הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 ביולי, 2003 24 תגובות

מקצה המחנה ועד קצהו עברה קריאת הגבר של הרמטכ"ל יעלון "ניצחנו", ובכל זאת העם לא יצא לכיכרות לחגוג את הטעם המשכר, כפי שהיה למשל בשעתו עם ניצחונה של מכבי ת"א באליפות אירופה בכדורסל, כאשר המונים חגגו בכיכר מלכי ישראל (רבין היום), תוך כדי טבילה בבריכת הכיכר. ומי שמבקש דוגמה יותר מובהקת יכול להיזכר בתמונות ההמונים השמחים ועולזים שיצאו לרחובות לרקוד ולשתות עם תום מלחמת העולם השנייה, כאשר המלחמה באמת הסתיימה בניצחון. אז מה, העייפות בישראל כה גדולה עד שאין כבר כוח לשמוח? או שמא העם לא קונה את סחורת הרמטכ"ל ומגלה בה סימנים של יצרן המזייף סחורות?

האם "ניצחנו"? האם המעצמה הקולוניאלית הישראלית החמושה עד צווארה, החל מנשק אטומי, ביולוגי וכימי, עבור למטוסים, מסוקים, טילים מונחי לייזר, המשך בטנקים, תותחים, יחידות רוצחים המצוידות במיטב ציוד הלוחמה המאפיוזי וכלה במאות אלפי חיילי צבא כיבוש, סדיר ומילואים (בערך כמיליון חיילים), ניצחה את העם הפלסטיני, הרעב, העני, המצויד בקלצ’ניקובים, במתאבדים עם חגורות חומר נפץ מתוצרת בית לא מתוחכמת, בטילי קאסם פרימיטיבים שכמעט תמיד מחטיאים?


אם ניקח את נקודת המבט הצרה של גנרל צר אופקים, אז יש בהחלט מקום לקורת רוח.


"ניצחנו" במספר ההרוגים. לפלסטינים יותר מ-2,000, לישראל רק מעט יותר מ-800; "ניצחנו" במספר הפצועים. לפלסטינים עשרות אלפים, לישראל רק כ-5,000; "ניצחנו" במספר הבתים ההרוסים. לפלסטינים מאות לישראל מספר קטן ביותר; "ניצחנו" במספר האסירים. בבתי הכלא של ישראל עצורים אלפי פלסטינים, ואילו בבתי הכלא הפלסטינים אף לא ישראלי אחד; "ניצחנו" בגרימת נזק סביבתי. לפלסטינים אלפי עצי זית ופרדסים עקורים, לישראל הרבה פחות; "ניצחנו" בגרימת סבל אישי וקולקטיבי. מיליוני פלסטינים סובלים ממצוקה ועוני קשים, עד כדי סכנת תת תזונה. הנזק לישראלים אף הוא רב, אבל לא מגיע לסדרי הגודל של הפלסטינים; "ניצחנו" בגרימת נזק כלכלי. למשק הלאומי הפלסטיני נגרמו נזקים גדולים. גם לישראל, אבל לא בקנה מידה פלסטיני; "ניצחנו" במספר פשעי המלחמה. נכון, גם הפלסטינים נקטו בהם, אבל צבא הכיבוש הישראלי וממשלת ישראל מובילים.


אלו מדדים שכל המעצמות הקולוניאליות ניצחו בהם בניסיונותיהם למנוע עצמאות לאומית מהעמים הכבושים, ואף על פי כן בסופו של דבר הפסידו את המערכה.


אם נמדוד את הניצחון במדדים אחרים כלומר, הכנעת האויב, הבסתו המוחלטת וכן ויתור על כוח הרצון הלאומי, אזי הסיפור נראה אחרת. על אף כל הנזקים שגרם הקולוניאליזם הישראלי לפלסטינים באלף הימים האחרונים, ישראל לא הצליחה להכניע את הרצון הפלסטיני להשתחרר מהכיבוש, לא הצליחה לשבור את שאיפתו להקים את מדינתו, נכשלה במשימה למגר את רצונו להיות אדון לגורלו.


ככל שהדבר לא יערב לאוזני אנשי הימין, הניצחון הישראלי יתרחש אז, כאשר במקביל לו יחגוג הניצחון הפלסטיני. אם יצליחו הפלסטינים, לבד או בעזרה מבחוץ, להסיג את ישראל מהשטחים הכבושים, להביא לפרוק ההתנחלויות ולסיום השליטה על עמם, רק אז, כאשר תשתחרר ישראל מאזיקי המתנחלים ומהוצאות המיליארדים שהכיבוש עולה לנו, רק כאשר ישראל תשקיע את המשאבים האדירים שבולעים הכיבוש וההתנחלויות, בבניית ישראל דמוקרטית ושוויונית, אפשר יהיה לדבר על ניצחון ישראלי בצמוד לניצחון הפלסטיני.


ההודנה


אם מטרת ממשלת שרון להפוך את ממשל אבו מאזן למחלקת ההוצאה לפועל מטעם הטרור הישראלי נגד תנועת ההתנגדות הפלסטינית, להפוך את דחלאן לסוכן של מופז והשב"כ, כל ההודנה הזו תתפוצץ לנו בפנים, ואוטובוסים מפוצצים ישובו לדמם ברחובותינו.


מאחר ששרון הוא שקרן עם קבלות, אני מאוד פסימי.


שחרור אסירים


בעקבות הדרישה הפלסטינית לשחרור אסירים, החלו ערוצי התקשורת הישראלים במסע יזום של ראיונות עם מי שנפגעו מפיגועים שבוצעו בידי פלסטינים. מביאים לאולפן אשה שבעלה או בנה או בתה נהרגו ושואלים אותה "מה דעתך על שחרור של זה שפגע ביקיריך?" והגברת כמצופה אומרת "איך אפשר" והגרון ניחר והדמעות זולגות בצרוף דברי נקמה, וכך יוצרים מיאוס ודעת קהל עוינת לרעיון שחרור האסירים.


צריך לומר בכנות וביושר: מי שנחשבים בעיני הכובש כרוצחים וטרוריסטים, נהנים בקרב הנכבשים ממעמד של לוחמי שחרור. כפי שהטרוריסטים מהאצ"ל, כך ראה אותם הכובש הבריטי, שוחררו ממחנות המעצר כאשר הוקמה מדינת ישראל, כך על ישראל לשחרר את כל האסירים הפלסטינים, בלי החשבונאות של "דם על הידיים".


כל סיום סכסוך, אם הסיום הוא אמיתי, כרוך בשחרור אסירים ושבויים משני הצדדים. אילו הפלסטינים רק יכלו, היו עוצרים את אלפי החיילים והמתנחלים שידיהם מלאות בדמם של הרוגים ופצועים פלסטינים. העובדה שלא היה ביכולתם לעשות זאת אינה גורעת מהעיקרון שכל צד משחרר את האסירים שבידיו.


הוועדה למניעת הסתה


הפגישה המתוקשרת בין ראש הממשלה שרון לבין ראש הממשלה אבו מאזן הולידה הקמת ארבע ועדות. אחת מהן עוסקת "במניעת הסתה". מי שטוען כי ההסברה הישראלית הרשמית, כלומר התעמולה, היא על הפנים, צודק בדרך כלל, להוציא מקרים יוצאי דופן. מקרה כזה הוא נושא "ההסתה". התעמולה הישראלית הרשמית הצליחה ליצור תמונה לפיה ישראל היא קורבן להסתה פלסטינית. ישראל המסכנה, כל הזמן רק מסיתים נגדה, במסגדים, בטלוויזיה הפלסטינית, בעיתונות הפלסטינית, בספרי הלימוד הפלסטינים. הישראלים קנו את הסחורה, בכך אין הפתעה, אבל גם בתקשורת העולמית נמצאו לה קונים לרוב. אפילו נשיא ארה"ב, שהוא כידוע איש ניטרלי לחלוטין בסכסוך, קרא לרשות הפלסטינית "להפסיק עם ההסתה".


יש כמובן מקום לדיון מה זו הסתה, איפה היא מתחילה. שהרי מה שצד אחד יראה כביקורת לגיטימית או כאמירת דברי אמת, הצד השני יזעק מיד "הסתה".


מי שמתנגד לכיבוש ימקם את ההסתה בגבולות שונים מזה התומך בו. אם האימאם במסגד קורא להרג יהודים, כולל נשים וטף, זו הסתה, אולם אם הוא קורא להתנגדות לכיבוש תוך הקפדה לא לפגוע באוכלוסייה אזרחית לא לוחמת, הוא נמצא בתוך המסגרת הלגיטימית.


אם הטלוויזיה הפלסטינית מכנה את המתנחלים פושעי מלחמה שיש להעמידם לדין, היא לא מסיתה. אם היא מעלה על נס את המתאבדים המפוצצים אוטובוסים במרכזי הערים, זו הסתה.


אם כתוב בספרי הלימוד הפלסטינים כי ישראל שדדה את אדמות הפלסטינים וגירשה מיליוני פלסטינים מביתם בחוסר כל, אין זו הסתה, (לכל היותר הצגה חד צדדית של הבעיה), אולם אם כתוב שם שהפרוטוקולים של זקני ציון הם מסמך אמיתי המראה את אופיים השטני של היהודים, זו הסתה (ובמאמר מוסגר: זו דוגמה דמיונית, משום שלמיטב ידיעתי אין בספרי לימוד פלסטינים המיועדים לבתי הספר ביטוי לעמדה כזו).


ההצלחה הישראלית מתבטאת גם בכך שכמעט ולא מתקיים דיון בהסתה הישראלית, אף כי בישראל קיימת הסתה קשה, דברי גידוף גזעניים שלקוחים מבתי המדרש של הגרועים במשטרי העריצות הגזעניים, כולל קריאה לגירוש ורצח פלסטינים. מי שקורא את המתפרסם בקרב המתנחלים, ישמע את דרשות והטפות רבני ההתנחלויות בבתי הכנסת, ויקשיב לערוץ 7 של המתנחלים (כמו למשל דברי הלל על הרוצח גולדשטיין או הטלת מומים גנטיים בערבים) ויעצום את עיניו, ייזכר בסגנון התעמולה של שר התעמולה גבלס נגד יהודים. (אפילו בית המשפט העליון, שנוטה חסד למתנחלים, לא יכול היה להתעלם מכך).


בעניין זה של הוועדה נגד הסתה, ישראל עושה צחוק מהעבודה. היא העמידה כשומר מטעמה על נושא ההסתה את האלוף עמידרור, חובש כיפת מתנחלים פשיסטית, איש מסית בעצמו, שעה שהסית נגד כלל הציבור החילוני בקובעו כי הוא "בעל עגלה ריקה". האם עמידרור הקנאי הימני ימליץ לסגור את ערוץ 7 המסית? בוודאי שלא. חבל על הזמן.


בג"ץ ללא צדק


שלושת שופטי בג"ץ, דליה דורנר, יצחק אנגלרד ואיילה פרוקצ’יה, ייזכרו לדיראון עולם כמשביתי צדק, שעה שהחליטו השבוע לדחות את עתירתם של עקורי איקרית לשוב לכפרם.


לפני יותר מחמישים שנה, ב-1951, החליטו שופטי בג"ץ כי על ממשלת ישראל להחזיר את תושבי איקרית ובירעם לכפריהם. כאשר נכבשו הכפרים ב-1948, הצטוו תושביהם לעזוב את הכפרים לזמן קצר, שבועיים בלבד, בהבטחה כי יוכלו לשוב, אולם המדינה לא מילאה את ההבטחה. החלטת בג"ץ מ-1951 לא מולאה עד היום. נציגי ישראל אוהבים להציג את ישראל כמדינת חוק, אלא שזו מדינת חוקן כאשר החוק לא נוח לה. עתה חוברים שופטי הבג"ץ של 2003 אל ממשלת ישראל, ויורקים בחבריהם מ-1951.


הפרשן המשפטי של קול ישראל, משה נגבי, אמר בתוכניתו השבועית "דין ודברים" (אחת הפינות האחרונות בשידור הציבורי שנאבקת על שמירת כבודה של העיתונות החופשית), כי בהחלטה זו משדרים שופטי בג"ץ לעותרים כי אל להם להסתייע במאבקם בכלים של מדינה דמוקרטית, אלא עליהם לפנות לאלימות. אולי הגיע הזמן להקים את נערי הגבעות של איקרית ובירעם שיתחילו להציב קרוואנים על גבעות כפריהם. בניגוד לנערי הגבעות של המתנחלים, שנאבקים על מטרות שעיקרן קיום משטר אפרטהייד והפרת זכויות אדם, נערי איקרית ובירעם ייאבקו על מטרה צודקת: מימוש הבג"ץ מ-1951.


איש כלבבי (והפעם מותר להוסיף ב"ה)


העתודאי יוסי לכר קיבל הוראה מהצבא להתייצב בבקו"ם ביום ראשון 6 ביולי כדי להתחיל את שירותו הסדיר. לכר סיים לימודי ראיית חשבון במכון "לב", מוסד אקדמי דתי שמחנך את תלמידיו להצטרף ליחידות קרביות.


יוסי לכר הוא עוף נדיר ויקר ערך בציבור הדתי בכלל, ובקרב תלמידי המכון בפרט. במשך שלוש שנות לימודיו במוסד עמד כצוק איתן מול הכיפות הפשיסטיות, והתעקש לחבוש את כיפת השלום.


עתה, עם תחילת שירותו הצבאי, הודיע לכר לצבא כי הוא לא יישא נשק ולא ישרת מעבר לתחומי הקו הירוק. האיש היקר הזה אמר לצבא כי הוא אינו איש אלים, לא מתכוון להרוג בני אדם, ואם הצבא רוצה אותו בשורותיו, אזי בלי נשק.


אם הצבא ינהג בחוכמה, הוא ייענה ליוסי לכר וינצל את כישוריו כרואה חשבון. אולם אם באחד מבכירי הצבא ייכנס החיידק הטורף של צרות מוחין צבאית, אזי לא תיוותר ליוסי ברירה אלא להיכנס לכלא. אם יתממש התרחיש הזה, יוסי לכר יהיה למיטב ידיעתי העתודאי הראשון שייכלא כסרבן שטחים וסרבן נשק. אני מקווה שהצבא יכבד את מצפונו והכליאה תימנע.

תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. עוד אחד הגיב:

    מה זה "ניצחנו" גדעון..אתה בכלל ישראלי או יהודי?
    תמיד חשבתי שאתה מגדודי אל אקצה..סליחה על הבורות כי פשוט לא ידעתי.

  2. זה היה חשוב להודיע שניצחנו הגיב:

    אחרת איך היינו יודעים???

  3. אמנון הגיב:

    כל הכבוד ספירו – לא הזכרת את הנאצים , אכן התקדמות !

  4. לאמנון הגיב:

    כל הכבוד. לא הזכרת שיש לערבים זכויות כמו שאין להם באף מדינה ערבית. אכן התקדמות!

  5. ראובן חושן הגיב:

    כל מילה בסלע. ה"ניצחנו" של הבוגי הזה מזעזע. את מי ניצחנו? את אלו החפצים להשתחרר מהדיכוי, ההרס, ההרג ושלטון הפשע הישראלי.

    הפשע הוא כפול. אם ניצחנו, למה להשפיל? הרי אין ספק שלטווח ארוך אנחנו המפסידים הגדולים בכך שלא הצלחנו עד היום להתקבל כתושבי קבע במזרח התיכון. להיפך, עשינו הכל בכדי להוכיח לאזור שאנו לא בני שיח לבניה וחיים משותפים.

    מסביבנו מאות מיליוני ערבים בהם עוררנו שנאה עמוקה. רק ה-F16 והאפצ’י מגינים עלינו. אוי לנו כאשר אלו לא יעמדו לנו יותר מול דעת קהל עולמית עוינת ומול דמוגרפיה מתרחבת.

  6. תגובה תגובה הגיב:

    מתוך הטקסט :
    "בטילי קאסם פרימיטיבים שכמעט תמיד מחטיאים?"

    כל טיל קאסם או פצצת מרגמה,כל מטען נפץ מאולתר של מתאבד מן העם הכבוש והנדכא הם לא רק סכנת חיים,אלא כלים שלא מאפשרים חיים נורמליים עבורנו,הישראלים.

    אני מסכים עם זה שצבאנו הוא צבא כיבוש.
    אני לא מסכים עם הרותחים מהצד הפלסטיני ודם של ישראלים יקר לי מדם של פלסטינים-גישה גזענית,אומנם,אך זו דעתי.

  7. יוסי שורץ בפ"ס הגיב:

    הערה קצרה לגדעון ספירו.

    . מה פרוש " אם מטרת ממשלת שרון להפוך את ממשל אבו מאזן למחלקת ההוצאה לפועל מטעם הטרור הישראלי נגד תנועת ההתנגדות הפלסטינית, להפוך את דחלאן לסוכן של מופז והשב"כ".
    אין לשים כאן סימן שאלה, אלא סימן קריאה. רק זו מטרתה של הפסקת האש. כאשר במפורש הן ממשלת בוש והן ממשלת שרון הודיעו כי המבחן של ממשלה זו היא יכולתה להלחם בתנועת ההתנגדות ולפרקה מנשקה.
    היום יש כתבה בעיתון "הארץ" שנכתבה על ידי אהרון מרגוליס, ובה הכתב, הידוע באמינותו, יודע לספר כי הניכור בין רוב חברי פת"ח, ובין בו מאזן הנתפס כאחד שנכפה על ידי גורמים מבחוץ, הולך וגובר. המסקנה של המאמר כי הדבר היחיד שיוכל להציל את ממשלתו של אבו מאזן הוא שחרור מסיבי של האסירים, כולל אלו שכבשפת הממשלה הישראלית "יש להם דם על הידים". מאחר ואין סיכוי שדרישה זו תתקבל על ידי ממשלת שרון,הרי ימיה של ממשלת אבו מאזן ספורים.
    מהיום הראשון של רעיון "מפת הדרכים", אנו מזהירים כי לארצות הברית, ישראל, מדינות ערב וממשלת אבו מאזן המשתפת פעולה עמם, אין כל פתרון, וכי "מפת הדרכים", לא תביא את ההמונים היהודים לשום מקום טוב. כי אין כל פתרון על בסיס החברה הקפיטליסטית ועל בסיס הרעיון של מדינה קפיטליסטית בישראל על בסיס 80 אחוז משטחי הארץ, כאשר הפליטים אינם מורשים לחזור לארצם, לעומת 20 אחוז לפלסטינים במדינת בנטוסנט שתספק כוח עבודה זול.
    הבעייה של השמאל הסוציאל דמוקרט, ושל הליברלים השמאלים, שאין לו כל אלטרנטיבה לתוכניות האימפריאליסטיות והוא נאלץ להגרר אחריהן ולנסות ליפותן.

  8. אלמוג שבתאי הגיב:

    מסכימה עם רוב הנאמר, מלבד הערה אחת: על גדעון ספירו למדוד כל התבטאות לפי אותו קנה מידה להסתה. לפי אותו קנה מידה שהצגת לתקשורת הפלסטינאית, קנה מידה שאני מסכימה אתו לחלוטין, הרי שגם להגיד על הציבור החילוני הוא בעל עגלה ריקה זו לא הסתה ולא דומה להסתה. זו התבטאות מקוממת, אבל בדמוקרטיה מותר לקומם.

  9. קצרה ? המונים ? הגיב:

    מושגיו של שוורץ הם הפוך על הפוך: הוא כותב
    "הערה קצרה" באורכו של מאמר ומדבר בשם "ההמונים" ברבים, כאילו היה יותר מאחד.

  10. חיים ברעם הגיב:

    אני דווקא מעריך את יוסי שוורץ ואת תגובותיו, ולא נעלב אפילו מהכינוי ליברל שמאלי שהוא מדביק לי ולחברי. אבל לדעתי אני זכאי להגדרה עצמית ורואה את עצמי כ"סוציאליסט" בלי תוספות כלשהן.
    יוסי גם צודק בטענה שאין לנו חלופות לתוכניות האימפריאליסטיות כמו אוסלו ומפת הדרכים. למרבה הצער, גם לו אין אלטרנטיבה מציאותית. לכן אני פסימי, ותומך לעתים במיזעור נזקים ובצימצום שפיכות הדמים, גם שאני מודע לכך שהם מקדמים את האינטרסים האימפריאליסטים ושאין להם ערך רב לטווח ארוך.

  11. יוסי שוורץ מהלל את עצמו הגיב:

    כן,הוא שולח מכתבי תמיכה לעצמו – כך יוצרים
    המונים. עכשיו, הוא כבר שלשה. כן ירבו.

  12. יוסי שורץבפ"ס הגיב:

    לזה המכנה עצמו המום לגמרי

    להמום לגמרי.
    זה פשוט למדי, תן לי להסביר.

    ובכן עד לאותו יום בו נחתנו על הארץ כאשר אנו עוזבים מאחורינו את ארץ הדימדומים והחלומות היינו די נורמלים, אולם משהגענו מהשמים לארץ ראינו דבר מוזר. יש כאן עם של ילידים יהודים שחיו כאן במשך מאות רבות של שנים עד אשר הגיעו לכאן מאירופה מתנחלים פלסטינים שטענו שזאת ארץ אבותיהם. הם באו בחסות המעצמה הצרפתית שכבשה את הארץ, ואשר הבטיחה את הארץ "כבית לאומי" לפלסטינים. פלסטינים אלו באו עם רעינות מאוד לא נעימים, כגון "עבודה פלסטינית", שפרושה היה להחליף את הפועלים היהודים בפועלים פלסטינים, "תוצרת פלסטינית", שפרושה היה להחרים את המוצרים היהודים, "אדמה פלסטינית", שפרושה היה לסלק את את האיכרים היהודים מאדמותיהם.
    כאשר נמאס ליהודים ממדיניות זאת והם התמרדו, הפלסטינים הרשעים סייעו לכוחות הצבא הצרפתיים לדכא את המרד בכוח.
    לאחר מלחמת העולם השנייה, חלק מהפועלים היהודים עם הפועלים הפלסטינים התמרדו כנגד השלטונות הצרפתיים ועשו הפגנות ובם הם קראו:" תחי האחווה של הפועלים היהודים והפלסטינים", הם אף עשו שביתה כללית באפריל 1946. הדבר הלך בכיוון רחמנא לצלן של מהפכה של פועלים. כמובן שהיה צורך להפסיק את השטות הנוראה הזאת ואז חילקו את הארץ, במטרה שהפועלים ילחמו זה כנגד זה. זה פעל יופי ואף איפשר לגרש את רוב היהודים מהארץ שהובטחה על ידי האל הכל יכול רק לבניו הפלסטינים.
    ב1967 כבשה הממשלה הפלסטינית חלק נוסף מהאזור על תושביו היהודים. כדי להבטיח את שלטון היהודים, שוחררו אדמות רבות מתושביהם היהודים, הוטלו עוצרים , הרעיבו את היהודים, הביאו לאבטלה של מרבית היהודים.
    ועכשיו בזמן האחרון אף מצאו שיטה בה ילחמו יהודים ביהודים..
    אז לא יכולנו לסבול יותר והחלטנו שגם היהודים הם בני אדם שמגיעות להם את כל הזכויות של בני אדם. נכון אנחנו מסכימים

  13. ליוסי שוורץ(תיקון תגובה קודמת) הגיב:

    ליוסי שוורץ הסוציאליסט עם הנשמה היתרה
    גם אני כמו כותבת אחרת (בתגובה לכתבה אחרת) מצדיע לך ושר את "האינטרנציונל". קום התנערה עם חלכה עם עבדים מזה רעב, אש הנקמות הלב לחכה לקראת אויב היכון לקרב. עולם ישן עדי יסוד נחריבה מגב כפוף נפרוק העול, את עולמינו אז נקימה ,לא כלום עכשיו -מחר הכל. זה יהיה קרב אחרון למלחמת עולם, עם האינטרנציונל יעור ישגב אדם. אני מקווה שאני שר נכון. המנגינה נפלאה ואני מזמזם אותה מידי פעם. דרך צלחה , ממני עוזי.

  14. להנהלת האתר-תודה הגיב:

    זהו אתר מרתק ואינטליגנטי. מאז הפסקתם את ההשוואות האומללות לנאצים האתר שודרג בכמה דרגות ורבים הקוראים והמושפעים.

  15. המום לגמרי הגיב:

    נכנסתי לאתר הזה במקרה, ואני המום לחלוטין מהשנאה התהומית של הכותבים כלפי עמם ומדינתם.

    "יחידות רוצחים המצוידות במיטב ציוד הלוחמה המאפיוזי…"

    הרי זה מחזה האבסורד שיהודי ישראלי יכול לתאר במילים אלה את יחידות צה"ל!

    ככל שהעמקתי לקרוא את הכתבות באתר זה, סמר שערי והתכסתי באור ברווז, כפי שקורה כאשר אנו באים במגע לא רצוני עם שרצים למיניהם. ז"א, הם מגעילים ומפחידים אותנו, אך באותה עת הם מרתקים אותנו. אני מודה שלא תארתי לעצמי את עומק השנאה, ובנאיביות (מסתבר) סברתי שעל אף היותנו בשמאל או בימין – אחים אנו. דיפדוף מהיר באתר זה העמיד אותי על טעותי.

    מה קרה לכם, חברה? איך הפכתם למה שאתם? איזו מטמורפוזה מפלצתית עברתם, ובעקבות מה? הרי לא נולדתם כאלה. סינדרום הלסינקי? לא, בנאלי מדי, רדוד מדי.

    אולי תאירו את עיני?

  16. תגובה ל"המום לגמרי" הגיב:

    ידידי – כנראה אינך חי בתוך עמך . יש מיעוט יהודי השונא את ארצו מאז ומתמיד .
    ישנם אזרחים ישראליים ( למזלנו לא רבים ) אשר מצהירים כי הם קרובים לעראפת יותר מאשר למתנחלים . בתוכנית טלויזיה ראיתי את חברי קיבוץ מצר שארע אצלם פיגוע לא מוכנים להפגש עם מתנחלים . השנאה נצצה להם בעיניים . הם עצמם יושבים על אדמה ערבית אפילו את השם גזלו מהם .למזלנו הם מיעוט שבמיעוט אבל מקימים רעש וצלצולים . תקרא אותם ותהיה גאה על כי בארצנו ניתן גם לשונאים חופש ביטוי .

  17. עוזי הגיב:

    לפיכך ובהמשך לאמור אני מתחיל לחשוב שרק מהפיכה תשנה את פני הדברים!!!

  18. חיים ברעם הגיב:

    ייתכן שהגיע הזמן לעשות מוראטריום למוסד התגובות באתר, עד שיסולקו ממנו כל המטורפים הפשיסטים והחולים שנתלקטו אליו שלא בטובתנו.הברנש הקורא לעצמו עוזי מאחל לעבריין תנועה שייכלא "עם כמה פושעים וירגיש באחוריו את טעם החיים". זוהי מנטליות של קו קלוקס קלאן, בלתי נסבלת אפילו באתר ליברלי. אני בעד ויכוח ודיון, ויש כאלה באתר, אבל מורונים פשיסטים ואוהבי מתנחלים פשוט אינם שייכים לכאן, והם מזהמים את הסביבה.

  19. המום לגמרי הגיב:

    בוקר טוב ותודה לאלה שהגיבו לבקשתי (כל שלושתם, חה-חה).

    אף אחד לא ענה לגופו של ענין:

    1. יוסי שוורץ נתן אינטרפרטציה שלו, מוזרה למדי, לאירוע היסטורי החסר תקדים בכל שנות ההיסטוריה, של תקומת עם, שפה ומדינה שנחשבו כמתים. יוסי, לא כל דבר ניתן למדוד במונחים של מרקסיזם-לניניזם-סוציאליזם-קומוניזם (ותוסיף עוד -איזמים ככל שתחפוץ). השימוש המרובה ב"פועלים" וכו’ לא תמיד מתאים, אלא אם כן אתה עמיר פרץ.

    מגיב אחר התמרמר בנגד יריקות בפני החוק במדינה. מסכים איתך, אך לא זאת אני מנסה לברר.

    ולבסוף מגיב שכנראה מחזיק בדעות דומות לשלי שהצטרף לבקורת שהשמעתי, אך אף הוא לא השיב לשאלותי.

    אני רוצה לדעת איך אנשי השמאל הקיצוני הפכו למה שהם, באיזה שלב של חייהם, ומה היה הטריגר והכח המניע. איך אדם מגיע לשלב של שנאה יוקדת כל כך כלפי מדינתו, סמליה ומוסדותיה. הרי הם לא נולדו כך, ואני מניח שלא כולם חונכו כך. הרי יש שמאל הגיוני, כגון מפלגת העבודה. אינני מסכים איתם, אך הם בכל זאת ציונים, ואני משתדל להבין אותם. יותר קיצוניים (אם כי לא בהרבה כיום), נניח מר"צ. אותם קשה לי יותר להבין, אך הם ( לפחות בחלקם) עדיין לא בשלב של שרפת הדגל ויריקה על ההמנון הלאומי. ואז באים הקיצוניים ביותר החשים הזדהות ואמפטיה מוחלטים כלפי אויבינו ושנאה כלפי בני עמם הם. אני לא נאיבי לחלוטין, ואני יודע שתופעות דומות היו גם בעמים אחרים. אך משום מה עמינו מצטיין במיוחד באנטישמים, אנטי-ציונים ואנטי-ישראלים שבאו מקרבו. הרי לכם פארדוקס. היה אפילו יהודי שהצטרף לארגון של גלוחי-ראש נאו-נאצים וניסה לפוצץ בתי-כנסת (אך במקרה שלו המאטריה שונה למדי ומעורב בה אלמנט אנטי-דתי חזק). אני גם מודע לאנשי הקיבוצים, כמו אלה ממצר, או לפסאדו-אינטלקטואלים בחו"ל כמו חומסקי ושכמותו. אך המודעות לתופעה איננה בהכרח ההבנה של התופעה, כמו במקרה זה.

    ושאלה נוספת היא מדוע הרבה מהכותבים כאן ומבטאים אמוציות הכל כך שליליות כלפי ישראל ומה שהיא מייצגת, מנסים לטעון לציונות. למשל בשבחים לסרבני-גיוס אחד הכותבים כאן קרא להם "ציונים אמיתיים"! אני לא יודע להחליט אם זה ציני או פטתי, הרי אין לכם צורך להסתתר מאחורי המילה הזאת ע"מ להשמיע את עמדותכם. או שכן?
    אולי עמוק בפנים לא כל כך נח לכם ואתם זקוקים לצידוק מוסרי וכותרת של "ציונות" עושה לכם את זה? זהו החלק הפטתי. מאידך, מאחר וכל פועלכם מכוון להחרבת המפעל הציוני, הרי לכם החלק הציני של השימוש במילה זו.

  20. עוזי/מגיב ל"המום לגמרי" הגיב:

    הבוקר אני שומע:1. יוסף חריש(לשעבר היועץ המשפטי לממשלה-שחייב להיות "מורם מעם") החזיק עובדת זרה בלתי חוקית בביתו במשך 10 שנים. אם זה נכון הרי זו עבירה פלילית. ראשי ממשלות ושרים הישראל נחקרו במשטרה"תחת אזהרה" והם לא התפטרו ואמות הסיפים לא רעדו. והנה יועץ משפטי לממשלה………. אז מה אתה המום?! 2.בחור בן 21 מבוסתן הגליל נתפס נוסע בכביש החוף באיזור פולג במהירות של 220קמ"ש, מה עשו לו נציגי החוק? לקחו לו את הרשיון והזמינו אותו לדין—וזאת במקום להכניס אותו לתא מעצר שיבלה שם עם כמה פושעים וירגיש באחוריו את"טעם החיים". כך "נלחמים" אצלנו בפשע וכך "מונעים" תאונות דרכים. ככתוב בספר שופטים:"ובימים ההם אין מלך בישראל איש בישר בעיניו יעשה". אז אל תהיה המום:כי "אם בארזים נפלה השלהבת מה יגידו א ז ו ב י ה ק י ר ?!

  21. כבר לא המום הגיב:

    בסדר, חברים. לאור דלות התגובות (מה שמעיד כפי הנראה על הענייו הגבוה שהאתר וכתבותיו של ספירו מעוררים) ואי-קבלת התשובות לשאלותיי, החלטתי שאם אני רוצה שהעבודה תעשה – עלי לעשות זאת בעצמי.

    מאחר ואני בדרך כלל מאוד יסודי בכל מה שאני עושה, התחלתי בכך שקראתי את כל מאמריו של ספירו המופיעות באתר. אלוהים!!!! ואני עוד התרעמתי על הביטוי "יחידות רוצחים המצוידות במיטב ציוד הלוחמה המאפיוזי…" שנאמר על חיילי צה"ל. כפי שהתברר, יש ביטויים יותר קשים בארסנל של גדעון ספירו.
    (אפרופו, אם כבר ב"ציוד לוחמה" עסקינן, למה, לעזאזל, התכוון המשורר? האם הוא התכוון למיתרי פסנתר לחניקה, אגרופנים ואלות עופרת, סכינים קפיציות ואקדחים עם משתיקי-קול? כי אני, בעוונתי שירתתי ב"צבא הכיבוש" הנ"ל ובמשך עשרות שנים עושה בו מילואים. אני מודה שעברו דרכי הרבה כלים, M-14, M-16, M-203, גליל, גלילון, M-16 מקוצר, ואיך לא – העוזי. מה לעשות שצה"ל איננו מנפק אגרופנים וסכינים קפיציות.)

    מצאתי השוואות חוזרות ונשנות לורמאכט ונאצים ומה לא…אך כאשר הגעתי לקטע שבו ספירו נהנה מהפסדיה של נבחרת ישראל בכדורסל, כאז לא מראים את דגל ישראל ולא מנגנים את התקווה – פתאום הכל התבהר והבנתי! (מה עשו לך השחקנים המסכנים, גם הם "צבא כיבוש"?)
    זה לא איזו אידיאולוגיה עמוקה, ולא תופעה מוטציונית מעוותת או איזה סינדרום מסובך שלשורשיהם ניסיתי לרדת כדי להבין. כי אין מה להבין. כמו שקורה הרבה במחקר מדעי, ולא רק בו, פתאום אתה מקבל הברקה ורואה שההסבר הרבה יותר פשוט מהתאוריות המסובכות.

    הבן אדם אינו שפוי. זה עד כדי כך פשוט. אינני מתכוון להעליב, רק חולק אתכם את הדיאגנוזה. ואני עוד בשיא הרצינות מנסה לחקור, שואל שאלות ומצפה לתשובות רציונליות!

    איך אומרים באנגלית "Forget it", אני מסיר את שאלותיי, אין צורך לענות.

    דרך אגב, גדעון, לאור חזרתם של פיני גרשון ואנטוני פרקר למכבי ת"א, אני מקווה שתוכל לחיות עם הנצחונות הקרבים. אחרי הכל הם רק מועדון ספורט ולא מייצגים רשמית את מדינתך האהובה. או שכל קבוצה ישראלית מעוררת אצלך את אותו התיעוב כמו הישראלים שמהם אתה נמלט כמו מאש בהיותך בחו"ל?

  22. אודי ורוני הגיב:

    המום (או אם אפשר לקרוא לך כבר לא המום)
    אנחנו איתך אחינו הגדול בכל מאמרי פיך. במדינתינו הדמוקרטית נשכחה הדמוקרטיה, האם לא חלה עלינו הזכות לחיות בה ???
    מי יתן וכל דברי האחווה ואחדות ישראל יתקבלו בברכה בלבבם של כל קוראי מאמריך.
    "כל ישראל ערבים זה לזה"
    ועל כן אנו ערבים לך אחינו !

  23. דביר – הערה לגדעון ספירו הגיב:

    בעניין שחרור האסירים: הבדל פעוט מפריד בין לוחמי האצ"ל ל "לוחמי החופש" הפלסטינים, כמו גם ההבדל בין טרור לבין לחימה.
    מי שרוצח בכוונה תחילה חפים מפשע, ופעולותיו מכוונות נגד אזרחים – אין דינו כדין לוחם חופש.
    טנק שעלה על מטען או סיור צה"לי שנורה ממארב – זוהי "לחימה כנגד כובש". לעומת זאת התפוצצות בתוך קבוצת ילדות או ירי על אזרח הנוסע בריכבו – זהו רצח, ואין לו ולא כלום עם כיבוש או חופש.

    אשמח אם תגיב

  24. שמעון הגיב:

    ישנם בישראל שופטים טובים עוד לא אמרו דברם דבר הצדק

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים