הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 ביולי, 2003 8 תגובות

מאות סטודנטים נזעקו להגיב על הידיעה לפיה נתניהו עומד להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטה. בין כל ההחלטות המרושעות והנתעבות של הממשלה הנוכחית נראה שכאן עומד להיעשות מעשה שהוא המוסרי ביותר שממשלה זו יכולה לעשות. הסטודנטים, שבעת מאבקם להפחתת שכר הלימוד, נמתחה עליהם ביקורת על כי שומעים מהם רק במאבקים בנושא שכר לימוד, דיברו על טיפול חברתי במכלול נושא ההשכלה. הרי ברור לכל שנושא שכר הלימוד באוניברסיטה הוא רק קצה הקרחון ותהליך החינוך כולו קבור עמוק בבוץ. הסטודנטים התחייבו לצאת למאבק חברתי על שוויון אמיתי בחינוך, על מתן הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל וכהנה כל מיני הבטחות שילד נותן רק כדי לקבל את הסוכריה שנמצאת על המדף.

בפועל הסטודנטים בגדו בשליחות שהיו אמורים לקחת על עצמם. במהלך השביתה המתוקשרת ומלוטפת על-ידי כל עיתונאי כל פוליטיקאי וכל איש אקדמיה שביקשו להתרפס בפני הסטודנטים (שמהווים כוח אלקטורלי לא מבוטל). ברית לא קדושה ולא כתובה, נכרתה בינם לבין הממסד. הם לא דיברו על השחיתות הציבורית, על תנאי השכר המפליגים של ח"כים ומנכ"לים למיניהם שיונקים מהחברה את לשד עצמותיה, בתנאי העבודה והשכר המופלג של בכירי האוניברסיטאות, שמטיפים השכם והערב למדיניות כלכלית דרוויניסטית עד שזה מגיע אליהם; הגירעון הבלתי נתפס של האוניברסיטאות לא קשור אליהם או לפרופסורים בכירים במוסדות האקדמיים, לא בהם צריך לפגוע על מנת לצמצמו. את הגירעון שלהם צריך לממן ממקורות אחרים לא מתנאי השכר האגדתיים שלהם. והממסד מצידו, במיוחד האקדמי, הפגין תמיכה והזדהות ואפילו, שלא כמו הנכים, פיצות קיבלו הסטודנטים השובתים מול בית ראש הממשלה – יחס שלא קיבלה אף קבוצת שובתים. למרות שכולם ידעו שזה לא מעשי להפחית שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה סתם כך בלי רפורמה חברתית עמוקה לפחות בתחום החינוך, בלי שמישהו ישלם את המחיר תמכו כולם בהפחתת שכר הלימוד. היה זה מרד הסטודנטים הנחמדים.


והסטודנטים בחרו בזכות השתיקה. מה כבר אפשר לצפות שיגידו? הם הרי משקיעים מאמצים אדירים להצטרף לממסד, שאיפת חייהם היא לשמש במסדר האבירים של בעלי ההון, למצוא את עצמם במסלול המרופד שבין "שירות ציבורי" בבנק ישראל לבנקים הפרטיים או מסלול דומה אחר. הם טורחים ללמוד בעל פה את המנטרות של שר האוצר הנערץ (זה ששלח להם פיצות בימי המהפכה הנחמדה) ובשאר העניינים הם שותקים שתיקה שבהסכמה. הם שותקים כאשר הממשלה מנשלת קשישים מרכושם היחיד – הפנסיה, הם שותקים כשהממשלה מתעמרת במובטלים שוללת מהם זכויות ושולחת אותם למצוא מקומות עבודה שאינם קיימים, הם שותקים כשנגזלות זכויות אדם מעובדים זרים והם מנוצלים, מושפלים ומגורשים, הם שותקים כשגזירת הגורל של קיצוצי התקציב שהיו אמורים להיות מנת חלקה של אוכלוסיית ישראל כולה, מדלגים באורח פלא על הישיבות ואפילו התקציבים של תלמידי חו"ל (שספק אם רובם קיים בכלל) אינו מקוצץ ועל ההתנחלויות שאף אחד כבר לא יודע להעריך כמה מושקע שם באמת, הם שותקים כשהם נשלחים להשתתף במלחמת שלום ההתנחלויות הבלתי חוקיות… אופס טעות כאן הם דווקא כן דיברו – הם דרשו וקיבלו צילומים חינם של החומר שהפסידו ואף מועד ג’ כדי שחלילה לא נפסיד שנה מפעילותם המבורכת כאקדמאים בשוק – ישר כוח.


בשתיקתם הם תמכו בעליית הקפיטליזם הדרוויניסטי. אבל בתמימותם הם סברו שיש גדר הפרדה סמויה מעין בינם לבין הקפיטליזם הזה, שאמנם בארצנו הכל נכפף לחוקי היצע וביקוש נוקשים ואנכרוניסטים אבל ההשכלה הגבוהה תמשיך להיות מסובסדת. הם לא האמינו שהצמד ביבי את שטרית המהלך ביננו כמשה רבנו המגמגם ואהרון דוברו, הצמד שחש כאילו הוא מוליך אותנו במדבר אל עבר ארץ זבת חלב ודבש, ארץ ההבטחה הקפיטליסטית. הם לא האמינו שהצמד יעז לגרור גם אותם למדבר, הם לא האמינו שהאתון של בלעם תפצח פיה ותכריז ששכר לימוד יכול להגיע לשלושים אלף שקל ושזה בעצם לטובתם ולטובת ההשכלה הגבוהה, מילא כשמוכרים סיפורים כאלה לאימהות חד-הוריות, למובטלים, לפועלים קשי יום, לקשישים שאיבדו שליטה בסוגרים ונדרשים לחסוך בחיתולים כדי שבתמורה יוכל נגיד בנק ישראל לדהור בג’יפ שלנו (בפועל שלו) בין השפלה להר גם בימי שלג. אבל להם? הם הלא מלח הארץ, הם אלה שעומדים במחסומים בשטחים, הם אלה שמשלמים וישלמו בעתיד יותר מסים, הם, ברובם לפחות, תמכו במפלגת צפון ת"א, סליחה, "שינוי" בבחירות, זו שהכריזה שהיא מפלגת הבינוניים, סליחה שוב, מפלגת מעמד הביניים. בקיצור הם נתנו את קולם בנפשם ועתידים לתת גם את ההשכלה שרכשו, לטובת הקפיטליזם, להם שיספרו את הסיפור המטומטם הזה?


מסקנה? אין מסקנה.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. שי הגיב:

    לאמנון הלא חכם המגיב לכל מאמר.

    אולי תכתוב אתה מאמר לאתר. מעניין מה הראש שלך יכול לייצר יותר מאשר 2-3 מנטרות קבועות. זה ממש מעניין.

    כותב המאמר לא צריך להשכיל אותך. ראוי שתשכיל לבד. מותר ללמוד לבד. ולא רק מידיעות וממעריב.

    שנית, באזורים בהם יש יותר סטודנטים ומעמד ביניים הצביעו יותר לשינוי.

    שלישית, היו צריכים כמובן להצביע למפלגת הליכוד או העבודה – כי הן המפלגות שיוציאו אותנו מהבוץ רק הן ובזכותן הגענו לכאן. לכן רק הן יודעות איך לשחרר אותנו.

    אמנון, לא צריך להגיד לך למי להצביע בפעם הבאה. נסה לחשוב לבד. זה כואב רק בהתחלה. אח"כ כבר לא תאמין.

  2. אמנון הגיב:

    יואיל להשכילני כותב המאמר – מה זה קפיטליזם דארוויניסטי . האם כותב המאמר עשה סקר וראה כי הסטודנטים הצביעו לשינוי . לסיום היה צריך כותב המאמר לכתוב לאיזה מפלגה היו צריכים הסטודנטים המטומטמים להצביע ובא לציון גואל !

  3. אמנון הגיב:

    סגנונך גס יהיר ו …לא לעניין . כבר נאמר אל תלבין פני חברך ברבים . שי היקר אולי תקלוט שיש אנשים שדעתם שונה משלך ולא בהכרח הם מטומטמים . קח כל כותב באתר זה וקרא את מאמריו וראה זה פלא גם הוא חוזר על דבריו , זה לא נושא לויכוח . אגב לא ענית לשאלות הרטוריות שהצגתי . ולהזמנתך שאכתוב מאמר . אינני עיתונאי ואת דעתי לא יפרסמו באתר זה , אין בו פלורליזם אלא משנה סדורה שעיקרה שלילת השלטון הקיים והצדקת הערבים .

  4. אבנר הגיב:

    אינני מסכים עם דעתו של אילן. הסטודנטים בישראל הם אוסף מקרי של אנשים בטווח גילים די רחב ובעלי מגוון גדול של דעות פוליטיות ורקע סוציו-אקונומי שונה. הנ"ל עסוקים כעת בהרחבת השכלתם, מי לשם השגת יתרונות כלכליים (האימפריליסטים) מי לשם כבוד ומי לשם הענין וההנאה הצרופה שבלימוד (כן, יש כאלה). אך טבעי הוא, שכקבוצה, יתנגדו הסטודנטים לשילוש שכר הלימוד ואין סיבה להלין על כך שאינם "מאוחדים" במלחמת חרמה בקפיטליזם ובעוולות אחרות שישראל מחוללת.

  5. שלומי אמיר הגיב:

    שלום, אני אחד הסטודנטים מחיפה אשר מקיימים פעילות מחאה מזה 3 חדשים, ואשר הגיעו בשבוע שעבר להפגנה מול בית ראש הממשלה…
    אז כן, ישנה מחאה סטודנטיאלית, וזאת על אף העובדה שאיננו מעוניינים להיקרא קבוצת סטודנטים, ובתוכנו ישנם לא סטודנטים מסוגים שונים ואנו מעוניינים שכך יהיה – הפגנות ופעולות אליטיסטיות וסקטוריאליות כבודן במקומן מונח, אך זו לא הדרך לשינוי אמיתי. התחלנו כסטודנטים בשל נוחות גיאוגרפית וחברתית, אך אנו מעונינים ופועלים לשנות זאת.

    לצערי, עלי להסכים עם העובדה שרוב הסטודנטים לא אומרים ובטוח לא עושים הרבה כנגד המדיניות הכלכלית המתנהלת בשני העשורים האחרונים וחוטאת לסולידריות, לחינוך, לעתיד וכמעט לכל ערך חברתי אפשרי.

    הסיבות הן רבות:
    א. כרוב המנהיגים הפוליטיים, גם מנהיגי הסטודנטים בעבר ובהווה נמצאים במקומם לרוב בשל שאיפות קידום אישיות, ומכאן נטייתם להתמסד, למכור עצמם, לוותר על ערכים, ולא להרגיז את הסטודנט הממוצע השקט שיבחר בהם בבחירות הבאות אם רק לא יפריעו לו ללמוד, לבלות ולהרוויח את לחמו.
    ב. אפרופו לחם, סטודנטים רבים הנפגעים מהמדיניות, ואשר באים ממשפחות חסרות אמצעים, כל כך עסוקים בלעבוד קשה כדי להישאר סטודנטים, ולא נשאר להם רגע להפגין. לעומתם, רוב אלו שיש להם, עסוקים בלהנות מזה כל עוד הם יכולים, ובאמת לא מעוניינים משינוי המירוץ הקפיטליסטי אשר הם כרגע נהנים ממנו.
    ג. עם כל הצער, מאבקים ומהפיכות בדרך כלל מונעים ע"י אנשים פגועים ונרמסים, וכנראה שרוב הסטודנטים אינם כאלה, לפחות לא ברמות של נתמכי הקצבאות. אולי דווקא עכשיו, שהסטודנטים מתחילים לשלם, אפשר יהיה להוציאם לרחוב ואולי אף לחברם למאבק כללי במדיניות – אולי!
    ד. מאבקים מגזריים וקבוצתיים אינם דבר חדש בתולדות האנושות: הנכים הפגינו בשביל זכויות נכים, האמהות החד הוריות בשביל…, המורים בשביל…הרופאים…וכמובן הסטודנטים בשביל הסטונדטים. מה לעשות, אבל לאדם נטייה לדאוג קודם כל לקרוב לו. נכון, ישנן חריגות, וביניהם הקבוצה שלנו אשר גדלה עם הזמן, אבל זהו טבעו של עולם…

    מסקנה – כדי שאדם יצא לרחוב להילחם מלחמה היא צריכה להיתפס על ידו כמלחמה שלו!!! כדי שתיהפך לשלו, צריך לכאוב לו (וגם הזדהות עם כאב של אחרים היא כאב), הוא צריך להבין למה כואב לו, מי אחראי על הכאב הזה, מה אפשר לעשות כדי להפסיק אותו, והאם באמת אפשר…

    עד שלא תהיינה תשובות מספיק טובות ומשכנעות עבור הסטודנטים ועבור אזרחים רבים נוספים לשאלות אלו…קשה יהיה להוציא המונים לרחובות…
    אנחנו מנסים לחשוב על תשובות כאלה, במקביל פועלים במחאה על המצב ומנסים להוציא אנשים מהבועה ומהתקיעות הפיזית המחשבתית והרגשית.

    אפשר ומותר לבקר אותנו להצטרף אלינו
    http://www.groups.yahoo.com/group/haifactivists

    חשוב לי לציין שאיני דובר או מוביל הקבוצה, ודיברתי כאן על הקבוצה כפי שאני רואה אותה. אני מאמין שחברי יסכימו עם מה שכתבתי, אך מבקש להתייחס אל דברי כאל דברי חבר כלשהו בקבוצה פעילה…אין לנו מנהיגים, ואנו משתדלים להימנע ממיסוד עצמנו ולהתמקד בפעילות…

  6. אליעזר הגיב:

    אני מסכים עם אבנר ורוצה להוסיף שמזה שבועות מקיימת קבוצת סטודנטים מחיפה מחאה חברתית ברחובות העיר, הרבה לפני שהגביהו את שכר הלימוד.

    http://www.bdidut.com/act/haifa.htm

  7. נעם הגיב:

    שלום לכולם.
    גם אני כמו שלומי אמיר, שייך לאותה קבוצת סטודנטים המפגינים מזה שלושה חודשים בחיפה.
    אנחנו כפי שציין שלומי בצער רב, מעטים מדי, וזמננו אינו בידינו. יחד עם זאת, אנחנו משתדלים. אנחנו מתמידים במחאה שלנו נגד המדיניות הכלכלית ואנחנו עושים שאת במנותק מכל גוף פוליטי או כלכלי שתומך בנו.כן זה קשה…
    אדישות הסטודנטים בארץ היא תופעה קיימת. היא אמנם מדאיגה, אבל היא גם מובנת. קשה גם ללמוד גם לעבוד גם לעשות מילואים גם לנהל חיי חברה כדי לא להשתגע ואז לצאת ולמחות. המחאה נגד שכר הלימוד במובן הזה הייתה התפתחות חיובית מאד לדעתי. הסקטור הסטודנטיאלי המפוצל מאד מבחינת החומר האנושי שמרכיב אותו התקומם אז בצדק. והוא יתקומם שוב לעניות דעתי ברגע שינסו להעלות את שכה"ל לשלושים אלף שקל!?! (שערוריה).
    זה כמובן לא מספיק. אבל זה גם משהו. בסופו של דבר אי אפשר לתלות את הקולר בצווראם של הסטודנטים. מאבק אמיתי וזעקה אמיתית צריכים לבוא משילוב של הרבה גורמים: סטודנטים, שכונות מצוקה, עיירות פיתוח,וכו’…
    רק כשיהיה קונצנזוס רחב סביב רצון לשינוי מבני מהותי בשיטה הכלכלית הנהוגה כיום, או אז נראה התקוממות עממית רצינית ומשמעותית.
    התפקיד של הסטודנטים צריך להיות אולי להצית את הניצוץ הזה ולתת כיוון?

  8. אלמוג שבתאי הגיב:

    שכר הלימוד השערוריתי הוא אחת הסיבות לירידה ברמת השכלה הגבוהה. סטודנטים (מלבד העשירים ביותר הנתמכים ע"י הוריהם) נאלצים לעבוד שעות רבות למחייתם וכדי לממן את שכר הלימוד הגבוה. אין להם זמן לקרוא חומר לפני השיעור, קשה להם ולמרצים לייצר שיעור דינמי ומעניין שנערכים בו ויכוחים ערים ועולות ונופלות בו מחשבות חדשות ואולי אפילו חדשניות. המרצים, המודעים לבעיה, מנמיכים את הדרישות מהסטודנטים והרמה יורדת. אם למדינה היה אינטרס בריא בהעלאת רמת ההשכלה האקדמית, היא היתה מנמיכה את שכר הלימוד באופן קיצוני, כמו שנעשה בהרבה מדינות, כדי שאנשים יוכלו ללמוד ברמה גבוהה, ולא רק העשירים ביותר. אלא שלמדינה יש אינטרס ליצר צרכני תעמולה פשטניים וחיילים טובים. בזה יש לה הצלחה גדולה. רציתם מחאה חברתית של סטודנטים? רציתם מרד סטודנטים כמו באוניברסיטת קולומביה? – לא בקרוב.

הגיבו לאבנר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים