הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בנובמבר, 2003 8 תגובות

השבוע בעוברי ליד חנות ספרים הבחנתי מרחוק בספרון אדום בוהק. נכנסתי לחנות כדי לבדוק מקרוב אם מה שראיתי נכון: האמנם בישראל 2003, בה הקיטוב בין העניים המתרבים למתעשרים המתרבים – שובר שיאים, האומנם מצא מישהו להוציא לאור את ספרו האדום של מאו-צה-טונג, מנהיגה ומחוללה של המהפכה הקומוניסטית בסין? כשלקחתי לידי את הספרון האדום הישראלי, ראיתי שטעיתי: לא היתה זו הוצאה מחודשת של הספר המהפכני.

הספרון האדום הוא "אנשי מפתח", מאת הכתב הכלכלי של עיתון "הארץ" בן-ציון ציטרין. עמוד הפתיחה שלו מסביר בהבלטה: "רשימת החברים שיפתחו לך כל דלת". בעמודים הבאים מוסבר מדוע נחוץ מאוד לדעת בישראל מי יכול "לסדר" בכל תחום. הספר מחזיק 266 עמודים ובהם פרטים מלאים על יותר מ-100 אנשי-מפתח והתחומים בהם יוכלו "לעזור".


הספר פותח בהסבר מקיף על "ויטמין P", כך כינו פעם את המונח הטעון פרוטקציה, אבל האמת היא שמי שיש לו קשרים יכול להיעזר בחברים ולא להזדקק לפרוטקציה, שנשמעת כמו התרגום לעברית של הביטוי הטעון מאוד פרוטקשן. שנאמר: מי שיש לו קשרים, לא צריך פרוטקציה. על כך יכולים להעיד גם חברי ילדות של ראש הממשלה אריאל שרון בכפר מל"ל: כאשר היתה להם בעיה עם פקיד ממשלתי, הם ביקשו מחברם לנוער מעט עזרה והוא נענה ברצון.


המדריך הזה, שמן הסתם תעשו בו שימוש רב, עוסק בדיוק באנשים אלו, אנשי המפתח. פעם קראו להם מאכערים – אבל זה היה פעם. בעמודים הבאים תמצאו פרופילים ענייניים ושימושיים על החברים שיכולים לפתוח לכם כל דלת, לסגור לכם כל תיק ולסדר לכם כל עסקה.


הלקסיקון הלועזי-עברי השימושי הזה, בהוצאת פרולוג, מגדיר מאכער כך: "אדם רב פעילויות שיש לו השפעה אצל גורמים שונים או בעל תפקיד חשוב, או בעל מהלכים וקשרים".


המאכערים צצו-פרחו בדיקטטורות מסואבות ומתפוררות, כמו רוסיה הצארית, וגם אחרי קריסת ברית המועצות ומשטרים מושחתים כעיראק, רומניה של צ’אושסקו ואצל הקולונלים במרכז ודרום אמריקה. המאכערים בולטים ופעילים גם בממשלו של הנשיא ג’ורג’ בוש. בתחקיר חשוב שפורסם לאחרונה בדו שבועון האמריקאי The Nation, מפורטות כל עסקות הבנייה והפיתוח בעיראק לאחר הניצחון, שנמסרו ללא כל מכרז, לשותפים ומקורבים של בוש, סגנו צ’ייני וראשי משרד ההגנה האמריקאי.


בממשלו של שרון באה למאכערים פריחה ועדנה. לא מכבר תוארו הדברים בכתבה גדולה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות": המאכערים הבולטים בישראל. כאן, כמו בארה"ב, מכנים אותם לוביסטים. במשטרים רקובים מכנים זונות עשירות נשות חברה. למעשה מאכער הוא זונה, נקבה או זכר, המוכרים שירותי קישור במקום שירותי מין. המאכער והזונה, כוחם בקרבתם למקבלי ההחלטות והם גובים אתנן תמורת השפעה על מקבל ההחלטה לטובת המשלם להם.


הספר האדום של בן-ציון ציטרין הוא ראייה נוספת לריקבון והתפוררות הממשל בישראל. כמו ברקים ורעמים לפני סופה – כך גם שלטון המאכערים בישראל מאותת את סופו המתקרב של שלטון חוות השקמים, אצלנו.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. זוגלובק הגיב:

    יגאל לביב הקדים ביומיים פרשה שהיתה יכולה לככב בכתבה. כוונתי לפרשת בנק הפועלים אשר תהפוך בודאי לאחת מפסגות ה"מאכריו?ת" בישראל. הבנק נעזר ב"מאכר" שהקטין לו חוב לביטוח לאומי מ-84 ל-20 מיליון שקל.
    מחיר השירות ממש מבצע: 7.8 מיליון בלבד.

  2. אלדר משוש הגיב:

    "כפיר" החתןלתולים שהגיב למאמר שלא קרא בעיון – תגובתו נכתבה בתת-רמה שאותה הוא מייחס למאמריו של יגאל לביב הזוכים לשבחים רבים בשמאל ובמרכז.במאמר עליו הוא "מגיב" -אין ולו צל של הבעת דעה על איכות החיים בארה"ב,סין או רוסיה. המידע שבידי ה"כפיר" על הלוביסטים בארה"ב הוא מתחת לרמה הנמוכה ביותר של מי שסבור שהוא יודע,מה שאינו יודע.

  3. כפיר הגיב:

    הקשר בין "מאכערים" ישראלים ללוביסטים בארה"ב הוא תלוש ונסיבתי בלבד. לוביסטים בארה"ב מקדמים את ענייני כלל האוכלוסייה מכיוון שבעודם נהנים מזכויות יתר הם מספקים משאבים ושירותים שרק אירגוני ענק יכולים לתת. כמו למשל אירגונים למען הסביבה (כן גם זה לובי) או אפילו מפלצת כמו מייקרוסופט. אני מבין שמר. לביב רוצה להשמע חכם ומבין, ואני מוכרח לציין שאני מבין את בסיס טענתו, שיש בה יותר משמץ של אמת – יחד עם זאת, המאמר הנ"ל, כמו רבים אחרים מפרי עטו, הוא תת רמה ומשול לאדם שעומד ומגדף בלי טעם. ואם בטעם עסקינן, מרבית האנשים בעולם יעדיפו את ארה"ב לחיות בה ולא את סין ורוסיה בכול יום. וזאת למרות "הפערים". לי זה גורם לחשוב אם בה לי על ספר אדום.

  4. כפיר – לאלדד משוש הגיב:

    מר לביב מספר לנו על ספר אדום כמשל לתפישתו החברתית כלכלית (למקרה שלו הבנתה) – הוא רומז לכך שהקומוניזם/סוציאליזם הוא הפתרון לתחלואיה של החברה הישראלית. ולפיכך, זה הכוון שאליו צריך לשאוף ע"מ לתקן את הפערים הקיימים בין עשירים לעניים במדינת ישראל. מתוך כך, הוא מתאר מצבים אחרים שבהם מאעכרים שגשגו (שוב, למקרה שלו הבנתה). לדעתו מדיניות יותר "סוציאליסטית", ולא מדיניות הממשלה הנוכחית, הדומה יותר לקפיטליזם האמריקאי היא הפתרון. מתוך כך מתבקשת השאלה: איפה אנשים היו מעדיפים לחיות, במדינות קומוניסטיות וכאלו שהיו סוציאליסטיות (או עדיין כאלו) או בארה"ב? כל מה שאני אומר הוא שאני חושב שרוב האנשים יעדיפו את ארה"ב. אין זה אומר שדבר אחד דומה למשנהו ואני בעד קפיטליזם. אבל זה אומר דרשני על הסגנון של מר לביב, שמשווה בין דברים שאינם ברי השוואה (ובטח על סגנונו). ביחס ללוביסטים בארה"ב, אני מוכן להעמיד את דברי למבחן בכול יום. אין מקום שבו כל האזרחים שווים. אני אומר שלובי זה לא רק רע. "לובי" אמריקאי ו"מאכער" ישראלי כמו שמר לביב מציג אותם הם דברים שונים בתכלית. אבל בעולם הסימליות של מר לביב כל מה שאמריקאי, קפיטליסטי, או ישראלי ולא משנה מה הוא, טוב או רע – הוא רע. ומשום כך חסיד נלהב, לא משנה לי מה אנשים במרכז או בשמאל אומרים על כתיבתו – בעיני זו תת רמה. מבין?!

  5. שלמה הגיב:

    במדינה אידיאלית אוטופית ישנו שילטון נקי שבו הכל מתנהל ללא יצרים ורצון לכוח.
    היו ימים שאנשים לא היו מתמנים לתפקיד כיוון שרצו אלה כיוון ש"קיבלו את דין התנועה".
    מכיוון שכל הרעיונות היפים הללו הסתיימו במחנות לטיהור המחשבה וגרמו סבל למליוני אנשים. הגיעה הזמן להבין שהתנאי ההכרחי לאדם לעסוק בענייני ציבור הוא רצון לא ניתן להתגבר לכוח. רק אז הוא יהיה מוכן לקבל השמצות משפטים על ימין ושמאל.
    תפקיד המינהל התקין לדאוג שמתוך אלו שמאד רוצים יתמנו המוכשרים ומי שסרח יענש.
    מאכרים תמיד היו ותמיד היו בכל סוג של שילטון כי ככה אנחנו בנויים.

  6. כפיר הוזה הגיב:

    הוא קרא ןראה בהזיותיו מה שלביב "חשב" ולא
    כתב.הוא אמנם כםיר אך יש לו יכולת לקרוא מחשבות…אשר ך"לןביסטים" באמריקה -רבים מהם, רעים ומושחתים מ"המעכרים" בציון.

  7. למגיב הקודם הגיב:

    שוב! אין קשר בין מאעכרים ישראלים ללוביסטים אמריקאיים. אין זה בסיס להשוואה. לכן השאלה מי טוב או רע יותר אינה רלוונטית. בקשר לשאר, אין מילים. אני אתן לך לבייש את עצמך.

  8. כפיר קןרא בין השורות הגיב:

    מדור התגובות,כשמו כן הוא ונועד להגיב על מה שנכתב במאמר ולא "בין שורותיו" – אין כאן מקום לאסטרולוגים וקוראי מחשבות. מאמרו של לביב הוא סקופ עיתונאי ש"הגדה השמאלית" יכולה להתגאות בו: המאמר פורסם ימים אחדים לפני פרסומה של פרשת "המאכרים" של בנק הפועלים, החומס את לקוחותיו הפרטיים (משקי הבית) והעצמאיים ומפסיד את הכנסותיו ורווחיו הנוצרים מעמלות-הגזל וריבית הנשך שהבנק מחייב אותם – מפזר ומפסיד במחיקת חובות-עתק למשפחות האוליגרכין הישראליים ולעסקות פליליות עם "מאכרים" שגזלו יותר
    מ60 מליון שקל ממשלמי המיסים.קשקושיו של
    "כפיר" מתגלים בעליבותם.

הגיבו לאלדר משוש

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים