הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 באוקטובר, 2003 27 תגובות

אחד מסיפורי התנ"ך החביבים עלי הוא סיפורו של בלעם שיצא לקלל ונמצא מברך. נזכרתי ב"קללת בלעם" כשקראתי ב"מעריב" מה-2 באוקטובר על דבריו של הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון בכנס חטיבת ירושלים, שהתקיים בבנייני האומה לציון שנת השלושים למלחמת יום-הכיפורים. החטיבה היתה מוצבת בקו בר-לב בפרוץ המלחמה. וכך אמר יעלון: "ישראל תנצח את הרשות הפלסטינית בדומה לניצחונה על מצרים באוקטובר 73′". כך סילף יעלון לחלוטין את ההיסטוריה באומרו, שכישלונה הצבאי של מצרים במלחמה הביא אותה למסקנה שהפתרון לסכסוך אינו במלחמה אלא במו"מ מדיני. האמת ההיסטורית: מצרים עשתה ניסיונות רבים לפתוח במו"מ עם ישראל – לפני אוקטובר 1973, ורק סירובה העיקש של ממשלות ישראל בראשותם של לוי אשכול ואחריו גולדה מאיר – גרם לנשיא סאדאת לבחור באופציה צבאית כדי להכריח את ישראל להסכים למו"מ מדיני: ההיפך המוחלט מדברי יעלון.

אם אמנם מאמין יעלון במה שאמר, כאילו ישראל ניצחה במלחמת אוקטובר 73′ – מצבנו מסוכן. האמת: תוצאות הקרבות במלחמה ואי יכולתה של ישראל לנצח את המצרים, בגלל אילוצים מדיניים – הם שגרמו במישרין לנסיגה מוחלטת מכל שטחי הכיבוש (המצריים) ולחתימת הסכם השלום עם מצרים. גם הנשיא גמאל נאצר ואחריו סאדאת היו מוכנים לאותה תוצאה לפני המלחמה.


אם הרמטכ"ל יעלון סבור באמת שמלחמת אוקטובר 73′ הסתיימה ב"ניצחון ישראלי" – יש לו בעיה חמורה בהבנת וראיית המציאות – ותפקידו החשוב עושה זאת לבעיה של כולנו. תפיסת העולם של יעלון, מופז, שרון ודומיהם היא, שבעולם של ימינו קובע רק הכוח ולכן: ישראל תוכל להמשיך לשלוט בפלסטינים בגלל עוצמתה הצבאית. כשם שיעלון לא מכיר בעובדה כי עליונות צבאית לא עזרה לישראל במלחמת 1973, כך גם מסרבים שותפיו להשקפה זו, להכיר בעובדה ש"עליונות צבאית" לא תעזור בניצחון על האינתיפאדה.


המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים וניצחון, של עם אחד כנגד עם אחר – הוא התוצאה הסופית של המלחמה ולא תוצאותיהם של קרבות בודדים. ניצחון צבאי כזה או אחר הוא רק אחד המהלכים בהתמודדות הכוללת בין לאומים, התנגשויות צבאיות, מדיניות וכלכליות. ההיסטוריה מראה לנו שבמאבקים בין עמים גובר העם שעוצמתו הכלכלית גדולה יותר, גם אם במשך פרקי זמן יש ליריבו יתרונות צבאיים. גרמניה הובסה במלחמות העולם למרות יתרונה הצבאי על כל יריביה. היא כבשה את כל אירופה. יפן הביסה את ארה"ב במזרח הרחוק – אבל הרזרבות הכלכליות (כולל משאבי כוח-אדם) של ארה"ב וברה"מ הפכו את הקערה על פיה.


כשם שממשלת ישראל הובסה במלחמת יום-הכיפורים (כשאולצה אחריה לפנות את סיני), בגלל נחיתותה המדינית – כך גם ממשלת שרון-לפיד תובס באינתיפאדה בגלל נחיתותה הכלכלית. האינתיפאדה תוכרע כמו כל יתר מלחמות השחרור של עמים נגד כובשים, בהתשה צבאית וכלכלית של הכובש. אין כל חשיבות לעוצמת הנזק הנגרם לעם הנכבש. מה שקובע את גורל המאבק הוא הנזק הנגרם לכובשים, וכאן העתיד ברור מאוד: לראשונה מאז פרוץ האינתיפאדה מגייסת ישראל מילואים כדי לעמוד במשימות השוטפות של הכיבוש. המשבר הכלכלי מחמיר ומתעצם. הזרקת הערבויות אמריקאיות רק דוחה בשנה את הקטסטרופה. האינתיפאדה מקטינה בכל שנה את הכנסות ישראל במט"ח ב-15-20 מיליארד דולר ואילו לקיחת הלוואות של 9 מיליארד דולר בערבות ארה"ב רק מעכבת ומשהה את המשבר.


למרות המשבר הכלכלי החמור ממשיכה ממשלת הכיבוש במימון מלא של ההתנחלויות ובהטיית חלוקת הכנסות המדינה בצורה דרסטית לטובת העשירונים העליונים, על חשבון הנמוכים והחלשים. היא מעצימה את הקיטוב החברתי ויוצרת התססה גוברת שתגרום להתפרצויות אלימות, שיחלישו את חוסנה של המדינה בצורה חמורה. תוצר לוואי: גידול במספר חסרי היכולת מגביר את הפשיעה, במטרה להשגת אמצעי קיום. המשטרה שאין לה כוחות אדם לטפל בשטחים הכבושים צריכה להגביר את כוחה, כדי להילחם בפשיעה הגוברת ובהפרות הסדר – הוצאה נוספת ענקית, המכבידה על תקציב המדינה ומשאביה.


המקורות התקציביים בשקלים אוזלים והתוצאה היא שהממשלה פוגעת חמורות בחינוך, בתרבות, בביטחון הפנים ובהשקעה בהגדלת הייצור (תשתית). המצב כופה על הממשלה להקטין את התשתית הכלכלית והאנושית וכך נפגע ישירות מערך אנשי המילואים. ככל שיגדל מספר העניים והרעבים, יקטן מספר המתייצבים למילואים ויקטן כוחה הצבאי המרתיע של המדינה.


הירידה בהכנסות המדינה ממסים גדלה והולכת ובעקבותיה גרעון תקציבי שמתחילת השנה גדל ב-20 מיליארד שקל: 32% יותר מן הצפוי לכל השנה.


בוועידה השנתית של המרכז הישראלי לניהול הירצה אורח הכבוד, הכלכלן בעל השם העולמי, יועץ מבוקש לנשיאים וראשי מדינות: פרופ’ לסטר תורו, שאמר ( על פי "גלובס" מה-23 בספטמבר): "הירידה בתל"ג בישראל חסרת תקדים, למעט המקרה של ארגנטינה. אם תמשיכו כך – תיפלו… לברה"מ היה צבא נהדר אך גם היתה לה כלכלה שלא עבדה כלל, וזו היא שהביאה לסופה. זאת השוואה מפחידה ומאוד רלוונטית למצב הישראלי". כך אמר אחד מברי הסמכא בכלכלה הגלובלית. אלא שהחונטה השלטת בישראל מסרבת לראות את העובדות ולכן יקרה להם מה שקרה לממשלתה של גולדה מאיר ומשה דיין במלחמת יום הכיפורים: האמונה בקונספציה שגויה הביאה לתבוסה מדינית. במקרה שלנו תבוסה כזו היא מחוסר ברירה אחרת, אל נוכח העיוורון של ראש הממשלה ועדר שריו: היא המוצא היחיד לאזרחי ישראל לעתיד של קיום בטוח.

תגובות
נושאים: מאמרים

27 תגובות

  1. רוני גלבוע הגיב:

    לדעתי הכותב לא כל כך מתמצא בהסטוריה הקרובה של עם ישראל ומלחמותיו. "עליונות צבאית לא עזרה לישיראל" ???? הרי ללא העליונות הצבאית (למרות שנתפסנו עם המכנסיים למטה) היינו מפסידים במלחמה. בכלל הכותב אינו משתמש בשם הישראלי של המלחמה (מלחמת יום הכיפרים) ומשתמש בשמה כפי שקוראים לה המצרים (מלחמת אוקטובר) – מה הדבר אומר עליו??

  2. אלדר משוש הגיב:

    המלחמה שבישראל מכנים אותה "מלחמת יום הכיפורים" ידועה בכל העולם בשמה הנכון:"מלחמת אוקטובר". המגיבים הימניים-קיצוניים, העטים על כל מאמר המתפרסם ב"הגדה השמאלית" (ציון לשבח, לעורכי הביטאון השמאלי)-מחרים מחזיקים אחרי ממשיכי דרכם של משה דיין וגולדה מאיר,שוטפי המוח של הציבור בישראל (בעבר: גם בעולם כולו.לא עוד) ומכנים את תוצאות המלחמה כ"ניצחון" – ההפך הוא הנכון: מדיניות חרחור המלחמה של ממשלות הסרוב הישראלי – נכשלה. הנצחון היה כולו בצד המצרי שהציע לממשלות אשכול-גולדה מאיר, את אותו הסכם השלום שהממשלה המצרית, השיגה על כידוני חייליה: פינוי כל סיני, עד גרגר החול האחרון בטבאה ופירוק כל ההתנחלויות (בפיקודו של לא אחר מ"המנצח" אריק שרון…). אם זה הוא
    ניצחון – מפלה, מה היא ?!

  3. למר משוש הגיב:

    מי אתה שתבטל את השם המוסכם על מדינת ישראל ואזרחיה ותלך לפי השם שנתנו אויביה.ואתה מפקד בצה"ל בעבר ואיש עסקים בהווה,כיצד העזת לצאת נגד המלחמה בה מסרו אלפים את נפשם למענך ולמען משפחתך?!!

  4. פסיכולוג הגיב:

    תראה איזה מוזר זה..רצית לקלל את יעלון ועכשיו אני אוהב אותו הרבה יותר.
    מתברר שגם לך יש תכונות של בלעם…אל תשכח להאכיל את החמור.

  5. אמנון הגיב:

    מפתיע אותי כי אנשים חכמים מסבים את ההיסטוריה לפי דעתם כיום .
    מבחינה צבאית מלחמת יום כיפור היתה פשלה מודיעינית אולם מבחינה צבאית היתה נצחון גדול כאשר צהל התיצב בקרבת קהיר ודמשק . לעזאזל עם העובדות . השלום עם מצרים הושג רק משום שהם הגיעו למסקנה אסטרטגית כי את היהוד לא ניתן לנצח . בנסיבות כפי שהיו במחיר של אלפי הרוגים אכן הצליחו לחצות את התעלה והתקדם מספר קילומטרים כנ"ל הסורים . מאותו רגע השלום לא היה רחוק , ישראל שלמה את המחיר תמורת שלום קר . גם עם הפלשתינים ברגע שיגיעו להכרעה אסטרטגית כפי שהגיעו מצרים וירדן השלום יהיה קרוב . הם יצטרכו להתפשר , כלכלית יהיו חייבים להסתמך עלינו . מי שימצמץ ראשון ינצח . נדמה לי כאשר אומר לביב ישראל תתמוטט שכח לכתוב " אני רוצה שישראל תתמוטט".
    שונאי המדינה כמותך רק מעכבים את השלום ונוטעים בערבים הרגשה כי אכן בעזרת הטרור ינצחו . חבל על הזמן , היהודים שרדו צרות גדולות יותר מהטרור . הם עם עתיק שאמונתו קיימת אלפי שנים . לביבים היו בכל הדורות . להשפיע הם לא הצליחו .

  6. כפיר הגיב:

    חיים כנראה מנסה לשבור שיא חדש ולהכנס לספר השיאים של גינס כזה שסילף הכי הרבה עובדות. אחרי שנים של שטיפת מוח פן ערביסטית מבית מדרשו של גמל עבדל נצאר (אחד המנהיגים הכריזמטיים בתולדות במזרה’ת) הגיעה מלחמת ששת הימים וסיימה את חלום האומה הערבית הגדולה, שבבסיסה שלילת קיומה של מדינת ישראל. בנקודת השיא ובעקבות המלחמה הציע נצאר את התפטרותו. באחת מההלוויות היותר ריגשיות במזרח התיכון לווה נצאר לקבורה ע’י קהל של מליונים. זה קרה ב 1970. האיש מת ואיתו חלום ה"אומה". כל אותם מליונים כיוונו ודחפו את דעת הקהל בעולם הערבי לסבוב נוסף עם ישראל 3 שנים אחר כך. לבוא ולטעון שהתקפת הפתע של סוריה ומצרים באה "לשכנע" את ישראל לחתום על הסכם שלום זהו שקר מתועב. סאדאת האיש, שיחק תפקיד משני עד למלחמה. אין כמו מראה עיניים. אני מציע לכול הקוראים להשיג איכשהוא קלטות של נצאר, המנהיג הנערץ, נואם להמונים ולספוג את רוח "השלום" בנאומיו. בכול ספרי ההיסטוריה הישגיו הרבים של מנהיג חילוני זה הואפלו בגלל יחסו למערב וישראל, חוץ מהספר שחיים קרא. לניו יורק טיימס, לאיקונומיסט ולל"א טיימס יאה לקרוא למלחמה ההיא מלחמת יום כיפור – אבל לחיים הישראלי לא. כל מטרתה היתה לפייס את דעת הקהל הערבית ואולי, רק אולי, ככה עם השוונג, לחסל את מדינת ישראל. זה נכון שלאחר המלחמה היא שווקה למצרים כנצחון. אחרת איך ישכנעו אותם, בעלי ריגשי הנחיתות, לחתום על הסכם שלום עם "השטן הקטן". אין לי בעייה עם זה. אני מוכן להיות מפסיד. אין פה שאלה של מנצחים ומפסידים – כל עוד אין שלום, כולם מפסידים.יחד עם זאת, כנראה שהטריק השיווקי הצליח למצרים קצת יותר מדי ודילג לו ככה מעבר לגבול.

  7. מי זה "חיים" הגיב:

    כותב המאמר הוא יגאל ואילו "כפיר" כותב, פעמים אחדות:"חיים". כך הם קוראים, הוא ואמנון ודומיהם – כך הם מבינים וכך הם מגיבים ומבזבזים את זמנם של הקוראים.

  8. אמנון הגיב:

    אמנון למי זה חיים . מדוע לא תתיחס ענינית לדברי או לדברי כפיר . בקשתי אליך אתה לא חייב לקרוא את דברי ודברי אחרים . אבל אם אתה כותב כתוב לעיניין .

  9. קלי קלות להתייחס אליכם בענייניות הגיב:

    משה דיין בעצמו התוודה כבר במרץ 1975 שכנראה הייתה זו טעות להתעלם מהיוזמה המצרית להסדר. ישנן גם עדויות למכביר על כך שסאדאת תכנן מראש מהלך מוגבל,או כמו שהוא התבטא,שדי לו בס"מ ספורים מצידה המזרחי של התעלה,שאזלי שהיה רמטכ"ל צבא מצרים אמר "לסאדאת לא היתה סבלנות,הוא רצה לצלוח,להניף את הדגל המצרי ולהפסיק מיד ".

    אניס מנסור ,שהיה איש סודו של סאדאת סיפר :" סאדאת ידע היטב שאין לנו סיכוי לניצחון מלא,כל הדיבורים על השמדת ישראל לא היו אלא תעמולה.התוכנית הייתה לצלוח את התעלה ולכבוש עוד עשרה קילומטרים.זה נועד לתת למצרים כבוד עצמי,וכבוד במדינות הערביות האחרות.מעבר לזה היינו מסתבכים עם האמריקאים"

  10. כפיר הגיב:

    אני מתנצל על שייחסתי את תגובתך לאחד המגיבים הקודמים וכפועל יוצא על הצורה שבה נאמרו הדברים. כמו שבטח שמתה לב אני לא חזק בשמות. אני לא מכיר את ספרו של שלו ולכן לא אתייחס לספר שאני לא מכיר. אני גם לא יכול להגיב בלי סוף וגם כך הגבתי יותר מדי ויש כאן במערכת אנשים שלא מכבדים זאת, כך שזו תגובתי האחרונה. אני בטוח שאם תבחר להוציא משפטים פרגמטיים לכאורה מכול אדם, גם מקדאפי וסדאם, בסוף תצליח. אני לא מבין באיזה הקשר אמרה גולדה – בחיים לא… ואיך כותב הספר שציינת מכיר תוכן של שיחתן של שתי אחיות. הכל בחדרי חדרים – איך זה אמר לזה ואיך זה כתב בפנקס של זה עם עפרון שבור בדיוק בשנייה שהמצלמה לא ראתה. אתה יכול להאמין למה שאתה רוצה. באל גזירה היום יש מאמר על הטייסים הסרבנים שכולל צטוט של מנהיג חמאס שאומר שאם פעולה כזאת היתה באה לפועל במדינות ערב היו תולים אותם. בשקיפות של תרבות זו אתה מאמין ובחוסר מקור ראשון מייחס למקור שני, פרטי, בעל אינטרסים חשיבות גדולה יותר ממה שניתן לראות. "המציאות" שלכולם מונופול עליה היא פשוטה יותר. אם הייתם אמריקאים, את הסרט על קונספירציית רצח קנדי אתה או שלו כבר הייתם כותבים. אני מבין שאין לך אימון בדמוקרטיה ובשקיפות הישראלית. בדמוקרטיה ללא ספק בסוף דעת הקהל מובילה את הזרם, אבל גם בחצי דקטטורות. – מנהיגים מספרים משהוא לצבור ואחר כך בין שירצו ובין אם לאו עומדים למבחן הצבור, שכן לפעולותיהם יש השלכות מעבר לסלון או למטבח ביתם. בכינות, לדעתי אתה לא יודע איפה אתה חי ולמה ליחס חשיבות ולמה לא. ואיפה מפסיקים לפנות? את תוכנית החלוקה הערבים אפילו לא קיבלו. אני יודע שהמציאות דינמית ואילו טיעונים מיותרים, אבל למה דווקא סאדאת רצה את סיני וכו’ ולא יותר או פחות, ואיך אתה יודע? מדינת ישראל נמצאת בתהליך של מו’מ על קיומה וגבולותיה מאז קיום רעיונה. כל איש עסקים יודע שמו’מ זה ענין דינמי. לבוא ולומר שאיש X רצה Y זה חסר יסוד. שקולים רבים נכנסים לשקלול הסופי כמו כדאיות וכו’. הטיעונים שאתה מיצג הופכים את אלטרנטיוות האלימות כדאית לערבים.

  11. כפיר הגיב:

    בהחלט! עכשיו אתה מדבר. אז ראשית אני מודה לך על הווכוח הענייני, אולי כך נתקדם כולנו. חבל שאתה מטבל את טיעוניך בעלבונות אישיים, אבל לזה שידאגו ההורים שלך. לענייננו. אני מבין שההוכחה לכך שמליוני אנשים משולהבים ועשרות שנים של ספרות מצרית, עתונות, הטפה במסגדים, הופעות ציבוריות של מנהיגים ערבים הקוראים להשמדתה של ישראל (הזוכים לפידבק מיידי מהקהל) ועוד – שקולות לחצי משפט של משה דיין, אחד האשמים במחדל בתחילת המלחמה ול"איש סודו של" שאמר עוד רבע משפט לאחר תוצאות המלחמה הארורה ההיא שלא היתה נוחה לשני הליצנים או "לישנן עדויות למכביר", והן? את כל הנזכר לעיל אפשר למצוא בספריות ובארכיונים ואני מוכן לקחת אותך אישית. אני מודה שזה מזכיר לי עוד מנהיג וליצן מודרני "שמגנה את הפיגועים, גם של הישראלים, משני הצדדים" מיד לאחר עוד מתאבד שממן נפשית וכלכלית. חבל שיש גם ליצנים מפחידים. אני בהחלט יכול לראות שאתה אדם בעל שיקול דעת. את אמנון אני לא מכיר, אבל אני מאחל לו בהצלחה. אין צורך לכתוב את שמי במרכאות. זהו שמי. אני לא מתחבא כמו אנשים אחרים כאן. בנקודה אחת יש צדק בדבריך: זה נועד לתת למצרים, לערבים ולאירנים כבוד. זאת אחת הבעיות הקשות של חברה חולה זו שתירגמה כבוד הכנסת אורחים שבטית, נאצלת ל -כבודנו נרמס ע"י המערב, ומאז כמעט שאינה טורמת דבר להתפתחות האנושות אלא ההפך הוא הנכון (הדבר בולט עוד יותר אל מול השגיהם בין המאות ה 7 ל – 13 כמובילי האנושות). אני מציע לך לפתח חוש פרופורציות ושקול דעת. עדיין לא מאוחר.

  12. הציוני מתון – אבל עיוור הגיב:

    בתגובתו הארוכה כאןרך המלחמה, מתייחס "ציוני מתון" למלחמת "ששת הימים" (יוני 67 ) ואילו
    המאמר עליו הוא "מגיב" – עוסק במלחמת אוקטובר 1973

  13. ציוני מתון לרואה היטב וחושב מעט הגיב:

    אכן התגובה (הוסרה בינתיים) התייחסה במתכוון למלחמת ששת הימים.
    ביקשתי,גיששתי, עד היכן מגיע העיוות בתפיסת עולמם של חלק מכותבי האתר.
    האם גם מלחמת ששת הימים נתפסת על ידם כתבוסה ישראלית?.
    והינה מסתבר שהשוני בין הימין לשמאל קטן מאשר חשבתי, גם בשמאל פחות חכמים ויותר חוצפנים.

  14. אולי (ציוני) מתון אך בור הגיב:

    התגובה הוסרה כי לא התייחסה כלל למאמר עליה
    :הגיבה: – ושוב, אתה שואל, איך הוא מעריך את
    מלחמת יוני 1967 ("ששת הימים" הנמשכת כבר 30 שנה ושלושה חודשים). תגובות נועדו להתייחס רק(!) למאמרים. אשר ל"חוצפה" – היא כולה שלך:
    אתה הוא שהבחוצפתך, הגבת על מה שלא נכתב במאמר..

  15. לכפיר הגיב:

    זאת הפעם הראשונה שאני מגיב באשכול הזה,ככה שאת ההעלבויות וההמלצות לחינוך מחדש תחסוך ממני.
    לעצם העניין,אתה יכול לטמון את הראש בחול ,ולהפטיר שבסך הכל מדובר בחצי משפט של משה דיין ובעוד רבע משפט של "איש סודו" שדיבר מתוך תיסכול לאחר המלחמה….
    מנהיגים מספיק מתוחכמים כדי לשלהב את ההמון,ראה למשל מקרה בגין,אממה,מי שמחליט של המהלכים הם המנהיגים ולא ההמון.
    יש הרבה מעבר לזה,הבאתי לך רק דוגמיות.
    אתה תצטרך להתאמץ קצת יותר כדי להתמודד עם העובדות שמערערות את הפרדיגמה זה אתה מחזיק.

    למשל,הדברים שאמר משה דיין רק מצטרפים לדברים נוספים,השאיפה הכמוסה שלך שכאילו מדובר בשברי משפטים שאני עושה בהם מניפולציה רטרואקטיבית בנוסח של "נוסטרדמוס" ,היא שאיפה עקרה.ד"ר אורי בר יוסף מתייחס בספרו "הצופה שנרדם" ליוזמות המצריות שנדחו על ידי הצד שלנו.
    יש עדויות רבות מאוד על הקו הפרגמטי בו ניסה ללכת סאדאת.
    למשל, כותב יצחק רבין בספרו פנקס שרות,שהיה שגריר בארה"ב בספטמבר 1970 ,על התרשמותם של האמריקאים מסאדאת :"ג’וזף סיסקו (עוזר שר ההגנה האמריקאי) מצא אצלו הבנה לקשיי ישראל.סאדאת ‘צולל’ לתוך נעליה של ישראל ומעמדה מיוחדת זו הוא בוחן בצורה הגיונית יותר מאשר ניתן היה לצפות בעבר מצד מנהיג ערבי כלשהו את צרכיה של ישראל להשיג בטחון".
    ולעומת זאת מנגד,דוגמא פיקנטית למדי :"שימי את עצמך בנעליו של נאצר",הציעה אחותה לגולדה מאיר אחותה,בוויכוח שפרץ ביניהן על עמדותיה המדיניות.גולדה מאיר ענתה בתוקף :"בשןם אופן לא".
    הנסיון שלך לבטל במחי יד הוא לא באמת רצינות,והייתי אומר אפילו שיכול להיות שאתה מפחד להעיז ולהביט במציאות בצורה מפוכחת ואמיתית,תוך כדי בחינה של העובדות.
    סיפר יוסי שריד למשל,שהיה בן טיפוחיה של גולדה,על פנייתו של עורך החוץ של ניוזוויק אליו בו העביר לו מסר שהוא חוזר מפגישה עם סאדאת,וסאדאת רוצה שלום,שריד סיפר שעוד באותו היום הוא הלך לגולדה וסיפר לה:"גולדה הסתכלה עלי ואמרה:אז מה חדש בזה? אולי אתה לא יודע מה הוא רוצה.הוא רוצה את כל סיני,ואת כל ביני אין כל סיכוי שנסכים לתת."

    ב-9 באפריל,1973 שנתיים לאחר שיוזמתו נדחתה,אמר סאדאת בראיון לעורכך חדשות החוץ של הניוזוויק :"אתם האמריקאים משתמשים במחשבים כדי לפתור בעיות גיאופוליטיות ואלו תמיד מתעים אותכם…הגיעה השעה להלם.הדיפלומטיה תימשך לפני הקרב במשכו ואחריו… הכל במדינה זו מגוייס ברצינות לקראת חידוש הקרב שהוא,שעתה הוא בילתי נמנע".
    וכמובן שיש עוד עדויות,על כך שהמהלך היה מתוכנן להיות מוגבל מלכתחילה,ולא כמו שהיית רוצה להאמין כפיר,בדיעבד. סאדאת דאג למשל להדיח גנרל מהמטכ"ל המצרי שלא היה מוכן ליישר קו עם המהלך המוגבל.
    אל"מ(מיל) אריה שלו,פירסם ספר אודות המלחמה,בהוצאת מערכות,ואחת הטענות המרכזיות שלו שם,היא שהבנה אמיתית יותר של כוונות הצד המצרי הייתה יכולה אולי להוביל בכלל בנקיטה של קו הגנה הרבה יותר אינטיליגנטי,קרי פינוי קו המעוזים והתייצבות בקו אחורי וחסיכת ההתכשות הקטלנית.

  16. השלמונת קטנה הגיב:

    אל"מ(מיל) אריה שלו,פירסם ספר אודות המלחמה,בהוצאת מערכות,ואחת הטענות המרכזיות שלו שם,היא שהבנה אמיתית יותר של כוונות הצד המצרי הייתה יכולה אולי להוביל בכלל בנקיטה של קו הגנה הרבה יותר אינטיליגנטי,קרי פינוי קו המעוזים והתייצבות בקו אחורי וחסיכת ההתכשות הקטלנית.

  17. למערכת הגדה הגיב:

    בבדיקה מספרית(ולא מדגמית)מתברר שהימין הביס אתכם במגרש הביתי שלכם.

  18. לכפיר הגיב:

    אני באמת לא רוצה להישמע בוטה,אבל התשובה שלך יוצרת רושם של מריחה גדולה,ולא משכנעת.
    אתה לא מסוגל לבסס טיעון שיחזק את הטענה המושרשת אצלנו, (שאגב- למרבה הפלא,אפילו מופז מתחיל לסגת ממנה),על כך שרק אחרי שהמצרים הבינוב-73 שהם לא יצליחו להשמיד את ישראל הם הסכימו להתפשר.
    הטיעון שלי סדור ומאורגן,נסיונות ההפרכה שלך לא יעילים.
    על ביוגרפיות שמעת?
    כשכותבים ביוגרפיה על אנשים,אוספים חומר,מראיינים,קוראים יומנים אישיים,פרוטוקולים מישיבות,ביוגרף טוב יצליב,כך ועדות כמו של ציפקה סטרן (אחותה של גולדה) ,כאשר היא מצטרפת לעוד הרבה פריטי אינפורמציה אחרים יכולה להחשב בהחלט אמינה,ולכן הנסיון המזלזל שלך לפתור את הבעיה במשפט מסוג :"… בפנקס עם עפרון שבור וכו’…" לא ממש מעיד על רצון אמיתי ובריא להתמודד עם העובדות.
    כל ציטוט מובא בהקשרו,יש רציפות בין האמירות השונות של האנשים השונים,ככה שלבוא ולטעון שזה סתם מיקרי – לא נשמע ממש רציני,ולא נראה לי רציני שאתה מבסס את השקפת העולם שלך תוך התעלמות שיטתית מהמציאות.
    אגב,אין לי ממש בעיה להמשיך את הדיון באופן פרטי:
    tsilae@netvision.net.il

  19. נתן הגיב:

    ל"מי זה חיים".
    כתבת: "כך הם קוראים כפיר אמנון ודומיהם".
    יש לך טעות- "כפיר" וגם "אמנון" וגם 90 אחוז
    מ"דומיהם" זה אותו אדם.

  20. ציוני מתון – הצלחתכם היחידה = מחיקות הגיב:

    ושישאר ככה !!!

    שפה בוטה ומעליבה ותבוסתנות אינם תחליף לערנות פוליטית, כישרון, עוצמה והרבה שכל ישר.
    כן, אתם יכולים בהחלט למחוק תגובות שאתם לא מצליחים להבין או לקשר לקו מחשבתכם המעוות.
    אתם בהחלט יכולים לפקוק אוזניכם לקולות ההיגיון והאינטרסים של עמכם, אתם לא יכולים לשנות את המציאות שהקו בו אתם דוגלים מאומץ עלידי מעוט שולי ומבוטל.

  21. לציוני מתון הגיב:

    לציוני מתון שלום. מילא כתבת שישראל לא הובסה במלחמת ששת הימים תחת מאמר שכל כולו עוסק במלחמת יום כיפור. מילא הראתך בורות כאשר כתבת שלאחר מלחמת ששת הימים חלק ממדינות ערב נשברו והסכימו לחתום על הסכמי שלום – על מה אתה מדבר? (ואני מצטט מהזיכרון). מילא אתה לא מבין את הכתוב ומאשים את הכותב בדברים שמעולם לא אמר. מילא אתה כותב בשגיאות כתיב מבישות (אינתיפאדה בט’???) – מילא כל זאת, היש לך עוד החוצפה להתלונן שמחקו אותך. בפורום של Ynet כבר מזמן היית נחסם והיתה נמנעת ממך היכולת להיכנס לא. אני במקומך הייתי שולח אימייל תודה למערכת שחסכה לך את קלונך בפני מאות קוראים.

  22. ניווה אוריאה הגיב:

    האם זה אתר התנדבותי שהקים השמאל השפוי?! האתר הפך להיות מגרשו הביתי של הימין והם עושים בו כבשלהם . אין לכם שוב צורך חוקי או מוסרי להתנצל על כך שאתם מוחקים את תגובותיהם הפולשניות לאתר לא להם. האתר הוקם על ידי פעילי שמאל שעמלים בהתנדבות לקיימו כבטאון פוליטי -תרבותי. יש לדאוג ליצירת פילטר ,כמו באתרים אחרים, שמסנן את התגובות.לא יתכן להמשיך כך!!

  23. אמנון הגיב:

    אני מוחה . אני לא כפיר אלא אמנון בלבד . הויכוח כאן דומה למבחן רורשך . -רואים על דף כתמי דיו והנבחן צריך לכתוב מה הוא רואה . ברור שכל אחד רואה משהוא אחר . אין צורך להעליב האחד את השני . צדיק באמונתו יחיה . מציע לכל המגיבים לכתוב לענין , אם אין להם מה לכתוב יתכבדו ןיקראו בלבד .
    לנתן – איך היית מגיב אילו טענתי כי כל המגיבים משמאל הם רק נתן ?

  24. פסיכולוג הגיב:

    אמנון היקר
    אם כל אחד פה יכתוב רק את מה שיש לו לכתוב הרי שאף אחד לא יכתוב כלום וכולנו נישאר עם דף לבן ונקי.
    זה קצת משעמם לבהות בדף לבן…
    מצד שני המאמרים השמאלנים כולל התגובות השמאלניות הן אחד הדברים היותר מצחיקים בגלל המוזרות שהן מכילות מה שהופך את האתר הזה לאתר שעשוע ובידור..
    אתה הרי לא מצפה מבדיחה שתהיה רצינית..

    סופר טוב זה אחד שיודע מה לא לכתוב כי הרי לכתוב כולנו יודעים..קוראים לזה אומנות המחיקה.
    פה הסופרים רק מוחקים תגובות ימניות…זה מה שהם יודעים למחוק.

  25. אמנון לך ל"פסיכולוג" הגיב:

    ואם הוא לא יעזור לך – פנה לפסיכיאטר, שינסה
    לעזור לך להתרפא מהצורך הכפייתי "להגיב" על כל מאמר.

  26. הבלתי מחיק לאמנון הגיב:

    אכן נהניתי לקרא הרבה מתגובותך
    וכך רבים אחרים.
    אתה עושה זאת היטב, מדוע שלא תתמיד ותתמקד בכך במקום לכוון אחרים לפעולה או מחדל.

  27. ראובן הגיב:

    אהלן יגאל ברגר

הגיבו לניווה אוריאה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים