הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בספטמבר, 2003 4 תגובות

ממשלת ישראל אינה מוכנה למסור פרטים על העמדה שהיא תציג בוועידת ארגון הסחר העולמי שתתקיים בעוד כעשרה ימים בעיר קנקון שבמקסיקו. כך עולה מדיון שנערך השבוע (יום שלישי, 2 בספטמבר) בכנסת ביוזמת ח"כ רומן ברונפמן (מרצ) ובהשתתפות ח"כ עיסאם מח’ול (חד"ש). הממשלה רק מבטיחה "להמשיך בדרך הליברליזציה" והשתלבות בגלובליזציה. במרכז הוועידה: גיבוש הסכם בינלאומי לפתיחת החקלאות והשירותים הממלכתיים לתחרות בינלאומית. זאת, כאשר הבריאות, הרווחה, החינוך והתחבורה מוגדרים כ"שירותים ממלכתיים היכולים לפעול על בסיס תחרות עסקית".

להפתעת נציגי הארגונים החברתיים שבאו אל הדיון המיוחד שנערך בפגרה, סירב סגן ראש אגף סחר החוץ במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יאיר שירן למסור פרטים על עמדת ישראל בשורה ארוכה של נושאים העומדים על סדר יום הוועידה כגון פתיחת תחומי החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה לחברות הרב-לאומיות החפצות להשקיע בישראל. הוא רק מסר כי בתחום החקלאות, אין משרדו דוגל בפתיחה מיידית של השוק הישראלי לתוצרת זרה (למעשה מדובר על מוצרים חקלאיים מארה"ב והאיחוד האירופאי), אלא בפתיחה הדרגתית ומבקורת.


שירן מכיר מקרוב את ארגון הסחר העולמי (WTO). הוא היה נציגה של ישראל במטה הארגון שבז’נבה בין 1996 ל-2001 ועתה הוא משמש כמרכז פעילות הממשלה בארגון הבינלאומי שתפקידו "הרחבת הסחר בין המדינות". עם זאת הדגיש שירן כי "הארגון פועל על פי רציונל קפיטליסטי". עוד הוא סבור שכתוצאה מן הדיונים המתקיימים עתה בארגון הסחר העולמי שהתחילו בוועידת דוחא (שבקטאר) שנערכה בשנה שעברה ויימשכו עד שנת 2005, "ייפגעו המדינות המתפתחות". מדינת ישראל נמנית עם קבוצת המדינות המתפתחות בארגון הסחר.


לגבי דרך קבלת ההחלטות לקראת ועידות הסחר העולמיות, נמסר כי אין כל פיקוח פרלמנטרי או ציבורי. על כך העיר נציג התאחדות התעשיינים, עו"ד משה נחום: "רק יאיר ואני מחליטים". הדברים נאמרו בנימה מבודחת אבל אינם רחוקים מן האמת. שירן הסביר שלצורך גיבוש עמדות ממשלת ישראל בדיונים על הסחר הוא מתייעץ אך ורק עם התאחדות התעשיינים (ארגון המעסיקים הגדול בישראל) ועם איגוד לשכות המסחר (המייצג את היבואנים הגדולים). אין כל התייעצות עם ההסתדרות, ארגונים חברתיים או ארגונים סביבתיים. חרף העובדה שלהסכמים אלה, שנחתמו במסגרת ארגון הסחר העולמי יש השלכות ישירות על דמותה של החברה הישראלית, העמקת ניצול העובדים, הגברת האבטלה ותהליכי ההפרטה הנרחבים. למעשה, משרד התמס"ת מגבש את עמדותיו עם ארגוני מעסיקים המייצגים כאחוז מאוכלוסיית ישראל ושהם ארגונים הדואגים בקנאות לחבריהם: בעלי ההון, המאיון העליון  של החברה הישראלית.


עו"ד נחום אמר זאת בגלוי: "איש לא מבין דבר בנושאי סחר החוץ והגלובליזציה. גם השרים לא מבינים דבר. הם עובדים על פי השיטה הבדוקה של ‘יס מיניסטר’". כך השיב נחום לשאלה הייתכן שמדיניות השתלבות המואצת בגלובליזציה לא השתנתה מאז ועידת ארגון הסחר העולמי בסיאטל בסוף 1999- בה השתתף שר התמ"ס דאז רן כהן (כעת חבר כנסת מטעם מרצ) ועד לוועידה שתתכנס בקרוב בעיר קנקון.


בניגוד לטענותיו של איש משרד התמס"ת, שירן, לפיהם "ארגון הסחר מתנהל בשקיפות ויש אפליה מתקנת כלפי המדינות הקטנות", אמר עו"ד נחום כי "המדינות הקטנות משפיעות רק בשוליים. ארה"ב והאיחוד האירופאי סוגרות עניין מאחורי דלתות נעולות היטב. סיכומים אלה וההסכמים שנחתמים בעקבותיהם נעשים על טהרת הקפיטליזם. אין כל שיקול חברתי ואין כל מעקב אחר הבעיות החברתיות שהן תולדה מאותם ההסכמים. לארגון הסחר העולמי יש הנחות יסוד לפעולתו ואלה הן קפיטליסטיות. במאבק האידיאולוגי בין קפיטליזם לבין צדק חלוקתי, עמדה הארגון ברורה וחד-משמעית".


הפרטת החינוך והבריאות בדלת האחורית


כאמור, סירב שירן למסור כל פרטים לגבי עמדת המשלחת הישראלית העומדת לצאת לקנקון. האם המשלחת תסכים לפתיחת תחומי החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה בפני חברות רב-לאומיות? שירן התחמק מתשובה כלשהי ורק השיב שאכן הוגשה בקשה מטעם חברה רב-לאומית כדי לפעול בתחום החינוך "אבל אני לא בדיוק זוכר את הפרטים".


מנהלת מרכז "אדוה", ברברה סבירסקי הביעה בישיבה חשש שסיכומים המתקבלים בוועידות בחסות ארגון הסחר העולמי יתורגמו להפרה בוטה של חוקים שהתקבלו בצורה ריבונית על ידי הכנסת. "בזמנו חוקק חוק בריאות ממלכתי. בחוק נקבע שבתחום הבריאות יפעלו אך ורק ארגונים ללא כוונת רווח. הייתכן שבעקבות ההסכמים שייחתמו לאחר ועידת קנקון, ישראל תאלץ לפתוח את תחום הבריאות לתחרות, לאפשר לחברות רב-לאומיות אמריקאיות לפעול כאן ובסופו של דבר להביא להפרטת הבריאות בדלת האחורית?" שאלה סבירסקי את הפקיד הבכיר. שירן השיב "ייתכן וזה יהיה המצב".


ח"כ ברונפמן הביע דאגה על היעדר חוסר פיקוח פרלמנטרי בנוגע להסכמי הסחר הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם ומהיעדר דיון ציבורי סביב מדיניות השתלבות ישראל בגלובליזציה. על כך השיב עו"ד נחום "לכנסת אין כעת שום נגיעה להסכמי הסחר. הממשלה חותמת ולכנסת אין כל תפקיד, אין לה דעה ולא מפעילה כל פיקוח על הנעשה".


ח"כ מחו’ל מחה על תוכן ודרך קבלת ההחלטות בממשלת ישראל. לדבריו "ריצת האמוק של ישראל אל תוך הגלובליזציה היא אחת מהרעות החולות האופנתיות". עוד הוא אמר כי "חוסר השקיפות והעדפת אינטרסים של קבוצות קטנות של בעלי הון בעת קביעת העמדות של ישראל – מזעזעים. הפקידים הבכירים, התעשיינים ולשכות המסחר פועלים כממשלת צללים, לצד הממשלה הנבחרת וללא כל פיקוח פרלמנטרי. מהכנסת לא נוכל לעצור תהליך השתלבות ישראל בגלובליזציה, אבל לדעתי אפשר לעכבו על ידי חקיקה חוקים שימנעו הישנות מקרים אלה ויפתחו את סוגיית הסחר הבינלאומי לדיון הציבורי".

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. יוסי שורץ הגיב:

    לצערי, גם לדוידי וגם למגיב, יש אשליות במוסדות המדינה הבורגנית, דהיינו הם מגלים מהו תפקיד המוסדות שלה, מה היחסים ביניהם ובין ההמונים, ומה ניתן להשיג ממוסדות אלו בעזרת לחץ מלמטה ומה לא ניתן להשיג אלא באמצעות מהפכה חברתית.
    מנגנון המדינה: הצבא, המשטרה, בתי המשפט, הפרלמנט, בתי הסוהר, הם מנגנון הגנה על המעמד השליט ודיכוי ההמונים. החוק הוא ביטוי לרצון של המעמד השליט, המוגבל בלחץ של מאבק ההמונים. ככל שיש פחות לחץ של ההמונים כן החוק הוא ביטוי רק לאינטרסים בעלי ההון. אולם לחץ ההמונים במסגרת הקיימת גם הוא מוגבל שכן לא ניתן להגיע לחברה סוציאליסטית דרך המוסדות הקיימים. אלו החושבים שניתן לעשות שינויים מהותיים דרך המוסדות הקיימים , מגלים חוסר הבנה מהותי.

    שום חוקים גם אם יעברו בכנסת ישראל ( ועוד צריך לראות כזה יום), לא יעצרו את תהליך הגלובליזציה וההפרטה. תהליכים אלו יימשכו כל עוד אנו נחייה בקפיטליזם הנרקב. מי שמכיר קצת היסטוריה יודע שיש חוקים שונים כנגד מונופולים. נו, אז איפה עצרו מונופולים?
    בית המשפט יכול להתערב בשאלות מסוימות אולם לא יתערב בשאלה של מתו אינפורמציה מסוג זה.. פרק חשוב ניתן ללמוד בשאלה זו , של תפקיד בתי המשפט וועדות שונות הקשורות בו, מוועדת אור אשר תפקידה העיקרי היה להוציא את הדרג המדיני אל מחוץ להכרה של ההמונים פן יתבעו להעמיד לדין פלילי את ברק ואת בן עמי ואת מפקדי המשטרה. כידוע יושב הראש שלה היה שופט מבית המשפט העליון. מי שציפה שוועדה כזו תמליץ להעמיד את האחראים האמיתיים לדין פשוט לא הבין את תפקיד המדינה.
    מה שיעצור אותם הוא מאבק מהפכני של מעמד הפועלים הערבי והיהודי על האינטרסים ההיסטוריים שלנו. הקמתה של פדרציה סוציאליסטית במזרח התיכון עם אוטונומיות לאומיות, כחלק מתהליך המהפכה העולמית.

  2. עמי מרון הגיב:

    ממשלת ישראל אינה מוסרת פרטים. נקודה.
    שקיפות וחופש מידע הם לא הביזנס שלה.
    הנה מקרים נוספים מהעת האחרונה:

    לפני כמה שבועות פסק בית המשפט המחוזי בת"א ש"המועצה לניסויים בבעלי חיים" אינה מקיימת את חוק חופש המידע ופועלת במחשכים. המועצה נתבעה להציג נתונים מפורטים תוך 60 יום.

    בפרסום האחרון של גרינפיס (או אט"ד) נמסר על תביעה נגד מפעל מזהם על סמך נתוני המשרד לאיכות הסביבה. גם כאן הושגו הנתונים רק לאחר פניה לבית המשפט!

    שתיקת המדינה, אפוא, בנוגע לעמדתה בקנקון אינה יוצאת דופן. העמדה הזו תישאר ככל הנראה סודית גם בתום הועידה …אלא אם יפנה מישהו לבית המשפט.

  3. חנה ק. הגיב:

    אפרים, תתקשר אלי.

  4. פלוני הגיב:

    הוא בחו"ל

הגיבו לפלוני

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים