הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 ביוני, 2003 9 תגובות

טובי הפרשנים הכלכליים אצלנו, עוסקים לאחרונה בניסיון הסביר את גל האופטימיות השוטף את המדינה. כמעט כולם, תמימי-דעה שהנתונים הכלכליים האמיתיים אינם מצדיקים את האופוריה בבורסה ובשוק מטבע זר. נהפוך הוא: היומון "גלובס" דיווח ב-9 ביוני ששיעור האבטלה האמיתי במשק הוא 15.8%, מספר מחפשי העבודה ברבעון הראשון היה 412 אלף ומלבדם עוד 625 אלף עובדים המועסקים בעבודה זמנית, חלקית או, רק בכמה שעות בשבוע. נתונים אלו גבוהים ב-50% מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אצלה יש רק 10.8% מובטלים. "מעריב" דיווח ב-23 ביוני, שהמיתון נמשך ובשליש הראשון של השנה נרשם קיפאון מוחלט בפדיון ענפי המסחר והשירותים. בפדיון ענפי הנדל"ן והשירותים נרשמה ירידה חדה של 9%. "הארץ" פרסם ב-29 ביוני שהיצוא פחת ב-13% במאי השנה. "בנק-ישראל" דיווח בשבוע שעבר, שהמדד המשולב החדש לבחינת מצב המשק לחודש מאי ירד ב-0.3%.

קרן האור היחידה על פי הדיווחים הכלכליים האחרונים: החלה זרימת הון מחו"ל לישראל וקטן קצב המרת שקלים לדולרים והעברתם לבנקים זרים. ההסבר לכך הוא פשוט :לדברי דניאל טננהאוזר, האנליסט של חברת ההשקעות האמריקאית הגדולה גולדמן-זקס, את המשקיעים הזרים מושך פער הריבית. בנק-ישראל משלם למפקידים 5% עד 7% יותר ממה שמשלמת כל מדינה אחרת בעולם. לכן, אומר טננהאוזר, זה הוא תהליך זמני כי, כשהריבית באמריקה או אירופה תעלה במקצת: ה"משקיעים" יברחו מישראל. אף אחד מכל הפרשנים העליזים, לא חישב, כמה עולה למדינה הריבית המופרזת שהיא משלמת כדי למנוע בריחת הון מישראל. בחישוב שנתי, המחיר הוא, לפחות, 200 מיליון דולר בשנה.


נתון חשוב יותר, התפרסם ב-25 ביוני ביומון הכלכלי "דה-מרקר": גביית המסים ירדה בינואר-אפריל ב-23.1%. נתונים קשים אלו מעידים שהגירעון בתקציב המדינה יגדל הרבה מעל לתחזיות האוצר והתוכניות הכלכליות של נתניהו ויעבור את ה-7%. משמעותן של כל הנתונים החמורים: מצבו של המשק במדינה ממשיך להיות גרוע ויהיה גרוע יותר והסיבה למצב כלכלי קשה זה היא בעיקר האינתיפאדה.


נראה בעליל שהסיבה לאופטימיות בציבור הממיר דולרים לשקלים ומשקיע בבורסה, היא התקווה שסוף-סוף תסתיים האינתיפאדה. אם כך אמנם יקרה ותוכנית "מפת הדרכים" תתבצע כולה: הפלסטינים "ישמרו על שקט", הישראלים יפרקו מיד 108 התנחלויות לא חוקיות, אותן הבטיח שרון לפרק, לא יהיו עוד "חיסולים" – גם אם תהיה פרובוקציה של פיגוע התאבדות – יתממש חזון אחרית הימים ויגור שרון עם ערפאת.


האם מישהו באמת מאמין, ששרון יאפשר הקמתה של מדינה פלסטינית על פי "חזון בוש" – המחייב את פינוי כל ההתנחלויות, כולל מסירת ירושלים המזרחית לפלסטינים בתוך שנה-שנתיים?! האם לא סביר יותר ששרון "לא יצטער", כשמחבל מתאבד עצמאי, יבצע פיגוע מזוויע, עד כדי כך ששרון יראה עצמו "חייב" להגיב וכך ייפול חלל גם ההסדר הנוכחי – שרון וממשלותיו, גם זו עם ה"עבודה", העדיפו 800 הרוגים ישראלים בשלוש השנים האחרונות על פינוי של אפילו 8 התנחלויות? זו היא האמת לאמיתה: התנחלויות או הרוגים. תוכניתו של בוש נכפית על שרון הנמצא עתה תחת למכבש האמריקאי והעט המתנופף של הנשיא בוש, שטרם אישר את הערבויות, שבלעדיהן כלכלת המדינה תקרוס.


אין לי ספק ששרון יחפש כל אפשרות, להכשיל את "מפת-הדרכים" – אם לא עכשיו, אז בעוד כמה חודשים כאשר בוש יתחיל במרוץ הבחירות שלו. שרון, שהעדיף בכל זמן כהונתו קורבנות ישראלים ומשבר כלכלי על מדינה פלסטינית – לא יהפוך את עורו בין לילה. מי שאמר רק לפני שבועיים: "מותר לבנות בהתנחלויות אבל, ללא חגיגות" – הוא אותו שרון בונה ההתנחלויות. וכדי להסיר ספק: פרס, פואד ,וילנאי – כמוהם כשרון ואין כמעט הבדל ביניהם. כאשר הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות קשים ומתחת לעור הכבש של הממשלה ממשיך לנשום אותו הזאב, אין מקום לאופטימיות.


המשורר האיטלקי דנטה אליגיירי, בטרילוגיה הידועה שלו על הגיהינום, כור-ההיתוך וגן-העדן, כתב, שעל שער הכניסה לכור-ההיתוך ("פורגאטוריום") מתנוססת הכתובת: "חדלו מכל תקווה, אתם הבאים הנה". אם מלים אלו היו מתנוססות עתה, בכניסות למדינת ישראל, הן היו משקפות את המצב האמיתי.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. ציוני הגיב:

    הטיעון שלך הרוגים או התנחלויות קלוש . גם לפני שהיו התנחלויות היו הרוגים .
    לא קראתי מעולם דברי ביקורת על ארגונים מוסלמים קיצוניים , שיטות מלחמה פסולות , אלא התייצבות ללא סייג לצד אחד.

  2. לציוני הגיב:

    אולי תפסיק לחזור על המנטרות שלך. לך לאתר יש"ע ומצא שם את מה שאתה מחפש. כנראה שאתר זה אינו בשבילך? מוזר שאתה לא מבין את זה.

  3. אשר פרוליך הגיב:

    למגיב האלמוני(?)לציוני:

    אינני חושב שאתה מגן על האתר הזה עם תגובות
    כמו"לך לאתר של יש"ע".במקום זה תוכל להתיחס
    לנאמר ולטעון כנגד או בעד או להוסיף לדיון.
    בטענות של "ציוני" יש חלק מאמת(חלק).
    לא נכון שלעולם לא נמתחה ביקורת על אירגונים
    מוסלמים קיצונים באתר,אבל,לדעתי,בקורת זו לא
    מספקת,לא בכמות(מבחינה סטטיסטית)ולא בתוכן.
    ביקרות כזו,חייבת להיות בלתי תלויה ובלתי
    צמודה לנושא הכבוש.נכון שיש קשר בין התפתחות
    התנועות האיסלמיות הפונדמנטליסטיות עם הכבוש,
    אבל תהליך זה קיים גם במדינות אחרות בהן אין
    כבוש ישראלי ולא קשורות לסכסוך כאן.
    עוד לא ראיתי(אולי באשמתי)ביקורת ונתוח
    מעמיק ואוביקטיבי של הפונדמנטליזם האיסלמי
    באתר.כמארקסיסיט,הנני חושב שדווקה אתר זה
    חייב לנתח תופעה זו לעומק,ובכך תרומה טובה
    יותר לשלום אמיתי בין העמים מאשר להסביר הכל,
    כולל תהליכים כלכליים,בכבוש.

  4. jחנה ק. הגיב:

    יגאל היקר,
    כמו תמיד כתבת טוב, אבל מה שחורה לי הוא שכל המאמרים השבוע בגדה השמאלית עוסקים בנושא הסכסוך (כולל מאמרך, בסיכומו של דבר), ואף לא אחד מהמאמרים עוסק במאבק המעמדי שמתרחש היום במפעל חיפה כימיקלים, שהוא סימבול של ממש למדיניותה הברוטלית של הממשלה המבקשת לחסל באופן סופי את העבודה המאורגנת בישראל. אם בעבר התרגשנו מהכלבים של סולתם, היום – אפילו לא החברים הטובים בגדה השמאלית – מתייחסים למכות ולאלימות המופעלת כלפי עובדים שכל רצונם הוא להקים ועד משלהם.
    העובדה שהמפעל הוא בבעלותו של אריה גנגר, שליחו של שרון לבית הלבן והתורם הגדול שלו, היא ערך מוסף לסיפור הזה.
    ועדיין, גם מרקסיסט כמוך מאמין כמו שרון שאפשר יהיה לפתור את בעיות החברה בישראל רק אם תפתר בעיית הסכסוך. עד שיגיע הסכם השלום, אם בכלל, ישראל תהפוך לסניף של ארגנטינה במזרח התיכון, הכל כאן יהיה מופרט ומרוכז בידיהם של גנגר וחבריו לעשירון, ולא יהיה כבר מה לפתור. ישראל תהיה חברת כוח אדם אחת גדולה, כמו זו המעסיקה את עובדי חיפה כימיקלים היום.

  5. ארי בר-לביא- למגיבה שמעלי הגיב:

    זה כך לא רק בחיפה כימיקלים זה בבנק הפועלים, בחברות הסלולר בכל מקומות העבודה (להוציא את חברת החשמל , בזק ומקורות-שעובדיהם מחזיקים את המדינה בביצים). מנצלים את העובדים בדרגה של כמעט עבדות. אבל הבעיה הגדולה ביותר היא לא בכלכלה(נקבל עזרה מיהדות ארה"ב וממשלת ארה"ב) גם לא בבטחון(נגיע להסדר עם הערבים) הבעיה היא בחינוך. אין חינוך, אין תרבות.אין מנהיגות אין חוק, איש הישר בעיניו יעשה, רצח , תאונות דרכים, פקידה גונבת 1/4 מליארד ש"ח(יותר מההון העצמי של הבנק) והמנהלים שלה והפיקוח על הבנקים לא ידעו והם נקיים מכל אשמה. מנהלי בנקים נותנים מליארדים למקורבים בלי הצדקה עיסקית ,בלי בטחונות ובלי להחזיר- והכל בסדר. ראשי ממשלה ושרים נחקרים במשטרה כחשודים בפלילים והכל בסדר. העיקר שהשקל מתחזק והבורסה מרקיעה שחקים ופריצקי שהציע לכל עם ישראל לפני כשנה להעביר מהר את כספו לחו"לכי אנו עומדים בפני קטסטרופה. ובכן אם כל השחיתות הנזכרת בתגובה שלי(וזה רק קצה קצהו של קרחון)לא תחוסל מהר אז רבותי תשמעו בקול השר פריצקי!!!

  6. אשר פרוליך הגיב:

    לארי שלום:

    למה אתה אומר שאין חנוך?תפתח את הטלוויזיה,עתונות,רדיו,תלך לבתי ספר ואף לאוניברסיטאות ותראה שיש חנוך=
    חנוך להתעשרות מספקולציה או ממפעל הפיס,
    חנוך לאלימות,לרצח ולאונס,חינוך לאי-כבוד הזולת,חנוך איך לא לעבוד(או "עבוד" על אחרים)
    חנוך של "כאילו",שהפכה למילה השגורה בכל משפט
    בדיבור העכשווי.
    מה שחסר זה חנוך אחר,אבל חנוך אחר לא יהיה אם השאיפות,האידאלים,החלומות של הבריאות
    ישתנו מהצרכנות המטומטמת של היום,לחפוס אחרי
    האפשרויות הבלתי מוגבלות בחברה אחרת.
    בקיצור,ללא שנוי במבנה החברתי וביחסים
    בין אדם לאדם,ובמיוחד בתלות הכלכלית ההולכת
    וגוברת עם התפתחות הקפיטליזם,ללא שנוי רדיקלי
    באופי יחסים אלה,אין לצפות לכל שנוי בחינוך.

  7. לאשר פרויליך- הצדק עמך הגיב:

    גם ארי צודק אז מה עושים?. בו גוריון אמר אחרי מלחמת ששת הימים שאם לא נגיע להסדר שלום ולהחזרת השטחים לערבים-יהיה רע ומר במדינה והוא צדק. יוסי שריד-אדם יקר וישר דרך , יהודי-ציוני נאמן למדינה אומר שנים שאם לא נחזיר את השטחים ונגיע להסדר אז לא תהיה לנו רק בעיה בטחונית ,דמוגראפית וכלכלית אלאבעיה חמורה בחינוך ובתרבות. לדבריו האלימות המופגנת בשטחים תעבור בצורה כפולה ומכופלת לתוך תוכנו.והו צדק רק לא רצו להאזין לו .ובעקבות האלימות באו השחיתות ,הפשע והניצול ותראה מיהם חברי הכנסת החדשים. רק ממשלה של כל ישרי הדרך ובעלי ה"קבלות" על עשיה והצלחה- רק מהם תצמח(אולי) הישועה.

  8. יגאל לביב הגיב:

    לחנה ק.:
    כשיורים התותחים שותקות השביתות.זה מצער,זה לא טוב,צריך להאבק בזה-אבל זה חוק טבע:אצל האדם הרגיל והלא משכיל, ובמיוחד בהשכלה מרקסיסטית,יצר הקיום הוא היצר הבסיסי החזק והשליט הכופה עליונותו על כל יצר אחר.המדינה היא עבור האדם הרגיל הכלי להבטחת קיומו וחייו.מכאן שקיומה וטובתה של המדינה קודמת לכל דבר אחר,להוציא איום ישיר על קיומו של האדם הרגיל.
    לכן כאשר מדינה נמצאת בסיכסוך עם מדינה אחרת,כל דבר הקשור בסיכסוך זה נראה לאדם הרגיל חשוב וחיוני יותר מכל נושא אחר-להוציא כאמור איום ישיר על קיום האדם הרגיל.
    לכן תמיד לאומנות בעת סכסוך לאומי תהיה הגורם הקובע והמשפיע.כל עת לא שורר שלום בין מכשיר המדינה למדינות אחרות,יעדיף האדם הרגיל תמיד את ענייני הגנת המדינה על עניינים אחרים כמו מאבק מקצועי,פמיניסטי ואחר.
    מאמץ המושקע במאבק מקצועי במדינה המצויה באיום קיומי יביא תוצאות מזעריות לעומת אותו מאמץ במדינה הנמצאת במצב של שלום.
    כל עוד חושב האדם הרגיל כי נשקפת סכנה לקיום המדינה ולקיומו שלו כתוצאה מן הסכסוך עם הפלסתינאים,תגבר הלאומנות,ידעך המאבק המעמדי.הקפיטליסטים מנצלים תמיד תקופות של סכסוך ואיום קיומי להחלשת השכירים וארגוניהם.הרפורמות של נתניהו עולות ומתגשמות על רקע האינתיפאדה.רק אם יסתיים הסיכסוך הלואמי לתמיד או לפרק זמן ממושך,יחזור האדם הרגיל לשים את הדאגה לרווחתו בראש דאגותיו.
    לכן המאמץ העיקרי צריך להיות מופנה לסיום הסכסוך הלאומי.מאוד ייתכן כי עד אז ירוסקו אמצעי המלחמה של השכירים עד תום,אבל אין דרך למנוע זאת.רק כאשר תהיה ישראל מדינה נורמלית ללא סכסוכים לאומיים קיומיים עם אחרות,ניתן יהיה לבנות מחדש את המאבק המעמדי ומכשיריו.
    ובינתיים נחמה פורתא:בית הדין לעבודה פסק לטובת עובדי חיפה-כימיקלים.

  9. אשר פרוליך הגיב:

    ליגאל שלום:

    צר לי לא להסכים אתך(גם לא עם בן גוריון
    ויוסישריד).
    הפרדת הנושא הלאומי מהנושא המעמדי אינה
    תואמת את הגישה המרקסיסטית.איני אומר זאת
    במובן של צרות ראייה או צרות אופק אלא להיפך.
    בורוחוב כתב לפני שנים רבות שהסוציאליזם
    לא יתגשם(עבור העם היהודי)ללא הציונות,והציונות לא תתגשם ללא סוציאליזם.
    הגישה המטילה את כל הצרות של מדינת ישראל בכבוש אינה דיאלקטית והיא פשטנית מדי.
    אינני טוען שזו בעייה מרכזית,אבל בעייה
    לא פחות מרכזית היא הנפילה של מדינת ישראל
    לתוך "חור שחור" של קפיטליזם בלתי מרוסן.
    בן גוריון טען משטען בגלל שמבחינה כלכלית וחברתית היה אנטי מרקסיסט,וכנ"ל יוסי שריד .
    וכאן אנו חוזרים לשאילה מה קודם למה?
    ("הביצה או התרנגולת?",השלום או מלחמת מעמדות?).
    תשובתי(למעשה לא שלי,אלא של קודמים לי בשנים ובחוכמה)היא=שניהם ביחד,כי שנהם צדדים
    של אותה מטבע,אותה מציאות,שבראייה לא דיאלקטית נראים נושאים נפרדים,ובראייה דיאלקטית הם פנים שונות של אותה מציאות.
    חבל שבאתר "הגדה"מופיעים מאמרים רבים הנוגעים בשני נושאים אלה בהפרדה מוחלטת,ומעטים הדנים ומנתחים את הקשר בינהם.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים