הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 ביולי, 2003 13 תגובות

אפילו קונדוליסה רייס, אשה ימנית שלא במקרה הצטרפה לכנופיית ג’ורג’ בוש, נדהמה מהחמיצות שנדפה משרי ממשלת ישראל נוכח הפסקת האש החד-צדדית של ארגוני ההתנגדות הפלסטינים. היא השתדלה מאוד להתבטא ברוח מרכז הליכוד, חירפה וגידפה את יאסר עראפת והודיעה שהחרם עליו יימשך, אבל בני שיחה היו בכל זאת זועפים ומרירים. משקיף מן הצד היה עלול להגיע למסקנה שאריאל שרון ושריו אינם רוצים כלל בהצלחת הפסקת האש.

לא יעלה על הדעת, כך הם אומרים איש לרעהו בחדרי חדרים, שהפלסטינים יכתיבו לנו מהלכים, ועוד בתמיכה אמריקאית. סילבן שלום (שר החוץ?), הצליח אומנם להסית קצת את האורחת, והראה לה מאמר פשטני וגזעני שהופיע בעיתון פלסטיני, שהכתיר אותה בתואר "האלמנה השחורה". במרתפי ממר"י, ארגון שהתמחה באיסוף ובהפצה של דברי איוולת ממקור ערבי, אפשר למצוא אוצרות בלומים, שיזינו את "ההסברה" הישראלית במשך דורות. אז מה בכך? שאלה טובה. יעדי ההסברה הישראלית השתנו לחלוטין בשנים האחרונות, ומטרתם העיקרית כיום היא להצדיק את הכיבוש, הדיכוי, הנישול, הפרת זכויות האדם של הפלסטינים, ובעיקר את ההתנחלויות הממאירות וחלקן בסיכול כל התקדמות לשלום. שרון לא יכול להתכחש לעובדה שרוב הישראלים רוצים בהודנה, פשוט כדי לנשום לרווחה לפרק זמן קצר, לפני שהזוועות תחזורנה. אבל הוא, והשדולה הבטחוניסטית הגדולה העומדת עתה לרשותו, אינם רוצים בשום הסכם עם אנשים ריבוניים, בני חורין – כפי שנהג לומר מנחם בגין המנוח. הוא ואנשיו חוששים ממיסודה של יישות פלסטינית אמינה, שתזכה בהדרגה ליוקרה בעולם ותוכל לעמוד על דרישותיה, שהוכרו כבר מזמן על ידי הקהילה הבינלאומית. מס השפתיים של הגברת רייס בנושא עראפת לא מעלה ולא מוריד בעיני השרים ויועציהם. אם עראפת באמת מנוטרל בעיני האמריקאים, אז הוא לא מסוגל למלא את תפקידו כאיש הרע המיתולוגי, שנורה בסוף הסרט על ידי השריף הטוב.


אפילו שרון מבין לפי שעה, שטרם הגיע הזמן לטפל במחמוד עבאס, הוא אבו-מאזן, בכלים שהוא ייחד לעראפת. אז הוא פשוט מחכה לו בפינה. אנשי מנגנוני החושך למיניהם, כולל ממר"י, מכינים בחשאי את התיקים לשימוש במועד המתאים: עבאס האנטישמי, עבאס הטירוריסט, עבאס שותפו הוותיק של עראפת בנושאים רעיוניים, מחתרתיים ודיפלומטיים (זה דווקא נכון). אבל הם מקווים שדווקא הפלסטינים עצמם יעשו בעבורם את המלאכה. תמיד ניתן למצוא איזה תחליף לאבו-נידאל, שיחסל את עבאס כפי שעשו גם לעיסאם סרטאווי, מייסד האסכולה השלומניקית באש"ף. אבל גם אם ארגוני הסירוב יתאפקו הפעם, ניתן יהיה בקלות לגרום לתבערה חדשה. באלף הימים שחלפו מתחילת האינתיפאדה, שרון פוצץ באורח שיטתי כל התקדמות לשביתת נשק או לתהליך מדיני, באמצעות מרצחיו ואנשי חוליות המוות הטרוריסטיות שלו. יש להניח שעוד נראה אותם בפעולה, אולי במהלך חודש יולי.


כדי למנוע הסכם אמיתי עם העם הפלסטיני, שכרוך בדיוק במחיר שאותו מתווה ערפת בכל הזדמנות, מדגיש עתה שרון את הגדר, (ממנה לא התלהב בעבר), עד כדי כך שהוא מכריז על נכונותו להתעמת עם הממשל האמריקאי בשם הביטחון. הגדר, לפי סדר היום הסמוי של כל תומכיה (אהוד ברק, דן מרגלית), נועדה למנוע מישראל לשלם את מחיר השלום. אין לה יעד ביטחוני, אלא פוליטי. שרון רוצה לדחוק את הפלסטינים לבנטוסטאנים, להבטיח את זכויות המתנחלים בכל מקום, להפוך את ההתפשטות הטריטוריאלית הבלתי חוקית של ישראל בשטחים לעובדה מוכרת על ידי המוסדות הבינלאומיים ובעיקר על ידי ממשלת ארצות הברית. לצורך זה הוא נושא את שם הביטחון לשווא, ומסתכן בעימות מיותר עם פטרונו בוש. ההסתבכות האמריקאית בעיראק לא תאפשר לממשל בוושינגטון לקבל את התכתיבים הישראלים, ובעיקר את תוואי הגדר. אם עבאס יסכים לגדר בתוואי הנוכחי, הוא לא יחזיק מעמד יותר מכמה חודשים. כל הפלסטינים מבינים היטב את פירוש הגדר: ויתור על פירוק ההתנחלויות ועל מדינה פלסטינית בת קיימא, והשלמה עם חלוקת הגדה תחת חלוקת הארץ.


עראפת נוּדה על ידי ישראל לא בגלל הטרור, אלא בגלל התעקשותו על היעדים המוסכמים של העם הפלסטיני, בחסות רוב מדינות העולם. אלה נשארו בעינם מאז מלחמת 1967: נסיגה ישראלית מלאה, כינון מדינה פלסטינית לצד ישראל, הקמת בירה פלסטינית במזרח ירושלים, פירוק ההתנחלויות, הסדר מוסכם לפתרון בעיית הפליטים. הרחקתו של עראפת היתה שגיאה קשה מנקודת ראות ישראלית אמיתית, לא זו המימסדית. לעם הישראלי יש אינטרס ברור בשלטון חזק בפלסטין, שיכרות איתנו שלום בתנאים שלא יתקבלו בקרב הציבור הפלסטיני כמשתפ"יות. אם ישראל היתה מספקת לו את הסחורה ולא משפילה אותו באורח שיטתי, עראפת היה מסוגל להגיע להסכם שלום סביר, ולהכניע את ארגוני הסירוב. עתה הגענו למצב, שלא נוכל עוד לחיות בשקט, אפילו לזמן קצר, בלי הסכמת מנהיגי החמאס והג’יהאד האיסלמי.


את ההפוגה אפשר היה לנצל לשורה ארוכה של מחוות, כדי שהשִגרה הפלסטינית, כפי שקרא לזה דני רובינשטיין מ"הארץ", לא תהיה כל כך נוראה עד שהם יאבדו את רצונם לחיות איתנו בדו-קיום. לא רק שחרור אסירים, אלא גם שיפור המצב הכלכלי והתעסוקתי, הקלת המעבר במחסומים, זירוז בקשות לאיחוד משפחות כדי למנוע טרגדיות משפחתיות איומות, וחיסול מוחלט של זוועת משרד הפנים במזרח ירושלים. עקבתי לאחרונה אחרי בקשתו של ידיד טוב שלי לאיחוד משפחות (אשתו וילדיו הם תושבי ירושלים עם תעודות זהות כחולות). חוויה מדכאת ועגומה. האיש נקרע בין המשרדים השונים, עובר תהליכים קשים ומסובכים פשוט כדי לחיות בכבוד, וכל זה, חרף העובדה שמעולם לא היה מעורב בהתארגנות בלתי חוקית כלשהי. בקשתו אושרה כבר מזמן, אבל הביצוע הוא איטי להחריד, ולא קשה לאתר שם יד מכוונת. אנחנו כמעט ולא שומעים על כך דבר, אבל אם יהודי ישראלי היה נתקל בקשיים כאלה, אז גדעון רייכר ודומיו כבר היו מזעזעים מוסדות ארץ.


אני לא משלה את עצמי. הממסד הישראלי איננו רוצה בהסכם שלום בתנאים המקובלים על ידי העולם, ולכן אין לנו אלא לברך על כל שבוע העובר בלי פיגועים פלסטינים ובלי מעשי תגמול ישראלים. הציבור הישראלי חייב ללמוד כיצד לזהות את אויבי השלום, שעלולים להמיט עליו פיגועים חדשים: הם מדברים על הגדר, ומסרבים לברך על ההידברות; הם מזהירים בפני הסכנות, אבל לא מקדמים את הסיכויים; הם מחפשים לעצמם אויבים, אבל מסרבים לטפח את הידידים; הם מזהים את האינטרס של המתנחלים עם האינטרס של המדינה, חרף הסתירה המבנית בין הדברים.


אז בואו נחיה לכמה שבועות כאילו היינו תושבי הולנד או נורבגיה. בעוד זמן קצר, קצר מדי, יחזרו הפחדים, הסיוטים, הדאגה לילדים בדרך לבית הספר. עד שנבין מי ממיט עלינו את כל האסונות שפקדו אותנו בשנים האחרונות, כבר תתפוגג אשליית הפסקת האש. חזית הסירוב, שהתחפשה לממשלת ישראל, תעשה את הכל שהנבואות הרעות תתגשמנה.


יוריס ופרס ישראל


ד"ר יוסף ירושלמי מרעננה המעטירה (את הסיבות לטינה שלי למקום ההוא כדאי לחפש במדור הספורט) התלונן השבוע במכתב נחמד למערכת "הארץ" על יחסו של הממסד הישראלי לסופר האמריקאי לאון יוריס, שנפטר בשבוע שעבר. הממשלה לא "מצאה לנכון" אפילו לפרסם מודעת אבל, קבל ד"ר ירושלמי, שלא לדבר על פרס ספרותי מתאים.


ניכרים דברי אמת. ירושלמי משבח את יוריס על ספרו אקסודוס שאף הוסרט והפך נכס תעמולתי אדיר. "שום מאמץ הסברתי לא היה משיג אף שמץ ממה שחולל הספר", הוא טוען, ודי בצדק. נכון ש"אקסודוס", בדיוק כמו ספרו של יוריס על מרד גטו ורשה, "מילא 18″, הם בעצם מערבונים שעברו הסבה מקצועית ונרתמו לצרכי הסברה ציונית. הטיפוסים שטוחים, העלילה פשטנית, והרקע מזכיר סרטי תעודה של הקרן הקיימת לישראל. הליהוק של פול ניומן, בעל ההופעה הפרוטסטנטית הקלאסית, כארי בן כנען, אידיאל הגבורה הצברי, היה גאוני. הוא איפשר ליהודי ארצות הברית להזדהות דווקא עם הסטריאוטיפ האמריקאי, שהיה זר להם עד אז. אקסודוס היה ספר גרוע, שהפך לסרט איום, אבל שניהם מילאו שליחות פוליטית חשובה, והצליחו לקבע בתודעתם של מיליונים תובנות שקריות בכמויות אדירות.


"מילא 18″ כבר היה חילול השם ממש, ופשוט אסור להפקיד נושא כזה בידיו של גרפומן ופופולריזטור אמריקאי, איש שטחי להחריד.


מעניין לציין שיוריס היה דווקא כתבן מוכשר. את ספרו "זעקת הקרב", על התנסויות הנחתים האמריקאים במלחמת העולם השנייה, קראתי בנעורי עשרות פעמים וגם התרשמתי עמוקות. יוריס כתב שם על נושאים שהוא מכיר, ותיאר היטב חוויות שהוא עבר בעצמו. גם שם הדמויות הן שטוחות וסמליות, אבל הסיפורים מרתקים. רק כאשר קראתי, פחות או יותר באותה תקופה, את "מעתה ועד עולם" הנהדר של ג’יימס ג’ונס, קלטתי את הבדל בין כתיבתו הקונפורמיסטית של יוריס, לגאוניותו החתרנית של ג’ונס. ייתכן שזה לא מקרה, שיוריס רתם את כישוריו דווקא לעניין הציוני. ג’ונס, לעומתו, חתר נגד הזרם, וחיבר יצירה אוניברסלית נשגבה ואנטי פשיסטית, שאותה יקראו בשקיקה גם בדורות הבאים.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. אמנון הגיב:

    ברעם – בוא תמצא שבריר אחוז של משהו שהערבים לא בסדר . או שאתה חסיד שוטה שלהם . (סליחה על הביטוי ). להזכירך כי אתה, עם כל הכבוד מדבר בשם עצמך וקומץ מבוטל של אנשי שמאל ואילו בוש ( וכנופיתו ) נבחרו בבחירות דמוקראטיות על ידי עשרות מיליוני בוחרים . זכותם של מיליונים אלה שלא לבחור אותו לקדנציה שניה . נראה לי שמי שלא יבחר שם יכונה על ידך ראש כנופיה .
    כגודל ההשמצות כן גודל החנופה לערבים . האמן לי כי הם בזים לך ולחבריך במו אוזני שמעתי ערבים ישראליים אומרים כי השמאל רק מדברים וכי הסיכוי שלהם דוקא יבוא מהליכוד שעשה שלום עם מצריים ויעשה שלום גם עם הפלישתים .

  2. דובר אמת הגיב:

    מר ברעם מה יש לך נגד רעננה . אם יש אדם שכתב למערכת מכתב כל העיר תחטא . דע לך כי רעננה היא עיר נקייה ומסודרת אשר תושביה שהיו שמאלניים עד הבחירות האחרונות חזרו בתשובה . אני מקווה כי שהדעה השלילית על רעננה לא נובעת מסיבות ספורטיביות .

  3. למר ברעם הגיב:

    מסתבר שאתה מקורב לשלטון ולאינפורמציה עליו. אמנם השלטון מושחת וראשי ממשלות, שרים וחברי כנסת נחקרים במשטרה תחת אזהרה.שרת החנוך ושותפיה לא מסיקים מסקנות אישיות ממצב השפל של החינוך בארץ. וראשי הבנקים שחילקו מליארדים למקורבים מבלי לדאוג שהכסף יוחזר ואין דין ואין דיין. אין ספק שמנהיגי העולם והאיזור מעונינים שהסכסוך הישראלי ערבי ישאר על עש קטנה /בינונית לעולמי עולמים, הרווח כולו שלהם. אך היכן משפחת ברעם הירושלמית שתרמה רבות למדינה והרימה ידיים באמצע הדרך?!

  4. אמנון דובר אמת לזרה הגיב:

    "אמנוון" הוא גם "דובר אמת" (ו"ציוני" ועוד)-טרח לשלוח שתי תגובות למאמרו של ברעם.בראשונה ("אמנון") הוא חוזר על מה שכתב כבר אין סוף םעמים בתגובות-אין-סוף שלו ובשנייה הוא מגן על כבודה של רעננה -תגובה מרעננת.

  5. ושוב "אמנון" ("למר ברעם") הגיב:

    ושוב, בפעם השלישית: הוא גם מכנה עצמו "למר ברעם".

  6. ליאור תמאם הגיב:

    נאמרו בכתבה זו דברים רבים של טעם, אבל קיימת בעיה בסיסית באררץ ישראל ובפלסטין והיא חוסר אמון.
    נהותה של הגדר נובעת מחוסר האמון הזה וחוסר האמון הזה נובע כמובן מאכזבות רבות של כל אדם שוחר שלום מן הצד הישראלי ומן הצד הפלסטינאי ומכל צד אחר.
    על מנת לקרב את השלום עלינו לקרב את השקט, אפילו שקט מדומה יוביל את שני העמים למחשבות יותר פאציפיסטיות ופחות לוחמניות, לדעתי הגדר אם הייתה נבנית באופן חכם יותר הייתה יכולה להיות גורם שמקדם את השקט הזה.על כך, כלומר על אופייה הדורסני והכובש של הגדר על הדיון כולו לנסוב.

  7. דני יחיאל הגיב:

    כבר פסקת הפתיחה של המאמר כוללת דבר שטות :"הפסקת אש חד צדדית בלה בלה בלה" אז נכון שבנתיים נרצח רק פועל זר בולגרי שבעיני ברעם הוא לא בן-אדם אבל מה נגיד על 20 תקריות ירי מטענים וטילים נגד טנקים?!

    אז מה נגיד על שאר המאמר???

  8. p-files.org הגיב:

    יוריס והסרט שנכתב על ספרו הם דוגמא נפלאה לאמנות דידקטית שהשאירה חותם עמוק. מדהים לראות שמה אפילו סממנים ראשונים לגישה האמריקקית של פוליטיקלי-קורקט ללא כיסוי כשממחנה הערבים הרעים יש חריג אחד שהוא ערבי טוב (ומיוצג בצורה אוריינטליסטית להחריד) והוא מנסה לעזור ליהודים אבל כמובן נרצח בסוף כדי שלא יעיק על הסיום בנוכחותו.
    מותו של הנ"ל מאפשר לערבושים והיהודונים להילחם כסאח בלי הפרעות
    אג"ב ייצוג היחסים בין המינים בסרט ממש צחוקים-טראומה לשלוש דורות קדימה. זה מסוג הסרטים שקשה לעשות עליהם פארודיה, הם כ"כ קורעים גם ככה

  9. מרציפן הגיב:

    בקיצור אנחנו אשמים בכל..זה גם אנחנו הישראלים ששמים פצצות בכל מקום וזה גם אנחנו שרוצחים אנשים וילדים חפים מפשע באוטובוסים ומסעדות וזה גם היה ישראלי שרצח בדם קר את השומר במשרד הפנים בירושלים.
    אתה היית רוצה שמשרד הפנים בירושלים יהיה פתוח ופרוץ לכל טרוריסט בזמן שאתה או הילד שלך יושב שם ?
    אתה כל כך מתלהב לשחרר רוצחים שרצחו ילדים וההורים שלהם עוד יושבים שבעה עליהם..מה כל כך בוער לך לשחרר רוצחים?? לדעתך 50 התרעות ביום זה לא מספיק?
    אתם שם בשמאל שכל הזמן מתלוננים..הרי בחרנו בכם להוביל את הממשלה ואתם צירפתם לממשלה את כל השמאל שאפשר למצוא….ניסיתם להביא שלום וקיבלתם פיגועים בכל פינה כשעשרות ישראלים נרצחים כל יום..אתם עוד זוכרים?
    הורדתם את המכנסיים בפני הפלסטינים ובמקום שלום קיבלתם בעיטה בישבן מערפאת ואותנו שלחתם לחפש לנו קבר.
    שאלתם פעם את עצמכם למה העם הזה בחר פתאום בשרון?
    הרי כולנו יודעים ששרון לא היה נבחר לשום משרה ללא העזרה של הפלסטינים…אותם פלסטינים שניסיתם להביא איתם שלום והסוף כבר ידוע.
    אני בעצמי בחרתי בשמאל מתוך תקווה שאתם צודקים והתברר שאתם הכי טועים.
    ברעם…לא מפתיע אותי שלא מצאת לך שום מסגרת מתאימה ולכן אתה מוציא את התיסכולים שלך פה.

  10. בקשה לביאור העובדות הגיב:

    "אם ישראל היתה מספקת לו את הסחורה ולא משפילה אותו באורח שיטתי, עראפת היה מסוגל להגיע להסכם שלום סביר, ולהכניע את ארגוני הסירוב".(מתוך המאמר המקורי)

    למיטב ידיעתי,ישראל ניסתה שוב ושוב (עד ימי ממשלת שרון)להגיע להסדרים עם עראפת וזה הוא שלא שיתף פעולה.

    אנא,האר את עיני בנושא.

  11. מרשמלו הגיב:

    "אם ישראל היתה מספקת לו את הסחורה ולא משפילה אותו באורח שיטתי, עראפת היה מסוגל להגיע להסכם שלום סביר, ולהכניע את ארגוני הסירוב "??
    זה בדיחה או מה?
    ישראל נראית כמו מחסן סחורות לכל דורש?
    אולי פשוט נמנה את ערפאת לראש ממשלת ישראל ואת דחלאן לשר הבטחון בכדי לרצות את אירגוני הסירוב וככה פשוט נחסוך לערפאת לומר לשרון מה עליו לעשות על מנת שלא להכעיס איזה פלסטיני רדום וערפאת ודחלאן יוכלו לבצע הכל בעצמם לשביעות רצונם…ובסוף אולי הם יסכימו לומר לנו שלום…שלום למדינה.
    כל העולם חושב שערפאת טרוריסט חוץ ממך ועוד כמה שרים שותפים לפשע שהוא מינה בעצמו.
    אתה מצחיק..תצא מהמטריקס !

  12. אתם בעצמכם מצחיקים הגיב:

    איזה הצעות נדיבות ברק הציע? הסכם הבנטוסטנים המסריח, שהיה מביא על הפלסטינים ועלינו כליה אם היה מתקבל חס וחלילה?
    או אולי להצעות הקצת-יותר-נדיבות, שהועלו בכלל אחרי שברק סיים את כהונתו בפועל, ונשאר ללא סמכות להציע כלום!

  13. דוטי פוטי . הגיב:

    אני מבינה את הילדים שהתחנכו בבתים של אנשי שמאל -אנטי ציוניים. אני מבינה אותם בהתבטאויותיהם החד-צדדיות,בעד יאסר עראפאת וכנופיותיו ונגד יהודים כי זה מה שהם ספגו בביתם. מבינה אך לא מסכימה. אחד מ"הנערים" שמופיע כאן באופן תדיר ומשמיץ את הציונים ובמיוחד את החילים הצעירים והתמימים שמוסרים את נפשם כדי להגן על אנשים כמותו הינו אדם חסר אידאולוגיה שמאלנית,אדם שספג בביתו הן בתיאוריה והן במעש את ערכי הציונות והתרומה לעם ולמדינה .אדם שמשחר נעוריו"ישב-טוב" וגם היום ממשיך לינוק ולהתמוגג מלשד המדינה. אדם זה לא חותך ל ע צ מ ו את הענף שהוא יושב עליו,אלא מנסה לחתוך אותו ר ק לנו וזה כואב, כואב מאד.

הגיבו לאמנון דובר אמת לזרה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים