כַּבִּיר כֹּחַ הָיָה
לְבַדּוֹ גָּלַל אֶת הָאֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵר
לַיְלָה שָׁלֵם נֶאֱבָק עִמּוֹ הַמַּלְאָךְ וְלֹא יָכֹל לוֹ
אֲבָל
עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן לֹא מָצָא כֹּחַ בְּנַפְשׁוֹ
לִסְלֹחַ לָהֶם וּלְבָרֵךְ אֶת אֵלֶּה מִבָּנָיו
שֶׁבְּאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ
שֶׁכְּלֵי חָמַס מַכָּרוֹתֵיהֶם
כְּשֶׁפָּשַׁט רַגְלָיו וְהֵנִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל הָאֶבֶן
בְּדַרְכּוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם
כְּמִנְהָגָם שֶׁל צְעִירִים לֹא הִבִּיט לְאָחוֹר
אֶפְשָׁר שֶׁבַּעֲיֵפוּתוֹ לֹא הִבִּיט גַּם לְפָנִים
פָּשׁוּט עָצַם עֵינָיו וְנִרְדַּם
אֲבָל בַּסֻּלָּם שֶׁהִצִּיב לוֹ עָלוּ וְיָרְדוּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים
עֵינֵי רוּחוֹ שׁוֹטְטוּ בְּשָׁמָיו שֶׁל שָׁגָל
צְבָעִים זָהֲרוּ
וּבְאָזְנָיו הִתְפַּעֲמוּ צְלִילָיו הַמֻּפְלָאִים שֶׁל בָּאךְ
אֲפִלּוּ אָז לֹא אֶת עַצְמוֹ הֶעֱלָה וְעִלָּה
כְּשֶׁחָלַם
רַק אָדָם הָיָה: גּוּף וּמַחְשָׁבָה וַחֲלוֹם
וְסֻלָּם
קראתי אותו מספר רב של פעמים וכל פעם גיליתי משהו חדש.