו) או נותנים להם להקים מדינה משל עצמם, לא הייתה בעיה שהבלגים וההולנדים היו באים לבדוק אותם. איני מסכימה אם אף אחת מן התגובות שמשדרות שאין מקום לפשרה. אם אנחנו רוצים להפסיק את שפיכות הדמים כאן, הגיע הזמן שנוותר אל האובססיה שיהיה לנו את כל הארץ.

  4. "יעקב", הפרובוקטור המגיב הגיב:

    הוא היה "פעמיים בקובה" (ראו תגובתו מתחת
    למודעה על הקרנת סרט – הוא מגיב גם למודעות)
    וגם היה בלבנון וראה איך שודדים דמם של ישראלים. הוא גם יודע ש"פעילי שלום" סייעו
    לחבלנים… הכל הוא יודע ואם אינו יודע – מי ששלח אותו לעורר מדנים ופרובוקציות באתר,יודע.

  5. אלמוג שבתאי הגיב:

    עכשיו אני מבינה, שלא רק שה"צנזורה" מטעמי נימוס וטוב-טעם לא מרשה להשוות בין ישראל לגרמניה הנאצית, אלא שכל פעם שמשמיעים ביקורת על ישראל יש להוסיף מיד "מצד שני, הנאצים היו יותר גרועים". אני אשתדל לזכור.

  6. לגדעון מנחשון הגיב:

    תמיד היית מוזר. עוד בכותבך בעיתוני הסטודנטים ב1968 היית מוזר. איך אתה חוזר לסורך ומשווה ביננו לבין הנאצים. אין לי כוונה ךהתווכח עמך כי ההגדרה הכי עדינה שאפשר להגדירך בה היא שאתה מוזר. רבים וטובים כאן באתר קראו לך בחודשים האחרונים להפסיק עם ההשוואה הזו כי אסור לנו כיהודים להתנהג כמוך וכי ההשוואה בכל קנה מידה היא שיקרית , מעוותת , מגמתית, אנטישמית וחולנית. מה שנותר לי להגיד לך במוחלטות: אתה מסכן !!! אני מאד מרחם עליך!!!!

  7. כן נכון הייתי גם בלבנון וגם בקובה הגיב:

    בלבנון הייתי שמונה חדשים קשים מאד ב 1982/3
    ובקובה הייתי לפני 4 שנים ובשנה שעברה.

    מעניין שעד עתה הצנזורים באתר הזה לא מחקו את תגובתך למרות שכינית אותי בכינוי גנאי בעוד שאני התייחסתי רק לדבריך ולא אליך אישית.

    למרות הזעזוע הנורא שלי מדבריך בעניין הנאצים התיחחסתי אליך בנימוס כי כך אני נוהג אפילו באנשים שדיעותיהם מעבירות אותי על דעתי.

    אגב כבר חסמו מספר פעמים את כניסתי לאתר למרות שלא כיניתי איש כפרובוקטור או בכל כינוי גנאי אחר.

    אבל אולי תתמודד עם מעשי הפלסטינים אנשי ערפאת לאחיהם הערבים בלבנון. מדוע אינך מתייחס לגופם של הדברים?

  8. יוסי שורץבפ"ס הגיב:

    מי שיודע לקרוא אינו יכול אלא להתפעל ממה שאנשים מסוגלים לאומר על עצמם, שהם סוצילאיסטים והומנים, אך הם תומכים בגרוש הפלסטינים ובאי חזרת הפליטים.

    אם היה מישהוא צריך את ההוכחה כי מאחורי ההשוואה הבלתי מדעית של הכיבוש הקולוניאלי של מדינת ישראל והמשטר הנאצי, עליה חוזר ספירו שוב ושוב, מסתתרת עמדה לאומנות גזענית מובהקת, בא ספירו ונתן אותה במאמר זה שלו התומך בגלוי בנוסבה שאינו מהפכן אלא ריאקציונר מובהק, המייצג את עמדות פלג מהבורגנות הפלסטינית, הניצבת ימינה אף מערפאת, ובוויתור על זכות השיבה של הפליטים. מי שמכיר את תולדות הארץ הזאת לא יכול אלא לזהות את נוסיבה כהמשך של הפוליטיקה של הפלג הנששיבי של הבורגנות הפלסטינית.
    לא רק זאת, אלא הוא מצדיק שוב את הפשע של חלוקת הארץ, שנועד לסייע לאימפריאליזם להטות את מאבק מעמד הפועלים, ערבים כיהודים לאחר מלחמת העולם השניה לאורגיה לאומנית כתוצאה מהחלטת החלוקה.
    לא מקרה הוא שהוא גם תומך ללא כל ספק בסטלין, תליין המהפכה הסוציאליסטית, אשר נתן את ידו לחלוקת הארץ, גם כאשר הוא ידע מה יהיה בגורל חברי המפלגה הקומוניסטים הערבים, משום שהוא פחד מהגל המהפכני של מעמד הפועלים שהתפרץ אחר המלחמה, כולל בפלסטין.
    איבתו של ספירו לסטלין מסתבר היא מאוד סלקטבית, כל עוד סטלין היה מעורב בפשעים במקומות רחוקים הוא נגדו, אך כאשר סטלין סייע לבורגנות הציונית, הוא בעדו. האופוזיציה שלו לסטלניזם אינה משמאל, אלא מימין, של מהפכני הנגד הדמוקרטים. שנאתו לסטלין כך מסתבר, אינה לדיכוי מעמד הפועלים בכל מקום, אלא לכלכלה הסוציאליסטית-דהיינו למה שנותר ממהפכת אוקטובר הגדולה.
    חלוקת פלסטין שייכת לפרק של חלוקת תת היבשת ההודית, לחיסול התקוממות הפרטזינים הקומוניסטים ביוון, לחלוקת קפריסין ועוד מעללים דומים של האימפריאליזם בברכתו של סטלין, שנועשה לייצב מחדש את הסדר האימפריאליסטי שהתערער בעקבות זוועות המלחמה. זאת הייתה משמעות הסכמי יאלטה, אשר נועדו לסכל את אפשרות המהפכה הסוצילאיסטית, לאחר מלחמת העולם השנייה. אויבי מעמד הפועלים הסתתרו מאחרוי הטענה כי החלוקה נובעת מחוסר האפשרות של המוני היהודים והערבים לחיות יחד, בפועל היא הכתה וחתכה במאבק המשותף והנפלא של הפועלים הערבים והיהודים, במקומות כמו נמל חיפה, בתי הזיקוק, חברת הנפט העיראקית, בעובדים האזרחים בבסיסי הצבא הבריטי, ברכבות. מאבק שהתפתח עד כדי שביתה כללית באפריל 1946.
    מאבק שהצמיח הפגנות גדולות של פועלים יהודים וערבים תחת הסיסמה: תחי האחדות והאחווה של הפועלים היהודים והערבים. וכל זאת בעוד הלאומנים הציונים והערבים חורקים שיניים ועושים הכל כדי לחבל במאבק זה.
    כדי לסכל מאבק זה, ב30 לדצמבר 1947, זרק האצ"ל פצצות על פועלים ערבים שניצבו בכניסה לבתי הזיקוק, חמומי מוח ערבים התנפלו אז על הפועלים היהודים, אולם הפועלים הערבים חברי האגודים המקצועיים באו לעזרתם כנגד הלאומנים.
    למחרת הפלמ"ח, שאילו ספירו היה בוגר מספיק הוא היה מצטרף אליו, עשה טבח בכפר בלד אל שייך, שם התגוררו הפועלים הערבים שהצילו את אחיהם היהודים.
    המלחמה שפרצה ב48 הייתה מלחמה מזוהמת מכל הצדדים, הבורגנות הציונית, כשם של מנהיגי מדינות ערב. הקורבנות שלה היו הפלסטינים אשר גורשו או ברחו מפחד הטרור הציוני. רק הם היו זקוקים וראויים להגנה. הגנה אותה ניסתה "הליגה לשחרור לאומי" לספק אך משום עמדותיה השגויות כתוצאה משליטת הסלניזם, היא לא יכלה לעשות כן.
    מה שהיה צריך הוא במפלגה מרקסיסטית מהפכנית ערבית יהודית שהייתה מארגנת את הפועלים ובמיוחד גם את היהודים, כדי להגן על אחינו הפלסטינים. כמובן שאיש כספירו היה במקרה זה נלחם בהגנה הפועלית, כאשר הוא צועק שזאת עמדה קיקונית לא ראויה לאנשים כמוהו.
    ללא ספק הפליטים לא יחזרו לארצם כל עוד מדינת ישראל הקפיטליסטית ולצדה מדינות ערב הקפיטליסטיות תמשכנה להתקיים, משום שעל בסיס הקפיטליזם, בו תומך ספירו בסופו של יום, לא ניתן לפתור שום שאלה חשובה, וכל עוד נמשיך לחיות בשיטה זו יישפך וימשיך להשפך דם רב. ספירו שייך בסופו של דבר, למרות מליצותיו הריקות, למחנה הריאקציה, המבקש לשמר את הסדר הקפיטליסטי והאימפריאליסטי הקיים, כמובן במחלצות דמוקרטיות לכאורה.
    עמדתו בסופו של יום אינה אלא תמיכה במעגל הדמים לו אחראים, בעלי ההון האמריקאים, בעלי ההון הישראלים, הרשות הפלסטינית המשת"פית וחמאס, כשם ששליטי מדינות ערב. כל אחד מצרכיו ומקומו במערכת עושה הכל כדי לחבל במאבק משותף של פועלים ערבים ויהודים.
    על בסיס חברה חדשה- מדינה סוציאליסטית, בה ליהודים ולפלסטינים ממשל עצמי, כחלק ממזרח תיכון סוציאליסטי, יחזרו הפליטים לארצם, הפלסטינים יזכו בזכות ההגדרה העצמית, והיהודים בחיי בטחון ואחווה.

  9. שמואל ברונר הגיב:

    לגדעון שלום,
    קראתי במבוכה את התייחסותך לנושא הפליטים ברשימה "המפקד הלאומי", וזאת משתי סיבות: הראשונה מקורה בטענתך שעלינו לבוא בטרוניות למדינות הערביות אשר שם מתגוררים פליטי 1948 "שוחרי זכויות האדם … מן הדין שיביעו גם מחאה על היחס המשפיל והמבזה לו זכו ועדיין זוכים הפליטים הפלסטינים בלבנון או בסוריה." טענה זו אופיינית לסומים (כמו אנשי "שינוי") אשר תמיד הם עמוסים בתלונות על האחר, בנוסח: "מה אם תנועות השלום שלהם? "נראה אותכם מפגינים שם!!".
    והשניה, אכן נכון שמלחמה היתה פה בשנת 1948, אבל האם אין זה מחובתנו לסייע לנפגעים בה? האם לא גירשנו? האם לא החרבנו הרבה יותר מהנדרש? האם לא המשכנו הרבה מעבר לנדרש? האם לא שיקרנו (ראה בג"ץ איקרית לאחרונה)? ולכן פטורים אנו מלפתור את בעייתם של כל פליטי 48′, אבל חובה עלינו לאפשר קליטה של חלק מהפליטים בשטחי מדינת ישראל בגבולות 67′, (ניתן לעשות זאת גם ע"י העברת אדמות המצויות ממערב לקו הירוק לידי הרשות הפלשתינית, וכך להימנע מהענקת אזרחות ישראלית לאותם פליטים), ולפצות קבוצה משמעותית נוספת כספית.
    מקווה בעתיד למצוא אצלך קצת יותר אנושיות בהתייחסות לפליטי 48′.

  10. סוגיית הפליטים הגיב:

    בעית הפליטים הונצחה על ידי מדינות ערב במכוון. הם הושארו לסבול ללא כל נסיון לנצל את עושר הנפט הסעודי והעראקי ואת כספי אונר"א לטובת שיפור תנאיהם. בעית הפליטים הינה כבר 55 שנים קלף מיקוח בידי שונאי ישראל .

  11. גדעון ספירו הגיב:

    לשמואל ברונר
    ____________

    חוששני כי קראת את רשימתי בהקפצות, קטע כן וקטע לא, וכנראה דילגת על אותו קטע בו כתבתי בפרוש כי ישראל ביצעה ב-1948 פשעי מלחמה והיא נושאת באחריות לעוולות שניגרמו לפליטים. יחד עם זאת הוספתי כי אחריותה של ישראל אינה בלעדית. גם להנהגה הפלסטינית ומדינות ערב שפלשו לישראל ב-1948 במטרה לסכל את החלטת האו"ם, יש מניית בכורה בגורלם המר של הפליטים.
    אין ספק כי ישראל צריכה לתת את חלקה בפתרון, אבל השאלה היא האם מימוש זכות השיבה כפי שהפלסטינים מבינים אותה, החזרת מיליוני פליטים לתחומי מדינת ישראל, הוא הפתרון הנאות. תשובתי היא שזה אינו פתרון, אלא מתכון למרחץ דמים נוסף.
    ישראל חייבת לתת את חלקה בפתרון הבעייה על ידי תשלום פיצויים לאלה שהשאירו מאחוריהם רכוש ובסיוע ליישובם מחדש בין במדינה הפלסטינית (שבמסגרתה תמומש זכות השיבה), ובין במקומות אחרים בהם ייקלטו.
    ההצעה שלך להחזיר מספר מסויים של פליטים לתוך הקו הירוק, ואחר כך להחזיר שטח זה למדינה הפלסטינית וכך למנוע מהם את האזרחות הישראלית, היא גזענות מהולה בצדקנות מעושה.
    אם אתה סבור כי יש להחזיר פליטים לישראל, אז להחזיר עם כל הכרוך בכך, כולל זכויות אזרח מלאות.
    גם דבריך כי במלחמה 1948 "גירשנו והחרבנו מעבר לנידרש" הם עם כל הכבוד דברי הבל.
    אתה מכיר מלחמה, מה עוד מלחמה שעבור שני הצדדים היא להיות או לחדול, שקברניטיה מודדים מינונים "דרושים" של גירוש והחרבה?
    לסיכום: אנחנו מחוייבים להשתתף בפתרון בעיית הפליטים, אבל דוק, פתרון ולא יצירת מציאות חדשה של שפיכת דמים.
    החזרת כל הפליטים שגורשו או ברחו במלחמת העצמאות ב-1948, הם וצאצאיהם, כאמור מדובר במיליונים, לתחומי מדינת ישראל, ברמת השנאה והאיבה הנוכחיים, תוביל בסופו של דבר למרתץ דמים שיסתיימו או בנכבה חדשה או בהחזרת היהודים (שיוותרו מהמלחמה) לארצות מוצאם.
    לדידי פתרון שתי המדינות הוא פתרון ארעי. אני מקווה כי ברבות הימים תתפתחנה כאן שתי ישויות דמוקרטיות שתוכלנה להתמזג.
    ועוד נקודה שאתה מתקשה להבין: כאשר אני מבקר את הגזענות והיחס המבזה והמשפיל שהם מנת חלקם של הפליטים הפלסטינים בארצות ערב, אינני עושה זאת על חשבון גימוד חטאיה ופשעיה של ישראל. מרבית טוריי הם בסופו של דבר כתב ביקורת נוקב נגד מדיניותן של ממשלות ישראל.
    אני עושה זאת כחבר אמנסטי, שנושא זכויות האדם חשוב לו מעבר לגבולות הלאומיים של מדינתו.

  12. לירן הגיב:

    איזה כייף שאני לא שמאלני תודה אלוהים ועוד חודש אני מתגייס להנדסה קרבית ואז אני יוכל לפוצץ "דברים".

  13. גדעון ספירו הגיב:

    לירן,
    אם אתה חש כייף לא להיות שמאלני, זה בסדר גמור. כל אחד והכייפים שלו. אבל זה שאתה מצמיד לכייף שלך את התגייסותך בעוד חודש להנדסה קרבית, מוכיח כי משהו בחיישני ההישרדות שלך וברצון החיים שלך השתבש. כנראה תוצאה של שטיפת מוח לא שמאלנית.
    מסתבר כי מתאבדים יש לא רק אצל הפלסטינים.

  14. לירן הגיב:

    גדעון,
    אני לא הולך להתאבד אני הולך להרוג מתאבדים עתידיים ובכך להישאר חיי,
    וחוץ מזה אני לא עבדתי כל שטיפת מוח אני נולדתי בשטחים (מעלה אפרים חלק בלתי נפרד מארץ ישראל השלמה) וזה לא שההורים שלי איזה ימניים פשוט הם היו זוג צעיר בלי כסף וזה מה שהמדינה הציע להם. גרתי שם 14 שנה ומאוד נקשרתי למקום ואני לא מוכן לוותר עליו בכזו קלות.
    ואני מקווה לגדל שם את ילדיי.

  15. מומחי השמאל הקיצוני האנטי -ציוני: נא תגובתכם לכתוב הגיב:

    המגיב/ה: סוגיית הפליטים
    בעית הפליטים הונצחה על ידי מדינות ערב במכוון. הם הושארו לסבול ללא כל נסיון לנצל את עושר הנפט הסעודי והעראקי ואת כספי אונר"א לטובת שיפור תנאיהם. בעית הפליטים הינה כבר 55 שנים קלף מיקוח בידי שונאי ישראל .

  16. למומחה הימין הגיב:

    גם ההתנחלויות הן קלף מיקוח. יוותרו שני הצדדים על שניהם ובא לציון / פלסטין גואל. עם זאת כנראה שכמה התנחלויות לא יפונו ולכן כמה פליטים יורשו לחזור. כמה? שאלה טובה.

הגיבו לסוגיית הפליטים

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים