הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



אוגוסט, 2003

כפעיל חדש בחד"ש ובסביבות המפלגה הקומוניסטית הישראלית יתכן ואני רואה משהו שהוותיקים ממני לא רואים. מאז התמוטטות ברית המועצות יש הלם מסוים ופחד להעמיד את החזון הסוציאליסטי בראש חלון הראווה שלנו. בעני רבים עדיף להיות "חברתי", מוסתר בחזיתות שונות אך חד"ש מק"י הס מלהזכיר או להבליט. לא שאני מתנגד באופן עקרוני לחזיתות הגיע הזמן לצאת מהארון ולומר: למצב [ קראו עוד ]

נושאים: עדכונים

בגיל 44 ארזתי מזוודות ומשפחה ונסעתי לבוסטון ללימודי דוקטורט. ברחתי כל עוד נפשי בי מארץ אהובה אך מתנכרת מעם שטוף במיליטרזים ואטום לבב לסבל ה"אחר". הגשמתי חלום רב שנים. נולדתי בישראל גדלתי בה בה גידלתי את בנותיי ובה הייתי פעילה בקבוצות שמאל כאלה ואחרות מאז מלחמת לבנון. האינתיפדה השניה שברה את רוחי. מהצד שלנו. האטימות, [ קראו עוד ]

נושאים: עדכונים

אבו-מאזן ייפול לפני סוף חודש אוקטובר – כך סבורים בחוגי הצמרת הפלסטינית. אחרי הפארסה האכזרית של "שחרור האסירים" הולכת וגוברת אמונה זו עוד יותר כשהיא מבוססת על ההנחה, שאבו-מאזן לא ישיג דבר מהאמריקאים ומשרון: לא שחרור רוב האסירים, לא סילוק כל המחסומים בתוך השטחים הפלסטיניים, לא הפסקת הבנייה של החומה, לא יציאת צה"ל מכל הערים הפלסטיניות, [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

שירחוצגופי

מאת: ב-9 באוגוסט, 2003 2 תגובות

שִׁירְחוּצְגּוּפִי הוּא כָּל שֶׁאֲנִיוְאֵינִי: אִזּוּנִים וּבְלָמִים, הִתְפָּרְצוּת יְצָרִים,שְׁתִיקוֹת אֲרֻכּוֹת, רִקּוּדִים. שִׁירְחוּצְגּוּפִי הוּא כָּל שֶׁאֵינִיוַאֲנִי: מְדִינוֹת מְתֻקָּנוֹת, הֲפִיכוֹת אַלִּימוֹת,תְּנוּעוֹת הֲמוֹנִים, אַנְדַּרְטָאוֹת. כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַחְרֹז שִׁירְחוּצְגּוּפִי: שָׁדַיִם נִזְקָפִים, אוֹטוֹבּוּסִים מְפֻצָּצִים,רַכָּבוֹת בְּתוּלוֹת, טַנְקִים. כְּשֶׁאֲנִי נִכְשָׁל לַחְרֹז שִׁירְחוּצְגּוּפִי: חֲסִידוֹת דּוֹאוֹת, כַּלָּנִיּוֹת מְדַמְּמוֹת,זֵיתִים עֲקוּרִים, חֲדִירוֹת. עִם מַה מִּתְחָרֵזשִׁירְחוּצְגּוּפִי: לַחַצְפִיסִי מָתוּן, תַּקָּנוֹת שְׁעַתְחֵרוּם,כִּבּוּשׁ, קִיּוּם.

נושאים: מאמרים

הסופר המעולה אהרן מגד הוא גם פובליציסט ידוע, אולי מעמודי התווך של המרכז הלאומני, חרף העובדה שמעולם לא היה פוליטיקאי פעיל. קראתי את רוב ספריו וגם את סיפוריו הקצרים, ז’אנר אהוב עלי במיוחד, וכתיבתו הספרותית השפיעה מאוד על בני דורי. מבחינה פוליטית הוא היה תמיד נץ קיצוני, לא תמיד מודע, ואחד מיתומיו הבולטים של מנהיג [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

תנועת "חברה צודקת" ארגנה הרצאה של גדי טאוב שנקראה "מסולידריות לאינדיבידואליזם – הערכים המשתנים בישראל". לטאוב יש תפישה מאוד מגובשת על החברה הישראלית. הוא טוען כי זו חברה העוברת מערכי סולידריות עמוקים שהיו טבועים בבסיסה התרבותי לתפישה אינדיבידואליסטית, ריקנית וחסרת ערכים ונורמות מוסריות ראויות. לדידו, החברה הישראלית איבדה את הסולידריות שסייעה לה להפוך לאחת החברות השוויוניות [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

אז הוא אמר

מאת: ב-7 באוגוסט, 2003 אין תגובות

שר-ביטחוננו, שאול מופז, אמר (4 באוגוסט): "ישראל לא תעביר עיר נוספת לפלסטינים לפני שהרשות הפלסטינית תתפוס את מבצעי הפיגוע שיצאו מבית-לחם". אז הוא אמר. לדבריו, כמו לאלו של ראש-הממשלה אריאל שרון, יש תוקף רק אם בעלי-הבית של ישראל, האמריקאים, מסכימים להם.עד עכשיו, כל מה שמופז וראשי צה"ל אמרו מאז ועידת עקבה לא התקיים וכל מה שהאמריקאים [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

התיקון לחוק האזרחות שהתקבל ביום האחרון של מושב הקיץ של הכנסת, השולל את זכותם של פלסטינים תושבי השטחים שנישאו לאזרחי ישראל להתחיל בהליך התאזרחות, הוא עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית. קבלת אזרחות ישראלית שלא מכוח חוק השבות הוא תהליך ארוך, מחייב מספר שנים של תושבות, שמעתה נישלל מהפלסטינים. פירושו של דבר כי אזרחיות [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

כדי לעקוב אחר יחסן של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית לאזרחיה הפלסטינים יזם "מד"ה – המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי" בחיפה את פרויקט המעקב הפוליטי. במסגרת הפרויקט פירסם מדה לאחרונה דו"ח תחת הכותרת "אזרחים ללא אזרחות" פרי עטו של עו"ד נימר סולטאני, מתאם פרויקט המעקב הפוליטי. הדו"ח מתמקד בתקופה שבין סוף ספטמבר 2000 לסוף שנת [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

האיש במוקטעה

מאת: ב-5 באוגוסט, 2003 3 תגובות

כל צופה-טלוויזיה מכיר את הגשר המחבר את שני המבנים שנותרו יחידים בלב עיי החרבות של המוקטעה ברמאללה. כשהייתי שם באחרונה הצביע קצין פלסטיני על שולחן פשוט וכסא, ליד אחד החלונות של הגשר הזה. מבעד לחלון נשקף נוף פלסטיני רחב-ידיים. "כאן אוהב אבו-עמאר לשבת בהפסקות בין ישיבות ולהסתכל בנוף". לפני 21 שנה, כשנפגשתי איתו בפעם הראשונה [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

המאה שזה עתה הסתיימה היתה רוויית דם. ייתכן שהמאה העשרים היתה האלימה ביותר בהיסטוריה. היו בה מלחמות עולם ומהפכות, כיבושים קולוניאליים והתנגדות אנטי-קולוניאלית, וגם מהפכות והתנגדות נגד-מהפכנית. אך ככל שכמות האלימות היא עצומה, היא הגיונית בעינינו. תפיסת העולם הפוליטית המודרנית מתייחסת לאלימות כאל הכרח, כחלק מהקידמה ההיסטורית. מאז המהפכה הצרפתית, הזרם המודרניסטי רואה באלימות את [ קראו עוד ]

נושאים: מאמרים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים