הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 באוקטובר, 2003 15 תגובות

אין לי שום כוונה להתנצל על כך שאת הכותרת הזאת שאלתי ממדורי הספורט. היא פשוט קולעת למטרה. לדעתי אין שום סיבה להכחיש שיוסי ביילין וחבורתו הם חצופים מאין כמוהם, ושהם ראויים על כך לשבחים רבים. כיוון שהשמאל הציוני נוטה לפחדנות יתרה, וגם לפוזה של התנצלות כלפי הקונסנזוס (אתם יכולים להגיד עלינו בשמאל הרדיקלי מה שתרצו, אבל לא תוכלו להכחיש שאנחנו רוחשים בוז בריא לפשיסטים ולביטחוניסטים המקיפים אותנו בהמוניהם), הופיעו בשבוע האחרון הרבה מאמרים מתחסדים, שטענו שהביילינים רק החליפו דעות עם משלחת אש"ף, ושאין להם שום יומרה לדבר בשם מדינת ישראל. אבל בטיוטה שקיבלתי מאחד מיוזמי הסכמי ז’נבה כתוב במפורש, בפרק ההקדמה המחייב כל כך: "מדינת ישראל (להלן "ישראל") והארגון לשחרור פלסטין (להלן אש"ף), נציגי העם הפלסטיני, מאשרים מחדש את נחישותם לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסיכסוך, ולחיות בדו-קיום בשלום".

ביילין אולי הופיע במקום ה-11 ברשימת מרצ לכנסת (רק שישה מועמדים נבחרו), אבל זה לא הפריע לו לבחור בנוסח, שהקפיץ את אריאל שרון ואת כנופייתו. לאיש יש כמויות מסחריות של חוצפה, בנוסף ליכולתו האינטלקטואלית המוכחת. גם כאשר פשיסט מובהק כמו שאול יהלום מהמפד"ל מאיים על אנשי ביילין (שזכו לתמיכה של אחוז מדהים בעם, 39%!) בעונשי מוות, אין להסתתר מפניו בטענות פורמליסטיות מגוחכות. ביילין, עמרם מצנע ואברום בורג רצו להחיות מחדש את השמאל הציוני, והגימיק שלהם היה גאוני. התגובה ההיסטרית של ראש הממשלה, של אנשיו ושל הימין הקיצוני, שיחקה לתוך ידיהם של היוזמים. בניגוד קוטבי לאימרה הידועה, איש חכם זרק אבן לתוך באר, וכל הטיפשים החיים במדינה אינם מסוגלים להוציא אותה משם.


ביילין הצליח להפוך על פניו את הלוך הרוחות במפלגת העבודה המאובנת, חרף העובדה שהוא לא משתייך עוד אליה מבחינה ארגונית. התגובה הפאבלובית הקלאסית של אנשי ליכוד ב’, כולל שמעון פרס, לא צלחה. ברגע שפרס, פואד בן-אליעזר, מתן וילנאי ודליה איציק, הרביעיה האימפוטנטית שהביאה את המפלגה על עברי פי פחת, קלטה שרק ביילין הוא רלבנטי כיום בחוגים התומכים בהם, הם התחילו לגמגם. הם נותרו בלי מחוז בחירה (Constituency), וערוותם נחשפה גם בעיני האירופים שעדיין תלו בהם תקוות. האופציות שלהם פשוט נגמרו: או שילכו לליכוד, או שיתמכו בביילין עד הסוף.


הראשון מקרב אנשי ליכוד ב’ שהתעשת היה, כמובן, פרס. הקנאה שלו בביילין היא עתיקת יומין. כאשר הסכמי אוסלו היו באופנה והביאו פרסי נובל ותהילת חינם ברחבי העולם, הוא ניסה לגרוע כמיטב יכולתו מהאשראי שהגיע ליד ימינו ביילין. התגובה הראשונה שלו ל"הסכמי ז’נבה" היתה מכוערת וקטנונית, כיאה ליחצ"ן של שרון בציבוריות הישראלית. אבל עד מהרה קלט, שביילין עלול לתפוס את מקומו כ"מדינאי" הבכיר של מחנה השלום הציוני. ייתכן שהוא כבר מתחיל בהכנותיו ליום הולדתו התשעים, ולא רצה שביילין יגנוב ממנו את ההצגה. לכן שינה, תוך 24 שעות, את יחסו ליוזמת ז’נבה מן הקצה עד הקצה. הוא לא מסכים לכל הסעיפים, כך אמר בכנסת בנאומו הדמגוגי והעלוב (שזכה לרייטינג גבוה, כמעט כמו תוכניתו המפגרת של דודו טופז), אבל עצם השיחות הוכיחו, שיש עם מי לדבר.


אפילו נץ כמו ח"כ שלום שימחון מהעבודה קפץ על העגלה, וזרק מרה בדליה איציק על סירובה המטופש לדון אפילו ביוזמה בישיבת הסיעה. איציק היא אסון טבע, ואני מאמין שהיא עושה עתה את הקדנציה האחרונה שלה לכנסת, אלא אם כן תעבור לליכוד, כפי שהיתה צריכה לעשות לפני שנים רבות.


אני חושב שח"כ יהלום עשה שירות עצום, שלא בטובתו, לא רק לביילין ולחבריו, אלא גם לתהליך השלום. כיוון שהמכשול העיקרי למשא ומתן מוצלח כיום הוא תמיכת הציבור בשרון, כתוצאה ישירה מבגידתו של אהוד ברק במחנה השלום, הרי שאיש כמו יהלום מחזק מאוד את 39% מכלל הישראלים שכבר הביעו תמיכה ביוזמה. אם שרון מנסה לנקוט מדיניות של הפרד ומשול, לקרב אליו את נצי העבודה ולהפוך את היונים העקביות למוקצים מחמת מיאוס, תורם יהלום דווקא לתהליך של התפכחות במרכז הלאומני. "עונש מוות?", חושבים לעצמם מצביעי שינוי, העבודה ומרצ – "הימין הפרוע שלנו יוצא מדעתו". תודה לך, יהלום.


כיוון שהשמאל בלבד אינו יכול לשכנע את הציבור, גם אם יחדש את בריתו עם האזרחים הערבים, לתהליך שיזם ביילין יש חשיבות הסברתית עצומה. ביילין כיפר החודש על כמה משגיאותיו העצומות בנושא אוסלו. אז ניסה למכור לציבור "שלום" שאף פלסטיני לא יכול לחיות איתו. הוא שיווק אשליה, ואיפשר לברק לנפץ את החלום. עתה הוא הרחיק לכת מעבר לאוסלו, אם כי הדרך להסכם טוב היא עדיין רחוקה. הניסיון להשאיר בשטח ישראל לא רק את השכונות היהודיות בעיר (זה אולי ניתן) אלא גם את מעלה אדומים והתנחלויות אחרות באזור ירושלים, לא יצלח. הוא אינו צודק ואינו מציאותי, ואסור לחזור על מקסמי השווא של אוסלו.


מצד שני אסור להתעלם מהעבודה היסודית והמרשימה של שתי המשלחות. היה ניסיון ברור להתגבר על חילוקי דעות אידיאולוגיים, כדי להגיע להסכם פוליטי. קראתי את ההסכם על כל פרטיו, ונוכחתי לדעת שהוא נכתב במקצועיות רבה. בעיקר מרשים פרק 7 העוסק בפתרון בעיית הפליטים. ביילין ואנשיו לא ניסו להשפיל את בני-שיחם, לא דרשו מהם הצהרות על ויתור על זכות השיבה, אבל איפשרו לישראל להסתפק בהחזרת מספר מוגבל של פליטים. בסופו של דבר ישובו לכאן מאות אלפים, וישנו אולי לטובה את האיזון הפוליטי בתוך המדינה. אם היישות הסוציאל-דמוקרטית החדשה שתוקם על ידי ביילין, בורג, מצנע והנהגת מרצ לא תגשר על התהום שנוצרה עם האזרחים הערבים מאז אוקטובר 2000, ממילא אין ערך לשום הסכם שלום. לכן קצת הודאגתי מהפיסקה המדברת על הכרה הדדית בין "העם היהודי" לעם הפלסטיני. נראה שהשמאל הישראלי מתעלם מקיומה של אזרחות ישראלית, החלה על יהודים וערבים כאחד. זוהי התפתחות מסוכנת בעיני, המעיבה על הישגים מרשימים אחרים של המסמך.


שמחתי מאוד שאויב השלום הראשי במדינה, ברק, גינה את ההסכמים בלהט כזה. בכך חשף את פרצופו האמיתי. בתקופת כהונתו האומללה כמנהיג העבודה וכראש הממשלה, הוא עמל בכישרון רב לחסל את "הסטייה השמאלית" בתנועת העבודה, ונעזר גם בביילין עצמו, שלא הבין אז למי הוא חבר. היוזמה הנוכחית הוציאה אותו מדעתו במשמעות הראשונית של המונח הזה. לכן הגיב בחוסר זהירות לא אופייני. עמדתו של פרס פחות חשובה, כי עתידו מאחוריו, חרף הבדיחות על נצחיותו. אבל ברק היווה איום רציני. כעת נשאר גם הוא, כמו איציק (שנטשה בזמנו את פרס כדי לחבור לברק) עם אופציה אחת בלבד, הליכוד בהנהגת שרון. אם שרון יגיע לכלא בגלל השחיתויות, או סתם ייאלץ להתפטר, יתכן שייווצר ואקום במרכז הלאומני הפרו אמריקאי. אבל החשש שלי, שהוא עוד פעם ירמה את מחנה השלום (אתה זוכרים שעמוס עוז, מרצ ו"שלום עכשיו" עלו למענו על בריקדות רק לפני שנתיים וחצי?) – החשש הזה פג במידה רבה.


סרבנות עכשיו


אפילו מנהיג מרצ יוסי שריד, אחד מהלוחמים הוותיקים נגד סרבנות שירות בשטחים, פנה השבוע לטייסי חיל האוויר, וביקש מהם לבחון מחדש את מעשיהם, נוכח התנהגות הממשלה והמטכ"ל בעזה. התגובה בעולם לפשעי המלחמה בעזה, וסירובה של הממשלה הטרוריסטית שלנו לנהל משא ומתן מדיני, הזיזו אפילו את שריד הסופר-ציוני מעמדתו המסורתית והמזיקה בנושא הסרבנות. דווקא ניסיונו של דובר צה"ל לשווק לציבור גרסה נקייה של ההפצצות הנפשעות, תרמה לתסיסה נגד הממסד. הישראלים אולי קונפורמיסטים, אבל לא אוהבים שנוהגים בהם כאילו היו מטומטמים. ראיתי את החדשות בערוץ 1 ביום שלישי השבוע, והזדעזעתי מעוצמת ההתקרנפות. יש לי חברים רבים בערוץ, עבדתי שם די הרבה שנים, ואני משוכנע (ובעצם גם מקווה) שידידי חיים יבין רצה להקיא כששמע את הכתב הצבאי משווק את הסיפור הסטרילי שלו, ומונה את ההרוגים כמו תגרן בשוק. הייתי מעדיף לרעוב ללחם, ובלבד שלא אעשה את המלאכה הבזויה הזאת.


אין לי אלא לקוות, שתהליך המחאה והסירוב בתוך חיל האוויר יואץ עתה. לטייסים יש לומר: סרבו עכשיו, אל תהיו פושעי מלחמה, ואל תצייתו לפקודות להפציץ אזרחים בשטח כבוש, שהן בלתי חוקיות בעליל. חבל שהטייס הסרבן ספקטור וכמה מחבריו נבהלו כל כך מהדן מרגליתים בתקשורת. אסור להם לתת לחסידי אהוד ברק ואריאל שרון להטיף לנו מוסר.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. סיפורי הופמן משופרים על ידי חיים הגיב:

    חיים יש לדעת לקרוא, אתה פשוט מספר סיפורים. לפי ההסכם מדינת ישראל היא שתקבע כמה פליטים יחזרו, מאין אתה לוקח מאות אלפים? לכל היותר מדובר על 30,000. לפני הקורא החלק הרלוונטי של סעיף הפליטים:

    4. Choice of Permanent Place of Residence (PPR)

    The solution to the PPR aspect of the refugee problem shall entail an act of informed choice on the part of the refugee to be exercised in accordance with the options and modalities set forth in this agreement. PPR options from which the refugees may choose shall be as follows;
    (a) The state of Palestine, in accordance with clause a below.
    (b) Areas in Israel being transferred to Palestine in the land swap, following assumption of Palestinian sovereignty, in accordance with clause a below.
    (c) Third Countries, in accordance with clause b below.
    (d) The state of Israel, in accordance with clause c below.
    (e) Present Host countries, in accordance with clause d below.
    i. PPR options i and ii shall be the right of all Palestinian refugees and shall be in accordance with the laws of the State of Palestine.
    ii. Option iii shall be at the sovereign discretion of third countries and shall be in accordance with numbers that each third country will submit to the International Commission. These numbers shall represent the total number of Palestinian refugees that each third country shall accept.
    iii. Option iv shall be at the sovereign discretion of Israel and will be in accordance with a number that Israel will submit to the International Commission. This number shall represent the total number of Palestinian refugees that Israel shall accept. As a basis, Israel will consider the average of the total numbers submitted by the different third countries to the International Commission.

  2. אייל הגיב:

    נתן, מכבסת המילים היא בוודאי לא הדבר הכי גרוע.
    מדינת ישראל הופכת במהירות שלא תאמן למדינה נאצית.השלב הנוכחי הוא הקמת גטאות בשטחים.
    הכל מלווה כמובן במסמכים משפטיים לפי כל הנהלים. איכשהו, הסעכוי שגם מקרב אנשי הפרקליטות הצבאית יקומו סרבנים לא נראה גדול.

  3. נתן הגיב:

    כדאי מאד לקרוא היום ב"הארץ" את המכתב ששלח דן חלוץ לכל הטייסות בחיל האויר.
    מתברר שמכבסת המילים שוברת שיאים חדשים.
    כ8 פעמים הוא חוזר על הביטוי "בלתי מעורבים",
    מה שהיה נהוג לכנות פעם -"אזרחים חפים מפשע".
    אכן, הפשיזציה של הצבא הישראלי הולכת ומתגברת.

  4. חיים ברעם הגיב:

    לבעל "סיפורי הופמן",
    אני יודע לקרוא לא פחות ממך. יהיה כאן תהליך הדרגתי, ולבסוף יחזרו כרבע מיליון בני אדם ואולי יותר. מדוע אתם פוחדים מהצל של עצמכם? עוד חצי מיליון אזרחים ערבים, וחידוש הברית בין השמאל היהודי לאזרחים האלה, יצילו אותנו משלטון נצחי של הימין והדתיים, ויחזירו את האיזון לזירה הפוליטית הישראלית.

  5. ומאין אתה יודע? הגיב:

    חיים , יש הבדל בין משאלות לב, ובין המציאות, ומי שלא מבדיל בין השתיים בצרות צרורות! מאין לך כי יחזרו באופן הדרגתי כרבע מליון פליטים? האם אתה שר החוץ של ישראל, או לפחות דוברו? אני יכול להאמין שאולי אתה מאמין בכך, אולם זה לא רציני להעמיד משאלות לב במקום ניתוח רציני. אתה פשוט זורע אשליות, ואין זה נאות לאדם רציני לעשות כן.

  6. האומנם אתה יודע לקרוא? הגיב:

    ועוד הערה המוכיחה עד כמה אינך יודע לקרוא. מאיין לך הידיעה מה עמדתי ביחס לשיבת הפליטים? אני דווקא בעד שובם של כל הפליטים לארצם! השאלה היחידה היא כיצד זה יכול להעשות, וברור שלא דרך הסכמי ג’נבה והדומים להם. זה לא רציני שוב הפעם.

  7. I rest my case הגיב:

    מי מטיף מוסר למי?
    על איזו "פוזה של התנצלות" אתה מדבר? על כך שהשמאל מעולם לא התנצל על הסכמי אוסלו? על כך שהשמאל מעולם לא התמצל על ההרוגים בין 1993-2000? על כך שהשמאל לא התנצל מעולם על כך שהוא נתן להם רובים? או אולי על כך שהשמאל הביא את יאסר ערפאת הנה, הפך אותו קדוש מעונה וניסה לעשות דלגיטימציה ליהודים במדינה?

    על מה בדיוק השמאל התנצל, שאתה הוספת את השורה המיותרת הזאת?

    ודרך-אגב, ההיסטריה היא הדדית, אתם היסטריים מהבנייה, ואנחנו היסטריים מהסכמים חדשים עם המפלצות של אש"ף, אל תשב בהנאה גדולה מדיי עדיין!

  8. לחיים ברעם הגיב:

    בגלל דיעותיך אין תקווה לאנשים בשמאל.

  9. לחיים ברעם הגיב:

    כל האירועים ההיטוריים וכל האישים הקשורים בהם כאילו חוזרים ונשנים -פעם בצורת טרגדיה ופעם… בצורת פארסה

    השמונה עשר בברימייר של לואי בונאפרט

  10. רענן לביא הגיב:

    בל נשכח את מאות הלוחמים המסרבים לשרת בשטחים ואשר אומץ ליבם נותן להם לפרסם את שמותיהם המלאים באתר של תנועת אומץ לסרב.
    בלעדיהם לא היה מכתב טייסים והסכם גנווה ספק אם היה מופיע בתזמון הנוכחי.
    הצילו את מדינת ישראל.
    סרבו לשרת בשטחים.
    הצטרפו לתנועת אומץ לסרב: http://www.seruv.org.il.

  11. נו באמת הגיב:

    עכשיו נצטרך להתלונן גם על האתר שלכם?

  12. חנוך גיסר הגיב:

    אנשים כחיים ברעם זכאים ל- 2 דברים:
    1.) התנצלות על שבמשך עשרות שנים סווגו כאויבים ונודו ע"י כל המימסד הפוליטי (גם השמאל המתון)- ומסתבר שהפתרון שאותו חזו: שתי מדינות לשני עמים – הפך ל"מיינסטרים".

    2.) הערכה על ההתמדה ועל אי ההתקרנפות!

  13. חף הגיב:

    מישהוא מאמין לאנשים כמו מצנע וליפקין-שחק, (שלא להזכיר אנשי ליכוד ושינוי…!) כשהם חותמים באופן וירטואלי על שתי מדינות על בסיס 67 ???

    איך אנחנו לא רואים שזהו עוד רימון עשן של הציונים שנועד למרוח את הזמן עד לנקודה בה יוכלו לעשות טרנספר ולהשתלט סופית על השטח? איך?

    הרי אם הוגי מסמך זנבה תומכים בחלוקה, מדוע הם באים ממפלגות ציוניות גזעניות שישבו בממשלות הכיבוש, ולא ממפלגות דמוקרטיות?

    מתי תפסיקו להשלות את עצמכם ותבינו שאין עם מי לדבר?

    36 שנים של כיבוש לא מספיקות?

    תמשיכו לחלום- הציונים יוותרו על השטח רק כשיכריחו אותם.

  14. ממה אתה חף? הגיב:

    מהגינות? משכל ישר? מאהבת אדם?

  15. דני הגיב:

    אשמח לשמוע את תגובתך למשוים בין "סרבני השמאל" לחיילים שאולי יסרבו יום אחד לפנות התנחלויות.

הגיבו לנו באמת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים