הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 באוגוסט, 2003 13 תגובות

גל המחאה ששיאו הנוכחי "מאהל האמהות" שבקרית הממשלה, החל בתחילת חודש יולי בהפגנה ובעצרת שנערכו בירושלים לרגל "ועידת קיסריה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. תחת הסיסמה "די לקיצוץ" הפגינו מאות מול ביתו של אריאל שרון, ימים ספורים לפני שויקי קנפו החלה את מסעה לעבר ירושלים. המחאה מול ביתו של שרון היתה קולנית, אבל מתכנני שני האירועים, הפעילים בפורום הארגונים למאבק באבטלה, סברו שלא די בהפגנה, יש גם לנסות ולהתמודד בשטח הרעיוני עם המתקפה הבלתי פוסקת של בעלי ההון וממשלתם. כך, שעתיים לפני ההפגנה, נערך ב"יבריו יוניון קולג’" שבמרכז ירושלים דיון בהשתתפות יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ, תמר גוז’נסקי, ד"ר איציק ספורטה, ד"ר יוסי דהן, סיגל הרוש ואחרים. הדיון אמור היה לעסוק ב"חלופות". חלופות למדיניות הממשלה, חלופות לקיצוצים, חלופות להעמקת האבטלה. ואכן בשעתיים שארך הכנס, בו השתתפו כמאה פעילים חברתיים, הוצגו חלופות רבות.

כי לא פעם שואלים אותנו, הפעילים החברתיים: "נו, מה יש לכם להציע?" יש השואלים זאת בבוז. כאילו דברי שר האוצר בנימין נתניהו הם דברי אלוהים חיים. אבל זו גם שאלתם של פעילים אחרים או מובטלים בפתח לשכת התעסוקה. וכאן הנימה היא שונה: האם ניתן להציב חלופה מול מדיניות הרס מדינת הרווחה? האם יש לזה סיכוי?


לגבי הסיכוי, התשובה היא פשוטה. לכל מדיניות חלופית יש סיכוי להתממש בתנאי אחד: שינוי יחסי הכוחות החברתיים במדינת ישראל. במילים אחרות, התשובה פשוטה, המציאות קשה. כי שינוי יחסי הכוחות החברתיים במדינת ישראל פירושו: התקפה "מלמטה" נגד בעלי ההון, וזה גם אומר – הסתדרות, איגודים מקצועיים, ועדי עובדים ותנועות חברתיות הפועלים יחדיו ובנחישות נגד המדיניות הכוללת של בעלי ההון ולא רק נגד צעדים מסויימים של ממשלת ההון.


אבל לסיכוי לממש מדיניות כלכלית וחברתית חלופית פן נוסף: צריך לעצב תוכנית כזו. בניגוד למה שסבורים כלכלנים קפיטליסטיים שעל פי שיטתם "ניתן לשבת עד לשעות הקטנות של הלילה, במשרדים אפופי עשן" כדי לעצב מדיניות כלכלית… שבסופו של דבר תשרת רק מיעוט קטן; עיצובה של מדיניות חלופית צריכה לצמוח יחד עם המאבק ולאור מטרותיו.


עם זאת, מה גורל החלופה אם המאבק הוא לא כללי, או איננו המוני (כפי שקורה עכשיו). גם אז יש לנסות ולהתמודד עם השאלה "מה עושים?" או ליתר דיוק "מה מציעים?" ובניסיון להתמודד עם השאלה הזו, יש לצאת משתי נקודות הנחה: חרף המשבר ההולך ומחריף במשטר הקפיטליסטי הישראלי, החלופה הסוציאליסטית לא עומדת על סדר היום הציבורי. נקודת הנחה שנייה: הדה-פוליטיזציה של המאבק המתנהל היום, שכאמור הוא מאבק נגד צעדים טקטיים מסויימים ולא נגד הותוכנית הכוללת של הבורגנות הגדולה.


ברב-שיח שנערך בירושלים בתחילת יולי היה ניסיון להתמודד עם השאלה "מה מציעים?". השתתפתי בדיון והצגתי תוכנית כלכלית חלופית. ביסוד התוכנית: קיים קשר אמיץ בין כלכלה לחברה והתוכנית הכלכלית שהצגתי באה לשרת את העובדים, את המובטלים, את האמהות החד-הוריות ולאו דווקא את בעלי ההון. יסוד שני: יעדה של המדיניות הכלכלית של הממשלה הוא לשמור על רווחיהם של בעלי ההון ואף להגדילם ולשם כך על החברה לשלם את המחיר. להלן עשר הנקודות של התוכנית הכלכלית החלופית:



  1. ביטול כל הקיצוצים ברווחה, כולל ביטול הקיצוצים בדמי אבטלה ובהבטחת הכנסה. יש לבטל את הקיצוצים לא רק בגלל הפגיעה במיליוני אזרחים, אלא משום שהורדת רמת החיים של מיליוני אזרחים מעמיקה את המיתון על ידי קיצוץ כוח הקנייה.
  2. ביטול כל ההפרטות המתוכננות, השבת כל החברות שהופרטו לידי המדינה. זאת כדי לעצור את התהליך ריכוז ההון בידי חמישים משפחות. ועוד: מערכת הבנקאית בידי המדינה יכולה לשמש מנוף ליצירת מקומות עבודה רבים, לסבסוד בעלי מלאכה ומקומות עבודה קטנים, להקמת קואופרטיבים או למדיניות נרחבת של משכנתאות.
  3. שמירת המשק הישראלי בפני פגעי הגלובליזציה. חקיקת חוקים להגנת התוצרת המקומית ושלילת התכתיבים שישראל מקבלת מהממשל האמריקאי, קרן המטבע והבנק העולמי.
  4. התערבות הממשלה להקמת מקומות עבודה חדשים, על ידי תוספת כוח אדם במגזר הציבורי, מחברות ממשלתיות (כגון רכבת ישראל) ועד למערכת חינוך (כגון תוספת מורים); סבסוד מעסיקים קטנים ובינוניים שמגדילים בפועל את מספר המועסקים והקמת מגזר קואופרטיבי חזק.
  5. שמירה על השכר הריאלי והגדלת שכר המינימום. השכר יכול לשמש מנוף להגדלת הצריכה והגדלת הצריכה היא מנוף לצמיחה כלכלית.
  6. הורדת הריבית. הריבית הנגבית ממשקי הבית היא כיום יותר מ-13 אחוז שנתיים, הריבית של העסקים היא כיום כ-7 אחוז והאינפלציה אינה עולה על אחוז. ניתן להסביר את הפער בין האינפלציה הנמוכה לבין הריבית הגבוהה, בצורך של הממשלה להבטיח את רווחיות המערכת הבנקאית (או להבטיח את הרווחים של משפחות אריסון, דנקנר ונוספות). ירידת הריבית לרמת עליית המדד תיתן זריקה עידוד למשק.
  7. רפורמה אמיתית במיסוי. בניגוד למדיניות הממשלה לפיה מי שמרוויח יותר, משלם פחות מיסים, יש להנהיג מדיניות להעמקת המיסוי על התאגידים הגדולים, תוך הורדת המיסוי על העובדים ובייחוד הורדת המסים העקיפים ובייחוד המע"מ.
  8. להבטיח את עצמאות הביטוח הלאומי ולפעול לחיזוקו. יש להבטיח את עצמאות המוסד לביטוח לאומי, להרחיב את סל שירותיו לכל האוכלוסיה (למשל: על ידי מתן דמי אבטלה לעובדים זרים או לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל) ותוך ביטול ההנחות המקבלים בעלי ההון מאז 1985. הנחות המוערכות בסכום מצטבר של כמאה מיליארד שקל (100.000.000.000 שקל!)
  9. תוכנית חומש כלכלית-חברתית. במרכזה: הקמת מקומות עבודה, דיור, והרחבת שירותי החינוך והבריאות הפריפריה – בייחוד בערי פיתוח ובכפרים הערביים. 
  10. לשים קץ לכיבוש. הפסקה מיידית של הכיבוש תוריד מן המשק נטל כלכלי כבד המוערך בכ-150 מיליון שקל ליום. פינוי ההתנחלויות, פינוי חיילי צה"ל, צמצום הכוחות בסדיר ובמילואים, הפניית משאבים מן המגזר הביטחוני ואל המגזר היצרני הם תנאי לצמיחה משקית ולמאבק באבטלה.

כאמור, תנאי למימוש תוכנית זו היא הקמת קואליציה חברתית נרחבת, שבמרכזה ההסתדרות. זו לא צריכה להיות קואליציה לחקיקה, או קואליציה לצרכי תקשורת. סוד כוחה של קואליציה כזו היא הובלת מאבק של מיליונים, שיהפכו מקורבנות פסיביים של מדיניות בעלי ההון למעצבים פעילים של גורלם – גורל החברה הישראלית.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. לאפרים הגיב:

    אתה אומר שהיית מעוניין להגדיל את הצריכה כי זה מה שיוציא את המשק מן הבוץ. אבל נהיר וברור שכל החברות והבנקים יולאמו – לאף אחד לא יהיה אינטרס למכור. כי הוא לא יתוגמל בשכר כמו מנהלי בנק לאומי הציבורי (כי אתה מן הסתם מתנגד לפערי שכר גבוהים). מהי מערכת התגמולים שאתה מציע? כבוד?

    ועוד שאלה. כמה זמן אמור לקחת תהליך כזה. והאם הוא צריך לבוא במהפכה?

    תודה
    דניאל.

  2. קומי הגיב:

    דניאל, דוידי לא דיבר במאמר זה לא על מהפכה ולא על הלאמת כל החברות, הוא דיבר על הלאמת השירותים הציבוריים והבנקים כדי להקל על מצבם של הפועלים. זוהי דרך של רפורמה ומאבקים ולא דרך של מהפכה.

    אבל גם לי יש שאלה לדוידי: כתבת ש"חרף המשבר ההולך ומחריף במשטר הקפיטליסטי הישראלי, החלופה הסוציאליסטית לא עומדת על סדר היום הציבורי". האם כחבר המפלגה הקומוניסטית אתה לא רואה את זה כאחריות מפלגתך להעמיד את הסוציאליזם על סדר היום הציבורי?

  3. יוסי שורץ החוג להגנת המרקסיזם הגיב:

    דוידי שלום.
    הרעיון של מאבק של מליונים למען אינטרסים מיידים של העובדים, הזעיר בורגנות נמוכה
    ומתרוששת והעניים הערבים והיהודים , בצורה של קואליציה חברתית שבמרכזה ההסתדרות
    המארגנת 700 אלף עובדים ערבים ויהודים, הוא רעיון נכון. אולם מדוע להגביל תוכנית פעולה זו
    לרפורמות בלבד ולהשאיר את הבורגנות וממשלתה בשלטון. הניסיון ההיסטורי מוכיח, כי
    מאבק המוני אם הוא נעצר ברפורמות , לא רק זאת בלבד שהרפורמות מושבות לאחור, אלא
    כאשר נבלם מאבקו של מעמד הפועלים וההמונים, הזעיר בורגנות בתמיכה של הבורגנות פונה
    אל הפשיזם ומוחצת את תנועת ההמונים. מי שרוצה לארגן מאבק של מליונים, אינו יכול לעצור
    ברפורמות, אלא חייב לקשור את המאבק לרפורמות, עם מאבק לשלטון של מעמד הפועלים,
    בעזרת תביעות מעבר, המשמשות גשר לתפיסת השלטון על יד מעמד הפועלים. תביעות אלו
    כוללות למשל:
    תפיסת מפעלים שבעליהם מבקשים לסגור ואתם, או מסרבים להענות לתביעות העובדים, תחת
    פיקוח דמוקרטי של העובדים.
    פתיחת ספרי החשבון של המפעלים.
    משמרות של פועלים ערבים ויהודים כדי להגן על המפעלים התפוסים מפני אלימות של
    הבריונים של המעבידים
    ממשלת פועלים יהודית ערבית, עם מדיניות אינטרנציונליסטית , אנטי קפיטליסטית ואנטי
    אימפריאלסיטית שתביא שלום ממשי להמונים הערבים והיהודים..
    עבודות ציבוריות לתועת הציבור כבניית בתי חולים, בתי ספר, בשכר מלא תחת פיקוח
    דמוקרטי של העבדים עצמם.
    שבוע עבודה מקוצר ללא הפסד שכר או תנאים נלווים.
    שנית מאבק זה לא יתנהל עם ההנהגה הנוכחית של ההסתדרות ויש להאבק למען הנהגה אמיתית
    ונאמנה, על בסיס תביעו ת אלו.
    שלישית יש להקים בכל מפעל ובכל שכונה וועד פעולה דמוקרטים הקשורים בינהם ברמה
    העירונית והארצית, כאשר הנהגתן הארצית הנבחרת הנמצאת בפיקוח תנועת המאבק עצמה,
    מתווה דרכי פעולה קונקרטים.

  4. אלמוג שבתאי הגיב:

    מסכימה עם רוב הנאמר, חוץ מדבר אחד: האם הגדלת שכר המינימום לא תגרום למעסיקים להעסיק פחות עובדים?

  5. דדהדס הגיב:

    טוב ונכון שהדברים נאמרים פעם אחר פעם, אך בכל זאת מתסכל לדעת שאותם מצביעים למפלגות ימניות באות דווקא מאיזורים שטבעי היה שיצביאו למפלגות שמאל חברתיות סוציאליות. נכון שזה נדוש מה שאני אומרת, אך מרוב תיסכול אני חוזרת על הדברים כמו מנטרה.
    מה יהיה. אולי בכל זאת מגיע להם לקבל שרלטנים נוסח שרון ביבי ואפילו מופז שכל כך אוהב תיקשורת כלומר שיצלמו אותו וישמיעו אותו.
    אני רואה במופז (על פי התנהלותו המופקרת ב-3 שנים האחרונות) אדם מסוכן מאד לדמוקרטיה מהותית שאמורה להיות במדינה.

  6. כשלא מדברים בעברית הגיב:

    המצביעים בעיירות הפיתוח ושכונות העוני –
    מצביעים לליכוד, המדבר אליהם בעברית –
    גשחד’ש אינה מדברת אליהם כלל/או עושה זאת
    בערבית.

  7. שי הגיב:

    מי פה מחד"ש? מה חד"ש עשתה מאז הבחירות האחרונות? כלומר לא מה שהבטיחה בתשדירים. מה עשתה? אולי שמישהו יכתוב כתבה על זה. ואולי תמר גוז’נסקי תחזור לכתוב פה מאמרים באתר הזה. היא חסרה לא רק בכנסת.

  8. כלכלן, רו"ח, מרצה לכלכלה הגיב:

    אודה ולא אבוש, פי נפער בתדהמה מספר פעמים למקרא גיבוב מרתק זה של מרשמים מוחלטים לאסון כלכלי, אינפלציה מטורפת וכהנה וכהנה מרעין בישין. חי נפשי – מאז תוכנית הדולריזציה של ארידור לא שמעתי שטויות מסוכנות כל כך למשק.ה ל א מ ה ???, הגדלת המגזר הציבורי???? .נפלתם על הראש?? אני קובע חד משמעית – יישום ה"תוכנית" הזו יביא לאינפלציה מטורפת (נחשו מי יסבול ממנה), יביא להעמקת השחיתות, הנפוטיזם (ראה חברת חשמל ואל-על לאחרונה), יחזק את האחיזה בגרוננו של "הוועדים הגדולים", ויביא אותנו למצב שבו נרוץ ונייחל להיות במצב בו ארגנטינה היתה.

    ובכלל, מי? מי ישלם על כל החגיגה המטורפת הזו? מישהו כאן מבין בכלל מה יקרה אם יורידו את הריבית ביחד עם גירעון תקציבי מהמם בגודלו (= הדפסת כסף)??? מישהו שמע על "מס אינפלציה" אותו משלמים העניים עקב השחיקה בערכן הריאלי של משכורותיהם? ומי בכלל יממן את הטירוף הזה? עמיר פרץ??? ההסתדרות?? אתר הגדה השמאלית?? מי?
    לסיכום- אם הבחירה היא ש- 15,000 עובדים וגמלאים שמנים (כמו בבזק) יחיו ברווחה וכל הציבור יאלץ להמתין 7 שנים לטלפון (לפני קומבינות), או שהאלטרנטיבה היא שאיזה משפחה אחת תתעשר כקורח ולכולם יהיה טלפון מייד, במחירים זולים (אותה דוגמא בסלולרי, בשיחות לחו"ל ועוד ועוד ועוד). אני בוחר באפשרות השנייה. אני מציע גם לכם לבחור כך.

  9. אשר פרוליך הגיב:

    לכלכלן ומרצה לכלכלה מכלכלן אחר (וגם מרצה
    לכלכלה):
    במדינות קפיטליסטיות רבות,כגון ארה"ב,למדו מזמן שהדרך למנוע מתון ארוך,אבטלה רבתית
    והתפרקות המרקם החברתי(ויחד איתה הכלכלה)מאז ימי קינס KEYNES היא בהתערבות מסיבית של הממשלה ובהורדת שערי הרבית.נגיד הבנק המרכזי
    בארה"ב מוריד ומוריד שערי הרבית שוב ושוב בנסיון לחלץ את כלכלת ארה"ב מהמיתון.
    כפי שהכלכלנים הקלסים טוענים,הבעייה המרכזית
    היא לא אינפלציה אלא צמיחה.
    מתברר שצמיחה לאורך זמן לא יכולה להיות נפרדת
    מבעיית החלוקה של העושר.KEYNES לא התעסק בבעיית החלוקה ויצא מידי חובה כשאמרש"בטווח
    הארוך,במילה כולנו מתים".
    מנתוח העובדות,מתברר שרב התקופות של שלטון
    "סוציאליסטי"(?)בישראל,היתה אינפלציה,אבל גם
    היתה צמיחה מהירה ועליית רמת החיים,עם תעסוקה
    כמעט מלאה.בשלטון הלכוד לדורותיו,הצמיחה לרב
    נעצרה,והאבטלה גדלה עם ירידה ברמת החיים.
    "התוכנית הכלכלית"של ביבי בינתיים מבטיח
    דבר אחד:המשך למיתון(עכשיו מדברים על סוף 2004).קיימים מחקרים אמפיריים רבים ומאמרים
    של מספר כלכלנים זוכי פרס נובל,המוכיחים את
    ההפך מטענותך.באוצר מדברים על חדוש מענקים
    לתעשינים(תשלומי העברה מהעניים לעשירים)בדרכים שונות "כדי לעודד תעסוקה".האים זה לא
    ההיפך הגמור של שיטת "הכלכלה החופשית"האמורה
    באמצעות תחרות חופשית לגרום ליעילות?.
    שאילה זו ורבות נוספות,אין להן מענה בפי
    ביבי ושותפיו.

  10. אמנון הגיב:

    לאשר – "שכנעת" אותי ! בוא נחזור למשק ההסתדרותי המפואר . נגלה את העשירים לקיבוצים . … עזוב תיאוריות , משק ממשלתי או הסתדרותי הוכח כבלתי יעיל וזה לא דבר שניתן להתוכח עליו … זה הדבר .. כל ארצות העולם החופשי , הנאור הלכו על הפרטה . אין עשן בלי אש …
    אולי יביא לי כבוד המרצה ארץ אחת מלבד קובה או צפון קוריאה שבה נהוגה שיטת הלאמה או שהפועלים הם בעלי המפעלים ??

  11. ססמאות ססמאות… הגיב:

    ססמאות פופוליסטיות הן עיסוק נחמד, לא מחייב, ומשעשע את הנפש בתקופות מיתון.
    המאמר כולל כמה וכמה מן הבינוניות שביניהן, למשל (אני מסכם אותן לטובת הקורא) –

    א. שיקול הדעת והאינטרסים של פקיד ממשלתי טובים מאלה של כוחות השוק ובעלי הון –
    האם, לטעמו של כותב המאמר, הכפלה של מספר פקידי האוצר (אשר מובילים את התוכנית הכלכלית הנוכחית) תביא לשיפור כלכלי? – כך לפחות עולה מטענות 2,4.

    ב. משני צדי המשוואה עומדים בעלי ההון והאמהות החד הוריות (או המובטלים) –
    ותפקיד המדינה היא לקחת מאלה ולתת לאלה?
    כל כך חבל שאנחנו לא במשחק סכום אפס. בצמיחה כולם מרוויחים (מי יותר ומי פחות), במיתון על הממשלה להבטיח רמת חיים סבירה לחלשים, ולהכין את הקרקע לצמיחה. ישנם אפילו דברים שאפשר לעשות כדי למתן את המיתון. אבל השתלטות הממשלה על המשק בזמן מיתון היא אקט אוילי שנובע מהיסטריה. יתר על כן, התנהגות הממשלה דומה במובנים רבים להתנהגות בעלי ההון, האם היית רוצה לחזק את אחד מבעלי ההון?

    המציאות שעומדת ברקע המאמר לא מדהימה במיוחד. אבל פתרון באמצעות ססמאות לא משפר, ואף מרע את המצב. ומי שיפגע מפתרון בעזרת ססמאות הוא דוקא החלש.

  12. לשי הגיב:

    שי, הנה דו"ח סיכום פעילות סיעת חד"ש-תע"ל:
    http://www.hadash.org.il/kneset03.html

    מקווה שעזרתי,
    אליעזר.

  13. אשר פרוליך הגיב:

    לאמנון ואחרים:

    לא דובר על טאוריה,אלא על מציאות ונתונים
    אמפירים:"כוחות השוק"הוכחו כלא יעילים.בלי
    התערבות הממשלות(גם הארה"ב),"כוחות השוק" מזמן היו מפרקים את כל כלכלות המערב(גם מלחמות מוצדקות או בלתי מוצדקות "עזרו" להציל
    כלכלות.האים אלה גם שייכות ל"כוחות השוק"?)

הגיבו ליוסי שורץ החוג להגנת המרקסיזם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים