הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 בספטמבר, 2003 9 תגובות

זיכרונות ילדות מלווים את כולנו. עולה מהם תמיד ניחוח של תום, אווירה של שלווה, של פיוס, של רוגע. הנה למשל דברים אלה שאני מביאה בתרגום חופשי ואישי: "לעצי הזית היה תמיד מקום מיוחד בליבי ובזיכרונותיי… עד היום שולחת לי אמי שמן זית שנסחט מזיתים שמסקה במו ידיה מעצי הזית העתיקים אשר צומחים על אדמתנו. העצים האלה, חלקם בני מאות שנים, נשתלו על ידי אבות אבותיי: סבי הסבים שלי, הסבים שלי, ההורים שלי, ואפילו על ידי. בשנות השמונים שתלתי במו ידיי שלושים עצים שהניבו זיתים נהדרים".

"זיכרונות ילדות… היינו בודקים כל השנה כל עץ ועץ כדי לוודא שיניב פרי. אמי היתה קושרת סמרטוט שחור אל גזע אחד העצים נגד עין הרע וכסגולה ליבול גדול ויפה. לסמרטוט השחור היה תפקיד: הוא היה אמור להסיח את דעתם של אנשים קנאים מהעצים הטובים שלנו. בימי המסיק היו הגבעות מסביב שוקקות בני אדם מטפלים ביבול היקר מפז שלהם… המשפחות היו עוזרות אחת לשנייה, נוסעות מכפר לכפר".


"אלפי שנים אספו את הזיתים באותה שיטה, אלפי שנים היה המסיק לחגיגה משפחתית. בבוקר היינו מכינים סלים לפיקניק, פיתות חמות, צנצנות זיתים דפוקים, עגבניות, גבינה, סרדינים, בצל, קנקנים של תה עם נענע ואז היינו פורסים שמיכות מתחת לעצים ושומטים מהם את הפירות הבשלים בדרכים שונות. היינו מנענעים בכוח את העץ; אמי ואחיותיי היו מכות את הענפים במקלות, או תולשות את הזיתים שאליהם הגיעו קצות אצבעותיהם; אני אהבתי לטפס. הייתי קופץ מענף לענף ואמי היתה חוטפת מזה התקף לב… והייתי מטיל זיתים כלפי מטה על ראשם של אמי ואחיותיי, והן היו כועסות ומתעצבנות – במיוחד אמי".


"… היינו פלאחים, אהבתי לחיות בחוץ והייתי מאושר. הגבעות, העצים, כולם היו מגרש המשחקים שלי… וכששתלנו עץ, התפללנו שאלוהים ישמור ויגדל את העץ הזה כדי שילדיי וילדי ילדיי יוכלו ליהנות ממנו ומפרותיו…"


את הדברים האלה כתב מאייק עודטאללה, איש עסקים אמריקאי ממוצא פלסטיני (מבית חנינא), אב לשלושה, אחרי ביקור חוזר באזורנו, אצל בני משפחתו. משהו ריגש אותי בעת קריאתם, למרות, ואולי בגלל, שאני גדלתי רחוק מפה, בעיר, בין בניינים אפורים וכבישים סואנים, הרחק הרחק מעצי זית וטבע. ואולי התרגשתי. בגלל התחושה החדה שלפעמים מרוב עיסוק במידת הרלוונטיות של ערפאת, גבולות השתיקה של שרון, רמת דיוקם של הסיכולים, ההבדלים בין אבו עלא לאבו מאזן, משך שרידותה של מפת הדרכים ושאר סוגיות שוליות – שכחנו שבצד השני של הלא-גבול, קילומטרים ספורים מאיתנו, חיים אנשים, סתם אנשים רגילים, לא טרוריסטים, שסובלים. סובלים מאוד. אנשים שגם להם פעם היתה ילדות, שיש להם זיכרונות. זיכרונות של אושר. לא שאצלנו לא סובלים… עוד איך סובלים, למרות הסקר שמגלה עד כמה אנחנו בעצם מאושרים.


בימים אלה ממש ניטש מאבק על גדר ההפרדה, כשהמחמירים רוצים לראותה מתפתלת סביב כל התנחלות והמקלים מסכימים שהיא תחתוך בבשר החי רק סמוך לקו הירוק (ממזרחו כמובן). אף אחד לא נותן את דעתו על כך שגדר זו עולה ועלתה בעקירתם של רבבות עצי זית, מהם בני מאות שנים, כאלה ששמורים בזיכרונם של מיליוני מבוגרים וילדים. אין זה מן הנמנע שחלק מהעצים אף נמכרו או יימכרו לנו – לישראלים. (עסק מצוין עצי זית: עץ בן 600 שנה יכול להגיע למחיר מציאה של 25,000 שקל, ועוד בימים של מיתון…). מעצים נוספים נגנב היבול בידי מתנחלים, (אולי יותר נכון לקרוא להם פושעים?).


אני מנסה לדמות לעצמי איזו טראומה, שלא לדבר על איבוד פרנסה, נגרמים לפלאח, לאיש הפשוט עובד-האדמה, לראות בגזילת פרי עמלו.


מפגש בשטוטגרט


עשרים וחמישה ישראלים ופלסטינים, כולם עובדים בתחום בריאות הנפש, קיימו בשטוטגרט, גרמניה, מפגש בן שלושה ימים. הם התכנסו כדי לעמוד על תוצאות האלימות המשתוללת באזורנו, הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני. המפגש נעשה תחת הכותרת "בריאות הנפש בזמן משבר".


מחקרים ישראלים, אמרו המומחים, מראים שחלקים גדולים של החברה הישראלית נחשפו בדרך זו או אחרת לטרור. כמעט חצי מהאוכלוסייה הישראלית סובלת ממתח ומסימפטומים פוסט-טראומטיים. תמונה דומה מצטיירת אצל הפלסטינים. משני עברי הגבול חודרת פנימה האלימות הגואה, ויוצרת עוד אלימות. חוקרת מאוניברסיטת תל-אביב העידה שאלימות חברתית יוצרת שרשרת, בדומה להתפרקות רדיואקטיבית, שאי אפשר לעצור אותה.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. תומך בישראל. הגיב:

    לא שמענו ממך כשהציתו כאן יערות, שטחי מרעה ושדות קמה יומיים לפני תחילת קציר. לא היו מאמרים רחמניים כאלה כשפועלים בני העם ההוא הלכו אל השדות והחממות של חקלאים, שהעסיקו אותם שנים וחיו ברעות של ממש, גנבו פגעו והשחיתו ככל שידם משגת.לא בכית כך אחרי שכרמי מושבי לכיש נכרתו ע"י פורעים אומללים בני אותו עם. ואפילו לא שמענו משהו כשהם ממש רצחו נפש איש בשדהו.לא חשבת אפילו שעקירת העצים האלה, יותר מאשר זה עונש, זה נסיון לשפר במעט את הסיכוי של הנוסעים (היהודים כמובן) בכביש הסמוך, להגיע הביתה בשלום.
    אם אחרי אלה את קוראת למתנחלים פושעים, החברים האלה, שאת מגינה, הם לפחות כאלה.

  2. לתומך בישראל הגיב:

    לא שמעת כלום כי נקושת המוצא של השמאל זה שזה לא שלנו ואם זה שלהם מותר להם להצית להרוס לשבור ואפילו להרוג
    אף אחד לא יכול להגיד כלום למי שמצית את יערות הגלבוע שורף את הרי ירושלים ופוגע בחממות לאורך קו התפר כי זה שלו.

  3. כפיר הגיב:

    כן גדר. לא גדר, זה מאמר מרשים ומעורר השראה. אני מודה למנואלה על כך שבתוך כל הצרות והלחץ יש כאלה שמצליחים להבין מה חשוב בחיים ולהשאר אנושיים ובנושא זה אחת מהם (איני יודע לגבי השאר). יחד עם זאת, אני מעריך שדיעותי ודיעותיה רחוקות כמזרח ממערב, אולם במקרה זה היא תמצא את הזדהותי המוחלטת. אני מקווה שמדינת ישראל תשים מאחורי סורג ובריח את כל הפושעים שעקרו ועוקרים עצים. בנגוד לעבירה פלילית הם מכתימים את שמי כישראלי יום יום, שעה שעה. הווכוח על הגדר הוא קצת מעבר לתיאורים רומנטיים וכאב פרטי. בשלב זה – המחיר של חוסר בגדר גבוה עשרות מונים מקיום גדר. גדר היא הסכם גירושין זמני – אולי יום אחד נקטוף זיתים ביחד. עצי זית היו וישארו אחד מסמליה של ארץ ישראל, הם ישארו הרבה אחרי כל מני אנשים קטנים.

  4. נתן הגיב:

    תומך בישראל עושה גזרה שוה בין מעשי הטרור של הפלשתינאים לבין המעשים של צה"ל,(למרות שהוא לא התכון לכך.)

    עם תומכים כאלו מי צריך אויבים.

  5. תגובה לנתן הגיב:

    עשרה קבין של חוכמה ירדו לעולם. עד היום, כך נדמה (לכם), כולם נפלו בשמאל. אל תקלקל את זה (לעצמך). מנואלה דבירי דחפה למאמר שלה חצי משפט שלא הוסיף כלום לתוכן המאמר מלבד הרצון לגדף את המתנחלים. "הפושעים" האלה, ככלל, הם המשך השושלת של עם ישראל. עמוד האש שלפני המחנה. אתם, השמאל, אתם שולי המאסף של המחנה, שכבר עייף ויגע. שהעמלק הפלסטיני, הצליח להתיש. חוץ מזה יש לי קרובים, שמאלנים להכעיס, שגרים בהתנחלות פסגת זאב. יותר עמוק ביו"ש מאריאל. למה להכתים אותם?
    אם בצד הפלסטיני היה מיעוט, כמוכם, שחושב כמוכם ומצליח ליצור את הרושם שכך חושב רוב העם, אז או. קיי, תכתבו מאמרים בכייניים. אבל זה עם שאפילו את פיגועי ההתאבדות הוא בוחן דרך פריזמה של תועלת. אם זה משרת את האינטרס הפלסטיני או לא. מבחילים.

  6. נתן הגיב:

    המתנחלים הם בהחלט פושעים,אשר אחראים למשטר "אפרטהייד" גזעני השורר ב"שטחים הכבושים",שבמסגרתו מיעוט קטן גוזל וחומס את כל משאבי הארץ לתועלתו, על חשבון הרוב(לדגמה ההתנחבלות אפרת הורחבה באחרונה על שטחי בוסתנים של תושבי הסביבה וכך מטע אפרסק הפך ל"שכונת האפרסק" וכולי..)
    באופן טבעי משטר כזה יכול להתקיים רק באמצעות שלטון טרור של המיעוט הנכפה על הרוב,ולכן לא ברורה לי ההיתממות שלך.
    האם המתנחלים היו יכולים להיות במקומותיהם ללא דיכוי של הפלשתינאים?
    האם הרוב המדוכא צריך לעסוק בסריגת סוודרים למיעוט המדכא?

  7. "התנחלות" היא פשע ! הגיב:

    ןהמתנחלים = פושעים.

  8. תגובה לנתן הגיב:

    או.קי. לידיעתך.
    1. עפ"י החוק הבין לאומי, כל השטחים שנכבשו אחרי נובמבר 47, (או"ם, החלטת החלוקה) הם שטחים כבושים. כל זה נכון ומקובל ע"י אומות העולם אך לא על הערבים. עבורן ארץ ישראל כולה, גזולה.
    2. עפ"י החוק הבין לאומי, טריטוריה שנכבשת ממדינה שתקפה מדינה שכנה, המדינה המותקפת יכולה לספח אותה.
    התחלתי דווקא באלה כי ארץ ישראל המקראית, זו ששבנו אליה. הצהרת בלפור. והמעט שבמעט- מסקנות ועדת פיל, על חלוקת "הבית הלאומי לעם היהודי" לשניים: עבר הירדן המזרחי משם (להלן הממלכה ההאשמית) וארץ ישראל המערבית מכאן, מן הסתם לא מעניינים אותך.

  9. יניב וינברג הגיב:

    היתי מעוניין לדעת אם יש איזו שהיא כוונה {ואם כן מתי ואיפו?} להיתארגנות בעזרה לאנשי הגדה במסיק הזיתים באוקטובר הבאה אלינו לטובה שנה טובה לכולם יניב.

הגיבו לכפיר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים