הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



למרות שיעורי הצמיחה הגבוהים בעבר, חלוקת ההכנסות בברזיל היא מהפחות שוויוניות בעולם. מצב זה חייב להשתנות. חוסר הדמוקרטיה הכלכלית והחברתית מאיים על הדמוקרטיה בשלמותה. ערכי הסולידריות החברתית נמצאים בירידה. העוינות כלפי מוסדות המדינה, הפוליטיקה והפוליטיקאים גדלה בהתמדה. מצב עניינים זה נעשה חמור יותר בעשרים השנים האחרונות כתוצאה ממיתון או מעמידה במקום. מאז 1990 ברזיל – כמו מדינות לטינו-אמריקאיות אחרות – הפכה למעבדה למרשמים כלכליים הרי אסון שפגעו בכושר הייצור שלה, פרמו את המארג החברתי, החלישו את יכולת הוויסות של המדינה, והגדילו את פגיעותה ללחצים חיצוניים.

מפלגת העובדים הברזילאית, בשיתוף אחרים, מיישמת כעת פרויקט שמשלב צמיחה כלכלית עם חלוקה מחדש של ההכנסות, העמקת הדמוקרטיה הפוליטית וחיזוק מעמדה העצמאי של מדינתנו בעולם.


ירשנו עול כבד. המטבע סבל פיחות חד לעומת הדולר, ומקורות האשראי הבינלאומי יבשו. הממשלה החדשה הצליחה להתגבר על מצב זה וסיכלה תחזיות של התמוטטות כלכלית. משמעת פיסקלית, ריבית גבוהה לטווח קצר, מדיניות ייצוא אגרסיבית ומיסוי, ורפורמה בביטוח הלאומי עזרו להחיות את הכלכלה ולשקם את האמון הלאומי והבינלאומי.


נוצרה קואליציה חברתית ופוליטית רחבה, שקשרה בין מושלי המדינות, הפרלמנט, האיגודים המקצועיים, קהיליית העסקים ומגזרים אחרים. יש זמנים בהם רק מפגש רצונות משמעותי עשוי להתגבר על מצבי משבר מטילי אימה.


כתוצאה מכך התייצב שער המטבע, האינפלציה ירדה אל מתחת ל-9%, דירוג האשראי של המדינה השתפר, עול החוב הוקל. בטחונות הייצוא חודשו, ובשנה זו ייווצר עודף של 20 מיליארד דולר במאזן סחר החוץ. בששה חודשים אלה הושגו התנאים לחזרה לצמיחה ולהגברת התעסוקה.


המחויבות לעיצוב מודל כלכלי חדש דורשת מדיניות החלטית כמו התוכניות "אפס רעב ו"קודם תעסוקה" שלנו. המלחמה ברעב כוללת גם אמצעים מבניים – בתמיכה באיכרים זעירים, חינוך, בריאות, דיור, טיפול במים ובביוב – והקלה דחופה על אלה הסובלים מתת תזונה.


התנאים החברתיים והפוליטיים מתאימים כעת להשקת מחזור בר קיימא של פיתוח. זה ידרוש הרחבה של השוק הפנימי, בעיקר למוצרי צריכה המונית, על ידי שיתופם של מיליוני אזרחים מנודים. רפורמה אגרארית גם היא תנאי יסודי לבנייה מחדש של הכלכלה הברזילאית, והיא תשחק תפקיד מפתח בהפיכת המדינה לדמוקרטיה מלאה.


המדינה צריכה גם לפעול בהחלטיות כדי למלא את תפקידה כמווסתת בכלכלה. הישגי הגלובליזציה, עליהם הכריזו בקול גדול, לא הצליחו לקרום עור וגידים, ואף הורעו עקב אקלים המיתון הכלל עולמי. עצתם של ארגונים בינלאומיים, שהתקבלה בהכנעה על ידי רבים הביאה בעקבותיה התפרקות מתעשייה בחלקים נרחבים של כדור הארץ.


הרטוריקה של סחר חופשי סותרת את נוהגי מכסי המגן של המדינות העשירות. זרימת ההון הבלתי מבוקרת יכולה לערער יציבות של מדינה בתוך שעות. רעב, אבטלה ונידוי חברתי הגיעו במדינות מתפתחות לממדים מדאיגים. למעשה קיימים כיסי ענק של עוני אפילו בחברות העשירות.


מצב עניינים זה דורש סוג חדש של מדיניות חוץ כדי לעזור לבניית סדר עולמי חדש שיהיה בה בעת גם צודק וגם דמוקרטי יותר. יש לשים קץ לאנרכיה הפיננסית הבינלאומית וללחצים שהיא מפעילה על הכלכלות המתפתחות. חיסול מדיניות המגן הכלכלית הגלויה והנסתרת הדוחפת לשוליים מדינות עניות הוא חיוני.


אנו מחויבים ליישוב סכסוכים בדרכי שלום, הגנה על רב-צדדיות וסדר עולמי המכבד זכויות אדם וחוק בינלאומי. זה דורש רפורמה של גופים רב-צדדיים, כולל האו"ם ומועצת הביטחון שלו: ברזיל אכן דרשה מושב כחברה קבועה במועצה.


נקודות ההתלקחות העיקריות של מתח בינלאומי נגרמות כתוצאה מחוסר השוויוניות השולט בעולם, עם מיליארדי המובטלים שלו ומאות המיליונים המהלכים רעבים וחולים, עם משטר הסחר הלא צודק שלו. על רקע זה נמצאת דרום אמריקה בעדיפות העליונה עבור מדיניות החוץ הברזילאית, עם סדר יום של איחוד במכסים, אינטגרציה כלכלית ומטבע משותף עתידי – כמו גם פריצת הדרך לפרלמנט אזורי נבחר ומדיניות חוץ אזורית משותפת.


ברזיל, עם אוכלוסיית השחורים השנייה בגודלה בעולם, חידשה את קשריה עם אפריקה וחברה שוב לעולם הערבי. יצירת קבוצת ה-3G על ידי ברזיל, הודו ודרום אפריקה מהווה צעד החלטי בחיזוק קשרי דרום-דרום, תוך כדי עיצוב יחסים בוגרים עם ארה"ב ואירופה.


הניסוי הברזילאי לא כוון להיות מודל. מפלגת העובדים השולטת כרגע במדינה עוצבה סביב ברית חברתית ופוליטית מסוימת. מפלגת שמאל צעירה זו עלתה מתוך המעמדות העובדים במשך שנות השפל של השלטון הצבאי. הופעתה ב-1980 התרחשה בו זמנית עם מצבי השפל של הסוציאל-דמוקרטיה ונפילת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי, ובו זמנית גם עם הגל השמרני ששטף את העולם וזיהם אפילו חלקים בשמאל.


תוכניתה מיזגה דרישות כלכליות וחברתיות עם קריאה לחופש פוליטי. היא זכתה לתמיכת חלקים נרחבים של המעמד הבינוני, של הנוער ושל תנועות חברתיות חדשות. המפלגה מגדירה עצמה כמפלגת שמאל סוציאליסטית המונית, שהיא דמוקרטית בארגונה הפנימי. המפלגה עזרה לבנות מחדש את תנועת האיגודים המקצועיים, ונתנה דחיפה למאבק החברתי בכל המדינה, וכן שחקה תפקיד חשוב ברמת השלטון המקומי, בו דבקה במהלכים נגד שחיתות.


הניסיון בממשלה חידש את פני המפלגה, והקשרים בין המדינה לחברה הודקו באמצעות אימוץ יוזמות כגון שיתוף בתקציב, המאפשר בקורת של האזרחים על המדיניות הציבורית. נחוץ אומץ כדי להוציא לפועל תוכנית רפורמה שאפתנית שעשויה לשפר מיידית את תנאי המחיה של רוב האוכלוסיה. אולם יש להבין ששינויים אלה הם רק אספקט אחד של תהליך רחב יותר של שינוי חברתי. אין לקחת ריאליזם פוליטי כהצדקה לזניחת החלומות הנמצאים בבסיס המחשבה של השמאל. וכן אין זאת אומרת נטילת זכות הבחירה מלמעלה מ-52 מיליון ברזילאים.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. על ממשלת לולה-החוג להגנת המרקסיזם הגיב:

    עד כה ממשלת הקואליציה של מפלגות השמאל עם הבורגנות נקטה צעדים סמליים כנגד הרעב המכה בעיקר בצפון המדינה.היא מעכבת את ההפרטה המסיבית של האדמות, אותה דורשת קרן המטבע הבינ"ל, אך עליית הריבית ל27% פוגעת באיכרים הזעירים. בו זמנית הממשלה תוקפת בחריפות את מעמד הפועלים. האבטלה מתפשטת.
    בשמיני ליולי השנה פרצה שביתה ארצית של עובדי המדינה כנגד ממשלת לולה. דרישת השובתים היא הדרישה כי הממשלה תסתלק מההצעה התוקפת את הזכויות הסוציאליות של שישה מליון עובדים. הכוונה של הממשלה של לולה, להעביר פנסיות וזכויות חברתיות בערך של 70 אלף מליון דולר לשנה לידי חברות ההון הגדול.
    ממשלה זו דומה לממשלה של קרנסקי ברוסיה ב 1917, ממשלתו של בלום בצרפת ב1936 ,הממשלה הרפובליקנית בספרד ב 1936, ממשלתו של מוצדק באיראן ב1951 הממשלה של אינדה בצ’ילה.

    ממשלות אלו חסמו את דרכו של מעמד הפועלים לשלטון, הן גרמו לדמורליזציה וכולן להוציא את ממשלתו של קרנסקי שהופלה מצד שמאל על ידי הבולשביקים במהפכת אוקטובר, הן הופלו מצד ימין על ידי הפשיזם, או בהפיכה צבאית בתמיכת הסי.איי.איי, שהביאו להקזת דם ההמונים בצורה נוראה.

    השגיאה של מפלגות השמאל החוזרת על עצמה, היא האמונה כי בתקופה של משבר עמוק המעמיד על הפרק מהפכה סוציאליסטית, ניתן להביא להשגים דרך שיתוף פעולה עם הבורגנות על הפרוגרמה של הבורגנות. הדבר מנוגד לעצמאותו ואחדותו של מעמד הפועלים, המעמד היחיד היכול להציל את ההמונים דרך מהפכה סוציאליסטית. על כן אינטרס מעמד הפועלים הוא בסילוק השרים הבורגנים מהממשלה תוך מאבק מגייס למען פרוגרמה סוציאלסטית . המשך שיתוף הפעולה עם הבורגנות, רק תביא לדמורלזיציה גוברת אותה ינצלו כוחות הריאקציה, בדיוק כפי שקרה בצ’ילה

  2. תשובה לאנונימי הגיב:

    ושוב לאדם שאינו מזהה את עצמו, אך חושב שהקיבוצים הם סוציאליזם, בזמן שהקיבוצים מתאפיינים בלאומנות, בגזענות אלטיסטית, אחת הסיבות שיהודי עדות המזרח מזהות את "הסוציאליזם" הציוני כאויב, ובגזילת אדמות של פלחים ערבים.
    הטיעון שמדינה ענייה בה מעמד הפועלים בתמיכה של האיכרים העניים, חייבת להכנע לתכתיבים של הקרן הבינ"ל, ולתקוף את מעמד הפועלים בשרות בעלי ההון האימפריאליסטים, הוא טיעון שחזר על עצמו בהיסטוריה לא אחת. זוהי תורת השלבים הידועה הן המנשביקית ומאוחר יותר של סטלין. היא הצליחה לעשות דבר אחד, למנוע מהפכות סוציאליסטיות במקום שניתן היה לעשותן, כאשר הפשיזם או הדיקטטורה הצבאית המקיזה את דם ההמונים, מחליפות את ממשלות הקואליציה. את הטיעון שלך שמעתי בשנות השבעים המוקדמות לגבי צ’ילה בזמן ממשלת הקואליציה עם הבורגנות. ממשלה זו פעלה כנגד מעמד הפועלים, והתוצאה –פינושט. האם אתה חושב שאנו צריכים אסון דומה בברזיל, בשם הסוציאליזם הקיבוצי? מדוע אתה חושב שאתה יודע טוב יותר מאשר הפועלים המותקפים כאשר גוזלים להם את הפנסיה שלהם, בשל האחדות עם הבורגנות "המתקדמת", המבקשת להכין את הקרקע להפיכה צבאית?
    את הפתרון לשאלה ה זו נתנו לנין וטרוצקי באוקטובר 1917. מהפכה גם בארץ נחשלת אך כחלק ממהפכה סוציאליסטית עולמית. כיום התנאים הולכים ומבשילים למהפכות, גם בארצות קפיטליסטיות עשירות.
    לא אגיב לגסות שלך, אך היא חלק אינטגרלי להשקפת עולמך.

  3. לשורץ הגיב:

    אף מדינה ענייה אינה יכולה לנהל עצמה – לבדה. נקודה. מדינת מעמד פועלים חייבת להיות עשירה ודמוקרטית. הדרישה כי בברזיל תקום מדינת מעמד הפועלים כמוה כעריכת ניסויים בבני אדם עד מוות.

    אני מניח שאתה לא חי בקיבוץ או בקהילה סוציאליסטית מלאה. עד שלא תעשה זאת – כלומר תחיה את חיי הבורגנים הישראלים – אנא אל תכתוב מלה אחת בעניין.

    נמאסו ההטפות שלך.

  4. אני אנונימי בטעות הגיב:

    קוראים לי שי.
    עכשיו, איך אתה חי בחייך האישיים כסוציאליסט? אל תמכור לי סיפורים על צ’ילה. אני מדבר עליך – על אדם שמטיף. גם מרקס לא חי כמרקסיסט. נוח להטיף מרחוק. אבל איך זה באמת עובד בחייו של איש פשוט וצנוע. זה מה שמעניין אותי.

    כי אם אתה חי כבורגני קטן בישראל הבורגנית ולא מצטרף לקולקטיב (ולא רק רעיוני) אין לי מה לשמוע ממך הטפות.

  5. תגובה לשי מיוסי הגיב:

    שי.
    בחברה קפיטליסטית, אין אדם יכול לחיות בקולקטיב סוציאליסטי, שכן קולקטיבים אלו, כפי שהקיבוצים הוכיחו, נשלטים על ידי חוקי השוק.( וזאת מעבר להיסטוריה של הקיבוצים ביחס לערבים ולעדות המזרח בארץ זו). א.ד גורדון הסביר יפה מאוד , את האידיאולוגיה "הסוציאליסטית" הציונית, עלינו להפוך את העובדים לבעלי בית קטנים בכך שנספק להם אדמה, על מנת למנוע מהם להפוך לבולבשביקים. הקיבוץ אינו סוציאליזם, אלא קולקטיב בורגני פר אקסלנס. כל הניסיונות להקים קולקטיבים סוציאליסטים במסגרת המדינה הקפיטליסטית נכשלו, מסיבות שכבר מרקס ואנגלס הסבירו, כאשר ניתחו את "הסוציאליזם האוטופי", לו היסטוריה ארוכה שכללה אנשים כרוברט אוון ואחרים.
    בחברה הקפיטליסטית, ניתן לחיות רק כחבר במעמד: עובדים, זעיר בורגנים, או בורגנים, הנאבקים על האינטרסים המעמדים שלהם. אני שייך לשכבה של עובדים, שבז’רגון המרקסיסיטי קרויה "אינטלגנציה עובדת". שכירים שעיסוקם אינטלקטואלי. במקרה שלי אני עורך דין שכיר במשכורת נמוכה, הנאבק כנגד הריסות בתים וגזל אדמות, ועוד דברים יפים שהמדינה שהציונים "הסוציאליסטים" הקימו עוללה תמיד וממשיכה לעולל.
    השאלה בסופו של דבר, היא על איזו פרוגרמה של איזה מעמד נאבקים אנשים. אני נאבק למען מהפכה סוציאליסטית עולמית.

  6. זה בכלל לא משנה הגיב:

    תקיפת הדובר במקום דבריו היא טקטיקה סטאליניסטית במקרה הטוב

  7. אמנון הגיב:

    שוורץ -אתה חוזר על דבריך בדבר מהפכה . היכן יש מדינה העונה לקריטריונים שאתה מציג ??? או שזה רעיון בלבד שאינו ניתן לביצוע ????

  8. לאמנון מיוסי שורץ הגיב:

    הקפיטליזם התפתח לרמה של כלכלה עולמית, אך עם מבנה פוליטי עדיין של מדינות לאומיות, כאשר כל אחת מהן מבקשת להשתלט על השוק העולמי וכתוצאה יש מלחמות עולם ושקיעת החברה הבורגנית.הצורך הוא בשליטה דמוקרטית של כלכלה זו על ידי העובדים עצמם, וזה ייתכן רק במסגרת סוציאליזם עולמי. המהפכה הרוסית שפרצה כתוצאה מסתירה זו, שכן הייתה החוליה החלשה ביתור של הסדר האימפריאליסטי, הייתה מהפכה של פועלים אך בארץ נחשלת מאוד שרובה איכרים. היא החלה לפתור שאלות חשובות מאוד, כולל פיתוח כלכלה סוציאליסטית, השאלה הלאומית, מצבן של הנשים, הבערות, הרפואה ועוד. אולם הבידוד של המהפכה, חיסולו של החלק המתקדם של מעמד הפועלים במלחמת האזרחים, החל להביא עוד בימי לנין לניוונה הבירוקרטי, כאשר מנגנון המדינה מאויש יותר ויותר באלמנטים קרייריסטים שבאו מהבירוקרטיה של המדינה הצארית, אלמנטים אלו מצאו בסטלין את ביטוים. לנין ממיטת חוליו ניסה לסלק את סטלין ממשרתו כמזכיר הכללי של המפלגה, משרה בה השתמש לתגבר את כוחה של הבירוקרטיה. לאחר מותו של סטלין השתלטה הבירוקרטיה על המדינה ודחקה יותר ויותר את רגלי הקומוניסטים הלניניסטיים. בשנות השלושים בזמן הטיהורים הגדולים חיסל סטלין את המפלגה הבולשביקית וכל מי שנחשד בתמיכה במדיניות של לנין. ברית המועצות הפכה למשטר טוטליטרי עריץ, על אף שעד לקריסתה נותרו אלמנטים של המהפכה בצורת כלכלה מולאמת ומתוכנת, אף כי באופן בירוקרטי. לא הייתה זו יותר מדינה שעלתה על דרך הסוציאליזם, אלא משטר זעיר בורגני בונפרטיסטי על בסיס מדינת פועלים שהלכה והתנוונה. יחסי הייצור הבירוקרטים בתנאים של סביבה קפיטליסטית יותר חזקה ועוינת הביא לקריסתה של המהפכה. המדינות ה"הסוציאליסטיות האחרות נולדו כמשטרים סטלניסטים..

  9. תיקון שגיאה הגיב:

    תיקון שגיאה חשובה.
    כתבתי בטעות כמובן, אחרי מותו של סטלין, כאשר צ"ל לאחר מותו של לנין

  10. ערן הגיב:

    ברזיל היא הראשונה מבין מדינות דרום אמריקה העוברות למשטרים בעלי גוון סוציאליסטי, בניגוד לצפון אמריקה. הבאים בתור ( ארגנטינה? ) ילכו אחרי הגדולה ביבשת. בעוד כ10 שנים נחזה בממשלות שמאליות בדרום ומרכז אמריקה. יש לברך על הכיוון בו נוקט הנשיא לולה, המביא עימו נסיון ליישום תורות סוציאליסטיות למאסה כמו מדינת בראזיל ( 168 מיליון איש! ) בעידן דמוקרטי בו הבון טון השולט הוא הקפיטליזם הנישא בפי האמריקאים. לולה הוא הסנונית המבשרת, עלינו להסתכל וללמוד מביצועיו בברזיל.

  11. שמאל בדרום אמריקה הגיב:

    בןןנזואלה מכהן נשיא שמאלי. במקסיקו,מפלגת
    השמאל שילשה את כוחה האלקטורלי בפרלמנט.
    בצ’ילה שולטת המפלגה הסוציאליסטית.

הגיבו לעל ממשלת לולה-החוג להגנת המרקסיזם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים