הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 בספטמבר, 2003 10 תגובות

לאחרונה נתבשרנו כי שרת החינוך, לימור לבנת, יחד עם רונית תירוש, מנכ"לית המשרד, החליטו להחזיר את מערכת החינוך הישראלית כמה עשרות שנים לאחור. ההמלצות החדשות שלהן כוללות החזרת התלבושת האחידה במרבית בתי הספר, קימה של התלמידים בפני המורה עם כניסתו לכתה ושינון של פסוקים מהתנ"ך וקטעים ספרותיים אחרים בע"פ. המוטו שלהן למערכת החינוך הוא "אהבה ומשמעת".

אינני יודע מה יעלה בגורלן של יוזמות אלה, אולם אני מקווה כי הן תיכשלנה כפי שנכשל אחד הרעיונות הנוראיים ביותר שהוצעו בשנה האחרונה ע"י לבנת ותירוש – מסדר בוקר יומי, בו יעמדו התלמידים עם הנפת דגל מדינת ישראל, יאזינו לדבר המנהל וישירו את ההמנון הלאומי. אם יוזמות חדשות אלו אכן תצאנה לפועל בסופו של דבר, תהא זו לדעתי מכה קשה לא רק לאיי האיכות והפלורליזם האחרונים שעוד נותרו במערכת החינוך, אלא גם מכה אנושה לשרידיה של הדמוקרטיה הישראלית.


כדי להבין מדוע מעוניינת השרה לבנת להוציא לפועל את היוזמות הללו, עלינו לשים את ליבנו דווקא אל הדברים ששרת החינוך לא עשתה. הקיצוצים בתקציב החינוך, שממילא אינו מספיק, עברו ללא כל מחאה מצידה של לבנת (לפני דיוני תקציב 2004). כשביקשו לקצץ בתקציב הביטחון, למשל, יצא שר הביטחון שאול מופז להגן על מקורביו בצבא ובמשרד הביטחון מפני הקיצוצים; כותרות ענק על "פגיעה בביטחונם של תושבי ישראל" הופיעו בעיתונים היומיים. הקיצוץ בתקציב החינוך, לעומת זאת, עלה לכותרות רק בזכות מחאתם של האיגודים המקצועיים של המורים. שרת החינוך לא נקפה אצבע כדי למנוע אותו, ואת האיגודים המקצועיים השאירה לבד במאבקם מול פקידי האוצר.


כמובן שלא ניתן היה לצפות מלבנת להתנהגות אחרת: כאחת מראשי הליכוד היא שותפה בכירה במאמציהם של שרון ונתניהו לחסל את השירותים החברתיים הממלכתיים. הקיצוצים בתקציבי המשרדים הממשלתיים הם הכנה להפרטתן של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה. מנגנון המדינה, לפי התפיסה המסורתית של הימין, צריך לעסוק בגביית מינימום מסים, על-מנת לממן בעיקר את הגדלת הכוח הצבאי וכוחות השיטור הפנימיים. במלים אחרות, תפקיד המדינה הוא לשמור על יציבות המשטר המשרת את האינטרסים של בעלי ההון. כל תפקיד אחר הוא מיותר, מכיוון שהוא מהווה הכבדה על כיסם של העשירים, המסוגלים לממן את השירותים הנחוצים להם בעצמם.


למרות זאת, כל זמן שמערכת החינוך עדיין מתוקצבת ע"י המדינה, לבנת כשרת חינוך צריכה להציע איזו שהיא דרך, שאינה דורשת השקעה כספית, כדי למנוע מן המערכת מלהתפורר לחלוטין. תוך כדי כך מבקשת לבנת לנצל את תקופת שליטתה במערכת החינוך על-מנת להחדיר בתלמידים מערכת ערכים מעוותת המשרתת את האינטרסים הציניים של אלו שהביאו אותה לאחת העמדות המשפיעות ביותר בישראל, כמו גם את האינטרסים הצרים של מפלגת השלטון אליה היא משתייכת. שתי מטרות אלו גרמו ללבנת, יחד עם עושת דברה, המנכ"לית תירוש (אותה מינתה לבנת בתחילת כהונתה כשרת החינוך), להעלות מן האוב את כללי המשמעת שהוזכרו לעיל.


כללי משמעת חיצוניים קשוחים נחוצים במקום בו האדם אינו מעוניין להיות אחראי על מעשיו והתנהגותו. במקרים כאלו חייבים להשתמש בענישה כדי שהאדם יתנהג על-פי הכללים המוכתבים ע"י מקור הסמכות. לעומת זאת, כאשר האדם מעוניין באופן אישי לשמור על יציבות המערכת, הוא יתנהג בהתאם, אך לשם כך הוא צריך להרגיש שהמערכת משרתת את הרצונות והצרכים שלו. לכן, אם היתה לבנת מעוניינת באמת לפתור את מה שמכונה על-ידה "בעיות המשמעת" במערכת החינוך, היה עליה להתאים את המערכת לצורכיהם של התלמידים עצמם, ועל-מנת לממש זאת נדרשות השקעות כספיות גדולות ע"י הממשלה (בראש ובראשונה על-מנת לממן את צמצום מספר התלמידים בכיתות ושיפור באיכות ההוראה ע"י העלאת שכר המורים).


לבנת אינה מעוניינת לא בהשקעת כספים במערכת החינוך, ולא בהתאמת המערכת לצורכיהם של התלמידים. לבנת מעוניינת בהתאמת מערכת החינוך לצרכיה: היא מעוניינת בגידול דורות חדשים של חיילים צייתנים, שבגיל המתאים יתגייסו לשרת את מנגנון הכיבוש הישראלי. לאחר שחרורם מהצבא הישראלי, הם ימשיכו להיות חיילים צייתנים שישרתו את מנגנון הרווחים של בעלי ההון – הם יעבדו ויצרכו בדיוק במידה הדרושה להמשך קיומה של המערכת. גם התלמידים הערבים, שאינם מתגייסים לצבא באופן רשמי, אמורים להשתלב בבגרותם בדיוק במשבצת שמועידה להם השרה לבנת – חיילים בשירות בעלי ההון. תקשורת ההמונים, הנשלטת ע"י בעלי ההון ומשליטה תרבות של צריכה ורדידות מחשבתית, היא שותפתה של לבנת ביצירת החיילים החדשים. הסיוט הגדול של לבנת ושותפיה לשלטון הוא צעירים שינסו לערער על הסדר החברתי הקיים.


כבר כיום האופן בו מתנהלת מערכת החינוך הישראלית משרתת פחות או יותר את מטרותיה של לבנת, שהיו גם מטרותיהם של לא מעט מקודמיה. למרות זאת, בניסיונותיה החדשים של לבנת יש משום עליית מדרגה, והצהרת כוונות שלא ניתן לטעות בה. התלבושת האחידה במקום הביטוי האישי, הקימה הפיסית בפני הסמכות במקום יחסים של כבוד הדדי בין התלמידים והמורים, השינון בע"פ במקום מחשבה ודיון ביקורתיים – כל אלה הם צעד נוסף במטרה להשלים את עיצובו של התלמיד הישראלי כבורג צייתן במנגנוני הדיכוי השונים הקיימים בחברה הישראלית.


השילוב של כל התופעות שמובילה היום ממשלת שרון – ביסוס משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים, העמקת העוני והאבטלה, פירוק מנגנוני מדינת הרווחה, ההתקפה על החירויות הדמוקרטיות והשלטת משמעת וריקנות מחשבתית על מערכת החינוך – יביאו בדרך איטית אך בטוחה לפאשיזציה טוטאלית של החברה והמשטר בישראל.


תפקידה של לבנת בשנים הקרובות הוא להפחית לכמות זניחה את מספרם של הצעירים הישראלים שיהיה להם בסיס רעיוני וערכי מוצק מספיק על-מנת להתנגד למימוש תוכניתו של הימין. השנים הללו הן זמן שאנחנו חייבים לנצל כדי להרים קול מחאה ולהתנגד, להפיל את ממשלת הימין, ולא לתת לפאשיזם לעבור.

תגובות
נושאים: עדכונים

10 תגובות

  1. נתן הגיב:

    יש הרבה מה להתקיף אצל לימור לבנת.
    אבל תלבושת אחידה ,ןקימה למורה בזמן כניסתו הם דברים חיוביים מאד ,שהיו נהוגים כשאני למדתי בבית-ספר ולא הפריעו לי כלל לגדול ולהיות שמאלני גמור.
    סדר,כבוד,נימוס ומשמעת אינם בהכרח קשורים לפשיזים.

  2. חחתה גם מחתה הגיב:

    יש הרבה לכתוב לגנות לבנת אך,למה לקלקל את
    האמת במידע בלתי נכון: לבנת מחתה בקולי קולות נגד התקציב ל2004 והצביעה נגדו.

  3. כתבת/שלחת הגיב:

    כתבת "לפני שבועיים" אך שלחת לאחר שלבנת התריעה והצביעה נגד התקציב – היה עליך לעדכן
    את הכתוב. אשר ל"עתיד": מאז חורבן בית המקדש,ניתנה הנבואה ל…

  4. איתמר הגיב:

    את המאמר כתבתי לפני כשבועיים, לפני תחילת הדיונים על תקציב 2004, ובדבריי התכוונתי לדיונים סביב תקציב 2003, בו לבנת לא פעלה כלל לסיכול הקיצוצים בתקציב החינוך. גם לגבי תקציב 2004, תרשו לי לא להתפעל מדיבורי הסרק של לבנת: כולנו יודעים שבסופו של יום, בהצבעה בכנסת, אם יהיה חשש ממשי שהתקציב לא יעבור, היא תמצא את דרכה לשורות התומכים.

  5. ביאליק הגיב:

    כתלמיד בי"ס תיכון, אני תומך נלהבות במאמר ובכל הנאמר בו. השרה לבנת מנהיגה במערכת החינוך פרוצדורות מימים ימימה, שמזמן אבד עליהן הכלח, בהן היא הופכת את המערכת לשמרנית ומנוכרת.
    אוי לו למורה שצריך שתלמידיו יקומו לכבודו עם תחילת השיעור כדי לזכות מהם לכבוד. אוי לו לביה"ס שצריך להנהיג תלבושת אחידה על מנת להחדיר משמעת ראויה.
    ביטול חופש הביטוי והאינדבידואליזם של תלמידים בגיל ההתבגרות הוא טעות חמורה, שכן זהו תהליך חשוב ביותר. אל לנו לתרץ את שלילת חופש הביטוי של אדם בשם המשמעת, שכן זוהי שטות גמורה ומגוחכת.
    גברת לבנת היא לבטח שרת החינןך הגרועה ביותר שאי-פעם הייתה כאן, וידה עוד נטויה. אני מאחל לה כישלון רב בכל מהלך ריאקציונרי בו תנסה לנקוט.

  6. אמנון הגיב:

    לא מבין מה תלבושת אחידה קשורה לפאשיזם . נהפוך הוא – בני " מעמד הפועלים " לא ירגישו מקופחים מול תלמידים ה " דופקים " הופעה בבואם לבית הספר . כמו כן תופסק ההתחרות בין הבנות מי באה בתלבושת חשופה יותר לבית הספר עד כי הכתה דומה לחוף הים .
    ניכר כי הכותב נגוע בשנאה וכל מהלך שתעשה לבנת יראה בעיניו פאשיסטי . אגב התלבושת האחידה היתה נהוגה בשעה ש"מעמד הפועלים" היה בשלטון . בהרבה ארצות בעולם נהוגה תלבושת אחידה ולא מכנים אותן פאשיסטיות . איתמר היה כנה , חזור בך לפחות בנושא התלבושת האחידה .

  7. המשותף לטוטלאטיריזם מימין ומשמאל הגיב:

    התגובות מצד שמאל התומכות בתלבושת אחידה נראות מפתיעות במבט ראשון, אך במחשבה עמוקה יותר, הן אינן מפתיעות. כבר עמדו חכמים והיסטוריונים על הגבול הדק המפריד בין השקפת הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני. שניהם מאדירים את הקולקטיב, את האחדות הרעיונית וסולדים מביקורתיות ומגמישות מחשבתית. מהבחינה הזו אכן תלבושת אחידה מתאימה לשניהם ככפפה ליד.
    לעומתם הדוגלים בהשקפה הליברלית-דמוקרטית מערבית ימצאו רעיון זה כנוגד את ערכיהם העמוקים.

  8. דוד איתן הגיב:

    תלבושת אחידה תורמת לתחושת השוויון בין התלמידים. לא צריך לפסול אוטומטית כל מה שמציעה שרת החינוך חסרת החינוך וחסרת ערכי חינוך.

    נ.ב. חשוב. שמעתי שהיא נתנה הוראה להוציא מתכנית הלימודים בספרות את הסופרים ה"שמאליים" ובמקום זה ללמד יצירות ספרות "ראויות" אם מיהו יודע משהו על שמועה זו אשמח מאד לדעת [כמו עכן רצוי להביא חלידיעת כולם].

  9. Dan הגיב:

    בס"ד
    נתן דלעיל צודק בהחלט. אין קשר בין פאשיזם לצורת לבוש, בוודאי לא כיום כשיותר ויותר תלמידות באות לכיתה בחולצות בטן…

  10. צור שפי הגיב:

    נטפלים לזוטות כמו תלבושת אחידה. הבעיה העיקרית היא שמדינת ישראל החליטה למעשה שתחום החינוך איננו מעניינה. זו לא החלטה שהתקבלה פורמלית אך היא מיושמת הלכה למעשה וניתן להיווכח בתסמינים באמצעות המחקרים המראים על צניחה ברמת התלמיד הישראלי בכל התחומים להשוואה לעבר. ממשלות ישראל ב-30 השנים האחרונות (חוץ מאשר בממשלת רבין) מזניחות את החינוך ותורמות לבערות ולהפיכת ישראל למדינת עולם שלישי.

הגיבו לנתן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים