יש פרשנים המציגים כל אירוע בזירה הבין-לאומית, כלומר האמריקנית-ישראלית, באופן שגם אם אין בו כדי להצדיק את מדיניותו של שרון, יש בו כדי להוכיח ששרון מרוויח ממנו. בזמן האופוריה הזמנית על הניצחון הגדול בעיראק, שלא היה ניצחון ובוודאי לא גדול, אמרו כל הפרשנים האלה שהתחזקותו של בוש כתוצאה מהניצחון הגדול בעיראק מסייעת לשרון בהתנגדותו לערפאת / למפת הדרכים / למעורבותה של אירופה / להקמת הגדר / לדחיית הקמת הגדר / לשיחרור אסירים פלסטינים (נא למחוק את המיותר). הנימוק הכאילו-שכלתני היה שבוש הנהנה מחיזוק מעמדו ומתכונן לבחירות הבאות ודאי לא יחפש צרות עם "הקול היהודי" ולא ילחץ על שרון. הקיצור, בוש חזק טוב לשרון.
אבל משעלה מִמשלו של בוש על שירטון דווקא בשאלת המלחמה בעיראק, סיבותיה ועילותיה, תוצאותיה והמצב שנוצר בעקבותיה (ונא לא לשכוח את הפיאסקו של נשק ההשמדה ההמונית), מי אם לא אותם פרשנים ידעו לספר לנו שהצרות שבאו על בוש והיחלשות מעמדו כתוצאה מהן מסייעות לשרון? אמנם בוש זקוק עכשיו לאיזו הצלחה קלה במקום זו שנשמטת מידיו בעיראק, אבל בוודאי לא ירצה להסתבך בפקעת הישראלית-פלסטינית. הקיצור, בוש חלש טוב לשרון.
ואז באו עודאי וקוסאי. "הצלחה" זו של בוש, האמורה לפי הפרשנים האלה לשים קץ להתנגדות העיראקית (ואל תבלבלו לנו את המוח עם התקפות הטרור היומיות המפילות חללים מקרב החיילים האמריקנים), שוב פוטרת את שרון מחשש של לחץ אמריקני לביצוע מפת הדרכים. הנימוק הרציונלי הפעם הוא שבוש כשהיה חלש היה זקוק להצלחה, והיה חשש שילחץ לקידומה של מפת הדרכים, דבר שאותו היה יכול להציג כהצלחה, אבל עכשיו כשיש לו שוב הצלחה, למה לו וגו’? הקיצור, בוש לעולם לא ילחץ על שרון לבצע את מפת הדרכים. כשהוא רוצה הוא לא יכול, וכשהוא יכול הוא לא רוצה. ומי מרוויח תמיד, לדעת הפרשנים האלה? שרון, שגם כך וגם כך לא צפויה לו סכנה שתהיה התקדמות כלשהי במפת הדרכים, או בתהליך השלום או באיך-שתקראו-לזה לעזאזל. כלומר, פחות או יותר כמו בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, מעולם לא היה מצבנו טוב יותר. כלומר, אם אתם חושבים שטובה מלחמה משלום, שזה מה שנקבל אם המצב ימשיך להשתפר כמו שהשתפר עד היום ושרון יצליח למסמס גם את מפת הדרכים.
הביצה והתרנגולת
מדי פעם בפעם נפתחות מהדורות החדשות של הרדיו בהודעה מרעישה: החיזבאללה שוב ירה פגזי נ"מ. והאזרח הישראלי שופך את רוגזו אל תוך כוס קפה הבוקר שלו – עד מתי נרשה לאלה להשתולל, ואינו נרגע גם כאשר מוסיף הקריין ואומר: ירי זה בא בעקבות פעילות של מטוסי צה"ל בסביבה.
אבל גם אם לא פתרנו עדיין את השאלה מה קדם למה, הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה, כאן ברור לגמרי סדר הדברים. מטוסי צה"ל טסים בשמי לבנון. החיזבאללה יורה פגזים נגד מטוסים. וחוק הכובד עושה את שלו ופגזים הנורים לאוויר חוזרים ונופלים על הקרקע כשאינם פוגעים במטרתם שם למעלה. אילו היו עורכי החדשות מנסים להציג דברים בצורה הוגנת, כך היו עורכים את סדר הדברים, צה"ל טס בשמי לבנון, החיזבאלה ירה פגזי נ"מ. אבל הם הרי אינם עוסקים רק בדיווח חדשות, הם עוסקים גם בתעמולה.
ולפני שהמגיבים החרוצים יסבירו לי שטיסות אלו הכרחיות לביטחונה של ישראל, כדאי שילמדו פרק במודיעין אוויר. את המידע על הנעשה מעבר לגבול ניתן להשיג גם ממטוסים הטסים בשטחנו ואין צורך דווקא לפגוע בריבונותן של מדינות שכנות. ויש גם אמצעים אחרים. אבל אם רוצים להביא את החיזבאללה להגיב בירי, שבשעת הכושר ניתן להשתמש בו כעילה לחימום הגיזרה, הטיסות האלו בשמי לבנון הן הדבר הנכון.
"העשירים שאתם אוהבים לשנוא"
יאיר לפיד עשה קריירה בלהיות הבחור הטוב. אולי לא במובן הרע של המילה, על פי האימרה השנונה של משה דיין, אבל בהחלט גם לא במובן הטוב שלה.
בגיליון סוף השבוע שעבר של ידיעות סיפר לנו על "קייטרינג יוקרתי" שהוזמנו אליו עשירי ישראל, שאותם הוא מכנה "האנשים שאתם אוהבים לשנוא". בהתחמקות שקוראים לה אלגנטית, אבל היא לא, נמנע מלהזכיר איך התגלגל הוא לסביבתם של "השטראוסים, הרקנאטים, העופרים, האנג’לים ומי לא". כיוון שעדיין, חרף הכנסותיו מהפרסומות לבנק הפועלים, עדיין אין מקומו בין עשירים אלה, מותר לנו להניח שהזמינו אותו כדי שיוכל לכתוב את רשימת ההתפעלות הזו מנדיבותם של העשירים האלה.
ובכן, כך סיפר לנו, נתכנסו עשירים אלה לחוף הים בהרצליה לא רק בשביל לטעום מן הקייטרינג היוקרתי אלא בשביל לאסוף כסף לעמותה העוסקת בחינוך אוכלוסיית מצוקה. אכן, מטרה ראויה.
ובהתפעלות לא עצורה סיפר לנו ש"בלי יותר מדי דיבורים נאספו שם יותר מ-300 אלף שקל".300 אלף שקל? מה אתה אומר?! מכולם יחד? משהו כמו פחות ממחצית הכנסתו החודשית של כל אחד מעשירי המאיון העליון שנתכנסו שם? וכדי לקבל פרופורציה נכונה, נעבור לקטע הבא בטור שלו, שבו הוא מספר על מנהל מוסד של נוער שוליים המשתכר 4,700 שקל לחודש. מה היינו אומרים על בעלי הכנסה דומה לזו של אותו מנהל מוסד שהיו מתכנסים ל"קייטרינג", יוקרתי או לא, ואוספים ביניהם סכום של4,500 שקל לצורכי ציבור? לא היינו שואלים: זה הכול?
וכדי לקבל פרופורציה נוספת נוכל לקרוא את הכתבה הבאה באותו גיליון, המספרת על מיליארדר יהודי מקנדה שפרש מעסקיו והחליט להתמסר לפעולות לטובת הציבור והוא מקדיש לכך סכום של 3 מיליארד. דולרים, לא שקלים. אז כאשר מייחצן לפיד את המאיון הישראלי העליון ומספר לנו שהוא "תורם יותר למטרות הומניטריות מכל מדינה אחרת באירופה" ואף מוסיף כי "זו עובדה סטטיסטית שאין איך להתווכח איתה", דבר שבהחלט "יש איך" להתווכח עליו, אני מרשה לעצמי להיזכר, למקרא התפעלותו מה-300 אלף שנאספו "בלי יותר מדי דיבורים",לא רק במיליארדר הקנדי אלא גם בכמה עשירים אחרים באירופה שתרמו ותורמים מכספם מיליוני דולרים לשנה למטרות הומניטריות. אלא שאף אחד מהם לא הזמין את לפיד לשיר את תהילותיו.
רגע של התרוממות-רוח מלאכותית
מהדורת החדשות של שני ערוצי הטלוויזיה נפתחה בערב שבת האחרון בהודעה דרמאטית, על מבצע הצלה מעורר מיצים פטריוטים של הסוכנות היהודית: שישה יהודים הגיעו בטיסה ישירה מעיראק!
הערוץ הראשון הסתפק בעוד כמה מלים שמהם נודע לנו שמדובר בשישה אנשים "מבוגרים" שהצעיר שבהם בן שבעים או שמונים והקשיש יחוג בקרוב את יום הולדתו המאה. עשרים ושמונה היהודים האחרים בבגדד, שגם אותם השתדלו שליחי הסוכנות (אגב, כמה עלה "מבצע ההצלה" הזה?) להביא ארצה, מחלו על הטובה והעדיפו להישאר שם. אלה שבחרו לבוא הם כולם כאחד מקרים סיעודיים. נראה כי רובם יחיו כאן על חשבון הציבור, פריווילגיה הנמנעת מישראלים רבים שהגיעו לגיל מופלג ואין ידם משגת לשלם בעד מטפלים פיליפיניים והם נמקים בעוניים.
הערוץ השני "המסחרי" סבר כנראה שבואם של שישה קשישים כאלה יש בו כדי לעניין את ציבור צופי הפרסומות. הוא הקדיש לעניין כתבה ארוכה בראש מהדורת החדשות והבטיח כי הכתב המיוחד שיצא לשדה התעופה כדי לסקר את המבצע ישתדל למסור לנו יותר פרטים בהמשך המהדורה. אמנם לא הירשו לו לצפות ב"תהליך הקליטה" עצמו, שהוא "סוד מדינה" אמיתי, וכל מה שראינו היו דלתות של אולם שבו נאמר לנו כי מתבצע תהליך זה, אבל בסופו של דבר נחשפנו לראיון עם איש אחד בן שמונים ושתיים, שסיפרו לנו עליו כי העברית שבפיו היא "תנ"כית", משל הוא יושב שם מאז "על נהרות בבל". הוא אמנם גמגם כמה מלים בעברית, אבל הסתבר שהשפה שבפיו לגמרי מעודכנת, שכן אמר "שני אחיות".
להתראות בשמחות.
הופעה היסטורית
ב"ידיעות" קראנו ששר החוץ סילבן שלום (שם מקרי לגמרי) אמר בשהותו בבריסל מה שאמר "בהופעה היסטורית לפני שרי החוץ של הקהילה האירופית". היסטורית? מה כל כך היסטורי כאן? זו הפעם הראשונה ששר חוץ ישראלי מדבר עם שרי חוץ אירופים?
רגע, רגע, שר החוץ הזה, שידיעות מתפעל כל כך מהישגיו ההיסטוריים, לא נשוי במקרה לגברת שאחד משמות משפחתה הוא "מוזס"? משפחת מוזס היא לא במקרה הבעלים של "ידיעות"? בסדר, לשאלה הבאה.
עם כל הכבוד לאנשים שלפיד אוהב לאהוב, הרי שלתת לפועל 3000 ש"ח בחודש ולאחר מכן במסגרת ערב התרמה לאסוף כספים בשביל לקנות לבן שלו ילקוט לבית ספר ,זוהי לא בדיוק הדרך והצורה שבה מדינה רווחה צריכה להתקיים.
*************************
צדק ולא צדקה.
*************************
1. גם לי קשה להאמין, אבל עומדים לשחרר כ-500 אסירים. האם זו לא התקדמות במפת הדרכים, גם אם מעט מדי ומאוחר מדי?
2. אולי במקום שנהיה תלויים בחסדי ה"עשירים" שאוספים לנו כמה מאות שקלים למטרות שמצטלמות היטב; ובמקום שיבקשו גם מאתנו לתרום לאגודות שונות; פשוט יקחו את מסי ההכנסה הגבוהים שלנו ויפנו אותם לאן שצריך. כשלפיד טוען שעשירי ישראל תורמים יותר מכל מדינה אחרת באירופה (שם במילא הקצאת המשאבים קצת יותר הגיונית מאשר כאן), האם הוא סופר את קמפיין "מהות החיים" של שרי אריסון כמטרה הומניטרית? כי באמת יפה, אפילו יש אתר, שם אפשר לחפש אמרות לפי תחום תוכן (שלום ביני לבין עצמי, ביני לבין משפחתי…) ומימד (רגשי, רוחני, חשיבתי…) ולקבל תובנות בסגנון "אדם שאינו מכיר את ערכו כיצד יוכל להעריך את זולתו?" – באמת, יפה מאד. מטרה הומניטרית נעלה. קמפיין שמטרתו להרדים את המחאה כי "השלום מתחיל בתוכי" וגם כסף זה לא העיקר בחיים.
האם אני שומע מילת הצדקה של מעשי החיזבאללה .
זה אירגון טרור הממומן על ידי אירן וסוריה והוא בכלל לא הבעל הבית בלבנון . המשטר בלבנון חלש . בוא עצור קצת האם בשנאתך הגדולה למדינה ירדת לשפל המדרגה להצדקת אויב טרוריסט אשר מחזיק בגופות כסחר מכר .גם מדינות ערב ברובם לא תומכות בחיזבאללה המייצג את האייטולות עלי אדמות.
הלפיד עובר מדור לדור
האב יוסף (טומי) לפיד קילס את הנדיב הטבוע מקסוול, עד אין קץ.
איוב:לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל