הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 באוגוסט, 2003 14 תגובות

מעל ראשם של השירותים החברתיים מונפת כבר כמה שנים החרב המתהפכת של ההפרטה. התאגידים, השולטים בכלכלה הישראלית, שולטים כבר בתחום החברתי החשוב של הבנייה למגורים, וזאת בעקבות הפרטת החברות הממשלתיות וההסתדרותיות לשיכון, שבוצעה בשנות ה-90. גם תחום הספורט ההישגי, ובעיקר ענפי הכדורגל והכדורסל, הפכו עסק לכל דבר. אך התאגידים מעוניינים לגרוף רווחים גם בתחומים חשובים נוספים של מגזר השירותים הציבוריים, לרבות החינוך, הבריאות, הרווחה והתרבות. אין זה מקרה, שתנופת ההפרטה של השירותים החברתיים הציבוריים החלה בישראל בשנות ה-90. היא ביטאה את יישומו בישראל של אחד ההסכמים החשובים שיזם ארגון הסחר העולמי – "ההסכם בדבר סחר בשירותים", הסכם גאט"ס (General Agreement on Trade in Services) שנחתם בשנת 1994.

ד"ר שלמה סבירסקי ממרכז אדוה פירסם לאחרונה נייר עמדה, המנתח את הסכם גאט"ס ואת משמעותו החברתית בכלל, ובישראל בפרט. הסכם גאט"ס קובע, כי כל מדינה תקבע, איזה מענפי השירותים שלה ייפתחו לתחרות עסקית של תאגידים זרים. ישראל, כמו מדינות רבות אחרות החברות בארגון הסחר העולמי, הודיעה שהיא פותחת לתחרות את השירותים העסקיים והפיננסיים, לרבות שירותי התיירות, התקשורת והסביבה. ומה עם שירותי החינוך והבריאות, הרווחה והתרבות? פורמלית, ישראל טרם הודיעה על הכפפת השירותים החברתיים האלה למירוץ של התאגידים הרב-לאומיים אחר הרווח, אך בפועל היא מכשירה את הדרך לכך.


בתחום החינוך, למשל, האוניברסיטאות הן עדיין ציבוריות. אך במקביל להן קמה רשת ענפה של מכללות פרטיות, שאינן מקבלות סובסידיה ממשלתית, וביניהן – שלוחות של מכללות זרות. גם לתחום עבודתו של משרד החינוך חודרת ההפרטה. כך, למשל, רוכש משרד החינוך מחברות פרטיות שירותי ייעוץ ואבחון, קורסים להשתלמויות, קורסים להכנה לבגרות ועוד. השיטה המומלצת של משרד החינוך ל"ניהול עצמי" של בתי הספר, שכבר היכתה שורשים בכמה ערים, היא בעצם הפרטה מתגלגלת. מנהל בית הספר "בניהול עצמי" מקבל תקציב שנתי ויד חופשית לגייס הכנסות בצורות שונות: השתתפות הורים, תרומות מחברות, השכרת אולמות בשעות שלאחר הלימודים ועוד. וכך קורה, שבמסגרת מערכת החינוך הממלכתית פועלים כבר היום בתי ספר שיש להם תקציב נוסף פרטי של מאות אלפי שקלים.


בתחום הבריאות התחזק הלחץ למתן מעמד רשמי לשירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים הממשלתיים. משרד הבריאות, פורסם לאחרונה, שוקל לשנות את עמדתו הקודמת, שהתנגדה לשר"פ בבתי החולים הממשלתיים. במקביל, האוצר החיה שוב את התוכנית לתאגוד בתי החולים, כלומר להפיכת בתי החולים לתאגידים עסקיים, שהיא ללא ספק צעד בכיוון של הפרטת בתי החולים.


אחת הדרכים הבדוקות לדחוף את נושא ההפרטה של השירותים החברתיים היא שיטת התקצוב החסר. בהתאם לשיטה זו, האוצר מודיע מדי שנה שבגלל הגרעון הגדל, הוא מקצץ בתקציבי החינוך והבריאות, הרווחה והתרבות. הממשלה והכנסת מאשרים את הקיצוץ, ובכך דוחפים את המוסדות האמורים לספק את השירותים החברתיים לפסים של הפרטה, של הספקת שירותים תמורת תשלום ושל הסכמים עם חברות פרטיות. צמצום ההקצבות הממשלתיות לשירותים ציבוריים (באמצעות "תוכניות הבראה") הוא חלק מהותי במדיניות הניאו-ליברלית. תחת הסיסמה של "ממשלה קטנה", שואפת מדיניות זו לצמצם את אחריות הממשלה לתחומים החברתיים ולעצם קיומה של רשת ביטחון סוציאלי. מכאן שיש קשר הדוק בין הקיצוצים בתקציבי החינוך והבריאות לבין הקיצוצים הקשים בקצבאות הילדים, הבטחת ההכנסה, דמי האבטלה ועוד.


ביישום הסכם גאט"ס, המכתיב את ההפרטה של שירותים חברתיים, טמונות סכנות חברתיות חמורות. יישום הסכם זה יגדיל את אי-השוויון בקרב ילדים, חולים, נכים ועוד. בעידן "הניהול העצמי", בית ספר שתלמידיו נמנים עם השכבות האמידות מסוגל לתת שירותי חינוך עשירים יותר מאשר בית ספר שתלמידיו באים ממשפחות דלות אמצעים. ואותו הדין בתחום הבריאות: שירותי שר"פ מכוונים מראש למי שיכולים לממן הוצאה של רבבות שקלים. הגדלת אי-השוויון מושגת גם באמצעות הטבות המס הגדלות הניתנות למעבידים ולבעלי הכנסות גבוהות. וככל שהממשלה מקצצת בהוצאותיה לחינוך ולבריאות – היא מקטינה את גביית המס מהעשירים. וכאשר הכנסותיהם גדלות, העשירים יכולים לשלם יותר עבור שירותי חינוך ובריאות פרטיים, וחוזר חלילה.


פתיחת השירותים החברתיים בפני התאגידים גם מסכנת את היציבות וההמשכיות של אותם שירותים. במחוז אחד באנגליה, למשל, הועבר ניהול בתי ספר לתאגיד בינלאומי. אך כעבור שנתיים הודיע אותו תאגיד שהוא נסוג מהחוזה. ההפרטה גם פוגעת בשכרם ובזכויותיהם של העובדים באותם שירותים חברתיים (מורים, אחיות ועוד), שרובם נשים, ומורידה את רמת חייהם.

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. יונתן ליבנה הגיב:

    לפני 12 שנים אברום בורג הטיף בידיעות אחרונות להפרטת מערכת החינוך (מופיע באתר יסו"ד) :http://www.yesod.net/files/edu-privatization.doc
    למי שעדיין מחפש היכן בדיוק עובר הגבול בין ימין לשמאל.

  2. אמנון לתמר הגיב:

    איני מסכים לכל דבריך אולם לא כל כך מתאים לך לכתוב באתר זה . את עניינית , בעלת לשון נעימה ותרבותית .לא מסכימה לדרך הממשלה אולם מודה כי התהליך הוא תהליך עולמי .
    חבל , חבל שאת לא בכנסת מכל חבריך ,רק את השכלת בדרכך להביא לעזר לחלשים יתר חבריך רק מכשכשים בזנב ולא עושים דבר . אולי את מתבזבזת , בליכוד זקוקים לאחת כמוך !

  3. אמיר הגיב:

    אמנון, אתה פתאטי.

  4. אליעזר הגיב:

    חה! רק את תמר גוז’נסקי אני רואה בליכוד, יושבת שם לצד רוחמה אברהם וענבל גבריאלי.

    כן אמנון, בדיוק.

    ומאמר מעניין, קראתי כבר בזו הדרך.

  5. ציקו הגיב:

    תגובה לאמיר-פאטתי אן לא-הוא צודק בבסיס רק לא במיפלגה…
    היידה "שינוי"-מפלגת ימין ליברלית!!!
    שלא כמו הליכוד המסואב!

  6. אמנון הגיב:

    למגיבים – אל תהיו כבדים , קצת חוש הומור לא הזיק לאיש . שבת שלום .

  7. לא זו הדרך הגיב:

    מאמר שפורסם בפרסום אחר – יש לכתוב על כך
    בסופו, כדי שהקוראים ידעו מה מקורו. כקורא
    ןןתיק של הגדה השמאלית – אני יודע בבירור
    שאין מפרסמים באתר זה – מאמרים שכבר הופיעו.
    זו שגיאה שאין לחזור עליה ! הגדה השמאלית
    איננה ביטאון של מק"י.תמר גוז’נסקי צריכה
    לכתוב מאמרים מקוריים לאתר. לא זו הדרך,
    למחזר מאמרים שהופיעו כבר בעיתון מפלגתי.

  8. למה? הגיב:

    למה שמאמר לא יופיע גם פה וגם במקומות אחרים? אם המאמר מתאים בתוכנו לגדה השמאלית, למה שלא יפורסם פה? גם המאמר השבועי של אבנרי מתפרסם באתר האינטרנט של גוש שלום. היא לא עשתה פה תעמולה מפלגתית ("הצטרפו אלינו למק"י!") אלא נתנה ניתוח של נושא הקרוב לליבה. זה שזה גם פורסם ב"זו הדרך" רק אומר שגם מק"י מסכימים עם דעתה. לא נראה לי שזה צריך להפריע לגדה השמאלית לפרסם את זה.

  9. אבנרי ותמר הגיב:

    המאמר של אבנרי אינו מתפרסם בעיתון מפלגתי אלא, נשלח באי מיל בתפוצה רחבה והגדה השמאלית מפרסמת אותו ביום בו התקבל. אם מעתיקים מדפדפת מפלגתית ("זו הדרך או עלון
    של מק"י ואיננו עיתוו) – יש לכתוב זאת בסופו
    של המאמר.יש מי שרוצים לחסל את האתר ולהפכו
    למכשיר תעמולה של המפלגה הקומוניסטית או של
    "מגיני המרקסיזם".

  10. הבלתי נמחק הגיב:

    הלו הלו הלו, שילשלתי אסימון …….

    משהו שמע על מדינה מזרח תיכונית שמערכת הטלפון שלה "פרחה" רק לאחר שחברת הטלפונים הופרטה ???

    אז אולי יש רבים וטובים שמאמינים שההפרטה היא התשובה המתאימה לתיקון חוסר יעילות ותפקוד מערכות לקוי ?

  11. יוסי שורץ הגיב:

    אין ספק שתמר ג’וזנסקי אומרת דברים רבים נכונים במאמרה, אם יש לי הערה לגופו של מאמרה , הרי זאת אותה הערה שכבר הערתי ביחס למאמרו של אפרים דוידי, דהינו כי מאבק המוגבל ברפורמות, לא רק שישאיר את בעלי ההון על כנם, לא רק שבהכרח הוא יוסג אחור, אלא אם ייעצר, יפתח את הדרך להסתערות אלימה של השלטון ואפילו לפשיזם. אם המפלגה תדע להוציא לקחים מההיסטוריה של מעמד הפועלים, יש עתיד למפלגה ולחד"ש, אחרת היא פשוט תיגרר ותגיע למקום שבו המפלגה הקומוניסטית העיראקית הגיעה, בניגוד לאינטרס של חברי המפלגה.
    אולם לא בכך ברצוני לעסוק במכתב זה, אלא מהי הפונקציה הפוליטית של אתר זה. לאור התגובות הימניות הרבות, ברור שאתר זה מושך יותר ויותר אנשי ימין. שאלתי היא לעורכים ולכותבים הרואים את עצמם אנשי שמאל, האם לכך כיוונתם, כאשר פתחתם אתר זה? הרי אתם הפכתם מראשית דרכו של האתר לשבויים של ליברלים אנטי קומוניסטים ועתה שבויי מרכז ימין. בהמשך אתר זה יהפוך לכלי שופר של הימין והימין הקיצוני ואין לכם שום דרך לעצור בעד תהליך זה. מי שלא מסוגל להוציא לקחים מההיסטוריה ומחפש קיצורי דרך, קוצר את אשר זורע. חבל, ואולי באופן תיאורטי עדיין לא מאוחר, אם כי לאור הדרך שעורכי האתר עוסקים בתגובות שלי, אני חושש שהערתי זאת לא תשנה דבר, ואני מעלה אותה פשוט עבור הרקורד ההיסטורי ולתועלתם של אלו שיוכלו להסיק מסקנות ולחזור לשורשים המרקסיסטים של המפלגה הקומוניסטית

  12. שוורץ משתולל הגיב:

    שוב הוא "מגיב" שלא לתוכן המאמר.מדוע אין
    מוחקים אותו? מי מפחד מ"מגן המרקסיזם"?
    היכן "ברית הפועלים" שלו? מי הוא השחור (שוורץ) המתיימר להיות"אדום"? – הדמוקרטיה
    צריכה להגן על עצמה מפני סכסכנים,איטולות
    טרוצקיסטים ופולשים פוסקי שפתיים.
    "

  13. בהמשך ליונתן הגיב:

    כך גם אביר ה"שמאל הסוציאליסטי" שיצא בשן ועין מדו"ח ועדת אור, הלא הוא שלמה בן-עמי, שהחל בגילגול כדור השלג ושמו "הפרטת בתי הסוהר". אף אחד לא שכח את רעיון העיוועים הזה ונציגי תאגידים בין לאומיים יוצאים ובאים אצל הפוליטיקאים במטרה לקדמו.

    ובקשר להפרטת החינוך, מי שדחף בעוז חברות פרטיות למערכת היה יוסי שריד בימיו כשר החינוך. אמנם הוא עשה רבות לקידום החינוך בפריפריה, אך הדרך היתה בעזרת הפניית תקציבים לחברות פרטיות, במקום שיפור המערכת המקומית. איזה אסון.

    כולנו נשלם עוד הרבה דם ויזע כתוצאה מההברקות של אנשי ה"שמאל" שלנו…

  14. "המפלגה" הגיב:

    אחד המגיבים לעיל כותב "המפלגה", כאילו "הגדה השמאלית" היא בטאון מםלגתי של
    מק"י או חד"ש. האתר איננו של מפלגה כלשהיא והמערכת אינה זקוקה לדאגותיו הצדקניות של המגיב המזהיר מפני "היימנה". שיקים לעצמו
    ול"המונים" שלו אתר משלו ויניח את קוראי "הגדה השמאלית" לנפשם.

הגיבו ליוסי שורץ

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים